גמילה מעישון

כמוניגמילה מעישוןמדריכיםמה יש בסיגריה שלכם?

מה יש בסיגריה שלכם?

לא פחות מ-599 חומרים כימיים נמצאים בסיגריות. מהם החומרים המסוכנים ביותר ואילו הם הממכרים ביותר? מדריך

מאת דן אבן
תגובות 0

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

עישון סיגריות כבר הוכח לאורך השנים כגורם מרכזי ומשמעותי לשורה ארוכה של מצבים כרוניים ומחלות, אך רק בשנים האחרונות מתבררים המנגנונים דרכם מחוללת הסיגריה נזקים קשים בגוף.

 

לא פחות מ-599 חומרים כימיים מכילות סיגריות, לפי דיווחי משרד הבריאות ומשאבי אנוש של ארה"ב (HHS) הנסמכים רק על דיווחים שנאלצו להעביר יצרני סיגריות אמריקאים – חלקם חומרים שהוכחו כמסרטנים, לא רק בבעלי חיים אלא גם בבני אדם, וחלקם חומרים שנמצאו במחקרים כמשפיעים על מנגנון ההתמכרות לעישון סיגריות.

 

להלן הרכיבים הפעילים המרכזיים בסיגריות והנזקים המיוחסים להם, נזקים שעשויים לזרז את ההחלטה להיגמל מעישון.

 

ניקוטין

 

במאמר שפורסם בנובמבר 2007 בכתב העת American Journal of Public Health, שנסמך על דיווחי משרד הבריאות האמריקאי, בחנו חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס את החומרים השונים בסיגריה, והעלו כי מעל ל-100 מתוך 599 החומרים בסיגריות הם חומרים פעילים שעלולים לגרום לנזקים כתוצאה מעישון ועישון פסיבי, להגביר את ההתמכרות לסיגריות, למסך תסמינים ומחלות הקשורים לעישון ולהעצים או לשמר את השפעתו המזיקה של הרכיב המרכזי בסיגריה – הניקוטין.

 

ניקוטין הוא כימיקל רעיל המצוי בעלי טבק, מהם מיוצרים סיגריות, ומסומן באותיות C10H14N2. בעת חימום, ריחו מזכיר ריח דגים. לפי דיווחי המרכז לבקרת מחלות בארה"ב (CDC), ניקוטין משפיע על מערכת העצבים המרכזית והלב, המהווה גורם מרכזי במנגנון ההתמכרות של הסיגריה, ועשוי להיות מסוכן לבריאות גם בחשיפה למינונים נמוכים.

 

הניקוטין נספג בגוף בשאיפת הסיגריה לריאות, ופעולה זו גורמת לספיגת ניקוטין לזרם הדם. לפי הערכות המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH), מעשן טיפוסי לוקח 10 שאיפות משמעותיות מכל סיגריה במשך חמש דקות. כך, עישון של חפיסת סיגריות ביום מוביל ל-200 שאיפות שמחדירות ניקוטין לגוף.

 

ניקוטין בעת ספיגתו בדם גורם לגירוי מיידי של בלוטת האדרנל במוח ומוביל לשחרור הורמון האדרנלין (אפינפרין), שמגרה מצדו את מערכת העצבים המרכזית ומחולל עלייה בלחץ הדם, קצב הלב ופעילות מערכת הנשימה.

 

במנגנון זה הוכח כי ניקוטין מפריע להשפעת תרופות להורדת לחץ דם מקבוצת 'חוסמי בטא'. בדומה לחומרים כימיים ממכרים נוספים, כמו קוקאין והרואין, ניקוטין גורם במקביל גם לעלייה ברמות המוליך העצבי דופמין במערכת העצבים המרכזית שבמוח, שמשפיעה על מסלולים מוחיים ששולטים בתגובה לגמול (reward) והנאה (pleasure). כך, חשיפה ממושכת לחומר גורמת להתמכרות שקשה להיגמל ממנה.

 

כ-80% מהניקוטין הנספג בגוף הופך לחומר בשם קוטינין באמצעות אנזימים המצויים בכבד וכן בתהליכים המתרחשים במסגרת חילוף חומרים בריאות. מחצית החיים של קוטינין נאמדת ב-24 שעות, ולכן ניתן לבדוק עישון סיגריות ביומיים האחרונים על ידי בדיקת רמות הקוטינין בשתן או ברוק. 20% הנוספים של ניקוטין מסוננים לשתן באופן ישיר על ידי הכליות.

 

עבודות מעבדה מצאו השפעה של קוטינין לתהליכי חמצון של מולקולות שומן המשפיעים על פגיעה במטען הגנטי בתאי לוטאין גרנולוזה (granulose-lutein cells) שאחראים לייצור ההורמון הנשי פרוגסטרון, במנגנון הקושר בין עישון לפגיעה בפוריות האישה.

 

למרות היותו חומר העשוי לגרום בחשיפה מוגברת גם להרעלה, ניקוטין אינו מוכר כחומר מסרטן, והקשר בין עישון לסרטן מיוחס לחומרים אחרים שמצויים בסיגריה.

 

חלק מהשיטות לגמילה מעישון כוללות תחליפי ניקוטין כגון מדבקות המפרישות ניקוטין בהדרגה לגוף או מסטיקים המכילים ניקוטין, במטרה לסייע לגוף להתמודד עם תסמיני הגמילה מסיגריות.

 

הרעלת ניקוטין מתרחשת כתוצאה מעלייה קיצונית ברמות הניקוטין בדם, בין השאר כתוצאה מחשיפה לא מבוקרת לתחליפי ניקוטין בתהליך הגמילה מסיגריות, או במקרה של עישון במקביל לשימוש בתחליפי ניקוטין, ותסמיניה כוללים כאבי בטן והקאות, כאבי ראש, הפרעות נשימה, בלבול, עלייה בקצב הלב והפרשה מוגברת של רוק.

 

פחמן חד חמצני

 

פחמן חד חמצני, או חד תחמוצת הפחמן, הוא כימיקל רעיל המסומן באותיות CO המצוי בשיעורים של 1% עד 6% בעשן הסיגריות הנשאף לגוף. חומר זה נקשר להמוגלובין בכדוריות הדם האדומות בגוף, וכך גורם להפחתה בכמות החמצן המסופק לגוף ולצמצום אספקת החמצן לכלי הדם ולשריר הלב, ולכן "הוכתר" כגורם מרכזי לנזקים של עישון סיגריות על תפקוד הלב והעלייה בסיכון לטרשת עורקים ומחלות לב כתוצאה מעישון.

 

בשל תכונתו להיקשר להמוגלובין, גופם של מעשנים מפצה על החוסר באמצעות הגברת ייצורן של כדוריות דם אדומות. לכן אצל מעשנים כבדים עשויות להימדד רמות המוגלובין גבוהות יותר בבדיקות דם המעידות על סיכון מוגבר לצמיגות של הדם, שיבוש בפעילות טסיות הדם, אירועי לב ושבץ מוחי. תסמינים של רמות המוגלובין גבוהות בדם כוללים כאבי ראש וסחרחורות.

 

בנזו-א-פירן

 

בנזו-א-פירן [Benzo (a) Pyrene] הוא חומר המיוצר בתהליכי שריפה בתעשייה, בין השאר בייצור אספלט ושריפת צמיגים, וכן נפלט מכלי רכב ומסיגריות. החומר מזיק במיוחד מאחר והוא נוטה להצטבר ברקמות חיות ומסולק באיטיות רבה. החומר נקשר במחקרים לגירויים שונים בדרכי הנשימה וכן לבעיות פוריות, ומספר עבודות מרמזות כי הוא מהווה את החוליה המקשרת בין עישון לפגיעה בפעילות הזרע ובפוריות הגבר.

 

חומרים מסרטנים

 

מעל ל-60 מהכימיקלים שנמצאים בסיגריה, על פי הדיווחים מארה"ב, הוכחו במחקרים כמסרטנים בבעלי חיים או בבני אדם. אלו המרכזיים שבהם:

 

עטרן

 

עטרן הידוע בכינויו זפת, המסומן באותיות Tar, ידוע כחומר המסרטן העיקרי בסיגריה. כל סיגריה מכילה עטרן בכמויות שונות, הרשומות על גבי חפיסות הסיגריות בהתאם למוצרים השונים. עטרן נדבק לדפנות כלי הנשימה של מעשנים ופוגע בתפקוד מערכת הנשימה, ומהווה גורם מרכזי להתפתחות סרטן הריאות, אחד מסוגי הסרטן הקטלניים יותר, שרבים מהחולים בו הם מעשנים בהווה או בעבר.

 

מחקר מקיף של החברה האמריקאית לחקר הסרטן שפורסם בינואר 2004 בכתב העת British Medical Journal, והקיף נתונים אודות 940,774 נבדקים מעשנים ולא מעשנים, מצא כי הסיכון לסרטן הריאות אמנם גבוה ב-44% בקרב אנשים המעשנים סיגריות כבדות בהשוואה לסיגריות 'מדיום', אולם אין הבדל בסיכון לסרטן הריאות בקרב מעשנים סיגריות 'מדיום' לבין מעשני סיגריות 'לייט' ו'אקסטרה לייט' המכילות כמויות נמוכות מאוד של עטרן, הן בקרב גברים והן בקרב נשים – וזאת ככל הנראה בהשפעת חומרים מסרטנים נוספים בסיגריה.

 

פורמלדהיד

 

פורמלדהיד (Formaldehyde) הוא כימיקל חסר צבע אך עם ריח עז, שמצוי בחומרים ביתיים רבים כגון חומרי בידוד ודבקים, חומרי בניין, כחומר שימור במעבדות פתולוגיות וכחומר מרכזי בתעשייה וכן בסיגריות, והוא מוכח כמסרטן בבני אדם.

 

אמנם פורמלדהיד מיוצר ברמות נמוכות בגוף האדם כחלק מתהליכי המטבוליזם, אולם חשיפה לחומר ממקור חיצוני נמצאה כקשורה לסרטן. החומר סווג תחילה כמסרטן אפשרי בבני אדם על סמך מחקרים משנות השמונים שהצביעו על סיכון גבוה לסרטן בחולדות שנחשפו לחומר, ומשנת 2011 סווג כמסרטן וודאי בבני אדם על סמך מחקרים שחיזקו את הקשר בין חשיפה לחומר להתפתחות גידולים סרטניים שונים.

 

ההערכות מהמחקרים ממקמות את ההשפעות המזיקות של החומר בדרכי הנשימה העליונות, וייתכן כי אף בהשפעתו על בלוטות הלימפה ומערכת הדם (hematopoietic system). בהתבסס על ממצאים בנושא, המכון הלאומי לסרטן בארה"ב (NCI) קבע קשר בין חשיפה לפורמלדהיד לבין סרטן הדם מסוג לוקמיה. כמו כן ישנם מחקרים הקושרים בין חשיפה לחומר לבין סרטן הגרון וכן סרטן הריאות – אם כי בעיקר בקרב עובדי תעשייה שנחשפו לרמות גבוהות של החומר.

 

מסרטנים נוספים

 

חומרים נוספים שהוכחו כמסרטנים ועלולים להימצא בסיגריות כוללים קדמיום, כרומיום, בנזן, ויניל כלוריד, ניקל ואקרוליין.

 

מאמר מאוניברסיטת מינסוטה שפורסם במאי 2014 בכתב העת Cancer Prevention Research קורא למינהל המזון והתרופות לייצר רגולציה המגבילה את רמות המסרטנים בסיגריות, ובייחוד מסרטנים המסומנים באותיות NNK ו-NNN. אחד מתוצרי הפירוק של NNK, הקרוי NNAL, המוכח בעצמו כמסרטן, ניתן לאיתור בשתן של מעשנים וכן אנשים החשופים באופן פסיבי לעישון סיגריות. המאמר קורא להגבלה ברמות חומרים אלה בסיגריות – עד למינון מקסימאלי של 100ppb, שאמורה להוביל לירידה של פי 15 עד 20 במינון החומרים הללו בגוף ובהפחתת הסיכון לסרטן בקרב מעשנים.

 

חומרים שמעצימים את ההתמכרות לסיגריות

 

פירזינים

 

סיגריות מכילות לעתים משפחת חומרים המסווגים כ'פירזינים' (pyrazines) הכוללים את התרכובת הכימית המסומנת באותיות C4H4N2, שמוסיפים ארומה לסיגריות, ובמנגנון כימי מתוחכם מעצימים את השפעת הניקוטין ומזרזים את ספיגתו בגוף, באופן המגביר את ההשפעה הממכרת של הסיגריה. מחקר מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד שבחן את הנושא, ופורסם ביוני 2015 בכתב העת Tabbaco control מונה 16 פרזינים שונים שמצויים בסיגריות המיוצרות בארה"ב, על פי דיווחי חברות הסיגריות למשרד הבריאות האמריקאי, לרבות אצטילפרזין, מתוקסיפרזין ומתוקסיאקסילפרזין. לפי העבודה, פרזינים נוספו לסיגריות החל משנות השבעים, ומהווים רכיב משמעותי בהפיכת סיגריות לממכרות ומזיקות.

 

אצטאלדהיד

 

רכיב כימי נוסף בסיגריה בשם אצטאלדהיד (acetaldehyde) נמצא במחקרים שונים ככזה המעצים את השפעת הניקוטין על המוח.

 

חומרים כימיים נוספים

 

לפי הרשימה הארוכה של משרד הבריאות ומשאבי אנוש של ארה"ב, סיגריות מכילות לעתים חומרים כימיים רבים נוספים, לרבות קפאין, פרנסול המשמש כחומר להעצמת ריחות בשמים, שמן ליים, שמן למון גראס, בלוטי עץ אלון (oak), תמצית צימוקים, רום, חיטה ושמרי בירה (yeast).

 

מחקרים ספורים מצאו השפעה על מערכת העצבים המרכזית של מספר רכיבים נוספים בסיגריות – אצטופנון, אלכוהול מסוג isoamyl, שמן ולריאן (המשמש גם כטיפול להפרעות שינה), חומצה ולרנית (המופקת משורש הולריאן) ותאוברומין (המצוי גם בקקאו ובשוקולד). המנגנונים דרכם משפיעים חומרים אלה על המוח עדיין לא נחקרו עד תום.

 

 

עדכון אחרון: אוגוסט 2015 

 

 

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: