סרטן הריאות

כמוניסרטן הריאותמדריכיםכל הגורמים לסרטן הריאות

כל הגורמים לסרטן הריאות

בעיקר עישון, אבל גם זיהום אוויר, חשיפה למתכות ולאסבסט, סיליקה בגירים ומנועי דיזל וגם מוטציות גנטיות - כל אלה גורמי סיכון לסרטן הריאות. מדריך מפורט

מאת דן אבן
תגובות 1

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

סרטן הריאות קשור לשורה של גורמי סיכון, חלקם ניתנים למניעה – כמו עישון וזיהום של האוויר במתכות רעילות וגז ראדון וחשיפה לחומרים רעילים בסביבת המגורים ובמקום העבודה - כמו תקרות אסבסט, גז שנפלט ממנועי דיזל וגירים ששימשו לכתיבה על לוחות בבית הספר, וחלקם גורמים גנטיים אשר אינם ניתנים לשליטה.

 

רשימת גורמי הסיכון לסרטן הריאות אומנם ארוכה, אך חשוב להבהיר שבדומה לסרטן העור שנקשר בעיקר לחשיפה מוגברת לקרינה אולטרה-סגולה, ושניתן להפחית את הסיכון לחלות בו על ידי הימנעות מחשיפה לשמש ומריחת קרם הגנה, כך סרטן הריאות נקשר באופן מובהק עם עישון וגמילה מעישון הוכחה כפעולה מרכזית למניעת התפתחות המחלה.

 

עישון 

 

 (צילום: Shutterstock)

 

עישון הוא הגורם המוביל שהוכח כקשור לסרטן הריאות. למעשה, סרטן הריאות הוא אחד מבין המחלות שמוכחות באופן מובהק כקשורות לעישון, ובהן גם מחלות לב וכלי דם ומחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD).

 

הקשר בין עישון סיגריות לסרטן הריאות תועד לראשונה עוד בשנת 1939 בעקבות זיהוי גידולים סרטניים בריאות של חיות שנחשפו ל'מיץ טבק' שהיה לאחד המשקאות הזמינים בשנים שבין מלחמות העולם. הקשר התבסס בהמשך השנים בעשרות מחקרים.

 

לפי נתוני מחקרים, למעשני סיגריות יש סיכון יחסי גבוה פי 15 עד 30 לחלות בסרטן הריאות בהשוואה לאלו שאינם מעשנים. בארה"ב עישון סיגריות קשור ל-90% ממקרי התחלואה בסרטן הריאות, לפי נתוני המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC).

 

לפחות 70 מתוך מעל ל-600 כימיקלים שמצויים בסיגריות מוכחים כמסרטנים בקרב בני אדם או חיות, מרביתם נמצאו קשורים לתחלואה בסרטן הריאות. עטרן הידוע בכינויו 'זפת', המסומן באותיות Tar ידוע כמסרטן העיקרי בסיגריה, ומהווה גורם מרכזי להתפתחות סרטן הריאות, אחד מסוגי הסרטן הקטלניים יותר, שרבים מהחולים בו הם מעשנים בהווה או בעבר.

 

מחקר מקיף של החברה האמריקאית לחקר הסרטן שפורסם בינואר 2004 בכתב העת British Medical Journal והקיף נתונים אודות 940,774 נבדקים מעשנים ולא מעשנים, מצא כי הסיכון לסרטן הריאות אמנם גבוה ב-44% בקרב אנשים המעשנים סיגריות עם רמות גבוהות של 'עטרן' (סיגריות רגילות) בהשוואה לסיגריות 'מדיום' עם רמות מתונות של עטרן, אולם אין הבדל בסיכון לסרטן הריאות בקרב מעשנים סיגריות 'מדיום' לבין מעשני סיגריות 'לייט' ו'אקסטרה לייט' המכילות כמויות נמוכות מאוד של עטרן, הן בקרב גברים והן בקרב נשים – וזאת ככל הנראה בהשפעת חומרים מסרטנים נוספים בסיגריה, ובהם ניקל, קדמיום וכרום – שיפורט עליהם בהמשך, וכן פורמלדהיד, בנזן, ויניל כלוריד, ניקל ואקרוליין.

 

מחקר אמריקאי מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בוסטון, שפורסם בשנת 2003 בכתב העת American Journal of Epidemiology, העלה כי הסיכון לסרטן הריאות שבעישון סיגריות מנטול דומה לסיכון הטמון בסיגריות רגילות.

 

עבודות הראו כי ככל שאדם מעשן יותר שנים או כמות גבוהה יותר של סיגריות – כך הסיכון לסרטן הריאות גדל. מחקר מדנמרק שבוצע בקרב 19.714 אנשים, ופורסם בספטמבר 2005 בכתב העת JAMA של ההסתדרות הרפואית האמריקאית, מצא כי מעשנים כבדים של מעל ל-15 סיגריות ביום שחתכו ב-50% את מספר הסיגריות היומי הפחיתו ב-27% את הסיכון לסרטן הריאות במעקב של עד 31 שנים. כמו כן, אלו שעישנו עד 14 סיגריות ביום מראש, וכונו 'מעשנים קלים' היו בסיכון נמוך ב-56% לפתח סרטן הריאות בהשוואה למעשנים כבדים.

 

גמילה מעישון מפחיתה את הסיכון לסרטן הריאות, ועבודות הראו כי אנשים שעישנו בעבר נמצאים בסיכון נמוך יותר לסרטן הריאות בהשוואה למעשנים בהווה, זאת למרות שגם מעשנים בעבר נמצאים בסיכון גבוה יותר למחלה בהשוואה לאלו שמעולם לא עישנו סיגריות.

 

הקשר בין עישון לסרטן הריאות מובהק בייחוד בקרב חולי סרטן ריאות מסוג תאים קטנים (SCLC), אשר מהווה כ-15% מהגידולים הסרטניים, אולם קיים בשכיחות גבוהה גם בקרב חולי סרטן הריאות השכיח יותר – סרטן ריאות של תאים לא קטנים (NSCLC). למרות הקשר החזק לעישון, כ-20% עד 30% מחולי סרטן הריאות לא עישנו מימיהם, וחלו בסרטן כתוצאה מסיבות אחרות, רובם המכריע חולים בסרטן ריאות מסוג תאים לא קטנים.

 

עישון נקשר גם כגורם סיכון לסוגים רבים נוספים של גידולים סרטניים, לרבות סרטן השד, המעי הגס, הוושט, הגרון, הכבד, הכליה, שלפוחית השתן, צוואר הרחם ואף ללוקמיה (סרטן הדם).

 

 

עישון פסיבי

 

מחקרים שונים קשרו ברבות השנים גם בין חשיפה לעישון פסיבי לבין סרטן הריאות. לפי נתוני המכון הלאומי לסרטן בארה"ב (NCI), שאיפת עשן סיגריות באופן פסיבי גורמת ל-3,000 מקרי מוות מסרטן הריאות בארה"ב בכל שנה.

 

מחקר נרחב ראשון בנושא שבוצע באירופה בתמיכת הסוכנות הבינלאומית לחקר סרטן של ארגון הבריאות העולמי (IARC) שפורסם בשנת 1998 בכתב העת JNCI של המכון הלאומי לסרטן, העלה כי השפעות העישון הפסיבי מצומצמות יחסית: לעישון פסיבי בילדות אין השפעה על הסיכון לסרטן הריאות ולחשיפה לעישון פסיבי מצד בן או בת הזוג יש השפעה מצומצמת בתוספת של 16% לסיכון לסרטן הריאות ולחשיפה לעישון פסיבי במקום העבודה תוספת של 17% לסיכון למחלה. מחקרים שפורסמו בהמשך מצביעים על השפעה חזקה יותר של עישון פסיבי, וכיום מוערך כי חיים משותפים לצד אדם מעשן מעלים ב-20% עד 30% את הסיכון לסרטן הריאות כתוצאה מנזקי העישון הפסיבי.

 

ממצאי העבודות בנושא מחדדים את המסר כי הגבלת החשיפה לעשן סיגריות תורמת אף היא למניעת המחלה.

 

גז ראדון

 

ראדון, המהווה תוצר פירוק של החומר רדיום המצוי בקרקעות ובמי תהום בריכוזים שונים, הופך בהדרגה לגז שמהווה חלק מהאוויר שאנו נושמים. גז הראדון ייחודי בכך שהוא רדיואקטיבי. פליטת הגז לרוב איטית והדרגתית, אך רמות גבוהות של ראדון נמדדות לעתים במבנים שונים ובמרתפים. 

 

רמות חריגות של ראדון נקשרו בשנים האחרונות לסיכון מוגבר לפתח סרטן הריאות. הראדון נוטה להיצמד לחלקיקי אוויר נשיפים, ולחדור באמצעותם למערכת הנשימה ושם לחשוף תאים של הריאה לתנאים רדיואקטיביים ולהשפיע על התפתחות גידול סרטני.

 

מחקרים קושרים בין ראדון לסרטן הריאות עוד משנות השמונים של המאה ה-20. לפי הערכות הנסמכות על סקירה של 13 מחקרים בתחום, עד 9% מכלל מקרי סרטן הריאות במדינות המערב – מקורם בחשיפה לרמות גבוהות של ראדון, ברוב המקרים בחשיפה ממושכת במקום המגורים יותר מאשר במקום העבודה. בסקירה שפורסמה בינואר 2005 בכתב העת British Medical Journal נמצא כי עלייה ברמות הראדון הרגיל בסביבה (עלייה מעבר ל-100 יחידות Bq/m3, כלומר 100 יחידות בקרל למטר מעוקב) מובילה לעלייה של 16% בסיכון לפתח סרטן הריאות. זאת כאשר הרמה הסבירה של גז ראדון בסביבה ביתית נאמדת ב-20 יחידות בקרל למטר מעוקב. הסיכון לסרטן הריאות גבוה משמעותית בעת חשיפה משולבת לגז ראדון בסביבה ולעישון סיגריות.

 

גז הראדון אמנם חסר ריח וצבע וטעם, אך כיום קיימות בדיקות לרמות גז הראדון אצל גורמים מוסמכים לנושא על ידי המשרד להגנת הסביבה. במידה שמאותרת במבנה מסוים רמה גבוהה של ראדון, ישנן פעולות בינוי ואיטום שניתן לבצע כדי להפחית את רמות הגז וכך להקטין את הסיכון לסרטן הריאות בקרב חשופים בסביבה.

 

זיהום אוויר

 

שאיפה של חומרים רעילים שונים באוויר נקשרה במשך השנים לסרטן הריאות, כפי שיפורט בהמשך. אולם מחקרים הראו כי חלקיקי זיהום אוויר שנשאפים לריאות מגדילים כשלעצמם את הסיכון למחלה. הכוונה לחלקיקי זיהום אוויר עדינים הקרויים 'חלקיקי אוויר נשימים' המסומנים באותיות PM10, שקוטרם עד 10 מיקרומטר, אשר בהיותם קטנים – יש ביכולתם להישאף לעומק הריאות ולגרום לנזקים, וזאת בהשוואה לחלקיקים גדולים יותר שיש להם סיכוי נמוך להיתפס באף או בפה ולהיבלע למערכת הנשימה.

 

מחקר ישראלי שבחן את השפעות החשיפה לחלקיקי אוויר נשימים במפרץ חיפה העלה כי גברים תושבי אזור חיפה שנחשפו לחלקיקים אלו ברמות גבוהות נמצאים סיכון גבוה עד פי 2.07 לפתח בסרטן הריאות. במחקר שפורסם בספטמבר 2010 בכתב העת Science of the Total Environment השתתפו חוקרים מהטכניון, משרד הבריאות, אוניברסיטת חיפה והמרכז הרפואי רמב"ם.

 

  (צילום: Shutterstock)

 

חומרים כימיים

 

שורה של חומרים כימיים נקשרו לסרטן הריאות בחשיפה מוגברת, ורובם ככולם כלולים כיום ברשימת המסרטנים הוודאיים בבני אדם של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC). הסיכון לסרטן הריאות גובר משמעותית בקרב אנשים החשופים לרמות גבוהות של כימיקלים אלה במקום העבודה, ובייחוד אם מעבר לכך הם גם מעשנים סיגריות.

 

אסבסט

 

אסבסט ששימש כחומר בנייה במהלך המאה ה-20 הוכח ברבות השנים כמסרטן ודאי בבני אדם והוצא משימוש בהדרגה. במרבית המדינות כיום נאסר על השימוש באסבסט בבנייה. בישראל, לפי חוק משנת 2011, האסבסט הפריך מוצא משימוש בהדרגה עד שנת 2021.

 

חדירת סיבי אסבסט למערכת הנשימה אמנם נקשרה באופן ברור לסרטן קרום הריאה – מזותליומה, שבו נמנים 50 מאובחנים חדשים בישראל מדי שנה ו-80% ממקרי המזיותליומה קשורים לחשיפה חריגה לאסבסט. עם זאת, מחקרים גם מצביעים על קשר בין חשיפה לחלקיקי אסבסט לבין גידולים סרטניים בריאות עצמן. חשיפה לאסבסט גם עלולה לגרום למחלת האסבסטוזיס המאופיינת בקוצר נשימה ופגיעות כרוניות בתפקודי ריאה. 

 

מחקר מהולנד שפורסם עוד בשנת 1997 בכתב העת Occupational & Environmental Medicine שנסמך על מעקב אחר 58,279 גברים בגיל 55 ומעלה, העלה כי חשיפה תעסוקתית לרמות גבוהות של אסבסט מעלה פי 3.49 את הסיכון לסרטן הריאות, ולאחר נטרול גורמי סיכון נוספים – ובראשם עישון – אסבסט מסביר 11.6% מהמקרים של סרטן הריאות בקרב גברים.

 

ארסן

 

ארסן (Arsenic) הוא יסוד מתכתי רעיל שנקשר במחקרים לסרטן הריאות. החומר משמש בתעשיית העץ הדחוס, בחומרי הדברה, בתעשיית עורות, זכוכית, עופרת ונחושת. עד שנת 2007 נעשה בישראל שימוש בארסן אורגני בתהליך גידול של עופות עד שהופסק. ארסן אף משתחרר לסביבה ברמות מסוכנות - לאוויר ולמי תהום - בתהליכי שריפת דלק במפעלי תעשייה.

 

מחקר שבוצע בטייוואן ופורסם בדצמבר 2004 בכתב העת JAMA של ההסתדרות הרפואית האמריקאית העלה כי חשיפה לארסן במי שתייה ברמות הגבוהות ביותר (700 מיקרוגרם לליטר) מעלה פי 3.29 את הסיכון לסרטן הריאות בהשוואה לרמות הנמוכות ביותר (10 מיקרוגרם לליטר). הסיכון לסרטן הריאות גדל משמעותית בקרב אנשים שחשופים לרמות גבוהות של ארסן וגם מעשנים סיגריות.

 

כרום, ניקל, קדמיום

 

שלוש מתכות אלו – כרום, ניקל וקדמיום – מהוות חלק מהחומרים הרעילם שמכילות סיגריות, וכן מצויות בשימוש בתעשייה, ולכן נמצאות בסביבה – בקרקעות ומי תהום – במינונים שונים.

 

כרום מהווה יסוד מתכתי שעלול ברמות גבוהות להיות רעיל לבני אדם. החומר משמש כיום בתעשיות רבות, לרבות בהכנת חומרי צבע, ציפוי מתכות ובעיקר לצורך יצירת פלדת אל-חלד וכן בחומרי ניקוי רבים.

 

ניקל מהווה יסוד מתכתי שמצוי אף הוא בשימוש התעשייה, לרבות פלדת אל-חלד, חומרי צבע וכן כחומר מרכזי בסוללות נטענות (סוללות מסוג ניקל-קדמיום). תערובת מתכות המכלילה ניקל משמשת גם להכנת מגנטים.

 

קדמיום מהווה אף הוא מתכת רעילה ברמות גבוהות, וכזו המצויה בשימוש נרחב בתעשייה, בין השאר בהכנת חומרי צבע לטלוויזיות וכחומר המשמש בייצור סוללות נטענות (מסוג ניקל-קדמיום).

 

חשיפה מוגברת למתכות אלו עלולה להיווצר על רקע חשיפה תעסוקתית ישירה במקום העבודה, במידה שמדובר במפעל העושה שימוש בחומרים אלה, או באמצעות חשיפה עקיפה בשתיית מי תהום או אכילת ירקות ופירות עם ריכוזים גבוהים של מתכות אלה. 

 

מחקר מקנדה שפורסם במאי 2010 בכתב העת American Journmal of Industrial Medicine העלה כי חשיפה תעסוקתית לרמות גבוהות של מתכות רעילות אלו העלתה את הסיכון לסרטן הריאות: הסיכון עלה פי 2.4 בעקבות חשיפה מוגברת לכרום, פי 2.5 בעקבות חשיפה מוגברת לניקל ופי 4.7 בעקבות חשיפה מוגברת לקדמיום. עם זאת, סיכון זה נצפה רק בקרב מעשנים בעבר או לא מעשנים, שכן בקרב מעשנים בהווה היה העישון גורם הסיכון המרכזי לסרטן הריאות, כשתוספת הסיכון בחשיפה למתכות הרעילות הייתה שולית יחסית.

 

בריליום

 

בריליום הוא יסוד כימי מתכתי נוסף שמצוי בשימוש התעשייה, בייצור כלים מתכתיים, תעשיות אלקטרוניקה וקרמיקה, קפיצים וכן כחומר בבניית מטוסים ומעבורות חלל. כמו כן משמש בריליום בתהליכי ייצור מטבעות מסוגים שונים. בעבר נעשה שימוש בבריליום בנורות פלואורסצנטיות, עד שהוכח כי החומר מסרטן והוצא משימוש במוצרים שכיחים אלה.

 

בנוסף לאלה, חשיפה מסוכנת לבריליום תוארה גם בקרב רופאי שיניים וטכנאי שיניים, מאחר שנעשה בחומר שימוש בתערובת מתכתית לסתימות חורים בשן. החומר הוצא משימוש בטיפולי סתימות שיניים רק לאחרונה בעקבות דיווחים על רופאי שיניים שנחשפו לו ברמות חריגות.

 

חשיפה מסוכנת לבריליום, בעיקר חשיפה תעסוקתית במפעלי תעשייה, עלולה לגרום למחלת ריאות בשם בריליוזיס המתפתחת בהדרגה, ומלווה בקוצר נשימה במאמץ, שיעול יבש, עייפות, הזעות לילה, כאבים בחזה, ובמקרים קשים אי ספיקת לב ימנית בגלל לחץ על עורק הריאה כתוצאה מפגיעה ברקמות הריאה.

 

מעבר לכך, על רקע הנזקים לרקמות הריאות, חשיפה לבריליום הוכחה כגורם סיכון להתפתחות סרטן הריאות. מחקר אמריקאי של המכון הלאומי לבריאות תעסוקתית ובריאות בארה"ב (NIOSH), שפורסם בשנת 2001 בכתב העת American Journal of Industrial Medicine, העלה כי הסיכון לסרטן הריאות בעקבות חשיפה מוגברת לתרכובות בריליום למיניהן כעבור עשר שנים מהחשיפה הוא גבוה ב-45% בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, ובחלוף עשרים שנה גבוה ב-59% בהשוואה לכלל האוכלוסייה. עם זאת, הממצאים בנושא אינם חד משמעיים, ומחקר אמריקאי נוסף שבחן את השפעת הבריליום על סרטן הריאות ופורסם בינואר 2001 בכתב העת Journal of Occupational and Environmental Medicine, לא העלה קשר סטטיסטי בין חשיפה מוגברת לבריליום לבין סרטן הריאות.

 

סיליקה

 

סיליקה היא תרכובת כימית המוכרת גם שם 'צורן דו חמצני' ומסומנת באותיות SiO2, המשמשת בתעשיות רבות, לרבות זכוכית וקרמיקה, כדוריות סיליקה ג'ל סופגות לחות הנלוות לנעליים ובגדים, סיבים אופטיים, וכן משמשת במינונים נמוכים כתוסף מזון ורכיב גם בתרופות שונות.

 

בעבר נעשה שימוש בסיליקה גבישית בגירים בלוחות בבתי הספר, מה שהוביל לתחלואה ריאתית בקרב מורים בבית ספר שנחשפו לרמות מסוכנות של החומר.

 

חשיפה מוגברת לחלקיקי סיליקה גבישית עשויה לגרום להתפתחות מחלת ריאות אופיינית המכונה סיליקוזיס, שעלולה להיות קטלנית, הגורמת לירידה הדרגתית בתפקודי הריאה ולקוצר נשימה שמחמיר עם הזמן. כמו כן, סיליקה הוכרה עוד בשנת 1996 כמסרטן ודאי בבני אדם, ונקשרה במחקרים שונים לסרטן הריאות, אם כי הקשר עדיין נחשב שנוי במחלוקת ואינו מתואר בכל העבודות בנושא. מטה אנליזה מיפן שפורסמה בשנת 2004 בכתב העת Industrial Health העלתה כי חשיפה לסיליקה ברמות גבוהות מעלה ב-32% את הסיכון לסרטן הריאות, ואילו התפתחות של מחלת הסיליקוזיס בעקבות חשיפה שכזו מעלה כבר פי 2.37 את הסיכון לסרטן הריאות.

 

בישראל נידונה בשנים האחרונות דרישתם של מורים שלקו בסיליקוזיס ומחלות סרטן שונות להכיר בהם כנפגעי עבודה כתוצאה מחשיפה מוגברת לסיליקה משימוש תכוף בגירים, נכון להיום ללא הכרה מצד המדינה בנזק זה. בדיון שהתקיים בנושא בוועדת החינוך של הכנסת ביולי 2006 דיווחה עמותה הפועלת בתחום על 150 מורים בישראל שלקו במחלות הקשורות לסיליקה, בהם 30 שחלו בסרטן הריאות.

 

  (צילום: Shutterstock)

 

מנועי דיזל

 

מנועי דיזל בכלי תחבורה שעושים שימוש בסולר, הנחשבים לחסכוניים בהשוואה למנועי בנזין, נקשרו עם השנים בחשיפה תעסוקתית מוגברת למספר מחלות ריאה, לרבות סרטן הריאות.

 

בשנת 2002 דיווחו חוקרים אמריקאים מהמכון הלאומי לסרטן (NCI) והמכון הלאומי לבריאות תעסוקתית ובריאות (NIOSH) בארה"ב על ממצאי מחקר נרחב שערכו בקרב 12,315 עובדי כורים, ולפיהם חשיפה לאדי סולר ממנועי דיזל מעלה ב-26% את הסיכון לסרטן הריאות וסרטן הוושט,  וסיכון זה נותר מובהק גם לאחר נטרול גורמי סיכון נוספים לסרטן הריאות ובראשם עישון. על רקע ממצאים אלה קבע ביוני 2012 ארגון הבריאות העולמי כי מנועי דיזל מסרטנים, ואלו הוכנסו לרשימת המסרטנים הוודאיים בבני אדם.

 

גנטיקה

 

קשר גנטי לסרטן הריאות עדיין אינו מבוסס כמו הקשר שבין גנטיקה לסרטן השד, וטרם זוהתה מוטציה גנטית שמעלה באופן גבוה במיוחד את הסיכון למחלה. יחד עם זאת, מוטציות גנטיות מסוימות נקשרו במחקרים מהשנים האחרונות לסרטן הריאות, ומחקרים גם מצביעים על קשר משפחתי למחלה, ועל סיכון מוגבר לתחלואה בקרב מי שיש להם הורה, אח או ילד שאובחן במחלה.

 

מחקר מספטמבר 1996 שפורסם בכתב העת American Journal of Epidemiology, והתבסס על 257 חולים בסרטן ריאות שאינם מעשנים וקרובי משפחותיהם, העלה כי הסיכון של קרוב משפחה מדרגה ראשונה לחולה בסרטן הריאות שלא מעשן לפתח את המחלה בגילי 40 עד 59 גבוה פי 7.2, גם לאחר נטרול גורמים מתערבים ובראשם עישון – הסיכון נותר גבוה פי 6.1.

 

במחקר שעדיין מתפתח בבחינת הקשר בין מוטציות גנטיות שונות לבין הסיכון לסרטן הריאות, ביולי 2014 דיווחו חוקרים מהמכון לחקר הסרטן בבריטניה, בשיתוף צוות מחקר בינלאומי, כי הצליחו לזהות מספר מוטציות גנטיות שמעלות משמעותית את הסיכון לסרטן הריאות.

 

במחקר שהתבסס על נתונים גנטיים של מעל ל-65,000 מתושבי אירופה, ופורסם בכתב העת Nature Genetics, נמצא כי מוטציה בגן BRCA2 שהוכחה במחקרים רבים כקשורה לסרטן השד ומהווה את אחת מהמוטציות המכונות בשם הכולל 'המוטציה האשכנזית', ומצויה אצל כ-25% מהאנשים המעשנים סיגריות, מגדילה אצלם את הסיכון לסרטן הריאות ב-80% מעבר לסיכון הגבוה ממילא שיש להם לפתח את המחלה בהיותם מעשנים. בעוד שלמעשנים יש סיכון של 15% לפתח סרטן הריאות, לאלו עם המוטציה הגנטית יש סיכון של 25% לפתח את המחלה.

 

הסיכון לפתח סרטן ריאות של תאים לא קטנים NSCLC מסוג קרצינומת תאי הקשקש היה גבוה פי 2.47 בקרב אנשים עם מוטציה גנטית זו. כמו כן זוהתה מוטציה גנטית נוספת המסומנת באותיות CHEK2 שנקשרה לסרטן זה. ומעבר לכך, אובחנה בעבודה מוטציה המסומנת בגן המסומן אותיות P63 על גבי כרומוזום 3 שמעלה ב-13% את הסיכון לסרטן הריאות של תאים לא קטנים מסוג אדנוקרצינומה.

 

מוטציה גנטית נוספת שנקשרה לסרטן הריאות כבר לפני קרוב לעשרים שנה זוהתה בגן המסומן CYP2D6. מחקר שפורסם עוד ביוני 1997 בכתב העת Carcinogenesis העלה כי מוטציה מסוימת זו מעלה פי 3.61 את הסיכון לסרטן ריאות של תאים לא קטנים מסוג אדנוקרצינומה. מחקר של המכון חקר הסרטן בבריטניה שפורסם בשנת 2003 בכתב העת Mutagenesis העלה סיכון גבוה עד ל-50% יותר לפתח סרטן הריאות בקרב אנשים עם מוטציות שונות בגן המסומן באותיות P53, שנקשר גם לסוגים נוספים של סרטן, לרבות סרטן השד.

 

עם כל זאת, ההשפעה של גנטיקה על הסיכון לסרטן הריאות קטנה משמעותית מזו של גורמי הסיכון הסביבתיים ובראשם העישון. במחקר שפורסם בינואר 2016 בכתב העת JAMA, צוות חוקרים מאוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת דרום דנמרק ואוניברסיטת הלסינקי בחן נתונים של יותר מ-200,000 תאומים מונוזיגוטיים (תאומים זהים) ודיזיגוטיים (תאומים לא זהים), כדי לבדוק את מידת התורשתיות של סוגי סרטן – מדד המצביע על כמה משונות הסרטן באוכלוסייה נובעת מגורמים גנטיים. בעוד שתורשתיות משמעותית נמצאה לסוגים רבים של סרטן ובהם מלנומה (58%), סרטן הערמונית (57%), סרטן העור שאינו מלנומה (43%), סרטן השחלות (39%), סרטן הכליה (38%), סרטן השד (31%) וסרטן הרחם (27%), נמצא כי התורשתיות של סרטן הריאה נמוכה יחסית (18%). 

 

מחלות ריאה

 

סיבוכים ריאתיים שונים שנגרמים על רקע מחלות ריאה עלולים להתפתח בהמשך לכדי סרטן הריאות, ומהווים את אחד מגורמי הסיכון המוכרים למחלה.

 

COPD: אבחון במחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) קשור כשלעצמו בסיכון גבוה יותר לפתח סרטן הריאות. אחד המחקרים בנושא שבוצע באוניברסיטת נוטינגהאם בבריטניה ופורסם בינואר 2013 בכתב העת Journal of Thoracic Oncology העלה כי בנטרול השפעת העישון וגורמי סיכון נוספים, לאנשים שאובחנו עם מחלת ריאות חסימתית כרונית יש סיכון גבוה פי 2.08 לפתח סרטן הריאות תוך עשר שנים מהאבחנה. בבדיקת נתונים על 11,888 חולי סרטן הריאות בבריטניה, בהשוואה ל-37,605 נבדקי קבוצת ביקורת, נמצא כי שיעור המאובחנים ב-COPD עמד על 23% בקבוצת חולי סרטן הריאות בהשוואה ל-6% בלבד בקבוצת הביקורת.

 

פיברוזיס ריאתית: הצטלקות של רקמת הריאות, הקרויה בשם 'פיברוזיס ריאתי', ועשויה להיות בלי הפיכה וקטלנית, נקשרה אף היא לאורך השנים לסרטן הריאות. הקשר בין המחלות תואר לראשונה עוד בשנות השישים, ופיברוזיס ריאתית היא גם אחת המחלות שעשויות להיגרם כתוצאה מעישון כבד של סיגריות. מחקר מסין שפורסם בשנת 2014 טוען כי שיעור החולים בסרטן הריאות בקרב חולי פיברוזיס ריאתית עשוי להגיע ל-48% וגבוה משמעותית משיעור התחלואה בסרטן הריאות באוכלוסייה הכללית, שנאמד ב-2% עד 6.4% לפי מחקרים שונים.

 

 

 

עדכון אחרון: מרס 2016 

 

Idan-Saar
03/03/16 8:06
מרבית המחקרים מתעלמים מהגורמים הרגשיים. התגליות של "הרפואה החדשה" מראות תמונה אחרת לגמרי, לפיה ישנם שני סוגים עיקריים של סרטן ריאות והגורמים להם שונים: 1. סרטן בנאדיות הריאה: הגורם הוא טרא...
מרבית המחקרים מתעלמים מהגורמים הרגשיים.

התגליות של "הרפואה החדשה" מראות תמונה אחרת לגמרי, לפיה ישנם שני סוגים עיקריים של סרטן ריאות והגורמים להם שונים:

1. סרטן בנאדיות הריאה: הגורם הוא טראומה של פחד מוות.

2. סרטן בסימפונות: הגורם הוא פחד בהקשר טריטוריאלי. לדוגמא: פחד לאבד את הבית, את מקום העבודה, השכן מאיים עלינו וכד'.



ישנו גם סוג שלישי של סרטן שפוגע בקרום הריאה ונקרא מזותליומה. סוג זה נגרם כתוצאה מקונפליקט של התקפה על אזור החזה.

חלקיקי אסבסט שפוגעים בריאה יכולים להתפרש ע"י הגוף כהתקפה על הריאות.

מידע רב (באנגלית) על סרטן ריאות לפי התגליות של הרפואה החדשה ניתן למצוא בקישור הזה:

http://learninggnm.com/SBS/documents/lungs.html



מידע כללי על הרפואה החדשה יש באתר http://www.healthychoice21.com במדור "הרפואה החדשה

 
קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: