סרטן הריאות

כמוניסרטן הריאותמדריכיםתרופות ביולוגיות ואימונותרפיות לסרטן הריאות

תרופות ביולוגיות ואימונותרפיות לסרטן הריאות

איך הם פועלים נגד הסרטן? מהן תופעות הלוואי? והאם הם כלולים בסל הבריאות? כל מה שצריך לדעת על טיפולים ביולוגיים ואימונותרפיים לסרטן הריאות של תאים לא קטנים (NSCLC)

מאת דן אבן
תגובות 1

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

בשנים האחרונות חלה התקדמות רבה בטיפול בסרטן ריאות של תאים לא קטנים, עם אישורם של טיפולים ביולוגיים חדשניים מכווני מטרה ותרופות אימונותרפיות מהפכניות.

 

תרופות ביולוגיות הן תרופות שעושות שימוש בחומרים המצויים בגוף באופן טבעי, שפותחו במטרה לתקוף את התאים הסרטניים במנגנון מסוים וספציפי לתאים אלה. זאת בהבדל מתרופות מסוג כימותרפיה, המבוססות על חומרים כימיים שאינם מצויים בגוף באופן טבעי, הפוגעות במנגנון החלוקה של תאים באופן כללי ולכן משפיעות גם על תאים בריאים שעוברים חלוקה.

 

מעכבי אנגיוגנזה נגד כלי דם שמזינים את הגידול

 

תרופות מקבוצת בשם 'מעכבי אנגיוגנזה' (Angiogenesis Inhibitors) הן תרופות שמעכבות את תהליך ה'אנגוגנזה' (angiogenesis), דהיינו צמיחת כלי דם המזינים את הגידול. ישנן מספר תרופות מקבוצה זו שהוכחו כיעילות לטיפול בסרטן הריאות מסוג NSCLC.

 

אווסטין

 

התרופה אווסטין (Avastin) היא נוגדן חד שבטי, הקרוי בלעז 'נוגדן מונוקלונלי' (monoclonal antibody, mAb) הפועל באופן ממוקד כנגד כלי הדם המזינים את הגידול. קבוצת הנוגדנים החד שבטיים כוללת חלבונים של המערכת החיסונית בעלי נטייה להיקשר לתאי מטרה ספציפיים ולעורר את המערכת החיסונית של הגוף לתקוף תאים אלו.

 

על מנת לגדול ולהתפשט, גידולים זקוקים לאספקת דם מוגברת מעבר למה שמספקים להם כלי הדם הקיימים ברקמה באופן רגיל. לשם כך, תאי הגידול מפרישים ביתר חלבון הקרוי VEGF - Vascular Endothelial Growth Factor. חלבון זה מעודד יצירת כלי דם חדשים בתוך הגידול ובסביבתו, וכך מזין את הגידול ומאפשר את המשך צמיחתו. התרופה אווסטין נקשרת ספציפית לחלבון VEGF, מעכבת את פעולתו וכך מונעת יצירת כלי דם חדשים המזינים את הגידול. פעילות זו של התרופה פוגעת באספקת חומרים חיוניים לצמיחת הגידול, וכך עשויה למנוע את התפשטותו ואף להביא לנסיגתו. התרופה היוותה במקור פריצת דרך בטיפול בחולי סרטן המעי הגס, ומאז נוסתה כנגד סוגי סרטן נוספים.

 

סל הבריאות: התרופה כלולה בסל הבריאות הממלכתי לטיפול בסרטן ריאות מסוג NSCLC מסוג תאים לא קשקשיים, כקו טיפולי ראשון לחולים בשלב מחלה גרורתי (שלב 4) או בשלב IIIB שאינו ניתן לניתוח (חולים עם תפליט המכיל תאים ממאירים), וניתנת לרוב בשילוב עם כימותרפיה מבוססת פלטינום.

 

אופן נטילה: אווסטין ניתנת בעירוי לווריד במסגרת אשפוז יום. העירוי הראשון ניתן למשך 90 דקות, ובמידה והטיפול נסבל ללא תופעות לוואי בעת מתן העירוי – העירויים הבאים מתקצרים ל-60 דקות ובהמשך גם ל-30 דקות. המינון המומלץ לאווסטין לסרטן ריאות הוא 15 מ"ג לק"ג משקל גוף בכל שלושה שבועות, בשילוב עם כימותרפיות קרבופלטין ופקליטקסל.

 

תופעות לוואי: תופעות הלוואי השכיחות של התרופה כוללות צואה שחורה, דימום בחניכיים, כאבים בחזה, תחושות צריבה/עקצוץ/נימול בגפיים, שיעול וקשיי נשימה, חום גבוה, פרכוסי חום, לחץ באוזניים, סחרחורות, עייפות תשישות, ירידה במתן שתן, אובדן תיאבון ושינויים במצב הרוח.

 

ורגטף

 

התרופה ורגטף (Vargatef) המכילה את החומר הפעיל נינטדניב (Nintedanib) היא תרופה ביולוגית נוספת שמכוונת כנגד כלי דם שמזינים את הגידול הסרטני, במנגנון כימי הקרוי 'מעכב אנגיוני משולש' (Triple Angiokinase Inhibitor) השונה מזה של נוגדן חד שבטי.

 

התרופה מעכבת בו זמנית את הפעילות בשלושה קולטנים/חלבונים: PDGF, VEGF ו-FGF המעורבים בצמיחת כלי דם חדשים שמזינים את הגידול הסרטני, וקיימים מחקרים שמצביעים על האפשרות שקולטנים אלה גם מעורבים בהתפתחות של הגידול עצמו ובשליחת גרורות. התרופה נמצאה יעילה לטיפול בחולי סרטן הריאות של תאים לא קטנים, ונמצא כי בתוספת לתרופה הכימותרפית טקסוטר – היא הוסיפה חודשים להישרדות, בהשוואה לטיפול בטקסוטר בלבד.

 

סל הבריאות: התרופה אינה כלולה כיום בסל הבריאות הממלכתי בישראל לחולי סרטן הריאות. החומר הפעיל בה משווק גם בתרופה בשם אופב (Opev) שכלולה בסל לטיפול בחולים עם פיברוזיס ריאתי אידיופטי.

 

אופן נטילה: נינטדניב ניתנת בטבליות במינון של 100 או 150 מ"ג, כשהמינון המקובל הוא 200 מ"ג שיש ליטול מדי יום בשני כדורים בהפרש של 12 שעות (בבוקר ובערב). בכל מחזור טיפולי לא ניתן לצרוך את הכימותרפיה דוקטקסל ואת התרקופה ורגטף במקביל, לכן ביום הראשון נוטלים דוקטקסל, בהמשך בימים 2 עד 21 את ורגטף, וביום ה-21 נוטלים דקטקסל פעם נוספת, להשלמת מחזור הטיפול. כשהמחלה משתפרת – ניתן ליטול ורגטף ללא צורך בשילוב כימותרפיה במחזור הטיפול.

 

תופעות לוואי: תופעות הלוואי השכיחות של התרופה כוללות עלייה זמנית באנזימי כבד, סיבוכים בדרכי העיכול, וכן היא עלולה לגרום לדימום ועיכוב בריפוי פצעים עקב השפעתה המעכבת של התרופה על יצירתם של כלי דם חדשים בגוף.

 

סירמזה

 

התרופה סירמזה (Cyramza) המכילה את החומר הפעיל רמוקירומאב (Ramucirumab) היא תרופה נוספת מקבוצת 'מעכבי אנגיוגנזה' שאושרה בארה"ב על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) בדצמבר 2014 לטיפול בסרטן ריאות של תאים לא קטנים, אך אינה כלולה בסל הבריאות הממלכתי. התרופה נקשרת לחלבון מסוג VEGF 2 ובכך חוסמת את התפתחותם של כלי דם חדשים המזינים את הגידול.

 

בסרטן הריאות, התרופה מיועדת לטיפול בשילוב עם כימותרפיה מסוג דקוטקסל.

 

סל הבריאות: התרופה רשומה בישראל, אך אינה כלולה בסל הבריאות הממלכתי.

 

אופן נטילה: סירמזה משווקת כתרכיז להכנת תמיסה להזלפה, וניתנת על ידי רופא או אחות בעירוי בהזלפה בטפטוף במשך כ-60 דקות, אחת ל-2-3 שבועות בהתאם להנחיות הרופא. התרופה דורשת מעקב אחר לחץ הדם ולעתים בדיקות דם ושתן תקופתיות.

 

תופעות לוואי: תופעות הלוואי השכיחות ביותר המיוחסות לתרופה כוללות תחושות עייפות וחולשה, ספירה נמוכה של תאי דם לבנים (לויקופניה) המעלה את הסיכון לזיהומים, שלשולים, דימום מהאף, כאבי בטן, נפיחות בידיים וברגליים, לחץ דם גבוה, דלקות בפה, עודף חלבון בשתן (פרוטאינוריה), דלקת של ממברנות הריריות – לרבות במערכת העיכול ו/או דרכי הנשימה, קילוף עור בידיים, ספירה נמוכה של טסיות דם ורמות נמוכות של חלבון האלבומין בדם, ותופעות לוואי שכיחות כוללות חסימת מעיים, פריחה, כאבי ראש ורמות נמוכות של אשלגן ו/או נתרן בדם. כמו כן, התרופה עלולה לגרום לנקב בדופן מערכת העיכול, דימום חמור במעיים, וקרישי דם בעורקים.

 

תרופות מכוונות נגד קולטני EGFR

 

בתאי הגידול הסרטני מצויים גורמי גדילה שונים המניעים את צמיחת התאים, שגשוגם, חלוקתם והתרבותם, באופן המוביל להתפשטות של הגידול הסרטני בגוף. מספר טיפולים תרופתיים ביולוגיים פותחו במטרה לבלום מנגנוני גדילה אלה.

 

על גבי תאים סרטניים ממוקמים חלבונים המהווים קולטנים שמסומנים באותיות EGFR – קולטני פקטור גדילה אפידרמלי (Epidermal Growth Factor Receptors). קולטנים אלו מאפשרים לגורמי גדילה בגוף להתחבר אליהם, לרבות חלבונים מסוימים, וכך לעודד גדילה וחלוקה של תאי הגידול הסרטני והתפשטות של הגידול בגוף. בשנים האחרונות פותחו תרופות ביולוגיות המכוונות כנגד קולטנים אלו, מונעות את פעילותם, וכך חוסמות את התפשטות הגידול ומאיצות את צמצומו והיעלמותו.

 

התאמת טיפולים בקבוצה זו נעשית בכפוף לבדיקה פתולוגית של תאי הגידול הסרטני שהוצאו בביופסיה, כדי לוודא שאכן התאים מכילים את הקולטן שנגדו מכוונות התרופות.

 

טרסבה

 

טרסבה (Tarceva) מכילה את החומר הפעיל ארלוטיניב, ומשמשת לחסימת הקולטן EGFR. התרופה מיועדת לחולי סרטן ריאות מסוג NSCLC כקו טיפול שני במקרה של כישלון הטיפול הכימותרפי.

 

סל הבריאות: התרופה כלולה בסל הבריאות הממלכתי במרשם של אונקולוג כקו טיפול ראשון לחולים עם בדיקת מעבדה המעידה על מוטציה בגן/חלבון EGFR, כקו טיפול שני או שלישי לאחר כישלון בתרופה אחרת. חולים המקבלים טיפול בתרופה אחרת מקבוצת התרופות כנגד קולטני EGFR (אירסה או ג'יוטריף) אינם זכאים לטיפול בסל בתרופות נוספות מקבוצה זו.

 

אופן נטילה: טרסבה ניתנת כטבלייה דרך הפה.המינון המקובל הוא טבליה במינון של 150 מ"ג אחת ליום, על בטן ריקה – שעה לפני האוכל או שעתיים לאחר האוכל (לאחר שהתעכל).

 

תופעות לוואי: תופעות הלוואי השכיחות של התרופה כוללות בחילות, הקאות, שלשולים, פריחה בעור, שיעול וקוצר נשימה ואובדן תיאבון ובמקרים קשים סיבוכים בכבד ובכליות, פרפורציה (ניקוב) במערכת העיכול, מחלות עור, דימום ובעיות קרישה והפרעות ראייה.

 

אירסה

 

אירסה (Iressa) המכילה את החומר הפעיל גפיטיניב, קרויה גם 'מעכב של האנזים טירוזין קינאז' מאחר שפעילותה בחסימת קולטני EGFR מאפשרת את חסימת פעילות האנזים שמפעיל תהליכים כימיים בתוך תאי הגידול הסרטני להגברת קצב חלוקתם.

 

סל הבריאות: התרופה כלולה בסל הבריאות הממלכתי במרשם של אונקולוג כקו טיפול ראשון לחולים עם בדיקת מעבדה המעידה על מוטציה בגן/חלבון EGFR, כקו טיפול שני או שלישי לאחר כישלון בתרופה אחרת. חולים המקבלים טיפול בתרופה אחרת מקבוצת התרופות כנגד קולטני EGFR (טרסבה או ג'יוטריף) אינם זכאים לטיפול בסל בתרופות נוספות מקבוצה זו.

 

אופן נטילה: אירסה ניתנת בטבלייה דרך הפה. המינון המקובל הוא טבליה במינון 250 מ"ג, אחת ליום, עם או בלי האוכל.

 

תופעות לוואי: תופעות הלוואי השכיחות של התרופה כוללות בחילות, הקאות, שלשולים, פריחה בעור, שיעול וקוצר נשימה ואובדן תיאבון ובמקרים קשים סיבוכים בכבד ובכליות והפרעות ראייה.

 

ג'יוטריף

 

ג'יוטריף (Giotrif) מכילה את החומר הפעיל אפטיניב, והוכחה כיעילה עבור חולי סרטן ריאות מסוג NSCLC עם מוטציה בקולטן EGFR.

 

סל הבריאות: התרופה כלולה בסל הבריאות הממלכתי במרשם של אונקולוג כקו טיפול ראשון לחולים עם בדיקת מעבדה המעידה על מוטציה ב-EGFR (כלומר קולטנים לחלבון), כקו טיפול שני או שלישי לאחר כישלון בתרופה אחרת. חולים המקבלים טיפול בתרופה אחרת מקבוצת התרופות כנגד קולטני EGFR (טרסבה או אירסה) אינם זכאים לטיפול בסל בתרופות נוספות מקבוצה זו.

 

אופן נטילה: ג'יוטריף ניתנת כטבלייה דרך הפה. הטבליות זמינות במספר מינונים, והמינון המקובל הוא טבליה אחת במינון של 40 עד 50 מ"ג ליום.

 

תופעות לוואי: תופעות הלוואי השכיחות של התרופה כוללות בחילות, הקאות, שלשולים, פריחה בעור, שיעול וקוצר נשימה, תחושות צריבה/ עקצוץ/ נימול בגפיים ואובדן תיאבון ובמקרים קשים סיבוכים בכבד ובכליות, מחלות עור והפרעות ראייה.

 

טאגריסו

 

טאגריסו (Tagrisso) היא תרופה חדשה לסרטן הריאות מקבוצת התרופות המכוונות כנגד קולטני EGFR, המכילה את החומר הפעיל אוסימרטיניב. התרופה מאפשרת מענה לחולים שפיתחו עמידות לתרופות אחרות מאותה הקבוצה. זאת עקב נטייה של גידול סרטני של תאים לא קטנים בריאות לפתח עם הזמן מוטציה חדשה ועמידה לתרופות הוותיקות יותר ממשפחת מעכבי EGFR – מוטציה המסומנת באותיות T790M. התרופה אושרה בנובמבר 2015 על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) לחולים בסרטן ריאות שפיתח מוטציה מסוג T790M.

 

סל הבריאות: התרופה הוכנסה בתחילת 2016 לסל הבריאות הממלכתי עבור חולים עם סרטן ריאות של תאים לא קטנים עם המוטציה T790M, שמעידה על עמידות לתרופות המכוונות נגד קולטני EGFR, הקרויות גם בשם 'מעכבי טירוזין קינאז', וזאת לאחר שקיבלו טיפול קודם בתרופה ממשפחה זו (טרסבה, אירסה או ג'יוטריף). לצורך קבלת התרופה, החולה עובר בדיקת דם הקרויה ctDNA, שמאפשרת לאתר חלקיקים של הגידול הסרטני בזרם הדם ולבחון האם הגידול פיתח את המוטציה T790M.

 

אופן נטילה: טאגריסו ניתנת בטבלייה דרך הפה. המינון המקובל הוא בטבליה של 80 מ"ג פעם ביום, עם או בלי האוכל.

 

תופעות לוואי: תופעות הלוואי השכיחות של התרופה כוללות שלשול, עור יבש, פריחה ואדמומיות או זיהומים סביב הציפורניים, ובמצבים קשים דלקת ריאות ופגיעה לבבית. התרופה איננה מיועדת לנשים בהיריון עקב רעילות אפשרית לעובר המתפתח.
 

 

פורטרזה

 

התרופה פורטרזה (Portrazza) המכילה את החומר הפעיל נקיטומומאב היא תרופה נוספת המכוונת נגד קולטני EGFR שאושרה בנובמבר 2015 על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) לטיפול בסרטן ריאות מסוג תאים לא קטנים מסוג סרטן ריאות קשקשי בלבד, כטיפול קו ראשון בשילוב עם שני סוגי כימותרפיה מסוג ציספלטין וגמזר (גמציטאבין). בהבדל מתרופות אחרות בקבוצה זו, הניתנות בטבליות, תרופה זו ניתנת בעירוי, והוכחה כיעילה למצבים בהם חולים עם גידולים חיוביים לקולטני EGFR אינם מגיבים לתרופות האחרות בטבליות.  

 

התרופה מהווה נוגדן חד שבטי אנושי שמתוכנן לחסום את החיבור בקולטני EGFR – חיבור המעודד התפתחותו של גידול סרטני בריאות. התרופה ניתנת בשילוב עם תרופות כימותרפיות מסוג ציספלטין וגמיציטבין.

 

סל הבריאות: התרופה רשומה בישראל, אך אינה כלולה בסל הבריאות הממלכתי.

 

אופן נטילה: פורטרזה משווקת כתמיסה לעירוי בהזלפה תת עורית. המינון המקובל הוא 800 מ"ג הניתן בכל יום ראשון ויום שמיני למחזור טיפולים של שלושה שבועות, ולאחר סיום הזלפת התרופה מחובר המטופל לעירוי בתרופות הכימותרפיות ציספלטין וגמיציטבין.

 

תופעות לוואי: תופעות הלוואי העיקריות שמיוחסות לתרופה כוללות פריחה עורית, מחסור במגנזיום שעלול לגרום לחולשת שרירים, פרכוסים, קצב לב בלתי סדיר, פריחה עורית נרחבת, קרישי דם ובמצבים חריגים התקפי לב.

 

תרופות מכוונות לפגם בגן/חלבון ALK

 

קסאלקורי

 

קסאלקורי (Xalkori) המכילה את החומר הפעיל קריזוטיניב היא תרופה לטיפול בסרטן ריאות מסוג NSCLC לחולים שמאובחנים בבדיקות מעבדה כחיוביים למוטציה/פגם בגן/חלבון ALK (קיצור של Anaplastic Lymphoma Kinase) - חלבון שמעורב בצמיחה של סרטן והן בצמיחת כלי דם שמזינים את הגידול. התרופה חוסמת אנזים בשם 'טירזין קינאז' שהחלבון ALK מעודד את פעילותו, וכך חוסמת את התפתחות הגידול הסרטני.

 

במארס 2016 אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) את התרופה קסאלקורי כטיפול ראשון המיועד לחולי סרטן ריאות של תאים לא קטנים שנמצאים בסריקות גנומיות ובבדיקות גנטיות ספציפיות כנשאים של מוטציה בגן ROS1. לפי הערכות, המוטציה מצויה בגידולים בקרב כ-1% מהחולים בסרטן ריאות של תאים לא קטנים, ומובילה למחלה אלימה וקשה לטיפול, ובמחקרים נמצא כי קסאלקורי בולמת את פעילות חלבון ROS1 בגידולים עם ביטוי חיובי למוטציה, וכך חוסמת את התפשטותו של הגידול.

 

סל הבריאות: התרופה כלולה בסל הבריאות לטיפול בחולי סרטן ריאות מסוג תאים לא קטנים (NSCLC) מסוג אדנוקרצינומה מתקדמת,ששליליים למוטציה בחלבון EGFR וחיוביים למוטציה בחלבון ALK או בעלי מוטציה מסוג ROS1.

 

אופן נטילה: קסאלקורי ניתנת כטבלייה דרך הפה, כשהמינון המקובל הוא בטבליה במינון של 250 מ"ג – פעמיים ביום.

 

תופעות לוואי: תופעות הלוואי השכיחות של התרופה כוללות בחילות, הקאות, שלשולים, פריחה בעור, שיעול וקוצר נשימה, תחושות צריבה/ עקצוץ/ נימול בגפיים ואובדן תיאבון ובמקרים קשים סיבוכים בכבד ובכליות, דם בשתן או בצואה וירידה בקצב הלב.

.

זיקדיה

 

תרופה נוספת בשם זיקדיה (Zykadia) המכילה את החומר הפעיל סריפיניב מיועדת אף היא לחולי סרטן הריאות עם פגם בגן/חלבון ALK. במאי 2017 אושרה זיקדיה על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) כקו טיפול ראשון לחולים אלה.

 

סל הבריאות: התרופה כלולה בסל הבריאות הממלכתי לחולים עם פגם בגן/חלבון ALK, כקו טיפול שני לאחר טיפול בתרופה קודמת מעכבת ALK (התרופה Crizotinib). לפי תנאי הסל, במהלך המחלה יהיה זכאי המטופל לתרופה אחת בלבד מבין התרופות זיקדיה או אלסנסה. התרופה תינתן במרשם של אונקולוג בלבד.

 

אופן נטילה: זיקדיה ניתנת כטבלייה דרך הפה. המינון המקובל הוא בטבליה במינון של 750 מ"ג, פעם ביום.

 

תופעות לוואי: תופעות הלוואי השכיחות של התרופה כוללות בחילות, הקאות, שלשולים, פריחה בעור, שיעול וקוצר נשימה, תחושות צריבה/עקצוץ/נימול בגפיים ואובדן תיאבון ובמקרים קשים סיבוכים בכבד ובכליות ובמערכת העיכול, היפוגליקמיה, דלקת בלבלב (פנקראטיטיס) וירידה בקצב הלב.

 

אלסנסה

 

תרופה נוספת בשם אלסנסה (Alecensa) המכילה את החומר הפעיל אלסטיניב מיועדת אף היא לחולי סרטן הריאות עם פגם בגן/חלבון ALK.

 

סל הבריאות: בשנת 2016 הוכללה התרופה בסל הבריאות הממלכתי לחולים אלה, כקו טיפול שני לאחר טיפול בתרופה קודמת מעכבת ALK (התרופה Crizotinib). לפי תנאי הסל, במהלך המחלה יהיה זכאי המטופל לתרופה אחת בלבד מבין התרופות זיקדיה או אלסנסה. התרופה תינתן במרשם של אונקולוג בלבד.

 

אופן נטילה: אלסנסה ניתנת כטבלייה דרך הפה. המינון המקובל הוא בטבליות של 600 מ"ג – פעמיים ביום עם האוכל, כשבהמשך במידה וחל שיפור במצב המטופל, ניתן להפחית את המינון בהדרגה, תחילה ל-450 מ"ג פעמיים ביום ובהמשך ל-300 מ"ג פעמיים ביום.

 

תופעות לוואי: תופעות הלוואי השכיחות של התרופה כוללות בחילות, הקאות, שלשולים, פריחה בעור, שיעול וקוצר נשימה, תחושות צריבה/עקצוץ/נימול בגפיים ואובדן תיאבון ובמקרים קשים סיבוכים בכבד ובכליות ובמערכת העיכול, היפוגליקמיה, דלקת בלבלב (פנקראטיטיס) וירידה בקצב הלב.

 

אלונבריג

 

התרופה אלונבריג (Alunbrig) המכילה את החומר הפעיל בריגטיניב אושרה באפריל 2017 על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) כטיפול לחולים בסרטן ריאות של תאים לא קטנים עם פגם בגן/חלבון ALK, שלא הציגו שיפור במחלתם לאחר טיפול בתרופה קסאלקורי.

 

סל הבריאות: התרופה אינה רשומה בישראל, ואינה כלולה בסל הבריאות הממלכתי.

 

אופן נטילה: התרופה ניתנת בטבליות דרך הפה, והמינון המקובל הוא 90 מ"ג פעם ביום למשך שבעה ימים, ובמידה והמטופל אינו מפתח תופעות לוואי – המינון עולה ל-180 מ"ג פעם ביום.

 

תופעות לוואי: תופעות הלוואי השכיחות שנקשרו לתרופה כוללות בחילות, הקאות, שיעול, עיפות וכאבי ראש. תופעות הלוואי החריגות שנקשרו לתרופה כוללות כשל נשימתי ודלקת ריאות, ראייה מטושטשת וזיהום חיידקי בדרכי השתן או במוח (מנינגיטיס).

 

תרופות מתקדמות באימונותרפיה

 

מערכת החיסון של הגוף, המורכבת מתאי דם לבנים ואורגניזמים ורקמות של מערכת הלימפה, מתפקדת כדי להילחם במזיקים החודרים לגוף ולסלקם. בשנים האחרונות פותחו תרופות מתקדמות לטיפול בסרטן ריאות מסוג NSCLC בשיטות אימונותרפיה, המציגות יעילות גבוהה במחקרים רפואיים. תרופות אלו מכוונות להפעלה סלקטיבית של מערכת החיסון הטבעית של הגוף כדי שתילחם בגידול הסרטני שמתפשט בריאות. תרופות אלו לרוב משפיעות רק כעבור 6-4 שבועות, לאחר שמערכת החיסון הטבעית של הגוף השתקמה והחלה לפעול בכוחות עצמה כנגד הגידול הסרטני.

 

חוסמי קולטן PD-1

 

כל תא של המערכת החיסונית הטבעית בגופנו מצויד בקולטנים המאפשרים במצבי קיצון השמדה עצמית (אפופטוזיס). תאים של גידולים סרטניים נוטים להיקשר לקולטן הקרוי PD-1 (ובשם המלא Programmed Death Receptor 1) ולעורר את הקולטנים לגרום להשמדה של תאי מערכת החיסון. כך הגידול הסרטני יכול להתפשט בגוף מבלי שהמערכת החיסונית תפריע לו.

 

התרופות בקבוצה זו חוסמות את הקולטן PD-1, באופן שאינו מאפשר לתא הסרטני להתחבר אליו. במצב זה, תאי המערכת החיסונית אינם מושמדים, ויש ביכולתם להילחם בגידול המתפשט.

 

תאי הסרטן שנוטים להתחבר לקולטני PD-1 שעל גבי תאי המערכת החיסונית ולעורר אותם להשמדה עצמית עושים זאת לרוב תוך חיבור לשני עוגנים שונים על גבי הקולטן הקרויים 'ליגנדים' – האחד קרוי PD-L1 ואחראי ל-80% מהקישור והשני קרוי PD-L2 ואחראי ל-20% מהקישור. 

 

תרופות שונות פותחו בשנים האחרונות לחסימת קולטן PD-1 באופן חלקי, באמצעות חסימת ליגנד אחד, או באופן מלא, בחסימת שני הליגנדים. התרופות הוכיחו בשנים האחרונות יעילות גבוהה בטיפול בסרטן ריאות מסוג NSCLC, כמו גם בסוגי סרטן נוספים, לרבות סרטן העור מסוג מלנומה, סרטן השד, סרטן הקיבה, סרטן ראש-צוואר וחלק מהגידולים הסרטניים ההמטולוגיים (במערכת הדם ובלוטות הלימפה).

 

נכון להיום מתבצעים מחקרים כדי לאמוד האם יעילות התרופות גדולה יותר בקרב חולי סרטן עם מוטציות גנטיות מסוימות, לרבות מוטציה בגן/חלבון PD-L1 שעליו משפיעה התרופה. כמו כן, מתבצעים כיום מחקרים במטרה לאמוד את היעילות הטיפולית בשילוב של מספר תרופות מקבוצה זו.

 

אופדיבו

 

אופדיבו (Opdivo) המכילה את החומר הפעיל ניבולומאב היא תרופה אימונותרפית חדשנית המהווה נוגדן חד שבטי בעל פעילות ייחודית להפעלת מערכת החיסון הטבעית של הגוף תוך חסימת קולטן PD-1 – תרופה שהוכיחה לאחרונה יעילות בטיפול בסרטן ריאות מסוג NSCLC, על פני תרופות מקבוצות אחרות. אופדיבו מתחברת לשני הליגנדים בקולטן PD-1, וחוסמת לחלוטין את החיבור בין תא הגידול הסרטני לתא המערכת החיסונית.

 

במארס 2015 הייתה אופדיבו לתרופה הראשונה בקבוצת התרופות האימונותרפיות המתקדמות שאושרה לטיפול עבור חולים עם סרטן ריאות של תאים לא קטנים NSCLC קשקשי (squamous)על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA). באוקטובר 2015 התרופה אושרה גם לחולי NSCLC שאינו קשקשי. התרופה אושרה לכל חולי סרטן ריאות גרורתי מסוג NSCLC שהמחלה שלהם התקדמה תוך כדי או לאחר טיפול בכימותרפיה מבוססת פלטינום, ללא צורך בבדיקות למוטציה בגן/חלבון PD-L1.

 

סל הבריאות: אופדיבו כלולה בסל הבריאות הממלכתי לחולי סרטן ריאות גרורתי של תאים לא קטנים, בחולים שמחלתם התקדמה לאחר קו טיפול כימותרפי קודם בכימותרפיה מבוססת פלטינום, במרשם שיינתן על ידי אונקולוג. במהלך המחלה זכאי חולה בסרטן ריאה גרורתי לתרופה אחת מהקבוצה – אופדיבו, קיטרודה או טסנטריק.

 

ועדת סל התרופות הגיעה להסכם עם משווקת אופדיבו כי התגובה לתרופה תיבחן לכל חולה כעבור שישה שבועות של טיפול, ורק במידה ותימצא תגובה חיובית לתרופה - היא תמומן מהסל, ובמצבים אחרים תמומן על ידי החברה.

 

אופן נטילה: התרופה ניתנת במנות עירוי לווריד, כשהמינון המקובל הוא 240 מ"ג בעירוי שנמשך 60 דקות כל שבועיים. 

 

תופעות לוואי: תופעות הלוואי של התרופה ניתנות ברוב המקרים לשליטה, וכוללות בעיקר שלשולים הניתנים לטיפול בסטרואידים, גרד, פריחה בעור והפרעות בתפקודי כבד. תופעות לוואי חמורות בשכיחות של פחות מעשירית מהחולים כוללות שפעול יתר של המערכת החיסונית ודלקת בהיפופיזה. 

 

קיטרודה

 

התרופה קיטרודה (Keytruda) המכילה את החומר הפעיל פמברוליזומאב היא תרופה אימונותרפית נוספת המהווה נוגדן חד שבטי בעל פעילות ייחודית להפעלת מערכת החיסון הטבעית של הגוף תוך חסימת קולטן PD-1 – תרופה שהוכיחה לאחרונה יעילות בטיפול בסרטן ריאות מסוג NSCLC, על פני תרופות מקבוצות אחרות.

 

התרופה קיטרודה מתחברת אף היא לשני הליגנדים בקולטן PD-1, וחוסמת לחלוטין את החיבור בין תא הגידול הסרטני לתא המערכת החיסונית.

 

באוקטובר 2015 אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) את קיטרודה לחולי סרטן ריאות גרורתי של תאים לא קטנים NSCLC, בתנאי שבוצעה בדיקה שהוכיחה שהגידול מבטא את החלבון PD-L1. הטיפול אושר לשימוש יחד עם בדיקה מלווה המכונה PD-L1 IHC 22C3 pharmDx המזהה ביטוי של החלבון PD-L1 בגידול.

 

במאי 2017 אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) בצעד תקדימי את התרופה קייטרודה לכל החולים עם גידול סרטני מוצק בכל אזור בגוף – לרבות הריאות – במידה והגידול נמצא חיובי לסמנים מסוימים – הביומרקר MSI-H המעיד על 'אי יציבות גנומית גבוהה' והביומרקר dMMR המעיד על מנגנון תיקון דנ"א פגום.

 

סל הבריאות: קיטרודה כלולה בסל הבריאות הממלכתי כקו טיפול ראשון לחולי סרטן ריאות גרורתי של תאים לא קטנים, בחולים עם ביטוי לחלבון PDL1 ברמה של 50% ומעלה, שאין להם מוטציות בגנים/חלבונים EGFRת ALK ו-ROS1, במרשם שיינתן על ידי אונקולוג. במהלך המחלה זכאי חולה בסרטן ריאה גרורתי לתרופה אחת מהקבוצה – אופדיבו, קיטרודה או טסנטריק.

 

אופן נטילה: התרופה ניתנת במנות עירוי לווריד, כשהמינון המקובל הוא 200 מ"ג בעירוי שנמשך 30 דקות כל שלושה שבועות.

 

 

תופעות לוואי: תופעות הלוואי של התרופה ניתנות ברוב המקרים לשליטה, וכוללות בעיקר שלשולים הניתנים לטיפול בסטרואידים, גרד, פריחה בעור והפרעות בתפקודי כבד. תופעות לוואי חמורות בשכיחות של פחות מעשירית מהחולים כוללות שפעול יתר של המערכת החיסונית ודלקת בהיפופיזה. .

 

חוסמי קולטן PD-L1

 

טסנטריק

 

טסנטריק (Tecentriq) המכילה את החומר הפעיל אטזוליזומאב היא תרופה אימונותרפית שאושרה על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) במאי 2016 כטיפול לסרטן שלפוחית השתן לאחר כישלון של טיפול בכימותרפיה ו/או הקרנות, ובאוקטובר 2016 אושרה על ידי המינהל האמריקאי לטיפול בסרטן ריאות גרורתי של תאים לא קטנים, שהתקדם למרות טיפול בכימותרפיה מבוססת פלטינום.

 

התרופה מהווה נוגדן חד שבטי בעל פעילות ייחודית להפעלת מערכת החיסון הטבעית של הגוף תוך חסימת קולטן PD-L1 – שעל גבי הגידול הסרטני. זאת בהבדל מתרופות החוסמות את הקולטן PD-1 המתחבר לחלבון PD-L1 שעל גבי הגידול הסרטני.

 

לפי אישור המינהל האמריקאי, לחולי סרטן הריאות המאובחנים עם ביטוי חיובי לחלבונים מסוג EGFR ו-ALK על גבי תאי הגידול, התרופה מיועדת רק לאחר מיצוי טיפולים תרופתיים המכוונים גנטית לחלבונים אלה.

 

סל הבריאות: התרופה אינה כלולה בסל הבריאות הממלכתי לחולי סרטן הריאות, אלא נכון להיום רק לחולים עם סרטן שלפוחית השתן.

 

אופן נטילה: התרופה ניתנת במנות עירוי לווריד, כשהמינון המקובל הוא 1200 מ"ג בעירוי, אחת לשלושה שבועות. העירוי הראשון נמשך כשעה, ובמידה והמטופל לא מפתח תופעות לוואי במהלך קבלת העירוי, ניתן לצמצם את משך העירויים הבאים לחצי שעה.

 

תופעות לוואי: תופעות הלוואי של התרופה כוללות בעיקר עייפות, ירידה בתיאבון, קוצר נשימה, שיעול, בחילות, כאב בשרירים ובעצמות ועצירות. תופעות לוואי חמורות שמיוחסות לתרופה על פי מחקרים עד כה כוללות דלקת ריאות, חוסר חמצן בדם (היפוקסיה), תת נתרן בדם (היפונתרמיה), אנמיה, קשיי בליעה (דיספגיה) וכאבי פרקים. במצבים קשים במיוחד עלולה התרופה להוביל להתפתחות זיהומים – לרבות דלקות ריאות קשות, צהבת (הפטיטיס), וכן להוביל להתפתחות מחלת מעי דלקתית מסוג קוליטיס כיבית ולהפרעות בפעילות בלוטת התריס.

 

חוסמי קולטן CTLA-4

 

ירבוי

 

ירבוי (Yervoy) המכילה את החומר הפעיל איפילימומאב היא תרופה אימונותרפית נוספת המהווה נוגדן חד שבטי בעל פעילות ייחודית להפעלת מערכת החיסון הטבעית של הגוף תוך חסימת קולטן הקרוי CTLA-4. כל תא של המערכת החיסונית הטבעית בגופנו מצויד בקולטנים שונים, ובהם בין השאר הקולטן PD-1 שתואר קודם. קולטן נוסף על גבי תאי המערכת החיסונית מסוג לימפוציטים ששמו CTLA-4 מהווה יעד לתרופה ירבוי, וכשזו נקשרת לקולטן היא מעוררת את התא לתקוף ולהשמיד תאים סרטניים.

 

התרופה ניתנה בשנים האחרונות לחולי סרטן ריאות מסוג NSCLC בישראל במסגרת מחקרית, והוכיחה יעילות, אך אינה כלולה נכון להיום בסל הבריאות הממלכתי לחולים אלה. בינואר 2017 הודיעה החברה המציירת את התרופה (BMS) שאין בכוונתה להמשיך בהליכים לאישור טיפול משולב בתרופות אופדיבו וירבוי כטיפול קו ראשון לחולי סרטן הריאות.

 

סל הבריאות: נכון להיום, התרופה אינה כלולה בסל הבריאות הממלכתי לחולי סרטן ריאות, אלא רק לחולי סרטן העור מסוג מלנומה גרורתית או מלנומה שאינה נתיחה.

 

אופן נטילה: התרופה ניתנת בעירוי לווריד.

 

תופעות לוואי: תופעות הלוואי של התרופה ניתנות ברוב המקרים לשליטה, וכוללות שלשולים הניתנים לטיפול בסטרואידים, גרד ופריחה בעור. תופעות לוואי חמורות כוללות דלקתיות במעיים (קוליטיס) שעלולה לגרום גם לניקוב במעי (פרפורציה), דלקתיות בכבד (הפטיטיס), דלקות בעור, דלקות במערכת העצבים, דלקות במערכת ההורמונאלית ודלקות בעיניים.

 

 

עוד על הטיפול בסרטן הריאות של תאים לא קטנים 

לכל המידע על סרטן הריאות

 

 

בהכנת הכתבה סייעה ד"ר מיה גוטפריד, מנהלת המכון האונקולוגי במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא

 

עדכון אחרון: יוני 2017

 

omerbasket
21/10/16 19:55
כסטודנט למדעי הרפואה (שמתעסק בעיקר באימונולוגיה), אני תוהה אם מישהו כאן יודע - מה קורה בארץ ובעולם בנוגע לטיפולים באמצעות תאי T? מדובר בתאים שנלקחים מהחולה ואחרי מניפולציות במעבדה (למשל, החדרת גן לרצפ...
כסטודנט למדעי הרפואה (שמתעסק בעיקר באימונולוגיה), אני תוהה אם מישהו כאן יודע - מה קורה בארץ ובעולם בנוגע לטיפולים באמצעות תאי T? מדובר בתאים שנלקחים מהחולה ואחרי מניפולציות במעבדה (למשל, החדרת גן לרצפטור שמזהה מרכיבים שקשורים בתאים סרטניים) מוחדרים חזרה לגוף החולה.

האם יש בארץ/בעולם שימוש קליני בעניין? האם השימוש הוא רק ניסויי? ואם הוא רק ניסויי, האם חלק ניכר מהחולים בסרטן יכולים לעבור טיפול כזה או שרק מתי מעט?
קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: