סרטן השד

כמוניסרטן השדמדריכיםביופסיה של השד: כל מה שצריך לדעת

ביופסיה של השד: כל מה שצריך לדעת

מתי מבצעים ביופסית שד? מתי אסור לבצע את הבדיקה? מה נעשה בבדיקה עצמה? ומה צפוי אחריה?

מאת דן אבן
תגובות 0

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

ביופסיה של השד נדרשת כדי לקבוע ברמת ודאות גבוהה האם הממצא החשוד שהתגלה בבדיקת הממוגרפיה (או הגוש החשוד במישוש) הוא שפיר או ממאיר (סרטני). במקרה והממצא ממאיר מאפשרת הביופסיה לאסוף מגוון נתונים רפואיים שעל פיהם ניתן לצפות את התפתחות המחלה (פרוגנוזה) של החולה ולהתאים את הטיפול.

 

מהם הסוגים השונים של ביופסית שד?

 

קיימים מספר סוגים של בדיקות ביופסית שד, המותאמות לנבדקות על פי גודלו ומיקומו של האזור החשוד בממאירות, מבנה השד של המטופלת (במרקם רגיל או צפוף), מצבה הבריאותי הכללי וגילה של הנבדקת.

 

ביופסית מחט

 

הבדיקה השכיחה לביופסיה של השד מבוצעת כיום במכוני שד ודימות שד בשיטת ביופסית מחט (Needle Aspiration Biopsy) על ידי כירורג שד המחדיר מחט לחזה, ושואב קטע מהרקמה לבדיקת מעבדה תחת מיקרוסקופ, לצורך אפיון התאים המצויים בה.

 

דגימת מחט עדינה: ביופסיה באמצעות מחט עדינה בשיטת FNA) Fine Needle Aspiration) היא ביופסיה מהירה המבוצעת במרפאה קהילתית, כשהרופא משתמש במחט דקה לשאיבת תאים מהשד, ואלו נשלחים למעבדה פתולוגית לאפיון. הבדיקה אינה כואבת ומבוצעת ללא צורך בחומר הרדמה, בהכוונה של אולטרה סאונד או מישוש. כיום אף ניתן לבצע ביופסיה באמצעות מחטים עדינות ודקות במיוחד ללא צורך בחומר הרדמה כלשהו. המידע המתקבל בביופסיה שכזו מוגבל, וברוב המקרים כשיש ממצא חשוד הזקוק לאפיון, מתבצעת בהמשך ביופסיה במחט עבה.

 

ביופסית מחט עבה/טרוקאט: ביופסיה המבוצעת במחט עבה בשיטה ושמה 'טרוקאט' (Tru-Cut) מבוצעת לרוב בהרדמה מקומית, ובמהלכה מוחדרת לשד מחט חלולה, בהנחיית אולטרה סאונד או מישוש, ונשאבת החוצה רקמה בצורת גליל צר הנשלחת לבדיקה פתולוגית. בבדיקות מסג זה נשאבות לרוב 6-3 דגימות לצורך אבחון מקיף.

 

ביופסית שד בואקום ממוטום: בדיקה זו הקרויה Vacum Assisted Core Biopsy או Mammotome מיועדת להוצאת גושים זעירים והסתיידויות שאותרו בבדיקת ממוגרפיה לצורך אבחון פתולוגי. בבדיקה המבוצעת בהרדמה מקומית, מוחדרת מחט עבה חלולה לשד בהנחיית אולטרה סאונד או רנטגן, הכוללת בתוכה מכשיר המחובר למערכת ואקום. המכשיר נע בתוך רקמת השד בתנועות סיבוביות, ושואב החוצה דגימות רקמה מהאזור המיועד לבדיקה, לרבות הסתיידויות וגושים זעירים, בדיוק רב יותר מהביופסיה המסורתית. הבדיקה אורכת כ-45 דקות. במידה ואותר בבדיקה זו גידול סרטני, יש צורך גם בביופסיה ניתוחית להשלמת האבחנה והטיפול.

 

ביופסיה בניתוח

 

ביופסיה ניתוחית: במקרים נדירים בהם לא ניתן לבצע ביופסית מחט מסיבה כלשהי, או שיש קושי להגיע לאבחנה על סמך ביופסית מחט, יש לבצע ביופסיה בניתוח במהלכו נכרתת דגימה מהגידול בשיטות כירורגיות, בהרדמה כללית או מקומית, ולשלוח את הדגימה לבדיקה פתולוגית. ביופסיה ניתוחית היא בדיקה ברמת ודאות גבוהה, ובמידה ומאובחן בה גידול סרטני, נקבע הצורך בניתוח לכריתת הגידול כולו.  כיום נהוג לבצע ביופסיה וניתוח כריתה בנפרד ולאפשר למטופלת לבחור את סוג ניתוח הכריתה המועדף.

 

בדיקת חתך קפוא: טכנולוגיה הקרויה Frozen Section Biopsy מאפשרת ביצוע ניתוח כריתה משולב בביופסיה, תוך קבלה מיידית של תוצאות הביופסיה בזמן הניתוח עצמו ואפשרות לתכנון הניתוח בהתאם לתוצאות הבדיקה. במסגרת זו מבוצעת ביופסיה תחת הרדמה מלאה או חלקית, והדגימה הנשאבת מהשד מוקפאת בהקפאה מהירה לצורך בדיקתה באופן מיידי. כיום נהוג לבצע ביופסית חתך קפוא בייחוד לבדיקת בלוטת הזקיף כשקיים חשד שגידול המצוי בשד התפתח לעברה, אולם ברוב המקרים כיום כבר לא נוהגים לבצע את הבדיקה, ובקהילה הרפואית כאמור, נהוג כיום יותר לבצע בדיקות ביופסיה בנפרד מהניתוח.

 

כיצד מתכוננים לביופסיה?

 

ביופסיה נחשבת לבדיקה פשוטה, וכשהיא מבוצעת ללא ניתוח היא לא דורשת הכנה מקדימה. עם זאת, ביופסיה ניתוחית דורשת לעתים הרדמה מלאה, ועל כן צום מקדים של 12-8 שעות.

 

למי אסור לבצע ביופסית שד?

 

ניתן להתאים את ביופסית השד המומלצת בהתאם לנתוני לנבדקת. ככלל, אין התווית נגד גורפת המונעת את האפשרות לבדיקות ביופסיה, אולם בקרב מטופלות מסוימות נדרשות הגבלות בעת שעולה הצורך לבצע את הבדיקה.

 

לדברי ד"ר תניר אלוייס, מנהלת המרכז לבריאות השד במרכז הרפואי קפלן, "נשים שנוטלות מדללי דם נדרשות להפסיק ליטול אותם לפני ביופסיה, כדי להפחית את הסיכון לדימומים".

 

ככלל, טיפול במעכבי טסיות דורש לרוב הפסקה כשבוע לפני ביופסיה מתוכננת, טיפול במדללי דם כגון קומדין דורש הפסקה כחמישה ימים לפני הביופסיה, תוך מעקב אחר תפקודי קרישה, ובמידת הצורך טיפול חלופי בתרופה קלקסן אותה ניתן להפסיק רק 24 ואף 12 שעות לפני הביופסיה. "נשים הנוטלות מדללי דם צריכות להיוועץ עם הרופאים המטפלים בהן לפני הביופסיה המתוכננת", אומרת אלוייס.

 

בנוסף, במצבים טכניים מסוימים, למשל כשהגוש המורגש בשד שטחי או צמוד לבית החזה, לא ניתן לבצע ביופסיה, ונדרשת התאמה של בדיקות אבחנתיות אחרות. כמו כן, התאמה נדרשת בקרב נשים עם רגישות לחומרי אילחוש.

 

האם ישנן הגבלות לאחר ביופסית שד?

 

לא נדרשת הגבלה מיוחדת על תזונה (אכילה ושתייה) ונהיגה בתום הביופסיה. ישנן גישות רפואיות שונות ביחס להגבלות על רחיצת אזור השד לאחר הביופסיה, כשחלק מהרופאים דוגלים בגישה שמרנית של הימנעות מרחצת האזור למשך מספר ימים, וחלקם מתירים את הרחצה כבר ביום למחרת. "מומלץ להיוועץ ברופא המטפל מתי מותר להרטיב את האזור בשד בו בוצעה הביופסיה", אומרת אלוייס. לרוב המטופלת תוכל להסיר את החבישה חיצונית מאזור הביופסיה למחרת בבוקר.

 

לעתים מתפתחים כאבים ונפיחויות בשד לאחר ביופסיה. לכן מומלץ למטופלות להקפיד ללבוש חזיות, ואף לישון איתן מספר ימים, כדי להימנע מהגברת הכאב.

 

מתי מתקבל הניתוח הפתולוגי של הדגימה?

 

הדגימה שנשאבה במסגרת הביופסיה נשלחת לבירור פתולוגי במעבדה כדי לקבוע את אופיו של הגידול בשד, במטרה לבחון את הטיפול הנדרש. תוצאות בדיקת הביופסיה מתקבלות לרוב כעבור יומיים עד שבוע.

 

אילו סיבוכים ייתכנו לאחר ביופסית שד?

 

ביופסיות בשד מוגדרות כיום כפרוצדורות רפואיות שכיחות, אך ככל פעולה רפואית פולשנית, גם ביופסיה כרוכה בסיכון לסיבוכים, לרבות דימומים, ובמקרים נדירים במיוחד זיהומים באזור הביופסיה. גושים קטנים או שטפי דם עלולים להתפתח כתוצאה מדימום פנימי קטן, אולם אלו לרוב מתבטאים בסימנים כחולים שנעלמים ללא טיפול מיוחד כעבור כשבועיים.

 

מהי משמעות ממצאי ביופסית שד?

 

הדו"ח הפתולוגי עם תוצאות הביופסיה כולל לרוב תיאור של דרגת הגידול (grade) בהתאם להתפתחותו בהשוואה לתאים של רקמת שד תקינה וקיומם של קולטנים להורמונים (ER/PR) על גבי מעטפת תאי הגידול - מדד המאפשר במצבים של תוצאה חיובית להתאים טיפול ביולוגי לגידול היעיל יותר מטיפול כימותרפי, וקיומן של רמות גבוהות של קולטני HER-2 במעטפת תאי הגידול - המעלות את שיעורי התגובה לטיפולים תרופתיים מסוימים לסרטן השד.

 

דירוג סרטן השד נקבע בהתאם לדרגת התמיינות התאים: דרגה 1 (התמיינות רבה והתקדמות מהירה של הגידול), דרגה 2 (התמיינות בינונית) ודרגה 3 (התמיינות מעטה), וקביעת שלב המחלה מתבצע בהתאם לממצאים באשר להתפשטות הגידול לקשריות לימפה (מידע שמתקבל הרבה פעמים רק לאחר הניתוח) ולאיברים נוספים.

 

האם ניתן לקבל חוות דעת נוספת?

 

האבחנה הפתולוגית של הדגימה שהוצאה בביופסיה, המבוססת על פרשנות הפתולוג, היא מכרעת לגבי ההחלטה לגבי המשך הטיפול הרפואי הנדרש. 

 

הראיות המחקריות מצביעות בחלק מהמקרים על יעילותה של חוות דעת פתולוגית נוספת. מחקר אמריקאי מאוניברסיטת נורת'ווסטרן שפורסם בדצמבר 2002 בכתב העת Annals of Surgical Oncology מצא כי מתוך 340 נשים שאובחנו עם סרטן השד וקיבלו חוות דעת פתולוגית נוספת, ל-80% השתנה האבחון או הפרוטוקול בטיפולי בעקבות חוות דעת זו, כששינויים משמעותיים - למשל לגבי הצורך בניתוח השד - תועדו בקרב 7.8% מהנבדקות. במאמר מיוני 2012 מכתב העת Journal of Clinical Oncology מודגשת חשיבותה של בדיקה פתולוגית חוזרת לאימות האבחנה הראשונית במקרים של סרטן השד, כדי לחזק את האבחנה ולהימנע מטעויות אנוש.

 

לצורך חוות דעת פתולוגית נוספת יש לפנות למכון הפתולוגי בו בוצעה הבדיקה לאבחון הסרטן ולבקש לקבל משטחים עליהם מצויות הרקמות ששימשו לבדיקה - הקרויים פרפראטים או סליידים. המשטחים נמסרים לזמן מוגבל, ובמעבדות רבות נהוג למסור את המשטחים בכפוף להפקדת פיקדון - עד להחזרתם. לאחר תהליך של אימות כי המשטחים שנמסרו למטופלת הם הנכונים, עליה ליצור קשר עם מומחה לחוות דעת שנייה ולהביא עמה את המשטחים לבדיקה חוזרת.

 

 

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: