סרטן השד

כמוניסרטן השדמדריכיםכך תאכלי כדי להפחית סיכון לסרטן שד

כך תאכלי כדי להפחית סיכון לסרטן שד

האם סויה מגבירה את הסיכון לפתח סרטן שד? כיצד משפיעים מוצרי חלב על הסיכון? ומה לגבי אלכוהול? הבאנו את כל המידע הבדוק על תזונה נכונה להפחתת הסיכון לסרטן שד

מאת לימור מרדי- טילבור * דיאטנית אונקולוגית
תגובות 0

סרטן שד הוא הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים ברחבי העולם וגם בישראל, ואחת מכל 7.5 נשים תפתח סרטן שד במהלך חייה. בקרב נשים הסיכון לסרטן השד עולה עם הגיל והוא נפוץ יותר לאחר גיל המעבר. בשנים האחרונות קיימת מגמה של ירידה בתמותה מסרטן השד, בזכות אבחון מוקדם והתפתחויות בטיפול במחלה.

 

גנטיקה היא אחד הגורמים לסרטן שד, אך קיימים גם גורמים סביבתיים המשפיעים על הסיכון לחלות בסרטן השד ומומחים מעריכים כי אחד מכל שלושה מקרים של סרטן השד ניתנים היו למניעה באמצעות שינויים באורח החיים כגון שמירה על משקל תקין, ביצוע פעילות גופנית והקפדה על תזונה נכונה.

 

ההשפעה של אורח החיים על הסיכון לחלות בסרטן השד מתחילה כבר בחשיפה מוקדמת ובעיקר בגיל ההתבגרות, במהלכו מתפתחת רקמת השד.

 

בשנת 2018 פורסם בכתב העת Breast Care מחקר שוודי שעקב במשך 15 שנה אחר 31,514 נשים לאחר גיל המעבר. לנשים ניתן ניקוד על היצמדות לשבע הנחיות למניעת סרטן של הקרן הבינלאומית לחקר הסרטן (WCRF) והמכון האמריקאי לחקר הסרטן (AICR): שמירה על משקל גוף תקין; פעילות גופנית; הימנעות ממזון שגורם להשמנה, צריכת ירקות, פירות, קטניות ודגנים מלאים; המעטה בבשר אדום והימנעות מבשר מעובד; צריכה של לא יותר ממשקה אלכוהולי אחד ביום (10 גרם אתנול);  ללא צריכת תוספי מזון. נמצא שעל כל נקודה שניתנה להיצמדות להנחיות, הייתה ירידה של 11% בהיארעות סרטן השד. בקרב נשים שעמדו ב-7-6 מההמלצות הסיכון לסרטן השד היה נמוך ב-51% בהשוואה לנשים שעמדו ב-2-0 מההמלצות. בהשוואה בין סוגי סרטן השד, נמצא שעמידה בהמלצות הפחיתה באופן מובהק סטטיסטית את הסיכון לסרטן שד שלילי לאסטרוגן ופרוגסטרון, אך לא הפחיתה באופן מובהק את הסיכון לסרטן שד חיובי להורמונים.

 

משקל גוף

 

(צילום: shutterstock)

 

לפי הקרן הבינלאומית לחקר הסרטן (WCRF) והמכון האמריקאי לחקר הסרטן (AICR) בקרב נשים לאחר גיל המעבר, השמנה מעלה פי 1.5 עד 2 את הסיכון לסרטן השד. הקשר בין השמנה וסרטן השד הודגם במחקרים רבים. בניתוח נתונים מכלל המחקרים שנערכו בנושא שממצאיו פורסמו בשנת 2009, נמצא שכל עלייה של 5 יחידות BMI מעלה ב-33% את הסיכון לסרטן שד חיובי לאסטרוגן ולפרוגסטרון בקרב נשים לאחר גיל המעבר.

 

קיימים מספר מנגנונים שיכולים להסביר את הקשר בין השמנה לסיכון מוגבר להתפתחות סרטן שד. לאחר גיל המעבר ייצור האסטרוגן בשחלות מפסיק, בעוד שרקמת השומן ממשיכה לייצר אסטרוגן. החשיפה לאסטרוגן מרקמת השומן מגבירה את הסיכון להתפתחות סוגי סרטן שד חיוביים להורמונים. ככל שרקמת השומן גדולה יותר, החשיפה לאסטרוגן עולה ויחד איתה גם הסיכון להתפתחות סרטן השד. 

 

כמו כן, במצב של השמנה עולות הרמות של ההורמון אינסולין, לו יש השפעה מיטוגנית - כלומר מגביר חלוקת תאים. השד מכיל תאים הרגישים לאינסולין ולכן הוא פגיע יותר להשפעה המיטוגנית של אינסולין, שעלולה להיות סרטנית.

 

בנוסף השמנה עם אינסולין גבוה וסוכר גבוה יוצרים מצב דלקתי בגוף והפרשה מוגברת של ציטוקינים מעודדי דלקת הקשורים גם הם לסרטן.

 

ההמלצה: שמרו על BMI תקין (לחישוב ה-BMI לחצו כאן)

 

ירקות

 

(צילום: shutterstock)

 

ההמלצות הרשמיות של איגודים שונים לחקר ומניעת סרטן הן צריכה של 9-5 מנות של ירקות ופירות מגוונים ביום. ירקות ופירות מכילים ויטמינים, מינרלים ופיטוכימיקלים רבים שהם נוגדי חמצון ובעלי פעילות נוגדת סרטן. 

 

מאמר שפורסם בשנת 2013 בכתב העת (The Journal of the National Cancer Institute (JNCI ניתח נתונים מ-20 מחקרי מעקב על קרוב למיליון נשים ומצא קשר הפוך מובהק בין צריכת ירקות גבוהה ובין סרטן שד שלילי לאסטרוגן. לא נמצא קשר עם צריכה גבוהה של פירות.

 

מחקרים רבים מצאו קשר בין פיטוכימיקלים מסוימים, למשל קרוטנואידים ובין סיכון מופחת לסרטן השד. קרוטנואידים נמצאים בירקות ופירות רבים, בין השאר ירקות כתומים, עלים ירוקים, פלפלים, ענבים וקיווי. במאמר שפורסם ב-2012 בכתב העת JNCI נותחו 8 מחקרי מעקב ונמצא שרמות גבוהות של קרוטנואידים מסוג אלפא קרוטן, בטא קרוטן, לוטאין זאקסנטין, ליקופן, ורמה כללית גבוהה של קרוטנואידים בדם נקשרו לירידה משמעותית בסיכון לסרטן השד. עבור חלק מהקרוטנואידים הירידה בסיכון הייתה גדולה יותר לגבי סרטן שד שלילי לאסטרוגן לעומת סרטן חיובי לאסטרוגן.

 

ההמלצה: הרבו באכילת ירקות - לפחות 5 מנות ירקות ביום בצבעים מגוונים. כדאי גם להוסיף 3-2 מנות פרי מגוונות ביום.  

 

סיבים תזונתיים

 

(צילום: shutterstock)

 

סיבים תזונתיים נמצאים במזונות צמחיים, במיוחד בקליפה של ירקות, פירות, דגנים וקטניות. סיבים תזונתיים נקשרים לחומרים מסרטנים במעי הגס וביחד מתפנים מהמעי דרך הצואה. נוסף על כך, הסיבים התזונתיים מהווים מצע לחיידקים פרוביוטיים במעי ועל ידי כך מונעים התפתחות חיידקים פתוגניים והתפתחות חומרים מסרטנים. הם גם מעודדים התפתחות מקרופאגים וגורמים לירידה של רמות האסטרוגן. בנוסף הסיבים התזונתיים יוצרים חומצות שומן קצרות-שרשרת שעשויות להגן מפני סרטן ולהשפיע על מוות מתוכנן של תאים (אפופטוזיס).

 

לצריכת סיבים תזונתיים יש גם קשר עקיף לסרטן השד: צריכת סיבים תזונתיים מעידה על צריכה מרובה של מזון צמחי, שעשיר בוויטמינים, מינרלים ופיטוכימיקלים שחלקם הם חומרים נוגדי סרטן. הסיבים התזונתיים גם מסייעים לירידה במשקל ו/או לשמירה על משקל גוף תקין ובכך מסייעים למניעת סרטן שד עקב השמנה.

 

במחקר European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition שממצאיו פורסמו בשנת 2013 בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition, נערך מעקב של 11.5 שנים בממוצע אחר 33,849 נשים אירופאיות שהיו בגילי 70-35 שנים בתחילת המחקר. המשתתפות חולקו לחמש קטגוריות על פי צריכת הסיבים התזונתיים הכללית ועל פי צריכת הסיבים מירקות, פירות ודגנים. ניתוח הנתונים חשף קשר בין צריכת סיבים כללית גבוהה (יותר מ-27.5 גרם ביום) לסיכון מופחת לסרטן השד. בחלוקה לפי מקור הסיבים נמצא כי צריכת סיבים מירקות קשורה להפחתה בסיכון לסרטן שד - במיוחד סרטן שד שלילי להורמונים. לעומת זאת לא נמצא קשר בין צריכת סיבים מפירות ומדגנים לסיכון לפתח את המחלה.

 

ההמלצה: הקפידו על צריכת סיבים תזונתיים מידי יום.

 

עוד על סיבים תזונתיים: כמויות ומקורות 

 

סויה

 

(צילום: shutterstock)

 

בעבר התפיסה הרווחת הייתה שמוצרי סויה ומזונות נוספים המכילים פיטואסטרוגנים עלולים להיות מסוכנים לנשים עם סרטן שד או להגביר סיכון לסרטן שד, בשל הפעילות של הפיטואסטרוגנים - שדומה לאסטרוגן.

 

היום כבר ידוע כי בפועל פיטואסטרוגנים כנראה בעלי השפעה מגינה מפני סרטן שד והישנות המחלה, כיוון שאותם פיטואסטרוגנים מתחרים עם האסטרוגן על הקולטנים שלו בגוף ובכך בעצם מקטינים חשיפה לאסטרוגן.

 

במאי 2017 פורסם נייר עמדה של עמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל ומשרד הבריאות, שמטרתו לגבש עמדה עדכנית לגבי בטיחותה של צריכת סויה ותועלותיה הבריאותיות האפשריות. בנייר העמדה מבהירים המומחים כי צריכת סויה לא מעלה את הסיכון להתפתחות סרטן השד אלא להיפך, היא עשויה לסייע במניעת סרטן השד וקשורה בהפחתת הסיכון לתמותה ולהישנות הגידול בקרב חולות ושורדות המחלה.

 

בנייר העמדה מפורט כי בסויה מספר פיטוכימיקלים ייחודיים לה הידועים כנוגדי סרטן לרבות: מעכבי פרוטאזות, פיטאטים, ספונינים ואיזופלאבונים. מחקרי מעבדה ומחקרים שנערכו בבעלי חיים מצאו השפעה מטיבה של איזופלאבונים על מספר תהליכי מפתח בהתהוות סרטן לרבות: תיקון דנ"א, השריית אפופטוזיס (השמדה עצמית של תאים), עיכוב שגשוג תאים, עיכוב אנגיוגנזה (יצירת כלי דם המזינים את הגידול), עיכוב היווצרות גרורות ויכולות נוגדות חמצון.

 

ההמלצה: אכלו סויה, אך זכרו כי יש להעדיף לצרוך מזון במצבו הטבעי או לאחר עיבוד מינימלי. במקרה זה: טופו, אדממה, משקה סויה ללא תוספת סוכר, פולי סויה יבשים וטמפה. לעומת זאת, תחליפי גבינה על בסיס סויה - בהשוואה לגבינות מן החי - הינם דלים בחלבון ולרוב עתירי שומן. כמו כן הם עברו עיבוד אינטנסיבי. לכן תחליפי גבינה על בסיס סויה פחות מומלצים.

 

עוד על סויה ובריאות 

 

מוצרי חלב ומזונות עשירים בסידן

 

(צילום: shutterstock)

 

במחקר ענק שניתח נתונים ממחקרים קודמים שבחנו את הנושא וממצאיו פורסמו בשנת 2015 בכתב העת Journal of Breast Cancer נמצא שצריכה גבוהה (יותר מ-600 גרם ליום) וצריכה מתונה (400-600 גרם ליום) של מוצרי חלב מפחיתה באופן מובהק את הסיכון לסרטן השד בהשוואה לצריכה נמוכה של מוצרים אלה (פחות מ-400 גרם ביום).

 

ניתוח הנתונים לפי סוגי מוצרי החלב השונים הראה שיוגורט ומוצרי חלב דלים בשומן מפחיתים באופן מובהק את הסיכון לסרטן השד בעוד שמוצרי חלב אחרים אינם משפיעים על הסיכון להתפתחות סרטן השד. הרכיבים שעשויים להיות אחראים להפחתת הסיכון לסרטן הם סידן וויטמיןD , שהם בעלי השפעה מגינה מפני סרטן השד בעיקר בקרב נשים לפני גיל המעבר.

 

גם לתזונה עשירה בסידן ממקורות אחרים יש השפעה על סרטן השד. במחקר שפורסם ב-2011 בכתב העת Breast Cancer Research and Treatment נמצא שצריכת סידן ממזון בכמות של 600 מ"ג ליום הפחיתה את הסיכון לסרטן השד. השפעה דומה נמצאה גם עבור צריכת ויטמיןD  בכמות של 400 יחידות בינלאומיות ליום ורמת ויטמיןD  בדם של 30 ננוגרם/מ"ל. 

 

ההמלצה: חשוב לצרוך סידן ממזון. לשם כך ניתן לאכול מוצרי חלב דלי שומן (עד 5%), אך ניתן גם להימנע ממוצרי חלב אם מקבלים כמות מספקת של סידן ממקור תזונתי אחר.

 

אלכוהול 

 

(צילום: shutterstock)

 

אלכוהול עשוי להשפיע על רמות האסטרוגן בדם וכך להשפיע על הסיכון לסרטן השד. בנוסף, לתוצרי הפירוק של אתנול בגוף יש השפעה מסרטנת. בהשוואה לאיברים אחרים, רקמת השד חשופה יותר לנזק הנגרם מצריכת אלכוהול. צריכה מתונה של אלכוהול (כמשקה אחד ביום) מעלה באופן מובהק את הסיכון לסרטן שד ב-15-4 אחוז אך לא משפיעה על סיכון לסרטן באיברים נשיים אחרים.

 

הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) הגדירה צריכת אלכוהול כקשורה לסיכון להתפתחות סרטן השד בקרב נשים לפני ואחרי גיל המעבר. כל כמות של אלכוהול מעלה את הסיכון לסרטן שד וככל שאישה שותה כך עולה הסיכון שלה לסרטן השד.

 

בתקופה שבין הווסת הראשונה להיריון הראשון, רקמת השד שמתפתחת ועוברת שגשוג מהיר, הופכת לפגיעה יותר לחשיפה לאלכוהול. על כן לחשיפה לאלכוהול בגיל ההתבגרות יש השלכות משמעותיות להמשך החיים יותר משתייה בגיל הבגרות. זהו נתון מדאיג בהתחשב בכך שבני נוער ברחבי העולם וגם בישראל שותים אלכוהול.  

 

ההמלצה: להימנע ככל האפשר משתיית אלכוהול בגיל צעיר ולהימנע משתיית אלכוהול מופרזת בגיל מבוגר - לא יותר ממנת אלכוהול אחת ביום. לחולות או מחלימות מסרטן שד מומלץ להימנע ככל האפשר משתיית אלכוהול.

 

בשר אדום ומעובד

 

(צילום: shutterstock)

 

הקשר בין בשר אדום ובשר מעובד ידוע בעיקר עם סרטן המעי הגס, אך קיימים מחקרים שמצאו קשר בין צריכה של בשר מעובד ובשר אדום לסוגי סרטן נוספים ובהם סרטן השד.

 

ברזל מסוגHEME  שנמצא בבשר אדום וניטריטים וניטראטים בבשר מעובד מתווכים תרכובות חנקן (NOC) בעלות פוטנציאל מסרטן.

 

במחקר גדול שנערך בבריטניה ופורסם בכתב העת European Journal of Cancer בשנת 2018, נערך מעקב של 7 שנים אחר 262,195 נשים בגילי 69-40. במחקר נמצא שצריכת בשר מעובד נקשרה עם סיכון מוגבר לסרטן שד לאחר גיל המעבר. לא נמצא קשר עם צריכת בשר אדום.

 

באותה שנה פורסם בכתב העת Iinternational Journal of Cancer ניתוח נתונים ממספר מחקרים שמצא עלייה ב6% בסיכון לסרטן שד עם צריכה גבוהה של בשר אדום ועלייה של 9% בסיכון עם צריכה גבוהה של בשר מעובד בהשוואה לצריכה נמוכה.

 

מחקר שפורסם ב-2019 בו חוקרים עקבו במשך 8 שנים אחר כ-42,000 נשים ללא אבחנה של סרטן שד אך עם אחות או אחות למחצה שחלתה בסרטן שד, העלה כי נשים שצרכו בשר אדום בכמות הגבוהה ביותר היו בסיכון גבוה ב23% לסרטן שד בהשוואה לנשים שצרכו בשר אדום בכמות הכי נמוכה.

 

ההמלצה: להימנע מבשר מעובד. להפחית צריכת בשר אדום עד 300 גרם בשבוע.

 

פעילות גופנית

 

(צילום: shutterstock)

 

מחקרים רבים מצביעים על הקשר בין פעילות גופנית להפחתת הסיכון לסרטן שד ולהפחתת הסיכון להישנות המחלה ולפי הערכות של המרכז לבקרת מחלות בארה"ב פעילות גופנית לבדה יכולה למנוע אחד מכל שמונה מקרים של סרטן שד.

 

פעילות גופנית משפיעה על הסיכון לסרטן השד במספר מנגנונים: צמצום אחוזי השומן בגוף ובכך הפחתת מתווכי דלקת וגורמי גדילה שקשורים לסיכון מוגבר לסרטן, שיפור העמידות לאינסולין ובכך הפחתת הסיכון לסרטן וירידה ברמות האסטרוגן בקרב נשים לאחר גיל המעבר. ייתכן גם שפעילות גופנית משפיעה על הארכת זמן המחזור החודשי בקרב נשים לפני גיל המעבר ובכך מפחיתה את החשיפה להורמון ובעקבות זאת גם את הסיכון לסרטן השד.

 

בשנת 2014 בכנס האירופאי לסרטן השד הוצג ניתוח נתונים של כל המחקרים שנערכו עד 2013 על הקשר בין פעילות גופנית וסיכון לסרטן השד –37 מחקרים עם יותר מ-4 מיליון נשים. נמצא כי בהשוואה לנשים הכי פחות פעילות גופנית, אלה עם הרמות הגבוהות ביותר של פעילות גופנית היו בסיכון נמוך ב-12% לפתח סרטן השד. התוצאות לא היו תלויות באופן משמעותי במידת ההשמנה של הנשים. לכן מחקר זה כמו רבים אחרים מרמז על כך שהפחתת הסיכון לסרטן השד נובעת מגורמים מעבר לכך שפעילות גופנית מסייעת לשמור על המשקל.

 

ההמלצה: לבצע פעילות גופנית באופן קבוע. לפי ההנחיות הרשמיות לפעילות גופנית בארה"ב שעודכנו בסוף שנת 2018 ואומצו גם על ידי משרד הבריאות בישראל - מבוגרים זקוקים לפחות ל-150 דקות (שעתיים וחצי) – 300 דקות (חמש שעות) של פעילות אירובית בעצימות מתונה (כמו הליכה מהירה או ריקוד) או לפחות 75 דקות (שעה ורבע) – 150 דקות (שעתיים וחצי) של פעילות בעצימות גבוהה בשבוע (כמו ריצה). נוסף על כך, מומלץ לעסוק בפעילות לחיזוק שרירי הגוף השונים לפחות פעמיים בשבוע.

 
 

 

עדכון אחרון: אוקטובר 2019

 

* לימור מרדי- טילבור היא דיאטנית ראשית בבית החולים אסותא, דיאטנית אונקולוגית, ממובילות פורום דיאטניות אונקולוגיות של עמותת עתיד (עמותת הדיאטנית בישראל) וכתבת לענייני תזונה ב"כמוני"

 

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: