צוותי אוויר בסיכון לתמותה מסוגי סרטן הקשורים לקרינה
מחקר ענק חושף כי דיילים וטייסים ניצבים במקומות הראשונים מבין יותר מ-500 מקצועות בשיעור התמותה מסוגי סרטן הקשורים לחשיפה לקרינה מייננת, ובכללם סרטן השד, מלנומה, סרטן הערמונית וגידולי מוח
ידוע מזה זמן רב כי אנשי צוות אוויר סופגים את המינון השנתי הממוצע הגבוה ביותר של קרינה מייננת מכלל קבוצות העובדים בארצות הברית. חשיפה מוגברת זו נובעת בעיקר מקרינה קוסמית הנמצאת בגבהים בהם טסים מטוסי נוסעים מסחריים.
קרינה מייננת מוכרת כגורם מסרטן וודאי בבני אדם וכגורם סיכון סיבתי מוכח לסרטן עור שאינו מלנומה וכן לסרטן השד, סרטן בלוטות הרוק, סרטן הוושט, סרטן הקיבה, סרטן המעי הגס, סרטן הריאות, סרטן העצמות, סרטן הכליות, סרטן שלפוחית השתן, סרטן המוח ומערכת העצבים המרכזית וסרטן בלוטת התריס.
מחקרים קודמים כבר הראו כי צוותי אוויר נמצאים בסיכון מוגבר לאבחון של סוגי סרטן מסוימים בהשוואה לכלל האוכלוסייה. כך, למשל, מטה אנליזה של חוקרים מאיטליה, שפורסמה עוד במארס 2000, מצאה כי צוותי תעופה נמצאים בסיכון גבוה ב-74% להתפתחות סרטן המוח וב-65% לסרטן הערמונית, לצד עלייה בסיכון לתמותה ממלנומה וסרטן מהמוח. מחקר שנערך בקרב צוותי אוויר תושבי מדינות סקנדינביה, שממצאיו פורסמו בדצמבר 2012 בכתב העת International Journal of Cancer, הדגים כי נשים שעובדות בצוותי אוויר נמצאות בסיכון גבוה ב-89% לפתח לוקמיה, ובסיכון גבוה ב-85% לסרטן העור מסוג מלנומה, וב-50% לסרטן השד. לעומתם, גברים שעובדים בתעופה אווירית בסיכון גבוה פי 3 לפתח מלנומה וכן בסיכון גם לגידולים סרטניים בעור שאינם מנלומה ולסרקומה ומחלות סרטן שקשורות גם בשתייה מופרזת של אלכוהול.
לצד נתונים מסוג זה, עד כה הידע המדעי היה מוגבל בשאלה האם חשיפה לקרינה באוויר מתורגמת גם לשיעורי תמותה גבוהים יותר של צוותי אוויר מסרטן. המגבלה נבעה ממספר קטן יחסית של מקרי פטירה במחקרים קודמים והסתמכות על קבוצות מדגם סלקטיביות או על בחינת סוגי סרטן בודדים.
מחקר חדש מארה"ב ראשון מסוגו ביקש לענות על שאלה זו באמצעות מערך נתונים רחב היקף ובעל עוצמה סטטיסטית חסרת תקדים של תעודות פטירה. הממצאים העידו על תמונה דרמטית.
סרטן השד, המוח והעור
החוקרים האמריקאים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד ובית החולים בריגהם אנד וימנ'ס בבוסטון, השתמשו במאגר נתונים לאומי השייך למערכת הסטטיסטיקה החיונית הלאומית בארצות הברית (NVSS).
החוקרים בדקו את כלל תעודות הפטירה שנרשמו בארה"ב בין השנים 2020 ל-2024, רשומות אשר רק לאחרונה קושרו גם למקצועות של הנפטרים. הניתוח כלל נתונים של כמעט 13 מיליון נפטרים על פני 503 מקצועות שונים, מתוכם כ-14,000 טייסים וכ-7,000 דיילי אוויר. צוות המחקר השתמש במודל התאמה סטטיסטי מקיף שלקח בחשבון שורה של משתנים מתערבים מלבד המקצוע, כגון גיל הפטירה, מין, מוצא אתני, רמת השכלה ומצב משפחתי.
במסגרת העבודה, החוקרים ניתחו סוגי סרטן הקשורים לקרינה וסוגי סרטן שאינם קשורים לקרינה על פני כלל המקצועות, וכן השוו את צוותי האוויר לצוותי קרקע בענף התעופה. סוגי הסרטן הקשורים לקרינה שנבדקו כללו סרטן השד, סרטן מערכת העצבים המרכזית, מיאלומה נפוצה, לוקמיה (למעט לוקמיה לימפוציטית כרונית), לימפומה, סרטן בלוטת התריס, סרטן הערמונית, מלנומה וגידולי עור שאינם מלנומה. סרטן הריאות הוחרג במכוון מהניתוח כדי למנוע הטיה הנובעת מהרגלי עישון.
ממצאי המחקר העלו כי טייסים ודיילי אוויר סובלים משיעורי תמותה גבוהים באופן מובהק סטטיסטית מסרטן השד, סרטן המוח ומערכת העצבים המרכזית, סרטן הערמונית ומלנומה. בקרב טייסים נרשם בנוסף גם שיעור תמותה מוגבר מלוקמיה.
בסך הכול, כ-6.9% ממקרי המוות בקרב דיילים וכ-6.7% ממקרי המוות בקרב טייסים נבעו מסוגי סרטן הקשורים לקרינה. שיעורים אלו היו גבוהים יותר מאשר בכל מקצוע אחר שנבדק. לשם השוואה, טכנאי גרעין, אשר חשופים באופן שגרתי לקרינה מייננת ממקורות שאינם קוסמיים, דורגו רק במקום ה-12 ברשימה. לעומת זאת, אצל מכונאי מטוסים ופועלי הרכבה קרקעיים לא נרשמו שיעורי תמותה גבוהים יותר בהשוואה לשאר המקצועות. לצד זאת, שיעורי התמותה מסוגי סרטן שאינם קשורים לקרינה בקרב צוותי האוויר היו דומים לאלו של האוכלוסייה הכללית.
המחקר נעשה בשיתוף פעולה עם הלשכה הלאומית למחקר כלכלי בארה"ב (NBER). הממצאים מדווחים באוגוסט 2026 בכתב העת המדעי JAMA Internal Medicine.
רפואה תעופתית
לפי הערכות המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC), צוותי אוויר צוברים מינון שנתי מוערך של 3 עד 6 מיליסיוורט (mSv) של קרינה קוסמית, בהתאם לנתיבי הטיסה שלהם. מדובר ברמת קרינה הגבוהה בסדר גודל של פי עשרה ומעלה מהקרינה השנתית הממוצעת שסופג נוסע רגיל הטס כעשר טיסות פנים-ארציות הלוך-חזור בשנה (כ-0.4 מיליסיוורט).
החוקר הבכיר במחקר, פרופ׳ אנופאם ג'נה (Anupam Jena), מומחה למדיניות בריאות במכון בלווטניק בבית הספר לרפואה בהרווארד, ציין בהודעה לעיתונות כי התוצאות תומכות בבחינה מחודשת של אמצעי הגנה תעסוקתיים מקרינה עבור צוותי אוויר, בהתאם לרמת החשיפה הממשית שלהם.
המחקר מהווה חלק מענף הרפואה התעופתית שבוחן בשנים האחרונות את הסיכון המוגבר לתחלואה בקרב מי שחשופים לטיסות מרובות – בין אם כעובדים בענף התעופה כטייסים וצוותי אוויר, לצד מי שנוהגים לטוס הרבה בחייהם. בין המחלות שנקשרו לטיסה ותעופה במחקרים: עייפות והפרעות שינה הקשורות לשיבוש בשעון הגוף הביולוגי; חרדה ודיכאון; הפרעות שריר-שלד המתבטאות לרוב בכאבי גב תחתון; ירידה בפוריות, תסמינים נשימתיים וסיכון מוגבר להידבקות במחלות זיהומיות.
מחקר ישראלי שבחן את התחלואה בקרב טייסים ואנשי צוות נוספים במטוס בצבא, שממצאיו פורסמו בפברואר 2017, העלה כי מרביתם (62.5%) דיווחו לפחות על תסמין בעייתי אחד שחוו בחודש האחרון וכרבע (26.9%) דיווחו על שלושה או יותר תסמינים. כמו כן, כחמישית (22%) דיווחו כי חוו בחודש האחרון תסמינים נשימתיים, כחמישית (21.4%) חוו עייפות מוגברת וכעשירית (11.5%) סבלו מכאבי ראש.
