סטטינים לא גורמים לרוב תופעות הלוואי המופיעות בעלונים
ניתוח נתונים מ-23 מחקרים מבוקרים מצא כי סטטינים המיועדים להפחתת כולסטרול אינם גורמים לרוב המוחלט תופעות הלוואי שנקובות בעלונים לצרכנים שבאריזות התרופות
סטטינים מהווים קבוצה מרכזית של תרופות יעילות להפחתת רמות הכולסטרול בדם מסוג LDL (״הכולסטרול הרע"), והם הוכחו שוב ושוב בהשפעתם על הורדת הסיכון למחלות קרדיווסקולריות. בפעולתם הביולוגית, הסטטינים משפיעים על עיכוב של אנזים המצוי בכבד ואחראי על קצב ייצור הכולסטרול בגוף בשם HMG-CoA רדוקטז. לאורך השנים צברו הסטטינים פופולאריות, וכיום הם מהווים קו טיפול ראשון להורדת ערכים גבוהים של כולסטרול רע, כאשר לצידם אושרו תרופות נוספות שמובילות להפחתת רמות הכולסטרול במנגנונים נוספים. לפי נתונים שנאספו במחקר שהתבסס על מבוטחי קופת חולים מכבי, צריכת הסטטינים בישראל זינקה ב-249% תוך שבע שנים בלבד, בין 2003 ל-2010, ובמקביל נצפתה ירידה מיוחלת בתחלואה לבבית.
עם השנים, ככל שהתגלתה השפעתם המיטיבה על הורדת תחלואה לבבית, הנמיכו ארגונים רפואיים את ערכי היעד המומלצים לכולסטרול בדם, באופן שחושף יותר אנשים לטיפול בסטטינים, ומוערך כי בישראל מטופלים בהם כיום בקביעות לפחות כ-725 אלף איש.
עם זאת, השימוש הנרחב בסטטינים מלווה גם בחששות מפני תופעות לוואי אפשריות, כאשר המוכרת מכולם היא השפעה של התרופות על ירידה במסת שריר. רק לאחרונה בדצמבר 2025 דיווחו חוקרים אמריקאים כי זיהו את המנגנון המוביל להשפעה זו: התברר כי הסטטינים נקשרים לחלבון מסוים המצוי בתאי שריר, ובכך גורמים לכניסה של סידן לתוך השרירים ולפגיעה במסת השריר.
כעת, לפי הסקירה המקיפה ביותר שנערכה בנושא תופעות לוואי אפשריות של סטטינים, נמצא כי קבוצת תרופות זו אינה גורמת למצבים רפואיים רבים שמפורטים בעלונים לצרכן כתופעות לוואי וסיבוכים אפשריים.
דיכאון, הפרעות שינה ונוירופתיה פריפרית
במסגרת הסקירה, חוקרים בריטים מאוניברסיטת אוקספורד ביקשו לבחון את השפעות הסטטינים על תופעות הלוואי שנקשרו לתרופות. לשם כך נאספו נתונים מ-23 מחקרים אקראיים רחבי היקף: 19 ניסויים קליניים שהשוו את הטיפול בסטטינים מול תרופת דמה (פלסבו) בהם השתתפו 123,940 נבדקים; לצד 4 ניסויים שהשוו בין טיפול אינטנסיבי בסטטינים לטיפול פחות אינטנסיבי בהשתתפות 30,724 נבדקים.
כל הניסויים שנכללו בניתוח הנתונים היו רחבי היקף ומבוקרים בשיטת סמיות כפולה, כאשר לא הנבדקים ולא החוקרים יודעים מי מקבל איזה טיפול, במטרה למנוע הטיות אפשריות. המחקרים שנכללו בסקירה בדקו חמישה סטטינים נפוצים: אטורבסטטין, פלובסטטין, פרבסטטין, רוזובסטטין וסימבסטטין. כל הניסויים שנכללו בסקירה כללו לפחות 1,000 משתתפים, ובדקו טיפול בסטטינים שנמשך לתקופה של שנתיים לפחות.
ניתוח הנתונים חשף מספרים דומים של דיווחים על מצבים רפואיים בקרב מי שנטלו סטטינים ואלו שנטלו פלסבו עבור כמעט כל המצבים המפורטים בעלוני הצרכנים כתופעות לוואי אפשריות של התרופות. נטילת סטטין לא גרמה לעודף משמעותי של אובדן זיכרון או דמנציה, דיכאון, הפרעות שינה, אין-אונות, עלייה במשקל, בחילות, עייפות, נוירופתיה פריפרית או כאבי ראש, ומצבים רבים אחרים.
כך, לדוגמא, מדי שנה, מספר הדיווחים על ליקוי קוגניטיבי או פגיעה בזיכרון עמד על 0.2% בקרב נוטלי הסטטינים, אך גם על 0.2% בקרב נוטלי הפלסבו. משמעות הדבר היא שבעוד שאנשים עשויים להבחין בבעיות אלו בזמן נטילת סטטינים, אין ראיות מבוססות לכך שהן נגרמות בפועל על ידי הסטטין.
מתוך 66 תופעות לוואי שיוחסו לסטטינים ונבדקו בסקירה, מעבר להשפעות המוכרות של הסטטינים על כאבי שרירים ועלייה ברמות הסוכר בדם ובסיכון לסוכרת סוג 2, רק ארבע תופעות היו מובהקות סטטיסטית: נרשמה עלייה קלה בסיכון לשני סוגים של חריגות בבדיקות דם לתפקודי כבד. עם זאת, לא נרשמה עלייה במחלות כבד כגון צהבת או אי-ספיקת כבד, מה שמעיד על כך שהשינויים בבדיקות הדם אינם מובילים בדרך כלל לסיבוכים חמורים בתפקוד הכבד. כמו כן, נרשמו עליות קטנות מאוד (פחות מ-0.1%) בסיכון לשינויים בהרכב השתן ובבצקות בניסויים של סטטינים מול פלסבו, אך ניתוח הטיפול האינטנסיבי מול טיפול פחות אינטנסיבי הראה כי עודפים אלו ככל הנראה אינם ממשיים.
המחקר נתמך על ידי הקרן הבריטית לרפואת הלב (BHF) והמועצה הבריטית למחקר רפואי (MRC), לצד המועצה הלאומית האוסטרלית לחקר הרפואה והבריאות (NHMRC), וממצאיו מדווחים בגיליון פברואר 2026 של כתב העת Lancet.
אין קשר סיבתי
החוקרים מסכמים כי לפי נתוני תופעות לוואי מניסויים אקראיים מבוקרים וסמויים, "אין תמיכה בקשר סיבתי בין טיפול בסטטינים לבין רוב המצבים המופיעים בעלוני התרופות כתופעות לוואי אפשריות", ובכלל זה פגיעה קוגניטיבית, דיכאון, הפרעות שינה ונוירופתיה פריפרית. לאור הממצאים, החוקרים ממליצים לעדכן את הסימון בעלונים ואת מקורות המידע הרשמיים האחרים בתחום הבריאות, כך שמטופלים ורופאיהם יוכלו לקבל החלטות מושכלות ומתאימות לגבי טיפול בסטטינים.
ד"ר כריסטינה ריית' (Reith) מהמרכז לבריאות האוכלוסייה באוניברסיטת אוקספורד, המחברת הראשית של המחקר, מסרה בהודעה לעיתונות עם פרסום הממצאים כי: "סטטינים הם תרופות מצילות חיים הנמצאות בשימוש של מאות מיליוני בני אדם במהלך 30 השנים האחרונות. חששות בנוגע לבטיחות הסטטינים הרתיעו אנשים רבים הנמצאים בסיכון לנכות חמורה או למוות כתוצאה מאוטם שריר הלב או משבץ מוחי. המחקר שלנו מספק אישוש לכך שעבור מרבית האנשים, התועלת של הסטטינים עולה משמעותית על הסיכון לתופעות לוואי".
פרופ׳ סר רורי קולינס (Collins) מאוניברסיטת אוקספורד, המחבר הבכיר במאמר, הוסיף כי: "העלונים לצרכן של תכשירי הסטטינים מציינים תוצאות בריאותיות שליליות מסוימות כהשפעות פוטנציאליות הקשורות לטיפול, וזאת בהתבסס בעיקר על מידע ממחקרים לא-אקראיים שעלולים להיות מוטים. ריכזנו את כל המידע ממחקרים אקראיים מבוקרים רחבי היקף כדי להעריך את הראיות באופן מהימן. כעת, משאנו יודעים כי הסטטינים אינם גורמים לרוב תופעות הלוואי המופיעות בעלונים לצרכן, נדרש עדכון מהיר של המידע על הסטטינים, וזאת כדי לסייע למטופלים ולרופאים לקבל החלטות בריאותיות מושכלות יותר״.
