כך סטטינים עשויים לגרום לכאבי שרירים
מחקר חדש מצביע על סיבה אפשרית לתלונה מוכרת של משתמשים בתרופות להפחתת כולסטרול ממשפחת הסטטינים - כאבי שרירים
בעשורים האחרונים עם העלייה בהיקף המתמודדים עם השמנה בעולם, התבסס מעמדם של הסטטינים – קבוצת תרופות חשובות להורדת ערכי כולסטרול רע (LDL) בדם, שהשימוש בהן נפוץ ביותר. גם בשנים האחרונות עם כניסתן לשוק של תרופות במנגנונים מתקדמים לטיפול בערכי כולסטרול גבוהים במיוחד, הסטטינים עדיין מהווים את קו הטיפול התרופתי הראשון בהורדת ערכים גבוהים של כולסטרול בדם. לאורך השנים אף הורידו ארגונים רפואיים את ערכי הסף המקסימליים לרמות ככולסטרול רע בדם שנחשבות לתקינות בהיבט של הסיכון למחלות לב וכלי דם, אשר מעליהם מומלץ טיפול תרופתי להורדת כולסטרול בעיקר בסטטינים. כיום מוערך כי כ-725 אלף ישראלים מטופלים בסטטינים בקביעות. לפי נתוני התוכנית הלאומית למדדי האיכות ברפואת הקהילה של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות לשנת 2024, בין נוטלי התרופות להורדת כולסטרול בדם 85.2% מכלל 67,745 חולי לב הבוגרים בישראל בגילי 79-35 לאחר צנתור לב או ניתוח מעקפים, ורובם מטופלים בסטטינים.
עם זאת, לצד העלייה בפופולאריות הסטטינים, ההיענות לטיפול תרופתי בעייתית, שכן חלק מהמטופלים בסטטינים מפסיקים ליטול את התרופות לאחר שהם מפתחים תופעות לוואי שונות, ובעיקר כאבי שרירים, חולשה ותשישות. ארגונים רפואיים אף הגדירו בשנים האחרונות 'אי סבילות לסטטינים' כתופעה המתבטאת ב"חוסר יכולת לסבול לפחות שני סטטינים במינון הנמוך ביותר המומלץ על רקע תסמינים בשלד ובשרירים".
בספטמבר 2022 פורסמה בכתב העת European Heart Journal מטה אנליזה מקיפה שבוצעה על ידי צוות חוקרים מרחבי העולם, ובחנה נתונים על היקף אי סבילות לסטטינים. הנתונים התבססו על 64 מחקרי מעקב בהשתתפות 4,143,517 נבדקים, וזיהו כי קרוב לעשירית – 9.1% מהנבדקים – הציגו תופעות לוואי שהשפיעו על חוסר יכולת ליטול סטטינים בקביעות. מאחר ולתופעה הגדרות שונות של ארגונים רפואיים, גם בהגדרות מחמירות יותר שכללו אי סבילות למספר סטטינים – התופעה הייתה נרחבת ונצפתה אצל 5.9% עד 7% מהמטופלים.
כעת חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת קולומביה מדווחים כי מצאו הסבר אפשרי לתופעת הלוואי השכיחה מכולן הנקשרת לסטטינים: לפחות בחלק מהמקרים, השפעה זו עשויה להיגרם כאשר סטטינים נקשרים לחלבון בתאי שריר וגורמים לכניסה של סידן לתוך השרירים.
דליפת סידן
התופעה של כאבי שרירים בעקבות נטילת סטטינים נבדקה ונחקרה מאז שהסטטינים יצאו לשוק בשנת 1980. סטטינים הם למעשה קבוצה של מולקולות כימיות שמפחיתות כולסטרול באמצעות היקשרות לאנזים רדוקטז HMG-CoA המעורב בייצור של כולסטרול בכבד ובעיכוב פעולתו. עם זאת, סטטינים גם נקשרים למולקולות אחרות בגוף. מחקרים קודמים העלו את האפשרות שכאבי השרירים מתרחשים כאשר הסטטינים נקשרים לחלבון מסוים המצוי ברקמות שריר.
במחקר החדש, באמצעות טכניקה המכונה 'מיקרוסקופיה אלקטרונית בקירור' (Cryo-electron microscopy), המאפשרת דימות של מולקולות עד לרמת האטום הבודד, תיעדו החוקרים את הקישור האמור, וחשפו את הפרטים המדויקים של האינטראקציה.
החוקרים מצאו כי מולקולות של סימבסטטין, אחת הקבוצות השכיחות יותר של סטטנים, נקשרות לקולטנים בחלבוני שריר המכונים 'קולטן הריאנודין' (ryanodine), מה שמוביל לפתיחה של ערוץ בקולטן דרכו יכול לזרום פנימה מינרל מסוג סידן.
החוקרים מציינים כי דליפת הסידן לתאי השריר עשויה להסביר את תופעות הלוואי של הסטטינים, מאחר והיא משפיעה על החלשה ישירה של השריר ו/או הפעלה של אנזימים מסוימים שפוגעים ברקמת השריר.
המחקר נתמך על ידי קרנות מטעם המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH), וממצאיו מדווחים בגיליון דצמבר 2025 של כתב העת Journal of Clinical Investigation.
הסטטין המתקדם
בהודעה לעיתונות שהופצה עם פרסום הממצאים מציינים החוקרים כי כעשירית מהמשתמשים בסטטינים חווים תופעות לוואי הקשורות לשרירים. "היו לי מטופלים שנרשמו להם סטטינים והם סירבו ליטול אותם עקב תופעות הלוואי. זו הסיבה השכיחה ביותר להפסקת הטיפול בסטטינים בקרב מטופלים, ומדובר בבעיה ממשית המצריכה פתרון״ אמר פרופ׳ אנדרו מרקס (Marks), ראש המחלקה לפיזיולוגיה וביופיזיקה תאית בפקולטה לרפואה ע"ש ואגלוס, ראש צוות החוקרים. לפי מחקר ישראלי שפורסם באוקטובר 2019 והתבסס על נתונים שנאספו במחוז צפון של הכללית בקרב מבוטחים מבוגרים מגיל 65 ומעלה, רק 25% מהמבוגרים בגילי 65 עד 75 ו-13% מהמבוגרים מעל גיל 75 הציגו היענות מלאה לטיפול שנרשם להם בסטטינים, כפי שנמדד על פי רכישות המרשמים לסטטינים בבתי מרקחת, ואלו חוו ירידה של 34% בסיכון לתמותה, בהשוואה למי שהציגו היענות נמוכה לסטטינים.
החוקרים האמריקאים בעבודה הנוכחית מציינים כי המסלול שזיהו בהשפעת הסטטינים על דליפת סידן לרקמות שריר מסביר ככל הנראה רק תת-קבוצה קטנה מבין אלו שחווים כאבי שרירים לאחר נטילת סטטינים, אך "עדיין מדובר בכמות גדולה של אנשים שנוכל לעזור להם אם נצליח לפתור את הבעיה״, מציין פרופ׳ מרקס.
לדבריו, צילומי הדמיה העלו כי ניתן יהיה לעצב מחדש סטטינים בשלבי ייצור המולקולה הכימית, כך שהתרופות לא יוכלו להיקשר לקולטן הריאנודין, אך עדיין ישמרו על יכולתם להפחית כולסטרול, באופן שיהיה בטוח יותר לצמצום הפגיעה ברקמות שריר. כעת פועל הצוות בראשות פרופ' מרקס עם כימאים במטרה ליצור סטטין מתקדם מסוג זה. במקביל בוחן הצוות את האפשרות של סתימת הדליפה של הסידן לרקמות השריר באמצעות תרופות שפותחו למצבים אחרים ופועלים במנגנון של חסימת סידן – תרופות שנבדקת כיום יעילותם אצל מטופלים שמתמודדים עם מחלות שריר נדירות.
לכל אמצעי שישפר את ההיענות לטיפול בסטטינים יש חשיבות גדולה, מאחר וסטטינים נחשבים לאחת מקבוצות התרופות החשובות ביותר ברפואה המודרנית המונעת, בעיקר בזכות יכולתם המוכחת להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם, שהן מגורמי התמותה המובילים בעולם. לפי מחקרים, סטטינים מפחיתים בממוצע ב-31% את הסיכון לאירועי לב וכלי דם משמעותיים וב-21% את הסיכון לתמותה מכל הסיבות.
לצד התועלת המוכחת של סטטינים בהפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם, ברבות השנים נקשרו הסטטינים בתועלות רפואיות נוספות. בין השאר יוחסו להם במחקרים סגולות של מניעת מחלות דלקתיות, סרטן ואף פעילות המגינה על כלי הדם מפני סיבוכים לאחר ניתוחים.
לדברי פרופ' ירון ארבל, רופא בכיר ביחידת צנתורים ומנהל המרכז למחקר קרדיווסקולרי(CVRC) במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב) ומנהל קהילת מחלות לב באתר כמוני, "לצד הדיווחים על כאבי שרירים לאחר נטילת סטטינים, חשוב לזכור כי מדובר בתרופות חשובות ביותר במניעת מחלות לב וכלי דם, שהוכחו במחקרים רבים ככאלו שמפחיתות סיכון לאירועים קרדיו וסקולאריים ולתמותה, ולכן חשוב להיצמד להמלצות הטיפוליות, ובמקרה הצורך להיוועץ עם רופאים על חלופות. כולסטרול רע הוא גורם סיכון מרכזי למחלות לב וכלי דם, וחשוב לפעול להפחתת ערכיו בבדיקות דם על ידי שילוב של אורח חיים בריא ובאמצעים תרופתיים לפי הצורך"
