קרוהן וקוליטיס

כמוניקרוהן וקוליטיסמדריכיםתרופות ביולוגיות לקרוהן וקוליטיס

תרופות ביולוגיות לקרוהן וקוליטיס

איך פועלות התרופות הביולוגיות כנגד מחלות מעי דלקתיות? האם הן בסל הבריאות? ומהן תופעות הלוואי האפשריות? מדריך

מאת דן אבן
תגובות 0

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

לצד הטיפולים התרופתיים הוותיקים לקרוהן וקוליטיס, בשנים האחרונות מפותחות תרופות חדשות למחלות מעי דלקתיות המוכרות בשם הכולל 'תרופות ביולוגיות', וייחודן כי הן מיוצרות בשיטות של הנדסה גנטית מחומרים ביולוגיים כמו חלבונים, נוגדנים וגנים, בהבדל מתרופות שמפותחות מחומרים סינטטיים.

 

תרופות ביולוגיות הן מכוונות מטרה, ופועלות כנגד מנגנון ספציפי שמחולל או מעצים את הדלקתיות במעי באזור מסוים בגוף, לדוגמה תרופות שפועלות נגד מולקולות מסוג ציטוקינים המעורבות בתהליך הדלקתי.

 

מטרתן העיקרית של התרופות הביולוגיות אינה לטפל בהתלקחויות ספציפיות, אלא לטפל באופן שורשי בדלקת שמתפתחת במעי על ידי נטרול מנגנונים ביולוגיים-מולקולאריים המזינים אותה. התרופות מכוונות להפריע לתהליכי התגובה הדלקתית המאפיינת מחלות מעי דלקתיות באזורים ספציפיים, למשל כנגד מולקולות המעורבות בתהליך הדלקתי מסוג ציטוקינים. טיפולים ביולוגיים מאפשרים שימור של מצב הפוגה קלינית ומניעת התלקחויות בקרב החולים, והפחתה של הצורך בניתוחים ואשפוזים.

 

למרות היתרונות בפעולתן הממוקדת, לתרופות הביולוגיות יש תופעות לוואי שונות שעלולות במצבים מסוימים אף להיות מסוכנות. לכן, לרוב הטיפול בתרופות הביולוגיות למחלות מעי דלקתיות מלווה בהשגחה ומעקב קפדניים מצד הרופא אחר תסמינים נלווים, ובייחוד הסיכון להתפתחות זיהומים וגידולים סרטניים שונים. כמו כן, בקרב חלק מהחולים התגובה לתרופות הביולוגיות חלקית, ואלה נזקקים עדיין לניתוח.

 

התרופות הביולוגיות למחלות מעי דלקתיות משתייכות לקבוצת הטיפולים באימונותרפיה, מאחר שהן פועלות באופן שמעודד את המערכת החיסונית הטבעית של הגוף לפעול בכוחות עצמה כנגד המחלה.

 

חוסמי TNF אלפא

 

התרופות בקבוצת 'חוסמי TNF אלפא' חוסמות חלבון מסוג 'ציטוקין' השייך למערכת החיסונית שנחשב למעודד תגובות דלקתיות בגוף, הקרוי 'TNF אלפא', קיצור של Tumor Necrosis Factor-Alpha. המדובר בחלבון ממשפחת הציטוקינים המופרשים על ידי תאי T של המערכת החיסונית. תרופות אלו משמשות גם למחלות נוספות שבבסיסן פעילות דלקתית, כגון פסוריאזיס ודלקות מפרקים אוטואימוניות.

 

רמיקייד

 

רמיקייד (Remicade) המכילה את החומר הפעיל Infliximab, היא התרופה הביולוגית הראשונה שאושרה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) לטיפול במבוגרים עם מחלת מעי דלקתית מסוג קרוהן עוד באוגוסט 1998, ובהמשך אושרה בשנת 2006 לטיפול בילדים מעל גיל 6 עם המחלה. בשנת 2011 אושר הטיפול בתרופה גם למבוגרים ולילדים מעל גיל 6 עם קוליטיס כיבית.

 

התרופה שייכת לקבוצת חוסמי TNF אלפא, ומשמשת גם לטיפול בפסוריאזיס, דלקת מפרקים שגרונתית, דלקת מפרקים פסוריאטית ודלקת חוליות מקשחת.

 

סל הבריאות: התרופה כלולה בסל הבריאות הממלכתי לטיפול בקרוהן וקוליטיס כיבית בדרגות חומרה בינונית עד קשה בחולים שמיצו טיפול קודם – טיפול לא ביולוגי או טיפול ביולוגי.

 

אופן נטילה: אבקה להזרקה בעירוי לווריד. המינון המקובל לתרופה לחולים בוגרים עם קרוהן וקוליטיס הוא 5 מ"ג לכל ק"ג משקל גוף הניתנים בשבועות 0, 2, 6 ובהמשך אחת לשמונה שבועות כטיפול אחזקה. בחולי קרוהן שאינם מגיבים היטב לתרופה או מפתחים סבילות – נשקלת העלאת המינון ל-10 מ"ג לק"ג משקל גוף.

 

תופעות לוואי: תופעות הלוואי השכיחות של התרופה כוללות כאבים בחזה, בחילות, כאבי בטן וכאבי גב, ובמצבים מסוימים שלשולים, הקאות, עקצוצים, פטרת וסינוסיטיס, ובמקרים קשים עלולים להתפתח זיהומים כמו שחפת, זיהום בדם (ספסיס) וכן גידולים סרטניים, לרבות סרטן הלימפומה בקרב ילדים ומתבגרים הנוטלים את התרופה. לאור זאת, רופאים ממליצים לחולים שמיועדים לטיפול בתרופה לבצע בדיקת נשאות לשחפת לפני תחילת הטיפול, כדי לוודא שאין בגוף שחפת לא פעילה שעלולה להתפתח.

 

יומירה

 

יומירה (Humira) המכילה את החומר הפעיל Adalimumab, היא תרופה ביולוגית נוספת מקבוצת 'חוסמי TNF אלפא' לטיפול בקרוהן בקרב מבוגרים וילדים מעל גיל 6 וקוליטיס כיבית במבוגרים, ומשמשת גם לטיפול בפסוריאזיס, דלקת מפרקים שגרונתית, דלקת מפרקים כרונית אידיופתית של הילדות (Juvenile Idiopathic Arthritis), דלקת מפרקים פסוריאטית ודלקת חוליות מקשחת וכן מחלת עור דלקתית כרונית בשם 'הידרדניטיס סופורטיבה'.

 

סל הבריאות: התרופה כלולה בסל הבריאות הממלכתי לטיפול בקרוהן וקוליטיס כיבית בדרגות חומרה בינונית עד קשה בחולים שמיצו טיפול קודם – טיפול לא ביולוגי או טיפול ביולוגי.

 

אופן נטילה: תמיסה להזרקה מתחת לעור. המינון המקובל לתרופה לחולי קרוהן וקוליטיס בוגרים הוא במינון של 160 מ"ג, כעבור שבועיים 80 מ"ג וכעבור שבועיים נוספים המינון הסופי של 40 מ"ג – אחת לשבועיים. לילדים עם קרוהן מגיל 6 עד 18 מותאם מינון בהתאם למשקל הגוף.

 

תופעות לוואי: תופעות הלוואי השכיחות של יומירה כוללות זיהומים בדרכי הנשימה העליונות ותגובות מקומיות של רגישות וכאבים במקום ההזרקה, פריחות, כאבי ראש, סינוסיטיס וזיהומים בדרכי השתן. במקרים קשים עלולים להתפתח זיהומים כמו שחפת, זיהום בדם (ספסיס) וכן גידולים סרטניים, לרבות סרטן הלימפומה בקרב ילדים ומתבגרים הנוטלים את התרופה. לאור זאת, רופאים ממליצים לחולים שמיועדים לטיפול בתרופה לבצע בדיקת נשאות לשחפת לפני תחילת הטיפול, כדי לוודא שאין בגוף שחפת לא פעילה שעלולה להתפתח.

 

סימזיה

 

סימזיה (Cimzia) המכילה את החומר הפעיל Certolizumab Pegol, היא תרופה ביולוגית מקבוצת חוסמי TNF אלפא שאושרה כטיפול יעיל בחולים מבוגרים עם קרוהן בלבד בדרגת חומרה מתונה עד קשה, ומשמשת גם לטיפול בדלקת מפרקים שגרונתית, דלקת מפרקים פסוריאטית ודלקת חוליות מקשחת.

 

סל הבריאות: התרופה לא כלולה בסל הבריאות הממלכתי לאנשים עם מחלות מעי דלקתיות.

 

אופן נטילה: תמיסה להזרקה מתחת לעור. המינון המקובל לחולי קרוהן הוא 400 מ"ג בעירוי שניתן במסגרת אשפוז יום – בחודש הראשון אחת לשבועיים, ובהמשך אחת לחודש.

 

תופעות לוואי: תופעות הלוואי השכיחות של התרופה כוללות בין השאר כאבי ראש, חום, כאבים בשלפוחית השתן, שיעול ועיוותים בקול. במקרים קשים עלולים להתפתח זיהומים כמו שחפת, זיהום בדם (ספסיס) וכן גידולים סרטניים, לרבות סרטן הלימפומה שתועד בקרב מבוגרים שנטלו את התרופה.

 

סימפוני

 

סימפוני (Simponi) המכילה את החומר הפעיל Golimumab, היא תרופה ביולוגית מקבוצת חוסמי TNF אלפא שאושרה כטיפול יעיל לחולים מבוגרים בקוליטיס כיבית בלבד בדרגת חומרה מתונה עד קשה, ומשמשת גם לטיפול בדלקת מפרקים שגרונתית, דלקת מפרקים פסוריאטית ודלקת חוליות מקשחת.

 

סל הבריאות: התרופה לא כלולה בסל הבריאות הממלכתי.

 

אופן נטילה: תמיסה להזרקה מתחת לעור.

 

תופעות לוואי: תופעות הלוואי השכיחות של התרופה כוללות בין השאר זיהומים בדרכי הנשימה העליונות, שיעול, כאבי בטן, חום, כאבי גרון, כאבי שרירים, סחרחורת, בחילות, הקאות ואובדן תיאבון. במקרים קשים עלולים להתפתח זיהומים כמו שחפת, אנמיה, וכן גידולים סרטניים, לרבות סרטן העור. לאור זאת, רופאים ממליצים לחולים שמיועדים לטיפול בתרופה לבצע בדיקת נשאות לשחפת לפני תחילת הטיפול, כדי לוודא שאין בגוף שחפת לא פעילה שעלולה להתפתח.

 

רמסימה

 

רמסימה (Remsima) המכילה את החומר הפעיל Inflixiomab היא תרופה חדשה ממשפחת מעכבי TNF אלפא למחלות מעי דלקתיות, המהווה גרסה גנרית לרמיקייד, שאושרה ביוני 2013 על ידי מנהל התרופות האירופי (ה-EMA) כתרופה ביולוגית זהה במנגנון של 'ביו-סימילר' (Bio Similar). תרופות ביולוגיות גנריות הן תחום חדש יחסית בענף התרופות, ומטרתן להוזיל את העלויות של התרופות הביולוגיות שמחירן בתקופת הפטנט עשוי להיות יקר ביותר ולהוות מעמסה על מערכת הבריאות. 

 

סל הבריאות: רמסימה רשומה בישראל, וכלולה בסל הבריאות הממלכתי לטיפול במחלת קרוהן בדרגת חומרה בינונית עד קשה בחולים שמיצו טיפול קודם – טיפול לא ביולוגי או טיפול ביולוגי, ולטיפול במחלת מעי דלקתית מסוג קוליטיס כיבית בחולים שמיצו טיפול קודם – טיפול לא ביולוגי או טיפול ביולוגי. התרופה גם כלולה בסל הבריאות בהתוויות שונות לחולים בדלקות מפרקים אוטואימוניות ופסוריאזיס.

 

אופן נטילה: אבקה להזרקה בעירוי לווריד. המינון המקובל (במ"ג) והתדירות נקבעים על ידי הרופא בהתאם למחלה, משקל ותגובה לטיפול.

 

תופעות לוואי: תופעות הלוואי השכיחות של התרופה דומות לאלו של התרופה רמיקייד, וכוללות כאבים בחזה, בחילות, כאבי בטן וכאבי גב, ובמצבים מסוימים שלשולים, הקאות, עקצוצים, פטרת וסינוסיטיס, ובמקרים קשים עלולים להתפתח זיהומים כמו שחפת, זיהום בדם (ספסיס) וכן גידולים סרטניים, לרבות סרטן הלימפומה בקרב ילדים ומתבגרים הנוטלים את התרופה. לאור זאת, רופאים ממליצים לחולים שמיועדים לטיפול בתרופה לבצע בדיקת נשאות לשחפת לפני תחילת הטיפול, כדי לוודא שאין בגוף שחפת לא פעילה שעלולה להתפתח.

 

אמג'טיבה

 

התרופה אמג'טיבה (Amjevita) המכילה את החומר הפעיל Adalimumab-atto היא תרופה  ממשפחת מעכבי TNF אלפא, שאושרה בספטמבר 2016 על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) כתכשיר דומה לתרופה הביולוגית 'הומירה' שאושרה במקור בשנת 2002 – במנגנון 'ביוסימילר' (Biosimilar). נכון להיום, התרופה אינה רשומה ואינה משווקת בישראל. התרופה מאושרת בארה"ב לטיפול בקרוהן וקוליטיס בדרגה מתונה עד חמורה. תופעות הלוואי העיקריות שנקשרו לתרופה כוללות תגובות אלרגיות במקום ההזרקה, זיהומים וגידולים סרטניים.

 

מעכבי אינטגרין

 

תרופות ממשפחה נוספת הקרויה 'מעכבי האינטגרין' (Integrin Inhibitors) פועלות תוך חסימת חלבונים הקרויים בשם הכולל אינטגרין המצויים על גבי תאים במערכת החיסונית, ופועלים ליצירת התגובה הדלקתית בקרב חולים עם מחלות מעי דלקתיות.

 

טיסברי

 

טיסברי (Tysabri) המכילה את החומר הפעיל Natalizumab, פעולת כנגד המנגנון הדלקתי האוטואימוני של קרוהן וקוליטיס כנוגדן חד שבטי (monoclonal antibody), על ידי חסימת חלבון שמונע את הפעילות הדלקתית.

 

התרופה נקשרת בגוף למולקולות הנקראות אלפא-4 אינטגרינים, הנמצאות על פני השטח של תאים ספציפיים של מערכת החיסון שמחוללים דלקת בקרב חולים עם מחלות מעי דלקתיות, והיקשרות זו מעכבת את אותם התאים, ומונעת מהם להגיע לאזור הדלקת, וחוסמת את חיבורם למולקולות המסומנות באותיות CAMs.

 

התרופה משמשת לטיפול בחולי קרוהן מבוגרים עם מחלה בדרגת חומרה מתונה עד קשה, שאינם מגיבים לטיפולים קונבנציונאליים, לרבות לתרופות הביולוגיות מקבוצת מעכבי TNF אלפא. התרופה משמשת גם לטיפול בטרשת נפוצה.

 

סל הבריאות: התרופה אינה כלולה בסל הבריאות הממלכתי לחולים במחלות מעי דלקתיות, אלא לחולים בטרשת נפוצה בלבד.

 

אופן נטילה: בהזרקה בעירוי לווריד. המינון המקובל לחולי קרוהן הוא בעירוי לווריד הניתן במסגרת אשפוז יום ונמשך כשעה של 300 מ"ג, אחת לחודש.

 

תופעות לוואי: תופעות הלוואי השכיחות של התרופה כוללות עייפות, התפתחות נוגדנים בגוף, כאבי מחזור קשים במיוחד בקרב נשים (dysmenorrheal), הפרעה למחזור החודשי וגירוי יתר של מערכת העיכול. במקרים קשים עלולים להתפתח זיהומים, ובייחוד מיוחסת לתרופה תופעת לוואי חריגה מסוכנת של דלקת מוח נגיפית (PML, קיצור של Progressive Multifocal Leukoencephalopathy).

 

אנטיביו

 

אנטיביו (Entyvio) המכילה את החומר הפעיל Vedolizumab, היא תרופה חדשה יחסית, שאושרה במאי 2014 לטיפול במחלות מעי דלקתיות על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA). התרופה פועלת תוך חסימת חלבון ספציפי ממשפחת האינטגרינים בשם אינטגרין אלפא-4-בטא-7 (α4β7 integrin) הגורם להפעלתם של תאים לימפוציטים במערכת החיסון, ותוך חסימת חיבורו למולקולה המסומנת באותיות MAdCAM-1 – נמנעת פעילות דלקתית במעי ולעתים אף מדווח על ריפוי של רירית המעי.

 

אנטיביו פועלת למעשה על אחד מרכיבי CAM המהווים יעד לתרופת האם – טיסברי, אך בהבדל מטיסברי פועלת באופן ממוקד במעי, ומבלי להשפיע על פעילות המערכת החיסונית באזורים נוספים בגוף.

 

התרופה רשומה לטיפול בחולי קרוהן או קוליטיס כיבית מבוגרים בדרגת חומרה מתונה עד קשה, ומיועדת למצבים של התפתחות עמידות לטיפול בתרופות אחרות כגון קורטיקוסטרואידים וכן תרופות ביולוגיות מקבוצת מעכבי TNF אלפא.

 

סל הבריאות: התרופה כלולה בסל הבריאות הממלכתי לטיפול בקרוהן וקוליטיס כיבית בדרגות חומרה בינונית עד קשה בחולים שמיצו טיפול קודם – טיפול לא ביולוגי או טיפול ביולוגי.

 

אופן נטילה: אבקה להזרקה בעירוי לווריד. התרופה ניתנת במסגרת אשפוז יום, כשהמינון המקובל הוא בעירוי של 300 מ"ג – בשבועות 0, 2 ו-6 ובהמשך אחת לחודשיים כטיפול אחזקה (באותו המינון).

 

תופעות לוואי: תופעות הלוואי השכיחות של התרופה כוללות בין השאר כאבי ראש ומפרקים, חום, בחילות, שיעול וקשיי נשימה, עקצוץ, פריחה, כאבי גרון ועיוותים בקול. במקרים קשים עלולים להתפתח זיהומים שונים או גידולים סרטניים, לרבות גידול בתוספתן. במנהל המזון והתרופות האמריקאי הבהירו כי קיים מעקב אחר סיכון להתפתחות דלקת מוח נגיפית מסוג PML בקרב מטופלים בתרופה, בדומה לסיכון שזוהה בקרב מטופלים בטיסברי, אם כי ההערכות כי הסיכון בכל הקשור לאנטיביו נמוך יותר, מאחר שמדובר בתרופה הממוקדת בפעילות ספציפית במעי.

 

תרופות נגד ציטוקינים אחרים

 

סטלרה

 

סטלרה (Stelara) המכילה את החומר הפעיל Ustekinumab היא תרופה המכילה נוגדן חד שבטי ממקור אנושי המכוון כנגד שני חלבונים/ציטוקינים אחרים של המערכת החיסונית: 'אינטרלוקין 12' (IL-12) ו-'אינטרלוקין 23' (IL-23) שיש להם תפקיד מרכזי בדלקתיות ובתגובות חיסוניות. התרופה המאושרת לטיפול במחלות אוטואימוניות נוספות – לרבות פסוריאזיס ודלקת מפרקים פסוריאטית – אושרה בספטמבר 2016 על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) כתרופה חדשה לקרוהן בדרגת חומרה בינונית עד קשה, לחולים בוגרים מגיל 18 ומעלה.

 

סל הבריאות: התרופה כלולה בסל הבריאות הממלכתי לחולי קרוהן בדרגת חומרה בינונית עד קשה לחולים שמיצו טיפול קודם בתרופה אחת לפחות מקבוצת 'נוגדי TNF אלפא' וכן מיצו טיפול בתרופה Vedolizumab (אנטיביו).

 

אופן נטילה: התרופה ניתנת בעירוי, במינון חד פעמי שנקבע בהתאם למשקל הגוף ומטרתו להפחית את התסמינים, ואחריו זריקות "אחזקה" במינון של 90 מ"ג כל 8 שבועות (הניתנות להזרקה עצמית), שמטרתן לסייע להשאיר את התסמינים תחת שליטה.

 

תופעות לוואי:  תופעות לוואי שכיחות של הטיפול כוללות כאב ראש, גירודים, זיהומים בדרכי הנשימה העליונות, עייפות, כאבי מפרקים, פטריות בנרתיק, דלקות בדרכי השתן, אדמומיות באזור ההזרקה, בחילות והקאות. מאחר שהתרופה משפיעה על מערכת החיסון, קיימים גם חששות בטיחותיים כבדים יותר: סיכון לזיהומים חמורים, ממאירויות, תסמונת אנצפלופתיה אחורית הפיכה ותגובות אלרגיות חמורות.

 

תרופות בפיתוח

 

מספר תרופות חדשות בקבוצת מעכבי אינטגרין שכבר נמצאות בשלבי ניסויים בבני אדם – הן התרופות AMG181 ואתרוליזומאב (etrolizumab), ששתיהן פועלות באופן ספציפי על האינטגרין אלפא-4-בטא-7 שמהווה יעד גם לתרופה אנטיביו. כמו כן, זוהו יעדים נוספים המשמשים לתרופות ביולוגיות למחלות מעי דלקתיות שנמצאות בשלבי מחקרים בבני אדם, שחלקם אף מבוצעים גם בישראל, לרבות תרופות הפועלות כנגד חלבונים מסוג ציטוקינים במערכת החיסונית מקבוצת אינטרלוקין – כגון אינטרלוקין-6 ואינטרלוקין-12, ורכיבים נוספים של המערכת החיסונית כגון אינטרפרון גמא ו- GM-CSF.

 

 

 

עדכון אחרון: יוני 2017

 

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: