קרוהן וקוליטיס

כמוניקרוהן וקוליטיסמדריכיםתזונה ומחלות מעי דלקתיות - מה שצריך לדעת

תזונה ומחלות מעי דלקתיות - מה שצריך לדעת

איזו דיאטה מומלצת לאנשים עם קרוהן או קוליטיס? מתי יש להתאים מזון רפואי? והאם יש צורך בנטילת תוספי תזונה? מדריך מפורט

מאת ליהי גודני ודן אבן
תגובות 1

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

אם אובחנתם עם מחלת מעי דלקתית מסוג קרוהן או קוליטיס, התאמה תזונתית מהווה את אחד הצעדים הראשונים והמשמעותיים בטיפול. ההמלצות התזונתיות דורשות מאנשים בשלבי מחלה שונים תשומת לב מיוחדת לתפריט היומיומי והקפדה על שילוב או הפחתה של מזונות הקשורים לתסמינים ולתהליך הדלקתי.

 

על הקשר בין מחלות מעי דלקתיות ותזונה 

 

במחלות מעי דלקתיות, מערכת החיסון של הגוף אינה תוקפת מרכיב תזונתי מסוים, כמו למשל אצל חולי צליאק. מחקרים שונים הצביעו על מספר מנגנונים בהם עשויה התזונה להשפיע על המחלה, לרבות הפיכת המעי לחדיר יותר לאנטיגנים שמעוררים את המערכת החיסונית לפעולה, וכן מנגנון מעניין שנחקר לאחרונה ולפיו תזונה משפיעה על הרכב החיידקים שמאכלסים את המעי הקרויים בשם הכולל 'מיקרוביום', באופן שגורם לחוסר איזון שמעודד התפתחות דלקת במעי. "ידוע שתזונה מערבית עשירה בשומן וחלבון מן החי, בסוכר ובחומרים משמרים ותעשייתיים שמוספים למזון במטרה לשנות את המרקם שלו או להאריך את חיי המדף, ותזונה זו, על פי מחקרים בחיות מעבדה, עשויה להשפיע על הרכב חיידקי המעי ולגרום לחוסר איזון שיוביל בהמשך לעלייה של חיידקים שקשורים יותר בתהליך הדלקתי", מסבירה ליהי גודני, דיאטנית קלינית ביחידה לחולים במחלות מעי דלקתיות בבית החולים איכילוב, דוקטורנטית בחוג לאפידמיולוגיה באוניברסיטת תל אביב ומנהלת בקהילת קרוהן וקוליטיס באתר כמוני.

 

הקשר בין מחלות המעי הדלקתיות לתזונה מתבטא גם בכך שתהליך דלקתי במעי שמאפיין קרוהן וקוליטיס כיבית, עלול להשפיע על תהליך עיכול המזון. "במהלך תקופה של דלקת פעילה, יש דרישות גוברות של הגוף לאנרגיה ולחלבון, המלוות לא פעם בירידה בתאבון ובתסמינים כגון כאבי בטן וריבוי יציאות. לכן חולים במחלות מעי דלקתיות נמצאים בסיכון מוגבר לפתח תת תזונה", מסבירה גודני. בנוסף, התהליך הדלקתי עשוי להוביל לתת ספיגה של חומרים מסוימים בזמן דלקת פעילה, וכך למשל ידוע כי חולים עם שלשולים מרובים עשויים לחוות ירידה בכמות האנזים המפרק לקטוז שמכונה 'לקטאז', מה שעלול להוביל לתת ספיגה זמנית של לקטוז בגוף, הדורשת התייחסות בהיבט הטיפול התזונתי. כמו כן, חולים עם מחלת קרוהן שמיקומה בחלקו הסופי של המעי הדק – ב'איליום' – עלולים לסבול מפגיעה זמנית במנגנוני ספיגה חוזרת של מלחי מרה שמסייעים לספיגת שומנים וויטמינים מסיסי שומן בגוף, ולפתח מצב של ריבוי יציאות ושלשול שומני, הדורש גם הוא התייחסות תזונתית.

 

מזון רפואי

 

טיפול במזון רפואי לחולי קרוהן 

 

פורמולות מזון רפואי, שמכילות את אבות המזון וויטמינים ומינרלים בצורה נוזלית, מהוות אחד מאמצעי הטיפול במחלת קרוהן פעילה. האינדיקציה הרפואית המוכחת כיום היא לטיפול של 8-6 שבועות במזון רפואי למחלת קרוהן פעילה אצל ילדים, כשקיימות עדויות במחקרים כי הטיפול יעיל גם במבוגרים עם מחלת קרוהן. לחולי קרוהן ניתן המזון הרפואי לתקופה מוגבלת זו כתחליף למזון, ללא אכילה של מזונות כלשהם (Exclusive Enteral Nutrition).

 

מחקרים הצביעו על כך שהטיפול התזונתי יעיל בהפחתת הדלקת ולעתים אף מוביל לריפוי מלא של רירית המעי, ונתפס אף כיעיל יותר מטיפול בסטרואידים. טיפול בתזונה מרפא את הדלקת של דופן המעי ברוב המקרים, בעוד שריפוי כזה קורה רק בכשליש מהמקרים עם סטרואידים.

 

טיפול במזון רפואי כחלופה לסטרואידים אמנם לא קל, אך מומלץ במיוחד לילדים שמאובחנים עם פגיעה בגדילה ובמצבים של חסר תזונתי. הסתייעות בצוות רב תחומי הכולל מומחה במחלות מעי דלקתיות, אחות ודיאטנית מנוסה – חשובים להצלחת הטיפול והתמיכה בזמן הטיפול. טיפול זה יעיל בהשראת רגיעה, אך הקושי בהתמודדות עם התזונה הקפדנית מוריד את ההיענות לאורך זמן, לכן לרוב יש לשלב טיפול זה עם טיפול נוסף שנועד לשמור על רגיעה לאורך זמן.

 

פורמולות המזון הרפואי שמיועדות לאנשים עם מחלות מעי דלקתיות הן רבות, וכוללות בין השאר את המותגים מודולן, אליטרק, פדיאשור, אוסמוליט, נוטרן, אנשור, פפטמן, ויטל, מוצרים של חברות איזיליין והדסה ועוד. חלקן נמכרות כנוזל מוכן (כמו אנשור) וחלקן כאבקה שיש להמיס במים (כמו מודולן).

 

לאחרונה מתרבות עדויות שתזונה קפדנית עשויה לעזור בטיפול בדלקת אפילו ללא פורמולות (פירוט בהמשך). 

 

טיפול במזון רפואי לחולי קוליטיס כיבית 

 

כיום לא מוכחת יעילות לטיפול במזון רפואי לקוליטיס כיבית, ולכן לחולי קוליטיס לא נהוג לתת פורמולות מזון רפואי כטיפול בדלקת, אולם במצבים של מצב תזונתי ירוד יומלץ לעתים גם להם להוסיף פורמולות מזון רפואי על מנת להעשיר את תזונתם.

 

דיאטות לקרוהן וקוליטיס

 

דיאטה דלת שארית

 

דיאטה דלת שארית ובלעז Low Residue Diet היא דיאטה המומלצת באופן זמני לחולי קרוהן וקוליטיס כיבית המצויים בהתלקחות לצורך הפחתת תסמינים של מחלה פעילה. בדיאטה זו ממליצים למטופל להפחית את כמות הסיבים התזונתיים במזון, ובמקרים מסוימים, לפי אופי המחלה, גם את כמות השומן, המזון המטוגן ומוצרי החלב הניגר. לדיאטה שלושה מרכיבים מרכזיים:

 

דיאטה דלת סיבים

 

סיבים תזונתיים גורמים לתנועתיות יתר של המעיים ולהגדלת נפח הצואה, וכך מגבירים תסמינים בעת התלקחויות, כמו שלשולים וכאבי בטן. סיבים תזונתיים נמצאים בכמות גדולה בפירות ובירקות טריים, בעיקר בקליפה ובגרעינים, וכן בקטניות, אגוזים וגרעינים - לרבות פופקורן ובדגנים מלאים -לרבות לחם שחור ואורז מלא.

 

במהלך התלקחות מומלץ להקפיד על דיאטה דלת סיבים שבבסיסה צמצום מזונות עשירים בסיבים ואכילת פירות וירקות קלופים, אפויים, מאודים או מבושלים או שילובם בצורת שייקים או רסק. "קישואים, גזר, דלעת ודלורית בדרך כלל מתקבלים היטב אצל רוב המטופלים", מדגישה גודני.

 

דיאטה דלה בסיבים דורשת התייעצות אצל דיאטנית מנוסה. ראשית יש להתאים את התזונה למצב המחלה וביטויה ובהתאם לכך לבחון מהי כמות והרכב הסיבים שכן ניתן לשלב בתזונה. כמו כן היות ומקורות לסיבים תזונתיים הנם מקורות חשובים לוויטמינים ומינרלים, חשוב לוודא שהתזונה מאוזנת להפחתת הסיכון להתפתחות חסרים תזונתיים לאורך זמן.

 

סיבים מועילים גם לתפקודם התקין של חיידקי מערכת העיכול ה"טובים", שמשתמשים בהם כמצע מזון והופכים אותם לחומצות שומן קצרות שרשרת הקשורות בהתחדשות ושלמות של רירית המעי. לדברי גודני, "צריכת סיבים מסיסים מומלצת בעיקר בשלבי הפוגה וכשאין היצרויות במעי, וישנם מחקרים שמצביעים על כך שצריכת סיבים קשורה בהפחתת שיעורי ההתלקחות בחולי קרוהן וקוליטיס כיבית".

 

דיאטה דלת לקטוז

 

דיאטה זו הדלה במזונות המכילים לקטוז – כלומר דיאטה דלה בחלב ובמוצרי חלב ניגר, מפחיתה שלשולים שנגרמים כתוצאה מירידה בכמות של אנזים הלקטאז, המפרק את הלקטוז בגוף. בדיאטה זו ניתנים רק מוצרי חלב עם תכולה נמוכה של לקטוז או שניתנים תכשירים אנזימטיים שמסייעים בפירוק הלקטוז.

 

דיאטה דלת שומן

 

דיאטה זו המוגבלת בכמות השומן, לרבות על ידי הימנעות ממזון מהיר ומתועש העתיר בשומן, יכולה לסייע בהפחתת צואה שומנית הנגרמת בעקבות תת ספיגה של שומן. מצב זה מתרחש לעיתים במטופלים עם מחלה פעילה בחלק הסופי של האיליום, או לאחר כריתתו בניתוח. לרוב זהו מצב זמני בלבד.

 

דיאטה דלת סיבים בלתי מסיסים למצבי היצרות במעי

 

לחולי קרוהן עם מצבים מאובחנים של היצרויות במעי מומלצת דיאטה ספציפית הדלה בסיבים בלתי מסיסים. חולי קרוהן עם היצרות חמורה עלולים להגיע לחסימה או תת-חסימה עקב צריכה של סיבים תזונתיים בצורה בלתי מבוקרת. במצבים אלה מומלץ להקפיד להימנע מצריכת סיבים בלתי מסיסים, לרבות קליפות פירות וירקות, תרמילים, גרעינים, זרעים, אגוזים ופופקורן.

 

היצרות במעי יכולה להיות מצב זמני כתוצאה מדלקת פעילה, אך יכולה להיות מצב קבוע כתוצאה מצלקת המתפתחת בעקבות התהליך הדלקתי הכרוני. במצבים הכרוניים חלות המגבלות התזונתיות גם בתקופות הפוגה של המחלה.

 

דיאטה דלת FODMAPs

 

מטופלים רבים עם מחלות מעי דלקתיות סובלים במקביל מתסמונת המעי הרגיש, המוכרת גם בכינויה הקודם 'המעי הרגיז' (Irritable Bowel Syndrome). תסמונת זו מאופיינת בתת ספיגה של סוכרים שונים, הגורמת להתססת חיידקים במעי ולתסמינים כגון נפיחות, גזים, שלשולים או לחילופין עצירות.

 

במקרים אלה מומלצת 'דיאטה דלת FODMAPs', ובלעז ה Low FODMAPs Diet (קיצור של Fermentable Oligo-Di-Monosaccharides and Polyols) בשלבי הפוגה בלבד, ולא בהתלקחות, כשהבדיקות מצביעות על רירית מעי תקינה, אולם המטופל סובל מתסמינים במערכת העיכול.

 

במסגרת דיאטה זו מופחתת צריכת סוכרים שאינם מתעכלים, חלקם למעשה סיבים שמצויים בפירות, ירקות, קטניות ודגנים, וחלקם סוכרים ממזונות תעשייתיים, לרבות סוכרים מסוג פוליאולים – סורביטול, מניטול וקסליטול, וסוכרים נוספים מסוג כמו לקטוז שהנו דו סוכר ופרוקטוז שהנו חד סוכר.

 

דיאטת אלימינציה

 

ישנם מטופלים עם מחלות מעי דלקתיות שרגישים למזון מסוים, לכן לעתים משולבת בהמלצות התזונתיות גם דיאטת אלימינציה. לדברי גודני, "ניתן להתחיל בדיאטה מסוימת, למשל דיאטה דלת FODMAPs, ולהפסיק צריכה של מספר מזונות לתקופה מוגבלת, ואז בהדרגה להוסיף מזונות שונים תוך ניטור תגובת המטופל, עד שניתן לאתר רכיבים ספציפיים בתזונה שהמטופל לא ידע שמשפיעים עליו ומעוררים תסמינים במערכת העיכול, למשל רגישות ספציפית לשום ולבצל".

 

דיאטות הנבחנות לטיפול בדלקת ושמירה על הפוגה 

 

לאחרונה מתרבות עדויות לפיהן תזונה קפדנית עשויה לעזור בטיפול בדלקת אפילו ללא פורמולות מזון רפואי. באופן כללי מדובר בהוצאת כל התוספות המלאכותיות מהתזונה, כמו גם הפחתת שומן, סוכר פשוט ומזונות אחרים, אולם בין מומחים אין הסכמה אילו מזונות יש להוציא מהתזונה, וזאת בעיקר בגלל העדר מחקרים מבוקרים השוואתיים. חלקם יוציאו חלב ומוצריו, חלק גלוטן וחלק ינקטו בצעד זה רק באופן זמני. בכל מקרה, אין להתחיל בתזונה זו או אחרת ללא ליווי צמוד של דיאטנית כדי למנוע חסרים תזונתיים.

 

מספר רב של קבוצות מחקר בעולם וכן בישראל חוקרות בשנים האחרונות את השפעתן של דיאטות שונות שלא באמצעות פורמולות מזון ככלי לטיפול בדלקת עצמה. מבין אלו ניתן למצוא את דיאטת ה-CD-TREAT שפותחה על-ידי קבוצת חוקרים בסקוטלנד במטרה להתחקות אחר השפעת הטיפול התזונתי במזון רפואי על הרכב חיידקי המעי, דיאטת הפחמימות המיוחדות (specific carbohydrate diet), דיאטת CDED שפותחה במרכז הרפואי וולפסון, וכן 'הדיאטה האנטי דלקתית' (IBD-AID), דיאטה דלת FODMAPs, דיאטה חצי צמחונית ועוד.

 

לדברי גודני, "המשותף לכל הדיאטות, כפי שעולה מהפרסומים השונים, היא ההוצאה של מזון תעשייתי ומעובד מהתפריט. חלק מהמטופלים מגיבים טוב יותר להפחתת פחמימות ואילו אחרים דווקא להפחתת שומנים או חלבונים. אני מקווה שבזכות התקדמות המחקר נוכל בעוד מספר שנים להמליץ למטופלים על תזונה מותאמת אישית שתסייע בהפחתת הדלקת ושימור הפוגה".

 

השלמת חסרים תזונתיים

 

אנשים עם מחלות מעי דלקתיות סובלים מחסרים תזונתיים ספציפיים, ככל הנראה על רקע ירידה בצריכה התזונתית ותת תזונה, כמו גם תת ספיגה שמתרחשת בעקבות הפעילות הדלקתית וריבוי היציאות.

 

אנשים עם מחלות מעי דלקתיות עלולים לפתח חסרים של ויטמין D, ויטמין B12 וברזל, ושל ויטמינים ומינרלים נוספים, לרבות ויטמינים נוספים מסיסים בשומן כגון ויטמיני A ו-E, וכן ויטמין C, חומצה פולית, סידן, מגנזיום, אבץ ונחושת.

 

הערכה תזונתית הכוללת בדיקות דם לחסרים ספציפיים בוויטמינים ומינרלים מבוצעת לאנשים עם מחלות מעי דלקתיות בהתאם לשלבי המחלה. "במצב בו מאובחנים בקרב החולים חסרים ספציפיים, חשוב להתייעץ עם דיאטן והרופא המטפל לגבי השלמת החוסר. יש לדון על סוג ודרך מתן התוסף וכן לנטר את רמתו בדם לאחר תקופה מסוימת", מבהירה גודני.

 

תוספי התזונה המרכזיים שמותאמים במצבים שונים למטופלים עם מחלות מעי דלקתיות הם: 

 

מולטי ויטמין

 

למטופלים עם מחלות מעי דלקתיות המוגבלים בצריכת ירקות ופירות עקב הצורך בהפחתת סיבים במסגרת דיאטה דלת סיבים, מומלץ בשלב הגבלה תזונתית זו שימוש במולטי ויטמין.

 

ויטמין D

 

אחד החסרים המשמעותיים הרווח בקרב חולי קרוהן וקוליטיס הוא מחסור בוויטמין D. ישנן עבודות שאף מצביעות על האפשרות כי מחסור בוויטמין זה עלול להיות קשור להתפתחות מחלת מעי דלקתית. חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד דיווחו כי חוסר בוויטמין D קשור בסיכון מוגבר להתפתחות מחלת קרוהן וכי כל עלייה של 1 ננוגרם למ"ל ויטמין D בדם קשורה להפחתה יחסית של 6% בסיכון למחלה.

 

חוקרים מאיטליה וארה"ב דיווחו במסגרת מטה אנליזה שפורסמה בנובמבר 2015 בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases כי לאנשים עם מחלות מעי דלקתיות סבירות גבוהה ב-64% לסבול ממחסור בוויטמין D, וספציפית לאנשים עם קוליטיס כיבית סיכון גבוה פי 2.28 למחסור בוויטמין. עבודות הראו עוד כי מחסור בוויטמין שכיח יותר בחורף בהשוואה לקיץ, מאחר שחשיפה לשמש מהווה מקור מרכזי לוויטמין.

 

המלצה תזונתית למתן תוסף ויטמין D שכיחה במחלות מעי דלקתיות, אם כי יש להיוועץ בנושא עם דיאטנית או הרופא המטפל. רמות תקינות של ויטמין D קשורות גם לפרמטרים של איכות חיים, מחקר מאירלנד שפורסם בשנת 2013 העלה כי מתן תוסף ויטמין D שיפר את איכות חייהם של חולי קרוהן לרבות באמצעות הפחתת עייפות.

 

למטופלים הנוטלים סטרואידים להשראת הפוגה במחלות מעי דלקתיות מומלץ במקרים רבים טיפול משולב בסידן וויטמין D – במטרה להפחית סיכון להתפתחות אוסטיאופורוזיס, וזאת מאחר ודלדול עצם מהווה את אחת מתופעות הלוואי של הטיפול בסטרואידים.

 

ברזל

 

מחלות מעי דלקתיות עלולות להוביל לחסר בברזל ולהתפתחות אנמיה על רקע אובדן דם, מחלה פעילה או הגבלות תזונתיות. מחקר מאיטליה שפורסם במארס 2016 בכתב העת Digestive and Liver Disease אמד את שכיחותה של אנמיה ב-14% מתוך מדגם של 965 חולים. במצבים בהם מאובחנים מחסור בברזל ואנמיה מומלץ לעתים על תוסף ברזל לחולים, לעתים מומלץ להעדיף עירוי ברזל.

 

ויטמין B12

 

בקרב חולי קרוהן עשוי להתפתח במצבים מסוימים מחסור בוויטמין B12 הנגרם עקב כשל בספיגת הוויטמין בעקבות הדלקתיות במעי, גם בקרב אוכלי בשר המהווה מקור אספקה מרכזי לוויטמין. מאמר סקירה בנושא מקנדה שפורסם ביוני 2014 בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases העלה כי מחסור בוויטמין B12 אינו מאפיין באופן גורף חולים בקוליטיס כיבית, ובקרב חולי קרוהן מאפיין רק כאלו שעברו כריתה של יותר מ-20 ס"מ בקצה הסופי של המעי הדק – האיליום.

 

כורכומין

 

מספר עבודות חדשות מצביעות כיום על יעילות הטיפול בכורכומין כתוספת לטיפול התרופתי בהפחתת דלקת בקרב חולי קוליטיס כיבית. אחד המחקרים בנושא שבוצע בישראל במרכז הרפואי שיבא, וממצאיו פורסמו באוגוסט 2015 בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology, הצליח להראות כי שילוב הכורכומין (החומר הפעיל בכורכום בשמו המדעי) עם התרופות בקרב חולי קוליטיס בדרגה מתונה הוביל לשמירה על הפוגה, באופן מוצלח יותר מטיפול תרופתי בשילוב חומר דמה.

 

תזונה לאחר ניתוחים לקרוהן וקוליטיס

 

התזונה לאחר ניתוחים במערכת העיכול משתנה בהתאם למורכבות, היקף הניתוח וחלקי המעי שהוסרו. "לרוב המעי עושה אדפטציה (הסתגלות מחדש) לאחר הניתוח, ובחלוף הזמן משתקמת יכולתו לספוג מזונות, כפי שהייתה טרם הניתוח, עם זאת, בניתוחים להסרת מקטעים נרחבים במעי יש לבצע התאמות תזונתיות", מסבירה גודני.

 

לאחר ניתוחים להסרת מקטעים במעי, מומלץ להימנע לטווח הארוך מצריכת מזונות העשירים מאוד בסיבים בלתי מסיסים, כגון פירות עם גרגירים כמו רימון, פסיפלורה, גויאבה, אפרסמון, סברס וכן פופקורן, כדי לצמצם את הסיכון לחסימת מעי עתידית 

 

בקרב חולי קרוהן לאחר ניתוחים, כשלרוב מוסרים מקטעים מהמעי הדק ובמקרים מסוימים מקטעים נרחבים, לרוב מוביל הניתוח לתסמיני תת ספיגה ולצורך לתגבר את התזונה באמצעות העלאת צריכת החלבון והקלוריות ותוך וידוא צריכה מספקת של ויטמינים ומינרלים. במקרה בו המטופל עבר כריתה של חלקים במקטע הסופי של המעי הדק – האיליום – נדרש בירור באשר לספיגת שומנים וויטמין B12, העלולים להיפגע באופן זמני בחלק מהמקרים, ומומלצות השלמות במקרה של חוסרים.

 

בקרב חולי קוליטיס כיבית לאחר ניתוחים, שלרוב מבוצעים לצורך יצירת פאוץ' (מקצה המעי הדק עד הרקטום) תוך הסרת המעי הגס כולו, יש לניתוח השלכות תזונתיות רבות, לרבות הצורך בחזרה הדרגתית ומבוקרת למזון, בליווי דיאטנית. לדברי גודני, "החזרה נעשית למזון מלא ומגוון, אולם באופן הדרגתי, ותוך התאמות תזונתיות רבות לאותם מטופלים, גם בהקשר לצריכת סיבים, כדי למנוע חסימות, וגם בהקשר לסוגי המזונות והתיבול, כדי למנוע תסמינים במערכת העיכול. ממצאים ראשוניים ממחקר שאנו עורכים ביחידה לחולים במחלות מעי דלקתיות באיכילוב, מצביעים על קשר בין תזונה והתפתחות דלקת, המתווך על-ידי שינוי הרכב חיידקי המעי. הייעוץ התזונתי אם כך, נועד הן לשיפור התסמינים והמצב התזונתי והן להתאמת תזונה שעשויה לסייע בהפחתת הדלקת".

 

יעוץ דיאטני לקרוהן וקוליטיס 

 

יעוץ דיאטני, המהווה את אחד השירותים הרפואיים הנדרשים עבור חולי קרוהן וקוליטיס, כלול בסל הבריאות הממלכתי ומאפשר טיפול תזונתי לחולים הסובלים ממחלות של דרכי העיכול במסגרת של 14 מפגשים בשנה בהשתפות עצמית של 27-24 ש"ח לרבעון, נכון ליולי 2016. מעבר לאלו, קופות החולים מציעות שירותי דיאטנית נוספים בתשלום מופחת במסגרת הביטוחים המשלימים (שב"נים).

 

מומלץ לפנות לדיאטנית שמומחית לטיפול באנשים עם מחלות מעי דלקתיות. ברוב המרכזים הרפואיים בישראל משולבים דיאטנים במחלקות המעניקים טיפול לחולים, ומלווים את הטיפול במחלות בשלביהן השונים, תוך קשר רציף עם הרופאים המטפלים.

 

מניעת מחלות מעי דלקתיות באמצעות תזונה

 

בעוד הסיבות להתפתחות מחלות מעי דלקתיות אינן מוכרות לאשורן, וגורמי הסיכון למחלות אלה מציירים תמונה מורכבת, העלייה בשכיחותן של מחלות אלו במדינות מערביות כמו ישראל וכן במדינות מתפתחות המסגלות אורח חיים מערבי, נקשרה בין השאר לגורמים גנטיים שמסבירים כ-20% מהעלייה ובעיקר לגורמים סביבתיים, אשר אחד המשמעותיים שבהם הוא התזונה.

 

הידע שנצבר ממחקרים בספרות הרפואית עד כה אינו מאפשר למנות בוודאות מזונות שקשורים להתפתחות מחלות מעי דלקתיות, אולם לדברי גודני, מסתמנת ההבנה כי דיאטות שכוללות מזון שאינו מעובד או מתועש, כמו גם שילוב של פירות, ירקות, דגים, אגוזים קשורים בסיכוי מופחת להתפתחות מחלות מעי דלקתיות. לכן גם לבני המשפחה של חולים במחלות מעי דלקתיות מומלצת תזונה מאוזנת ובריאה.

 

 

 

 

מחלות מעי דלקתיות: עצות לתזונה בריאה

 

 

1. מומלץ להקפיד על תזונה מגוונת, בהתאם להגבלות הנהוגות בכל שלב של המחלה. 

 

2. חשוב במיוחד לכל אחד ואחת להכיר את עצמו. לעיתים יש מאכל שגורם להרגשה לא טובה אצל אדם מסוים, ואז בוודאי שכדאי לו להימנע ממנו.

 

3. מוטב לאכול מספר רב של מנות קטנות לאורך היום וללעוס היטב את המזון כדי להקל על המעבר שלו לאורך מערכת העיכול.

 

4. רצוי להפחית צריכת מזונות מעובדים, תעשייתיים ועתירי שומן טראנס (למשל בורקסים), בשר מעובד, נקניקים ונקניקיות, צ'יפס בטיגון עמוק, חטיפים, ממתקים ומשקאות ממותקים. רצוי לכלול בתזונה מזונות כגון ירקות, פירות, אגוזים או ממרחי אגוזים, דגים, ביצים ובשרים טריים ולא מעובדים.

 

5. חשוב לשתות הרבה, ובעיקר מים ולתת לכך דגש מיוחד בהתקלחויות. לדברי גודני, "בהתלקחות המלווה בריבוי יציאות ישנו איבוד רב של נוזלים וחשוב להשלימם. מומלץ להרבות בשתיית מים, וניתן לשלב גם חליטות צמחים. מרקים הם דרך מצוינת להשלים נוזלים ומלחים שהגוף מאבד בזמן יציאות מרובות ושלשולים, לרבות מרק צח או מרקים טחונים, ומרקים קרים בימי הקיץ".

 

6. להקפיד על בחירת מקורות הסיבים התזונתיים, ובמצבים הנדרשים להימנע מסיבים בלתי מסיסים בפירות וירקות (גרעינים, קליפות, אגוזים, פופקורן) – בהתייעצות עם דיאטנית.

 

7. גם מטופלים עם היצרויות יכולים לשלב מקורות טובים לוויטמינים ומינרלים. ניתן לצרוך ירקות ופירות בצורה של מיצים, שייקים, רסק ומרקים טחונים, במקום אגוזים שלמים ניתן לצרוך ממרחי אגוזים ובמקום דגנים מלאים ניתן לשלב אורז לבן, תפוח אדמה או בטטה קלופים מבושלים, מאודים או כפירה.

 

8. במצבי התלקחות מומלצת תוספת קלורית על מנת לתמוך בדרישות הגוף. במידה ולא ניתן לצרוך מספיק קלוריות וחלבון מהמזון מומלץ לשקול בחום שימוש בפורמולות מזון רפואי להעשרה תזונתית.

 

9. שומן בזמן התלקחויות מומלץ לצרוך במידה, וכדאי להעדיף שומן ממקור צמחי – אבוקדו, טחינה, שמן זית, חמאת בוטנים טבעית וממרחי אגוזים כגון ממרח שקדים או קשיו. רצוי להימנע ממזון עם תכולת שומן גבוהה, כולל מזונות מטוגנים ובשר בקר שמן.

 

10. בזמן התלקחויות ניתן לתבל את המזון באמצעות תבלינים טריים או טחונים מבודדים, אך מומלץ להימנע מתערובות תבלינים ורטבים תעשייתיים ולהימנע ממזון מתובל מדי או חריף מדי, העלול לעורר תסמינים במערכת העיכול. (עוד על התזונה המומלצת בעת התלקחות של קרוהן או קוליטיס)

 

11. בהפוגה, מומלץ לחזור באופן הדרגתי לתזונה מלאה ומגוונת.

 

חשוב להבין כי ההמלצות התזונתיות למטופלים עם קרוהן או קוליטיס הנן אישיות ומשתנות בין המטופלים. לכן מומלץ שכל מטופל יבחן מהו דפוס האכילה המתאים עבורו וישקול ייעוץ עם איש מקצוע במידת הצורך.

 

 

לסיכום, לתזונה מקום חשוב בטיפול בחולי מחלות מעי דלקתיות. למרות שאין דיאטה מסוימת שיכולה לשלוט בכל המצבים המאפיינים מחלות מעי דלקתיות, מעקב תזונתי אינטנסיבי, בדיקת חסרים תזונתיים והשלמתם וייעוץ שגרתי במסגרת צוות רב תחומי, הם הדרך הטובה ביותר להפחית תסמינים, למנוע סיבוכים ולהאיץ את תהליך הריפוי.

 

 

* ליהי גודני היא דיאטנית קלינית ביחידה לחולים במחלות מעי דלקתיות בבית החולים איכילוב, דוקטורנטית בחוג לאפידמיולוגיה באוניברסיטת תל אביב, חברת פורום דיאטניות גסטרו בעמותת עתיד ומנהלת בקהילת קרוהן וקוליטיס באתר כמוני 

 

תאריך עדכון אחרון: יולי 2016

 

נפי
02/08/16 17:09
תודה על הכתבה המצויינת נושא הדיאטה לחולי קרוהן הוא אולי הנושא הכי עמום ומלא בדיס אינפורמציה ומיתוסים הכתבה מסכמת את כל המחקרים המדעיים בנושא לכל החולים בדרגות השונות ובמצבים השונים של המחלה תודה רב...
תודה על הכתבה המצויינת

נושא הדיאטה לחולי קרוהן הוא אולי הנושא הכי עמום ומלא בדיס אינפורמציה ומיתוסים

הכתבה מסכמת את כל המחקרים המדעיים בנושא לכל החולים בדרגות השונות ובמצבים השונים של המחלה

תודה רבה!!

 
קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: