קרוהן וקוליטיס

כמוניקרוהן וקוליטיסמדריכיםהמחלות שעלולות להתלוות למחלות מעי דלקתיות

המחלות שעלולות להתלוות למחלות מעי דלקתיות

אלו מחלות נפוצות יותר בקרב המתמודדים עם קרוהן וקוליטיס כיבית? ומה אפשר לעשות כדי להפחית את הסיכון? מדריך

מאת דן אבן * יעוץ מקצועי: ד"ר הנית ינאי
תגובות 0

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

קרוהן וקוליטיס כיבית הן מחלות כרוניות שמאופיינות בדלקתיות במערכת העיכול: קרוהן עשויה להתבטא בדלקתיות בכל חלקי מערכת העיכול, במקטעים שאינם רציפים ולרוב בחדירה לשלוש שכבות דופן המעי, ואילו קוליטיס כיבית ממוקדת במעי הגס בלבד ומאופיינת במקטע רציף, ולרוב פוגעת רק בשכבה הרירית העליונה של דופן המעי.

 

מעבר לתסמינים שמאפיינים קרוהן וקוליטיס כיבית ולסיבוכים שעלולים להיווצר במערכת העיכול, מספר מחלות נלוות נקשרו במחקרים למחלות מעי דלקתיות. ככלל, ככל שעוצמת הדלקתיות במעי גבוהה יותר – כך הסיכון לתחלואה דלקתית נלווית גדל.

 

הבאנו את המחלות שהסיכון להן עולה בקרב המתמודדים עם מחלות מעי דלקתיות וכיצד להישמר מפניהן:

 

מחלות לב וכלי דם

סרטן 

בעיות במפרקים

דלקות עיניים

דלקות בעור

מחלות כבד

מחלות כליה

אוסטאופורוזיס

מחלות בדרכי השתן

בריאות הנפש

 

מחלות לב וכלי דם

 

מחלות מעי דלקתיות, כמו מחלות כרוניות נוספות שמאופיינות בדלקתיות מוגברת, זוהו כגורם סיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם, לרבות דלקת בקרום הלב (פריקרדיטיס), דלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס) וכן טרשת עורקיםהתקפי לב ושבץ מוחי.

 

מטה אנליזה שפורסמה באוקטובר 2018 בכתב העת European Journal of Preventive Cardiology העלתה אצל אנשים עם מחלות מעי דלקתיות סיכון גבוה ב-25% לשבץ מוחי, ב-17% למחלת לב כלילית וב-12% להתקפי לב. מחקר מעקב מדנמרק שכלל מעל ל-5.4 מיליון איש וממצאיו פורסמו ביולי 2014 בכתב העת Circulation: Heart Failure הצביע אצל אנשים עם מחלות מעי דלקתיות גם על סיכון גבוה ב-37% לאשפוז על רקע אי ספיקת לב – סיכון שהיה גבוה עד פי 2.54 בתקופת התלקחויות. 

 

המנגנון הדלקתי מהווה הסבר מוביל לקשר שבין קרוהן וקוליטיס כיבית למחלות לב וכלי דם, לרבות דלקתיות אפשרית בכלי הדם ו/או בלב עצמו. לאנשים עם מחלות מעי דלקתיות גם סיכון מוגבר לפתח קרישי דם – שעלולים להוביל להתקף לב או לשבץ מוחי.

 

בנוסף, הטיפול התרופתי במחלות מעי דלקתיות עשוי להיות מלווה לעתים בתופעות לוואי שמעלות את הסיכון למחלות לב כגון יתר לחץ דם, דיסליפידמיה, קרישיות בדם ואף הפרעות קצב.

 

איך נשמרים?

 

עושים כל מה שניתן לשמירה על הפוגה במחלת המעי הדלקתית לתקופה ארוכה ככל שניתן ובעיקר מקפידים על הטיפול 

 

מבצעים בדיקות לאיתור מוקדם של סיבוכים לבביים באופן קבוע, לרבות בדיקות דם, מדידת לחץ דם ובדיקות אק"ג

 

מפחיתים לחצים

 

נגמלים מעישון

 

מקפידים על תזונה בריאה ומשקל תקין

 

מקפידים על פעילות גופנית סדירה ומוביליות ככל שניתן

 

סרטן (ובמיוחד סרטן המעי הגס)

 

מחלות מעי דלקתיות מעלות את הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס, בעיקר על רקע הפעילות הדלקתית במעי, ולכן חשוב לבצע בקביעות בדיקות לגילוי מוקדם של המחלה.

 

הסיכון לסרטן המעי הגס גבוה במיוחד עם קוליטיס כיבית – מחלה שבה הדלקתיות ממוקדת במעי הגס, ולפי מטה אנליזה מבריטניה שפורסמה באפריל 2001 בכתב העת Gut, כעבור עשר שנים של מחלה, 2% מהחולים בקוליטיס כיבית מפתחים סרטן המעי הגס, ושיעור זה עולה ל-8% כעבור 20 שנה ול-18% כעבור 30 שנה. מטה אנליזה נוספת מבריטניה שפורסמה באפריל 2006 בכתב העת Alimentary Pharmacology & thersapeutics העלתה כי גם בקרב חולי קרוהן שסובלים מדלקתיות גם במעי הגס יש סיכון מוגבר פי 2.5 להתפתחות סרטן המעי הגס. עם זאת, מאמר סקירה של חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת מישיגן מעלה כי בשנים האחרונות חלה ירידה בשיעור האנשים עם מחלות מעי דלקתיות שמפתחים סרטן המעי הגס – ככל הנראה הודות לבדיקות לאבחון מוקדם של דם סמוי בצואה וקולונוסקופיה והסרת פוליפים במעי שעלולים להפוך לממאירים.

 

בין גורמי הסיכון לסרטן המעי הגס אצל אנשים עם מחלות מעי דלקתיות נמנים משך המחלה (ככל שהיא מתארכת הסיכון עולה), חומרת המחלה, התפתחות פוליפים דלקתיים, דלקת ראשונית צלקתית של דרכי המרה והיסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס.

 

מחלות מעי דלקתיות מלוות בסיכון מוגבר לסוגים נוספים ונדירים יותר של סרטן. אנשים עם קרוהן שסובלים מדלקתיות במעי הדק נמצאים בסיכון מוגבר גם להתפתחות סרטן המעי הדק, אם כי סוג זה של סרטן נדיר ביותר. סוגי סרטן נוספים שקשורים לפעילות דלקתית מוגברת במעי כוללים לימפומה של הקולון והרקטום – מחלה נדירה, סרטן החלחולת וכן כולנגיוקרצינומה – שהוא סרטן בדרכי המרה, אך גם סוגים אלה נדירים ביותר.

 

חלק מהתרופות למחלות מעי דלקתיות מקבוצת האימונומודלטורים אשר מדכאות את מערכת החיסון קשורות בעלייה מתונה בסיכון לפתח סרטן מסוג לימפומה שאיננה הודג'קין, סרטן העור שאינו מלנומה ובשכיחות נמוכה יותר לוקמיה מיאלואידית חריפה (סרטן הדם) וסרטן בדרכי השתן. עם זאת, אצל רוב החולים, בשקלול כולל, התועלת מהטיפול התרופתי גוברת על סיכון זה. בעבר גם היו חששות כי תרופות ביולוגיות למחלות מעי דלקתיות מסוג חוסמי TNF אלפא עשויות להעלות את הסיכון לסוגים מסוימים של גידולים סרטניים סולידיים, אולם מחקרי עוקבה מהשנים האחרונות מצמצמים חשש זה למינימום. כמו כן, טיפולים תרופתיים מסוימים למחלות מעי דלקתיות נקשרו בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן צוואר הרחם.

 

איך נשמרים? 

 

באשר לסרטן המעי הגס - כיום לא קיימת אחידות בהמלצות הקליניות לביצוע בדיקות קולונוסקופיה לאיתור מוקדם של סרטן המעי הגס אצל אנשים עם מחלות מעי דלקתיות, אך לדברי ד"ר ינאי, "מקובל כיום לחולים עם קוליטיס כיבית או קרוהן שמערבת את המעי הגס, לאחר שמונה שנות מחלה ומעלה – לבצע בדיקה תקופתית של כרומוקולונוסקופיה – באמצעות הזרקת צבע או אמצעים דיגיטאליים טכנולוגיים – במטרה לסרוק בצורה מדוקדקת את רירית המעי הגס ולאתר ולהסיר נגעים בשלבים הראשנים, למשל פוליפים. תדירות הבדיקות נתפרת לכל מטופל, לעתים אחת לשנה ולעתים ניתן לרווח את הבדיקות – בהתאם להערכת הסיכון למחלה על רקע גורמי סיכון נוספים".

 

מעבר לכך, ד"ר ינאי מסבירה כי "לאנשים עם מחלות מעי דלקתיות מומלץ על הימנעות מחשיפה לשמש, שימוש במסנני קרינה וביצוע בדיקת סקר לנגעים בעור אחת לשנה, כשקיים ריבוד אישי בהתאם לרמת הסיכון של המטופל. כמו כן, לנשים שמאובחנות עם קרוהן וקוליטיס כיבית ומטופלות בחלק מהתרופות מקבוצת מדכאי החיסון מומלץ על בדיקת משטח צוואר הרחם (בדיקת פאפ) אחת לשנה (בשונה מההמלצה הכללית לנשים לביצוע הבדיקה אחת לשלוש שנים). לנשים וגם לגברים המטופלים לקרוהן וקוליטיס כיבית בתרופות מסוימות מקבוצת האימונומודולטורים מומלץ על קבלת החיסון נגד נגיף הפפילומה מחולל סרטן צוואר הרחם. ההמלצה לקבלת החיסון תקפה גם לגבי גברים, מאחר וידוע שנגיף הפפילומה עלול להתלקח גם אצל גברים עם מערכת חיסונית מוחלשת". יש לציין כי החיסון לסרטן צוואר הרחם אינו מומלץ לכלל המטופלים עם קרוהן וקוליטיס כיבית, אלא רק תחת טיפולים תרופתיים שמעלים את הסיכון למחלה. כך, למשל, אין צורך במתן החיסון למטופלים בתרופות מקבוצת האמינוסליצילאטים (5-ASA).

 

בעיות במפרקים

 

על רקע פעילות דלקתית מוגברת, מחלות מעי דלקתיות מעלות את הסיכון גם להתפתחות דלקות מפרקים, לרבות דלקות אוטואימוניות. בעולם הרפואה אף התווה המונח – 'דלקת מפרקים שקשורה למחלת מעי דלקתית' לתיאור המחלה.

 

מחקרים העלו כי הסיכון לדלקת מפרקים גבוה במיוחד אצל אנשים עם מחלת מעי דלקתית שמאופיינת בדלקתיות בצדו הימני של המעי הגס (קרוהן או קוליטיס כיבית) ובמעי הדק התחתון (קרוהן).

 

כשמופיעה דלקתיות במפרקים – היא ברוב המקרים (60% עד 70%) ממוקמת במפרקים פריפריים ולרוב מערבת פחות מחמישה מפרקים (אוליגוארתריטיס).

 

דלקות מפרקים שמאפיינות אנשים עם מחלות מעי דלקתיות לרוב אינן מאופיינות בשחיקה מתקדמת של המפרק ועיוותים במפרק, ולרוב לא יובילו לשחיקה עם הזמן, אלא בעיקר מאופיינות בכאבים ונפיחות במפרק.

 

איך נשמרים? 

 

במקרה של התפתחות דלקת מפרקים אצל אנשים עם קרוהן וקוליטיס כיבית – חשוב לטפל בתופעה, וכיום ישנן תרופות ביולוגיות שמכוונות במשותף כנגד שני סוגי המחלות – התרופות מקבוצת TNF אלפא.

 

על המנגנון המשותף לשתי המחלות אפשר גם ללמוד ממחקרים נוספים שהצביעו על יעילות לשתי המחלות בבדיקת תרופות חדשות. כך, ביוני 2017 דיווחו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת קליפורניה כי טיפול בתרופה הביולוגית קסלג'אנז המיועדת לדלקת מפרקים – עשוי להועיל גם כטיפול בקוליטיס כיבית חמורה.

 

דלקות בעיניים

 

מחלות מעי דלקתיות עשויות להיות מלוות גם בדלקות שונות בעיניים בעיקר בתקופות התלקחות, ולפי סקירה בנושא שפורסמה במארס 2015 על ידי חוקרים אמריקאים בכתב העת Scientific World Journal – מצב זה מתפתח בקרב 4% עד 10% מהחולים, ובשכיחות גבוהה יותר אצל חולי קרוהן לעומת קוליטיס כיבית.

 

בין דלקות העיניים שאופייניות לחולי קרוהן וקוליטיס כיבית ניתן למנות דלקת בענביה (אובאיטיס), דלקת הלחמית, דלקת ברשתית (רטיניטיס), חסימה של כלי הדם ברשתית העין (RVO), דלקת בעצב הראייה ודלקת בארובת העין, והשכיחה ביותר: אפיסקלריטיס – דלקת באפיסקלרה (רקמה דקה בין הלחמית לסקלרה הלבנה) – דלקת שעוטפת את החלק הלבן בעין.

 

על פי הסקירה, הסיכון לדלקות בעיניים גבוה יותר אצל חולי קרוהן ככל שהדלקתיות מפושטת יותר באזורים שונים במעי, וכמו כן לחולים במחלה מעי דלקתית עם ארתרלגיה (כאבי מפרקים ללא דלקתיות) סיכון גבוה ב-33% לפתח דלקות בעיניים.

 

איך נשמרים? 

 

הטיפול התרופתי במחלת המעי הדלקתית לרוב מסייע לטפל גם בדלקות עיניים, לעתים ללא צורך בטיפול נוסף. במקרים שבהם הדלקת בעין איננה מגיבה לטיפול בקרוהן/קוליטיס – לעתים נדרשים הוספת טיפול במשחה/טיפות לעיניים המכילים סטרואידים ו/או שינוי תמהיל הטיפול התרופתי.

 

דלקות בעור

 

מחלות מעי דלקתיות עשויות להיות מלוות גם בסיבוכים עוריים ואף קשורות בסיכון מוגבר למחלות עור דלקתיות כרוניות. לפי עבודות, בין 22% ל-75% מהמאובחנים בקרוהן סובלים מביטוי חיצוני של מחלת המעי הדלקתית בעור, וכך גם 5% עד 11% מהמאובחנים בקוליטיס כיבית.

 

בחלק מהמקרים – הביטוי העורי הוא בנגעים דלקתיים ממוקדים ובחלק מהמקרים מדובר במחלה עורית מפושטת. הביטוי השכיח ביותר בעור למחלות מעי דלקתיות הוא אריתמה (אודם) שמופיעה בקרב 4% עד 15% מחולי קרוהן ו-3% עד 10% מהחולים בקוליטיס כיבית. ביטויים נוספים כוללים את פיודרמה גנגרנוזום – מחלת עור נדירה אוטואימונית דלקתית שמתבטאת בפצעים-כיבים פתוחים על גבי העור, בעיקר ברגליים, שנצפתה בעבודות בקרב 1% עד 10% מהחולים בקוליטיס כיבית ו-0.5% עד 20% מהחולים בקרוהן; תסונת סוויט  – מחלה אוטואימונית עורית נדירה שעשויה להתפתח כמחלה משנית לקרוהן או קוליטיס, ומתבטאת בפריחה אדומה וכואבת עם שלפוחיות, וכן תסמונת BADAS (קיצור של Bowel-Associated Dermatosis-Arthritis Syndrome), שעשויה להתפתח כסיבוך של ניתוח במעי ומתבטאת בתסמינים דמויי שפעת, כאבים מפושטים במפרקים ובשרירים ושינויים עוריים.

 

גם מחלות עור כרוניות שמאופיינות בדלקתיות נקשרו בעבודות שונות לקרוהן וקוליטיס. כך, מחקר ענק מטייוואן שפורסם בדצמבר 2018 מצא קשר בין פסוריאזיס ודלקת מפרקים פסוריאטית לבין מחלות מעי דלקתיות – קשר שעשוי להיות מוסבר במנגנון משותף של דלקתיות, שינויים גנטיים שמשפיעים במקביל על תפקוד המעי והעור וכן שינויים בהרכב החיידקים הטובים במעי – המיקרוביום. כמו כן, מטה אנליזה שפורסמה ביולי 2019 הצביעה על קשר בין מחלות מעי דלקתיות לבין הידרדניטיס סופורטיבה – מחלת עור דלקתית כרונית שמתבטאת בכיסים מוגלתיים/כואבים בקפלי הגוף. על רקע מנגנונים משותפים, תרופות ביולוגיות מקבוצת 'נוגדי TNF אלפא' שהוכחו בשנים האחרונות יעילות למחלות מעי דלקתיות משמשות גם לטיפול במחלות העור הכרוניות פסוריאזיס והידרדניטיס סופורטיבה.

 

סיבוכים עוריים עשויים להתפתח גם באופן משני לתת תזונה שמאפיינת קרוהן וקוליטיס או כתופעת לוואי של הטיפול התרופתי.

 

איך נשמרים? 

 

הטיפול בדלקות עוריות לאנשים עם קרוהן וקוליטיס כיבית ניתן על ידי רופאי עור בהתאם למחלת העור שאובחנה, כשבחלק מהמקרים לא ניתן להסתפק בטיפול מקומי במשחה ונדרש טיפול מערכתי.

 

מחלות כבד והצלטקות ראשונית של דרכי המרה

 

מחלות מעי דלקתיות עשויות להוביל לסיבוכים בתפקוד הכבד, וגם תרופות למחלות מעי דלקתיות עשויות להוביל לתופעות לוואי של פגיעה בתפקוד הכבד, לרבות סולפאסלאזין ומטוטרקסט. לפי מחקר מאיטליה שפורסם בגיליון מאי-יוני 2003 של כתב העת Journal of Clilnical Gastroenterology – הפרעות בתפקודי כבד מאובחנות בקרב 54.2% מהמאובחנים בקרוהן ו-55.9% מהמאובחנים בקוליטיס כיבית.

 

הסיבוך הכבדי שמהווה סיכון עיקרי הוא ביצירת צלקות פנימיות בצינורות המרה, אשר עם הזמן עוברים היצרות הדרגתית, ומובילות לפגיעה מדורגת בכבד – עד כדי הצטלקות כבדית. דלקת ראשונית צלקתית של דרכי המרה (PSC, קיצור של Primary Sclerosing Cholangitis) מתפתחת בהדרגה ותחילה ללא סימנים משמעותיים, ומאובחנת לרוב לראשונה בבדיקות דם לתפקודי כבד, אולם עלולה להוביל לפגיעה משמעותית בכבד ולהתבטא בצהבת, גרד עז, שחמת הכבד.

 

איך נשמרים? 

 

הטיפול בהצטלקות ראשונית של דרכי המרה ניתן לרוב בתרופה אורסוליט, וכמו כן ישנן עדויות כי הטיפול במחלות מעי דלקתיות בתרופות ביולוגיות מקבוצת נוגדי TNF אלפא עשוי לסייע גם לטיפול בצלקתיות בדרכי המרה.

 

המחלה עלולה לעתים להוביל להתפתחות גידול ממאיר בכבד או במעי. מסיבה זו ארגונים רפואיים בארה"ב ובאירופה ממליצים על ביצוע קולונוסקופיה לאיתור מוקדם של סרטן המעי הגס לכלל המאובחנים עם שילוב של מחלת מעי דלקתית ודלקת ראשונית צלקתית של דרכי המרה – מדי שנה ובאופן קבוע.

 

מחלות כבד נוספות שעשויות להתפתח על רקע קרוהן וקוליטיס כיבית כוללות כבד שומני ואבנים בדרכי מרה. בחלק מהמקרים דווח כי הטיפול התרופתי בקרוהן וקוליטיס עשוי להוביל לשיפור גם בסיבוכים כבדיים.

 

סיבוכים בכליות

 

הצטלקות של הבטן ושל חלל הבטן האחורי המאפיינת מחלות מעי דלקתיות עשויה להוביל להתפתחות סיבוכים בכליות, כשהבולטים שבהם הם אבנים בכליות והידרונפרוזיס (מיימת בכליות).

 

אבנים בכליות

 

אבנים בכליות מסוג אוקסלאט עשויות להתפתח על רקע הפרעות ביכולת בספיגת השומן על ידי המעי הדלקתי. אבנים בכליות מהוות סיבוך שכיח של מחלות מעי דלקתיות, ומחקר אמריקאי מאוניברסיטת הרווארד שפורסם ביולי 2013 בכתב העת International Journal of Nephrology and Renovascular Disease אמד את שכיחותן של אבנים בכליות בקרב 38% מהמאובחנים עם קרוהן וקוליטיס כיבית.

 

איך נשמרים?

 

תסמינים של אבנים בכליות כוללים כאב חד, בחילות, הקאות ודם בשתן. אבחון אבנים בכליות נעשה לרוב בבדיקת סי.טי כליות. הטיפול בתופעה דורש לרוב שתייה מרובה, דיאטה דלת אוקסלאט (הפחתת אוסקלאט המצוי בפה, קקאו, מוצרי סויה וחלק מהפירות והירקות), ובמקרה שהאבן אינה נעלמת בעצמה – הסרת האבן באנדוסקופיה או בניתוח.

 

מיימת בכליות

 

אחד הסיבוכים שמאפיין מחלות מעי דלקתיות ובעיקר קרוהן הוא מיימת כרונית בכליות המכונה ברפואה 'הידרונפרוזיס' – חסימה של אחת הצינוריות המקשרות בין הכליות לשלפוחית השתן, חסימה שעשויה להיות אקוטית או הדרגתית-כרונית.

 

תופעה זו מתבטאת בכאבים הולכים ומחריפים – בעיקר במתן שתן, בחילות, הקאות, נפיחות בבטן וחום גבוה, ולעתים בירידה בכמות השתן עד כדי אי יכולת לתת שתן. התופעה לרוב מתפתחת בכליה הימנית – ומובילה לכאבים בצד הימני של הבטן התחתונה, וזאת מאחר וכליה זו סמוכה יותר לחלקו התחתון של המעי הדק שעשוי להיות דלקתי אצל חולי קרוהן.

 

איך נשמרים? 

 

מצב זה מאובחן לרוב באולטרה סאונד של הכליות המצביע על התרחבות אגן הכליות. הטיפול בהידרונפרוזיס עשוי להצריך ניתוח להסרת המקטע הדלקתי במעי שמוביל לחסימת צינורית הכליה, כדי לחדש את זרימת הנוזלים לדרכי השתן.

 

אוסטיאופורוזיס

 

מחלות מעי דלקתיות נקשרו לדלדול עצם ואוסטיאופורוזיס ולסיכון מוגבר לשברים בעצמות. קשר זה מוסבר בעיקרו בחשיפה הדרגתית ומתמשכת לסטרואידים שפוגעת בבריאות העצם. בנוסף, חולי קרוהן שעוברים ניתוחים להסרת מקטעים מהמעי הדק עשויים לפתח קשיים בספיגת סידן ו-ויטמין D מהמזונות – רכיבים חיוניים להתפתחות ולבריאות תקינה של העצמות.

 

לפי עבודות, בין 22% ל-77% מהאנשים עם מחלות מעי דלקתיות מפתחים אוסטאופניה ובין 17% ל-41% מפתחים אוסטיאופורוזיס.

 

איך נשמרים?

 

במטרה לסייע לשמור על בריאות העצם, במכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) ממליצים לאנשים עם קרוהן וקוליטיס על מספר פעולות:

 

להקפיד על תזונה עשירה בסידן ובוויטמין Dעוד על התזונה המומלצת לשמירה על העצמות

 

להקפיד על פעילות גופנית סדירה, לרבות פעילות אירובית (הליכה מהירה, ריצה, טיפוס, ריקוד, רכיבה על אופניים) ואנארובית (משקולות). עוד על פעילות גופנית לשמירה על בריאות העצם

 

להימנע מעישון ומשתיית אלכוהול מופרזת.

 

למטופלים בסטרואידים לתקופות ממושכות – יש לשקול גם טיפול תרופתי לאוסטיאופורוזיס, למניעת אובדן נוסף של מסת עצם. כמו כן, לדברי ד"ר ינאי, "מקובל להפנות מטופלים בסטרואידים לבדיקת סקר לצפיפות עצם, ובמידה והיא איננה תקינה – נדרש מעקב פרטני אחת לכמה שנים".

 

להקפיד על ביצוע בדיקות צפיפות עצם לפי ההמלצות: הבדיקות כלולות בישראל בסל הבריאות הממלכתי אחת לחמש שנים מגיל 60 (אחת לשנתיים למאובחנים באוסטיאופורוזיס), ולנשים לאחר גיל 50 (לאחר גיל המעבר) אחת לשנתיים במידה והם או קרוב משפחה סובלות/סבלו בעבר משבר אוסטיאופורוטי/ אם משקלן נמוך מאוד (מדד ההשמנה BMI נמוך מ-19 יחידות)/ אם הן מטופלות בתרופות מעכבות פירוק עצם.

 

מחלות בדרכי השתן

 

מחלות מעי דלקתיות עשויות להוביל גם להתפתחות מחלות וסיבוכים בדרכי השתן, ובעיקר על רקע הפעילות הדלקתית. מחקר ישראלי שנערך במרכז הרפואי רמב"ם וממצאיו פורסמו באפריל 2002 בכתב העת Canadian Journal of Gastroenterology העלה במדגם של 312 חולי קרוהן שתועדו לתקופות של עד 15 שנה כי 16% סבלו מדלקות בדרכי השתן (ציסטיטיס). 70% מהנבדקים עם מחלת מעי דלקתית שסבלו מסיבוכים בדרכי השתן היו נשים, אם כי רוב המטופלים שסבלו כתוצאה מהסיבוכים מהפרעה חמורה במתן שתן היו דווקא גברים.

 

חולי קרוהן עם פיסטולות גם עלולים לפתח זיהומים בדרכי השתן ולעתים יש להם בועות אוויר בשתן.

 

איך נשמרים? 

 

הטיפול בסיבוכים בדרכי השתן אצל חולי קרוהן וקוליטיס נעשה באופן ממוקד – בתרופות ו/או בניתוח, והוא לרוב מועיל לפתרון הסיבוך.

 

בריאות הנפש

 

ככל מחלה כרונית, גם מחלות מעי דלקתיות עשויות להוביל לתחלואה נפשית נלווית, גם בקרב ילדים ומתבגרים. מטה אנליזה של חוקרים מהולנד שניתחה 28 מחקרים בתחום, ופורסמה בכתב העת AP&T העלתה כי מקרב אנשים עם קרוהן וקוליטיס כיבית, 16.4% סובלים מתסמיני חרדה, 4.2% מהפרעות חרדה מאובחנות וכן 15% מתמודדים עם תסמינים של דיכאון ו-3.4% עם הפרעות דיכאון מוגדרות.

 

תחלואה נפשית עשויה להתפתח הן על רקע האתגרים הניצבים בפני חולי קרוהן וקוליטיס, התמודדות עם תסמיני המחלות והתגובה לטיפולים, וייתכן כי אף על רקע פעילות דלקתית מוגברת במערכת העצבים המרכזית.

 

איך נשמרים? 

 

מאחר שדיכאון וחרדה עלולים לעודד התלקחויות של קרוהן וקוליטיס, עבודות שונות הצביעו על תועלת לטיפולים נפשיים להפחתת לחצים להשריית הפוגה במחלות מעי דלקתיות.

 

 

 

סייעה בהכנת הכתבה ד"ר הנית ינאי, מנהלת המרכז למחלות מעי דלקתיות בבית החולים בילינסון מקבוצת הכללית וממנהלי קהילות מחלות מעי דלקתיות ב"כמוני"

 

עדכון אחרון: נובמבר 2019

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: