מחלות לב

כמונימחלות לבמדריכיםמיוקרדיטיס - דלקת שריר הלב

מיוקרדיטיס - דלקת שריר הלב

מהי מיוקרדיטיס? כיצד היא נוצרת? מה גורמי הסיכון? מתי מיוקרדיטיס עלולה להוביל לאי ספיקת לב? ומה הטיפולים היעילים כנגדה? מדריך

מאת דן אבן
תגובות 0

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

מיוקרדיטיס (Myocarditis) היא דלקת שמתפתחת בשריר הלב (מיוקרדיום), ברוב המקרים כתוצאה מזיהום, ולעתים רחוקות ממחלות או תרופות שמובילות לדלקתיות ו/או להחלשות של המערכת החיסונית.

 

הדלקת עלולה להשפיע על שריר הלב עצמו וכן על המערכת החשמלית של הלב, ולהפחית את יכולת השאיבה של הלב ולהוביל להתפתחות הפרעות בקצב הלב, והיא מתבטאת לרוב בכאבים בחזה, עייפות, קוצר נשימה ודופק לב חריג. בשלב החריף של המחלה, מיוקרדיטיס עלולה לגרום להרס תאי הלב ולפגיעה בתפקוד הלב. לעתים רחוקות מיוקרדיטיס מובילה להתפתחות צלקת בשריר הלב, שבנויה מרקמת תאים מתים ולעתים מעודדת התפתחות אי ספיקת לב.

 

 

הטיפול במיוקרדיטיס תלוי בגורם להתפתחות הדלקת. במקרים רבים הדלקת חולפת לבדה וללא טיפול נקודתי, אך חשוב להעניק לחולה טיפול תומך ולאפשר לו מנוחה. 

 

תסמינים של מיוקרדיטיס

 

מיוקרדיטיס בשלבי התפתחות ראשוניים לרוב אינה מלווה בתסמינים או שמלווה בתסמינים קלים כגון כאבים בחזה וקוצר נשימה. הביטוי העיקרי של מיוקרדיטיס הוא בתסמינים האופייניים לזיהומים ויראליים, לרבות כאבי ראש וגוף, כאבי מפרקים, חום גבוה, גרון כואב ושלשולים.

 

 לעתים מיוקרדיטיס "מחקה" תסמינים של התקף לב, ורק בבירור נוסף ניתן לזהות כי מדובר בדלקת בשריר הלב. 

 

במקרים הקשים, התסמינים האפשריים של מיוקרדיטיס משתנים בהתאם לגורם הדלקת, והתסמינים השכיחים כוללים:

 

 

  • קוצר נשימה במנוחה או בעת פעילות גופנית.

 

  • הצטברות נוזלים בגוף המתבטאת בנפיחות לרוב ברגליים, בקרסוליים ובכפות הרגליים.

 

  • עייפות.

 

גורמים למיוקרדיטיס

 

למיוקרדיטיס עלולים להיות גורמים שונים, לרבות זיהומים מסוגים שונים המהווים את הסיבה השכיחה ביותר – ובעיקר זיהומים ויראליים, אולם לעתים נדירות גם זיהומים כתוצאה מחיידקים או פטריות ומחוללים נוספים, וכן מחלות המתבטאות בדלקתיות בגוף או בהחלשות המערכת החיסונית ותרופות שמעלות את הסיכון לדלקתיות ו/או מחלישות את המערכת החיסונית.

 

ישנם מצבים בהם הגורם שהוביל להתפתחות הדלקת בשריר הלב אינו מזוהה בבדיקות מעבדה.

 

זיהומים שעלולים לגרום למיוקרדיטיס

 

נגיפים: נגיפים (וירוסים) רבים נקשרו במחקרים להתפתחות מיוקרדיטיס, ובעיקר נגיפים הגורמים להצטננות רגילה ולתסמינים דמויי שפעת (למשל אדנו-וירוס) וכן נגיפים הגורמים לפריחות (למשל פרוו-וירוס), וירוס הרפס סימפלקס, נגיפי הפטיטיס (דלקת כבד נגיפית) מסוג B ו-C, נגיפים הגורמים לסיבוכים במערכת העיכול (נגיפי אקו), נגיף אבשטיין באר המחולל את מחלת הנשיקה ונגיף הרובלה הגורם לאדמת. מיוקרדיטיס גם מהווה סיבוך שכיח בקרב אנשים שנדבקו בנגיף ה-HIV מחולל מחלת האיידס.

 

חיידקים: מזהמים חיידקיים שונים עלולים אף הם לגרום למיוקרדיטיס לעתים נדירות, לרבות חיידקי סטרפטוקוק וסטפילוקוקוס, חיידק הדיפתריה וחיידקי ספירוכטה הגורמים למחלת ליים.

 

טפילים: יש תיעודים גם על טפילים (פרזיטים) מזהמים שעלולים לגרום למיוקרדיטיס לעתים נדירות, לרבות טריפנוזומה קרוזי המחולל את מחלת צ'אגאס וטוקסופלזמה שמדבק בין השאר דרך חתולים.

 

פטריות: זיהומים פטרייתיים עלולים לגרום למיוקרדיטיס לעתים נדירות ביותר, לרבות פטריות מסוג קנדידה, אספרגילוס והיסטופלזמה – המצויה בין השאר בצואת ציפורים, שנקשרה להתפתחות מיוקרדיטיס בעיקר בקרב אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת.

 

גורמים נוספים למיוקרדיטיס

 

תרופות וסמים: תרופות הפועלות במסלולים ביולוגיים שונים וכן סמים מסוגים שונים עלולים לגרום למיוקרדיטיס, ובכלל זה בעיקר תרופות כימותרפיות וביולוגיות לטיפול בסרטן, אנטיביוטיקה – לרבות פניצילין וסולפונמידים, תרופות מסוימות נגד פרכוסים וכן סמים מסוכנים כמו קוקאין.

 

כימיקלים: חשיפה לכימיקלים רעילים עלולה לגרום למיוקרדיטיס, ובין השאר תועדה שכיחות גבוהה של המחלה בקרב אנשים עם חשיפה תעסוקתית לפחמן חד חמצני ולקרינה מייננת.

 

מחלות: מספר מחלות ומצבים רפואיים כרוניים מעלים את הסיכון לפתח מיוקרדיטיס, ובייחוד דלקות מפרקים הגורמות לדלקתיות בכלי דם כגון זאבת, גרגירומת ע"ש וגנר, דלקת עורק הרקה (Giant cell arteritis) ומחלת טקיאסו.

 

סיבוכים של מיוקרדיטיס

 

מיוקרדיטיס חריפה עלולה לפגוע בשריר הלב ולגרום לסיבוכים רפואיים קשים ואף קטלניים:

 

  • אי ספיקת לב: כשהיא אינה מטופלת, מיוקרדיטיס עלולה לפגוע ביכולתו של הלב לשאוב דם ביעילות, ועלולה להוביל לאי ספיקת לב הדורשת לעתים השתלת לב/ לב מלאכותי.

 

  • הפרעות בקצב הלב: מיוקרדיטיס עלולה לפגוע בשריר הלב באופן הגורם להפרעות בקצב הלב (אריתמיה).

 

  • דום לב פתאומי: במצבים קשים, הפרעות בקצב הלב שנגרמות על רקע מיוקרדיטיס עלולות להוביל להפסקה פתאומית של דופק הלב ולדום לב שעלול להיות קטלני אם אינו מטופל באופן מיידי.

 

מניעת מיוקרדיטיס

 

אין ברפואה פעולות מניעתיות ספציפיות למיוקרדיטיס, אולם קיימות המלצות למניעת הידבקות בזיהומים שעלולים לגרום לתופעה:

 

  • הימנעות ממגע עם אנשים עם תסמיני מחלה זיהומית, לרבות תסמינים של שפעת (הצטננות, שיעול, חום) עד להחלמתם.

 

  • שמירה על היגיינה ורחצת ידיים.

 

  • הימנעות מהתנהגויות סיכוניות, לרבות שימוש בסמים מסוכנים וקיום יחסי מין לא מוגנים.

 

  • צמצום החשיפה לעקיצות טפילים באזורים טרופיים בלבישת בגדים ארוכים וכיסוי העור ובשימוש בתכשירים דוחי טפילים/יתושים המכילים DEET.

 

  • מתן חיסונים לפי ההמלצות – לרבות חיסונים נגד שפעת אחת לשנה לקראת החורף, חיסונים נגד אדמת וחיסונים למטיילים לחו"ל לפי ההמלצות.

 

אבחון מיוקרדיטיס

 

מיוקרדיטיס לעתים קשה לאבחון. אבחון מיוקרדיטיס כולל לרוב בדיקות לב שונות, לרבות:

 

 

  • אק"ג לקריאת הפעילות החשמלית של הלב עשוי להצביע על שינויים אופייניים למיוקרדיטיס, אם כי אלה לא מופיעים בכל הבדיקות.

 

  • צילום רנטגן חזה עשוי לגלות סימנים לאי ספיקת לב.

 

  • הדמית MRI לב היא בדיקה מדויקת האומדת את מידות הלב ומאבחנת סימנים לדלקת בשרירי הלב, המהווה כיום כלי אבחנתי חשוב במצבים מסוימים.

 

  • אקו לב העשוי לאבחן הגדלה של הלב, הפרעה בפעילות הלב וקרישי דם בלב.

 

  • צנתור לב אבחנתי נדרש לעתים כדי לאסוף רקמה קטנה מהלב בביופסיה לבחינה במעבדה במצבים שבהם קיים ספק בין מיוקרדיטיס להתקף לב – מאחר והתסמינים עשויים להיות דומים וגם באק"ג הם עשויים להראות באופן דומה.

 

טיפול במיוקרדיטיס

 

הטיפול במיוקרדיטיס כולל בעיקר תרופות לצד מנוחה. במקרים רבים מיוקרדיטיס חולפת מעצמה או מחלימה לחלוטין עם טיפול תרופתי.

 

מנוחה: במצבים מתונים מיוקרדיטיס דורשת מנוחה, לרבות הימנעות מפעילות מאומצת בחיי היומיום/ בעבודה/ בבית והימנעות מספורט תחרותי למשך 3 עד 6 חודשים.

 

תרופות: ברוב המקרים אין תרופה שמכוונת כנגד זיהום נגיפי שעשוי לחולל מיוקרדיטיס, אלא טיפול תרופתי תומך כדי להגן על הלב, למשל טיפול בתרופות לאי ספיקת לב במצבים הנדרשים. התרופות העיקריות שמסייעות במצבים אלה להקל על העומס ללב ולהפריש החוצה נוזלים שהצטברו בלב וסביבו כוללות את התרופות מקבוצת מעכבי מערכת הרנין-אנגיוטנסין, ובהן תרופות מקבוצת ACE ומקבוצת חוסמי הקולטן לאנגיוטנסין 2 (ARBs), חוסמי בטא ומשתנים – כל אלה משמשות גם כתרופות לטיפול ביתר לחץ דם. במצבים קשים נדרש לעתים טיפול תרופתי בעירוי לווריד. תרופות נגד זיהומים עשויות לסייע, אולם לא הוכחו ברוב המקרים כיעילים לטיפול במיוקרדיטיס שנגרם כסיבוך של זיהום. ישנם מספר מצבים ספציפיים של מיוקרדיטיס שמגיבים לטיפול בסטרואידים ובתרופות נוספות לדיכוי המערכת החיסונית, לרבות מיוקרדיטיס על רקע דלקות מפרקים מסוימות.

 

טיפולים פולשניים: במצבים קשים של מיוקרדיטיס נדרשים לעתים טיפולים פולשניים, לרבות השתלת מכשירים תומכי לב (VAD) ובמקרים קשים במיוחד חיבור למכשיר אקמו – מכשיר לב-ריאה תומך חיים המעשיר את הדם בחמצן. במצבים קשים במיוחד יש צורך בהשתלת לב מלאכותי/ השתלת לב.

 

 

סייע בהכנת הכתבה פרופ' דורון זגר, מנהל המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי סורוקה

 

עדכון אחרון: פברואר 2018

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: