מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

כמונימחלות לבמדריכיםמיוקרדיטיס - דלקת שריר הלב

מיוקרדיטיס - דלקת שריר הלב

מהי מיוקרדיטיס? כיצד היא נוצרת? מהם גורמי הסיכון לדלקת בשריר הלב? מתי היא עלולה להוביל לאי ספיקת לב? מהם הטיפולים היעילים כנגדה? ומה טיבו של הקשר שזוהה לאחרונה בין מיוקרדיטיס לחיסונים לקורונה? מדריך מקיף

מאת דן אבן. * יעוץ מקצועי: פרופ' דורון זגר ופרופ' אריאל רוגין
תגובות 0

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

מיוקרדיטיס (Myocarditis) היא דלקת שמתפתחת בשריר הלב (מיוקרדיום), ברוב המקרים כתוצאה מזיהום, ולעתים רחוקות ממחלות או תרופות שמובילות לדלקתיות ו/או להחלשות של המערכת החיסונית.

 

הדלקת עלולה להשפיע על שריר הלב עצמו וכן על המערכת החשמלית של הלב, ולהפחית את יכולת השאיבה של הלב ולהוביל להתפתחות הפרעות בקצב הלב, והיא מתבטאת לרוב בכאבים בחזה, עייפות, קוצר נשימה ודופק לב חריג. בשלב החריף של המחלה, מיוקרדיטיס עלולה לגרום להרס תאי הלב ולפגיעה בתפקוד הלב. לעתים רחוקות מיוקרדיטיס מובילה להתפתחות צלקת בשריר הלב, שבנויה מרקמת תאים מתים ולעתים מעודדת התפתחות אי ספיקת לב. 

 

הטיפול במיוקרדיטיס תלוי בגורם להתפתחות הדלקת. במקרים רבים הדלקת חולפת לבדה וללא טיפול נקודתי, אך חשוב להעניק לחולה טיפול תומך ולאפשר לו מנוחה. 

 

 

תסמינים של מיוקרדיטיס

 

מיוקרדיטיס בשלבי התפתחות ראשוניים לרוב אינה מלווה בתסמינים או שמלווה בתסמינים קלים כגון כאבים בחזה וקוצר נשימה. הביטוי העיקרי של מיוקרדיטיס הוא בתסמינים האופייניים לזיהומים ויראליים, לרבות כאבי ראש וגוף, כאבי מפרקים, חום גבוה, גרון כואב ושלשולים.

 

 לעתים מיוקרדיטיס "מחקה" תסמינים של התקף לב, ורק בבירור נוסף ניתן לזהות כי מדובר בדלקת בשריר הלב. 

 

במקרים הקשים, התסמינים האפשריים של מיוקרדיטיס משתנים בהתאם לגורם הדלקת, והתסמינים השכיחים כוללים:

 

 

  • קוצר נשימה במנוחה או בעת פעילות גופנית.

 

  • הצטברות נוזלים בגוף המתבטאת בנפיחות לרוב ברגליים, בקרסוליים ובכפות הרגליים.

 

  • עייפות.

 

גורמים למיוקרדיטיס

 

למיוקרדיטיס עלולים להיות גורמים שונים, לרבות זיהומים מסוגים שונים המהווים את הסיבה השכיחה ביותר – ובעיקר זיהומים ויראליים, אולם לעתים נדירות גם זיהומים כתוצאה מחיידקים או פטריות ומחוללים נוספים, וכן מחלות המתבטאות בדלקתיות בגוף או בהחלשות המערכת החיסונית ותרופות שמעלות את הסיכון לדלקתיות ו/או מחלישות את המערכת החיסונית. ישנם מצבים בהם הגורם שהוביל להתפתחות הדלקת בשריר הלב אינו מזוהה בבדיקות מעבדה.

 

זיהומים שעלולים לגרום לדלקת בשריר הלב

 

נגיפים: נגיפים (וירוסים) רבים נקשרו במחקרים להתפתחות מיוקרדיטיס, ובעיקר נגיפים הגורמים להצטננות רגילה ולתסמינים דמויי שפעת (למשל אדנו-וירוס) וכן נגיפים הגורמים לפריחות (למשל פרוו-וירוס), וירוס הרפס סימפלקס, נגיפי הפטיטיס (דלקת כבד נגיפית) מסוג B ו-C, נגיפים הגורמים לסיבוכים במערכת העיכול (נגיפי אקו), נגיף אבשטיין באר המחולל את מחלת הנשיקה ונגיף הרובלה הגורם לאדמת. מיוקרדיטיס גם מהווה סיבוך שכיח בקרב אנשים שנדבקו בנגיף ה-HIV מחולל מחלת האיידס.

 

לאחר התפרצות מגפת הקורונה פורסמו מחקרים שתעדו התפתחות מיוקרדיטיס על רקע הידבקות בנגיף מחולל המגפה המסומן באותיות SARS-CoV-2, כאחד הסיבוכים הלבביים של הקורונה. בפברואר 2021 דיווחו חוקרים איטלקיים בכתב העת Medicine כי במדגם של 1,169 חולי קורונה שאושפזו בשלושה בתי חולים במדינה, 12 (כ-1%) פיתחו מיוקרדיטיס, ואלו היו החולים המבוגרים יותר, שסבלו מראש מסיבוכים לבביים, ונזקקו לאשפוז ממושך יותר ותמיכה נשימתית ארוכה יותר כדי להתמודד עם המחלה הסוערת. ככל הנראה הסיבוך מתפתח עקב חדירה של הנגיף לשריר הלב ויצירת תגובה של 'סערה ציטוקינית' המייצרת פעילות דלקתית מוגברת.

 

חיידקים: מזהמים חיידקיים שונים עלולים אף הם לגרום למיוקרדיטיס לעתים נדירות, לרבות חיידקי סטרפטוקוק וסטפילוקוקוס, חיידק הדיפתריה וחיידקי ספירוכטה הגורמים למחלת ליים.

 

טפילים: יש תיעודים גם על טפילים (פרזיטים) מזהמים שעלולים לגרום למיוקרדיטיס לעתים נדירות, לרבות טריפנוזומה קרוזי המחולל את מחלת צ'אגאס וטוקסופלזמה שמדבק בין השאר דרך חתולים.

 

פטריות: זיהומים פטרייתיים עלולים לגרום למיוקרדיטיס לעתים נדירות ביותר, לרבות פטריות מסוג קנדידה, אספרגילוס והיסטופלזמה – המצויה בין השאר בצואת ציפורים, שנקשרה להתפתחות מיוקרדיטיס בעיקר בקרב אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת.

 

גורמים נוספים לדלקת בשריר הלב

 

תרופות וסמים: תרופות הפועלות במסלולים ביולוגיים שונים וכן סמים מסוגים שונים עלולים לגרום למיוקרדיטיס, ובכלל זה בעיקר תרופות כימותרפיות וביולוגיות לטיפול בסרטן, אנטיביוטיקה – לרבות פניצילין וסולפונמידים, תרופות מסוימות נגד פרכוסים וכן סמים מסוכנים כמו קוקאין.

 

כימיקלים: חשיפה לכימיקלים רעילים עלולה לגרום למיוקרדיטיס, ובין השאר תועדה שכיחות גבוהה של המחלה בקרב אנשים עם חשיפה תעסוקתית לפחמן חד חמצני ולקרינה מייננת.

 

מחלות: מספר מחלות ומצבים רפואיים כרוניים מעלים את הסיכון לפתח מיוקרדיטיס, ובייחוד דלקות מפרקים הגורמות לדלקתיות בכלי דם כגון זאבת, גרגירומת ע"ש וגנר, דלקת עורק הרקה (Giant cell arteritis) ומחלת טקיאסו.

 

סיבוכים של דלקת שריר הלב

 

מיוקרדיטיס חריפה עלולה לפגוע בשריר הלב ולגרום לסיבוכים רפואיים קשים ואף קטלניים:

 

אי ספיקת לב: כשהיא אינה מטופלת, מיוקרדיטיס עלולה לפגוע ביכולתו של הלב לשאוב דם ביעילות, ועלולה להוביל לאי ספיקת לב הדורשת לעתים השתלת לב/ לב מלאכותי.

 

הפרעות בקצב הלב: מיוקרדיטיס עלולה לפגוע בשריר הלב באופן הגורם להפרעות בקצב הלב (אריתמיה).

 

דום לב פתאומי: במצבים קשים, הפרעות בקצב הלב שנגרמות על רקע מיוקרדיטיס עלולות להוביל להפסקה פתאומית של דופק הלב ולדום לב שעלול להיות קטלני אם אינו מטופל באופן מיידי.

 

מניעה

 

אין ברפואה פעולות מניעתיות ספציפיות למיוקרדיטיס, אולם קיימות המלצות למניעת הידבקות בזיהומים שעלולים לגרום לתופעה:

 

  • הימנעות ממגע עם אנשים עם תסמיני מחלה זיהומית, לרבות תסמינים של שפעת (הצטננות, שיעול, חום) עד להחלמתם.

 

  • שמירה על היגיינה ורחצת ידיים.

 

  • הימנעות מהתנהגויות סיכוניות, לרבות שימוש בסמים מסוכנים וקיום יחסי מין לא מוגנים.

 

  • צמצום החשיפה לעקיצות טפילים באזורים טרופיים בלבישת בגדים ארוכים וכיסוי העור ובשימוש בתכשירים דוחי טפילים/יתושים המכילים DEET.

 

  • מתן חיסונים לפי ההמלצות – לרבות חיסונים נגד שפעת אחת לשנה לקראת החורף, חיסונים נגד אדמת וחיסונים למטיילים לחו"ל לפי ההמלצות.

 

שכיחות של מיוקרדיטיס

 

בעוד שדלקת בקרום הלב (פריקרדיטיס) נחשבת לרווחת יחסית, ושכיחותה מוערכת על פי מחקר מאיטליה שפורסם במארס 2008 בכתב העת Heart בכ-28 מקרים לכל מאה אלף תושבים, הרי שדלקת בשריר הלב – מיוקרדיטיס נחשבת לחריגה יותר בשכיחותה, ויש אף ארגונים הכוללים אותה ברשימת המחלות הנדירות, למשל הארגון הלאומי האמריקאי למחלות נדירות (NORD).

 

סקירת ספרות של צוות חוקרים בינלאומי, לרבות מהמרכז הרפואי מאיו קליניק בארה"ב והמרכז הרפואי הדסה בישראל, שפורסמה במארס 2014 בכתב העת Global Heart, זיהתה כי שכיחות מיוקרדיטיס משתנה בין אזורים שונים בעולם, ככל נראה על רקע סיבות סביבתיות שעשויות להשפיע על הסיכון להתפתחות התופעה. 

 

היקפי התופעה נאמדו עד כה במחקרים מצומצמים עם מספר קטן של נבדקים שהתמקדו בחולי לב ולא באוכלוסייה הכללית. לפי אומדנים, מהתופעה סובלים 0.5% עד 4% מהמאובחנים עם אי ספיקת לב. במערב אירופה נמצא כי גברים סובלים מהסיבוך בשכיחות גבוהה יותר מאשר נשים, וכן עשויים לסבול מדלקת חמורה יותר בשריר הלב עם קצב החלמה איטי יותר. במדגם מאוסטרליה של 841 צעירים בגילי 39-16 שפיתחו דום לב מחוץ לבית חולים, ומרביתם נפטרו, שממצאיו פורסמו באוקטובר 2011 בכתב העת Resuscitation – נמצא כי האירוע הלבבי התפתח בכ-3.5% מהמקרים על רקע מיוקרדיטיס. מחקר מיפן שסקר נתוני 1,230 מתים מדום לב בגילים שונים, שממצאיו פורסמו עוד בשנת 1989, העלה כי 3% מהמקרים ארעו בעקבות מיוקרדיטיס.

 

לפי מחקרים, השכיחות של מיוקרדיטיס על רקע הידבקות בזיהום ויראלי (נגיפי) נאמדת ב-10 עד 22 מקרים לכל מאה אלף איש.

 

אבחון דלקת בשריר הלב

 

מיוקרדיטיס לעתים קשה לאבחון. אבחון מיוקרדיטיס כולל לרוב בדיקות לב שונות, לרבות:

 

 

  • אק"ג לקריאת הפעילות החשמלית של הלב עשוי להצביע על שינויים אופייניים למיוקרדיטיס, אם כי אלה לא מופיעים בכל הבדיקות.

 

  • צילום רנטגן חזה עשוי לגלות סימנים לאי ספיקת לב.

 

  • הדמית MRI לב היא בדיקה מדויקת האומדת את מידות הלב ומאבחנת סימנים לדלקת בשרירי הלב, המהווה כיום כלי אבחנתי חשוב במצבים מסוימים.

 

  • אקו לב העשוי לאבחן הגדלה של הלב, הפרעה בפעילות הלב וקרישי דם בלב.

 

  • צנתור לב אבחנתי נדרש לעתים כדי לאסוף רקמה קטנה מהלב בביופסיה לבחינה במעבדה במצבים שבהם קיים ספק בין מיוקרדיטיס להתקף לב – מאחר והתסמינים עשויים להיות דומים וגם באק"ג הם עשויים להראות באופן דומה.

 

טיפול במיוקרדיטיס

 

הטיפול במיוקרדיטיס כולל בעיקר תרופות, לצד מנוחה. במקרים רבים מיוקרדיטיס חולפת מעצמה או מחלימה לחלוטין עם טיפול תרופתי.

 

מנוחה: במצבים מתונים מיוקרדיטיס דורשת מנוחה, לרבות הימנעות מפעילות מאומצת בחיי היומיום/ בעבודה/ בבית והימנעות מספורט תחרותי למשך 3 עד 6 חודשים.

 

תרופות: ברוב המקרים אין תרופה שמכוונת כנגד זיהום נגיפי שעשוי לחולל מיוקרדיטיס, אלא טיפול תרופתי תומך כדי להגן על הלב, למשל טיפול בתרופות לאי ספיקת לב במצבים הנדרשים. התרופות העיקריות שמסייעות במצבים אלה להקל על העומס ללב ולהפריש החוצה נוזלים שהצטברו בלב וסביבו כוללות את התרופות מקבוצת מעכבי מערכת הרנין-אנגיוטנסין, ובהן תרופות מקבוצת ACE ומקבוצת חוסמי הקולטן לאנגיוטנסין 2 (ARBs), חוסמי בטא ומשתנים – כל אלה משמשות גם כתרופות לטיפול ביתר לחץ דם. במצבים קשים נדרש לעתים טיפול תרופתי בעירוי לווריד. תרופות נגד זיהומים עשויות לסייע, אולם לא הוכחו ברוב המקרים כיעילות לטיפול במיוקרדיטיס שנגרם כסיבוך של זיהום. ישנם מספר מצבים ספציפיים של מיוקרדיטיס שמגיבים לטיפול בסטרואידים ובתרופות נוספות לדיכוי המערכת החיסונית, לרבות מיוקרדיטיס על רקע דלקות מפרקים מסוימות. כמו כן, מספר עבודות זיהו יעילות לטיפול במיוקרדיטיס בתרופה קולכיצין המשמשת לטיפול בקדחת ים תיכונית משפחתית – מחלה המאופיינת בהתקפי חום חוזרים שלא על רקע זיהומי, וזאת על רקע תכונות נוגדות דלקתיות ומשככות כאבים של התרופה. 

 

טיפולים פולשניים: במצבים קשים של מיוקרדיטיס נדרשים לעתים טיפולים פולשניים, לרבות השתלת מכשירים תומכי לב (VAD) ובמקרים קשים במיוחד חיבור למכשיר אקמו – מכשיר לב-ריאה תומך חיים המעשיר את הדם בחמצן. במצבים קשים במיוחד יש צורך בהשתלת לב מלאכותי/ השתלת לב.

 

מיוקרדיטיס והחיסונים לקורונה

 

(צילום: Shutterstock)

 

מיוקרדיטיס היא כאמור תופעה חריגה ברפואת הלב, ומאז התחלת השימוש בחיסונים נגד קורונה, שפותחו בעקבות מגפת הקורונה שפרצה בשנת 2020, הולכות ונאספות עדויות שמצביעות על חשד לקשר בין החיסון לקורונה לבין מיוקרדיטיס, כשהחשד מתייחס בעיקר לחיסונים המכילים תעתיק גנטי mRNA של נגיף הקורונה.

 

החשד לקשר בין החיסונים לקורונה לבין מיוקרדיטיס התעורר תחילה בישראל, שבה ניתן החיסון של החברות 'פייזר' ו-BioNTech, זאת לאור העובדה כי ישראל היא אחת המדינות הראשונות שבהן ניתן החיסון בהיקפים נרחבים. בקיץ 2021 אף החלה ישראל לראשונה בעולם להציע מנה שלישית של החיסון לחולים כרוניים הסובלים מדיכוי של המערכת החיסונית, לרבות מושתלי איברים, ובהמשך לכלל המבוגרים מגיל 60 ומעלה (נכון לאוגוסט 2021).

 

עדויות ראשונות בישראל על קשר אפשרי בין החיסון לקורונה להתפתחות סיבוך מסוג מיוקרדיטיס התקבלו עוד בתחילת 2021, בשלהי מבצע החיסונים הראשון לקורונה באוכלוסייה הכללית. החשש עלה בעיקר לגבי צעירים שמקבלים את החיסון כנגד הנגיף.

 

חוקרים מהמרכז הרפואי הלל יפה דיווחו במאמר שפורסם ביוני 2021 בכתב העת Vaccine  על צבר מקרים של מיוקרדיטיס שהתפתחו בקרב גברים צעירים בגילי 16 עד 45 לאחר שחוסנו לקורונה: חמישה מקרים של התפתחות מיוקרדיטיס תוך שלושה ימים מקבלת המנה השנייה של החיסון ומקרה נוסף 16 ימים לאחר קבלת המנה הראשונה. ששת החולים כולם אובחנו תוך פחות מחודש אחד, וזאת כאשר בחמש השנים האחרונות שכיחות המחלה נאמדה בבית החולים במקרה אחד בלבד בממוצע לחודש. כל החולים עברו ניטור בבדיקות הדמיה לבביות וטופלו בתרופות מקבוצת NSAIDs וקולכיצין ושוחררו עם המלצות למעקב כעבור 8-4 ימי אשפוז.

 

לדברי פרופ' אריאל רוגין, מנהל מערך הלב בהלל יפה ומרצה בפקולטה לרפואה של הטכניון, "האנשים הגיעו למיון של בית החולים ימים בודדים לאחר החיסון ודיווחו על כאבים בחזה שמדמים חשד להתקף לב וקושי או החמרה בנשימה. לקחנו את הדיווחים ברצינות, אשפזנו אותם ועשינו להם בדיקות לב ובדיקות סרולוגיות נרחבות, וכשהופיעו שינויים קלים באק"ג - ביצענו להם MRI שבאמצעותו ניתן לזהות מיוקרדיטיס כנזק קל לשריר הלב. לאחר הטיפול הם שבו לבדיקת MRI חוזרת וניתן היה לראות שהנזק לשריר הלב חלף". 

 

לאור דיווחים שהצטברו גם במרכזים רפואיים נוספים בישראל על התופעה, וכן עדויות שנאספו בספרות הרפואית מהעולם, ביוני 2021 פורסמו ממצאי בדיקה של כלל המחוסנים מדצמבר 2020 עד מאי 2021 בישראל, שבחנה את הקשר בין החיסונים למיוקרדיטיס, בדיקה שנערכה בהשתתפות מומחי האגף לאפידמיולוגיה והמרכז הלאומי לבקרת מחלות ומומחי אקדמיה. הבדיקה זיהתה 275 דיווחים של מקרי מיוקרדיטיס שטופלו במרכזים רפואיים בישראל, מהם 148 מקרים שארעו בסמיכות לקבלת החיסונים לקורונה: לאחר קבלת המנה הראשונה, מבין 5,401,150 מקבלי חיסון תועדו 27 מקרים של מיוקרדיטיס, מהם 11 של חולים עם מחלות רקע; ולאחר קבלת המנה השנייה, מבין 5,049,424 מקבלי חיסון תועדו 121 מקרים של מיוקרדיטיס, בהם 60 של חולים עם מחלות רקע. התופעה דווחה בעיקר בקרב גברים צעירים שחוסנו לקורונה בגילי 19-16, לרוב לאחר המנה השנייה של החיסון. 95% מהמקרים הוגדרו כמחלה קלה. צוות הבדיקה הסיק כי "ישנה סבירות לקשר בין קבלת מנת חיסון שניה להופעת מיוקרדיטיס בקרב גברים צעירים בגילי 16 עד 30, כשהקשר חזק יותר בגילי 19-16 ונחלש עם העלייה בגיל, וברוב המקרים מדובר במחלה קלה שחולפת תוך ימים בודדים". הדו"ח המלא של צוות המומחים לא פורסם בתקשורת, וכן לא פורטו בו מקרים קשים של מיוקרדיטיס לאחר קבלת החיסון, ולאחר פרסומו אישר משרד הבריאות את הרחבת החיסונים לקורונה גם לגילי 16-12, וזאת לאחר שהחיסונים לבני נוער אושרו גם על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA).

 

ניטור מיוקרדיטיס כסיבוך אפשרי של החיסונים לקורונה בישראל נמשך גם בחודשים האחרונים. בדיון שנערך בסוף יוני 2021 של הצוות לטיפול במגיפות (צט"מ) וועדת החיסונים נגד קורונה הוחלט להמליץ על חיסון גורף לכלל הנוער בישראל בגילי 15-12 נגד קורונה לאור התפרצויות זן הדלתא בעולם וחדירתו לארץ ובעקבות נתונים מרגיעים מארהב לגבי היארעות נמוכה של מיוקרדיטיס בקרב מחוסני קורונה. בדיון שנערך ביולי 2021 בקבינט הקורונה של ממשלת ישראל דווח כי מקרב בני הנוער בגילי 17-12 שחוסנו במדינה עד כה, דווח על 69-56 מקרי מיוקרדיטיס בקרב נערים בשיעור של כאחד לכל 15,000 מחוסנים ו-10-8 מקרי מיוקרדיטיס בקרב נערות בשיעור של כאחת לכל 100 אלף מחוסנות, ונקבע כי יעילות החיסון גוברת משמעותית על סיכון זה. בקרב בני נוער בגילי 15-12, מתוך כ-180 אלף מחוסנים במנה ראשונה בחיסון לקורונה וכ-55 אלף מחוסנים למנה שנייה, דווח על שני אירועי מיוקרדיטיס חולפים בסמיכות לחיסון, בשיעור של מקרה אחד לכל 27,000 מחוסנים.

 

גם במדינות נוספות הצטברו עדויות על קשר אפשרי בין מיוקרדיטיס לקבלת החיסונים לקורונה הכוללים מקטעים גנטיים של הנגיף, אשר מיוצרים על ידי החברות פייזר-BioNTech (זה הניתן כיום בישראל) ומודרנה. בארה"ב דיווח ביוני 2021 המרכז לבקרת מחלות (CDC) כי מתוך מעל ל-177 מיליון התושבים שחוסנו לפחות במנה אחת מהחיסונים של פייזר או מודרנה, נמנו 1,194 מקרים של מיוקרדיטיס – בעיקר גברים צעירים. במרכז לבקרת מחלות מציינים כי מדובר בתופעה נדירה וכי רוב החולים במיוקרדיטיס מגיבים היטב לטיפולים תרופתיים ומחלימים מהר, ויכולים לשוב לחיים תקינים לאחר העלמות התסמינים, וכי ככלל – להמלצה לחיסון האוכלוסייה לקורונה תרומה מכרעת שגבוהה משמעותית מהסיכון המתואר. ועדה מייעצת במרכז לבקרת מחלות אמדה את שכיחות התופעה בכ-40.6 מקרים לכל מיליון גברים בגילי 29-12 מקבלי שתי מנות חיסון לקורונה בחיסונים של פייזר או מודרנה ו-2.4 לכל מיליון גברים מגיל 30 ומעלה מקבלי שתי מנות חיסון. מספר דיווחים על מקרים של מיוקרדיטיס לאחר קבלת החיסון לקורונה בארה"ב גם פורסמו בכתבי עת בחודשים האחרונים, למשל ביוני 2021 בכתב העת JAMA Cardiology. בדיקות נוספות בוצעו גם ברשויות בריאות באירופה.

 

מקור הנזק לשריר הלב כתוצאה מהחיסון לקורונה אינו ברור, וייתכן כי הוא קשור לעובדה שהחיסונים לקורונה שנקשרו לסיבוך זה מוזרקים לתוך השריר, או שהגוף מגיב לתעתיק הגנטי שמוחדר אליו דרך החיסון בתגובה חיסונית שעשויה להעצים תהליכים דלקתיים באזורי גוף שונים, לרבות בשריר הלב.

 

בספרות הרפואית גם קיימים דיווחים נדירים על התפתחות דלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס) ואף בקרום הלב (פריקרדיטיס) בתגובה לחיסונים נוספים. מספר מחקרים תעדו מקרים של התפתחות מיוקרדיטיס לאחר קבלת החיסון לאבעבועות שחורות, ומחקר מאיטליה שממצאיו פורסמו בדצמבר 2018 בכתב העת International Journal of Cardiology  זיהה עדויות להתפתחות מיוקרדיטיס גם לאחר קבלת החיסון לנגיף הפפילומה מחולל סרטן צוואר הרחם וחיסוני שפעת, החיסון למנינגוקוק והחיסון לדלקת מוח יפנית.

 

נכון לקיץ 2021, למרות העדויות שהולכות ומתבססות לקשר אפשרי בין החיסון לקורונה למיוקרדיטיס, לאור העובדה שמדובר לרוב בתופעה קלה ביותר ועל רקע חשיבות החיסונים בהגנה על האוכלוסייה מפני נגיף הקורונה, כלל רשויות הבריאות כיום ממליצות על המשך קבלת החיסונים, ומדגישות כי הסיכון במיוקרדיטיס בעקבות החיסון הוא נמוך משמעותית מהתועלת האפשרית למטופל ולאוכלוסייה כולה שבהמשך מבצע החיסונים לקורונה. לדברי פרופ' רוגין, "חשוב להבין שלמרות הסיכון הזה, התועלת של החיסון לקורונה עדיין גבוהה ביותר והוא מומלץ לכלל אוכלוסיות היעד".

 

 

פרופ' דורון זגר הוא מנהל המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי סורוקה

 

פרופ' אריאל רוגין הוא מנהל מערך הלב במרכז הרפואי הלל יפה ומרצה בפקולטה לרפואה של הטכניון

 

 

עדכון אחרון: אוגוסט 2021

הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: