מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

כמונימחלות לבחדשותלא רק שיעול: חולי קורונה מציגים תסמינים של התקף לב

לא רק שיעול: חולי קורונה מציגים תסמינים של התקף לב

חוקרים מסין מדווחים על חולים שנדבקו בקורונה שלא סובלים מקשיי נשימה דווקא, אלא מסימנים שמעידים על פגיעה בשריר הלב. מסתמן: הסיכון לסיבוך לבבי מקורונה גבוה במיוחד לחולי לב


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

בארה"ב דווח בימים האחרונים על בן 64, תושב העיר ניו יורק, שאושפז בבית חולים ברובע ברוקלין עם תסמינים שמדמים התקף לב חריף. בבדיקת אק"ג נצפתה הפרעת קצב לב קשה, ובבדיקת דם הוא זוהה עם רמות גבוהות של טרופונין – סמן המעיד על פגיעה בשריר הלב.

 

המטופל הובהל לחדר צנתורים, אולם שם התחוור לרופאים כי הוא אינו סובל מחסימה באף אחד מעורקיו. למעשה, בירור מקיף העלה כי הוא לא סובל מהתקף לב, אלא ממחלת COVID-19, זו הנגרמת על רקע הידבקות בנגיף הקורונה SARS-CoV-2. בבדיקה מעמיקה התברר כי המטופל פיתח מיוקרדיטיס – דלקת של שריר הלב, אשר על פי תיאורים בספרות הרפואית עשויה להיגרם גם כתוצאה מהידבקות בזיהומים קשים נוספים, כמו נגיף שפעת החזירים H1N1 שהתפשטה בעולם בשנת 2009 ומנגיף MERS שמקורו המשוער בגמלים שהתפרץ בעולם החל משנת 2012 עם שיעורי תמותה גבוהים.

 

המטופל מניו יורק התאושש ממחלתו, וכבר שוחרר מבית חולים לביתו. אך עם הזמן מצטברות עדויות נוספות על חולי קורונה שאינם סובלים מתסמינים שמבטאים פגיעה בדרכי הנשימה כמו שיעול ודלקת ריאות, אלא דווקא מתסמינים לבביים, מה שמעלה את הצורך לבדוק בבתי חולים גם מטופלים עם תסמינים של אירוע לבבי לנוכחות נגיף הקורונה.

 

הדיווח מארה"ב, שפורסם בימים האחרונים בעיתון ה-New York Times היכה בתדהמה קרדיולוגים אמריקאים שחשבו כי נגיף הקורונה תוקף את דרכי הנשימה בלבד ונמצא מחוץ לתחום התמחותם. אולם מחקר מסין שפורסם בסוף השבוע בכתב העת JAMA Cardiology – מחזק את העדויות לתופעה.

 

לחולי לב – הנזק הלבבי מקורונה מסוכן יותר

 

החוקרים מבית החולים האוניברסיטאי בעיר ווהאן – בירת מחוז חוביי שבה התפרץ לראשונה נגיף הקורונה – הציגו ראיות כי המחלה הנגרמת על רקע הידבקות בנגיף עשויה לגרום לפגיעה בשריר הלב ולעתים להתבטא בתסמינים של אירוע לבבי. במחקר גם נמצא כי חולי קורונה שאובחנו עם המחלה COVID-19 על רקע תסמינים בדרכי הנשימה, זוהו עם חריגות בבדיקות אק"ג ועם רמות גבוהות של הסמן טרופונין בדם, ולמעשה סבלו מנזק לשריר הלב. לפי המחקר, לחולים עם סיבוך לבבי היה סיכון גבוה פי 4 לתמותה בהשוואה לחולים אחרים.

 

החוקרים בחנו תעודים רפואיים של 187 חולי קורונה שאושפזו בבית החולים בווהאן במשך חודש, בין 23 בינואר ל-23 בפברואר השנה (2020) בגיל ממוצע 58.5 שנים. רוב החולים שנכללו במדגם, 144 במספר (77%) – החלימו ושוחררו לביתם ואילו כרבע מתוכם – 43 חולים (23%) – מתו. כשליש מהחולים במדגם (35.3%) סבלו ברקע מסיבוכים לבביים ובכלי הדם, לרבות יתר לחץ דם, מחלת לב כלילית ופגיעה בשריר הלב (קרדיומיופתיה). ניתוח הנתונים העלה כי כרבע מהחולים במדגם (27.8%) אובחנו עם רמות גבוהות של סמן הטרופונין בדם שמעיד על דלקתיות בשריר הלב. שיעורי התמותה נאמדו ב-7.62% (8 מתים מתוך 105 חולים) מקרב המטופלים ללא מחלות רקע לבביות ורמות תקינות של טרופונין, 13.3% (4 מתים מתוך 30 חולים) מקרב המטופלים עם מחלות רקע לבביות אך רמות תקינות של טרופונין, ואילו שיעורי התמותה עלו ל-37.5% (6 מתים מתוך 16 חולים) מקרב אלו ללא מחלות רקע לבביות אף רמות חריגות של טרופונין בדם המעידות על נזק לשריר הלב, ואף עלו ל-69.4% (25 מתים מתוך 36 חולים) מקרב אלו שסבלו ממחלות רקע לבביות ותועדו עם נזק לשריר הלב לאחר ההידבקות בקורונה. 

 

עוד נמצא כי לחולים עם רמות גבוהות של טרופונין – שהעידו על נזק לבבי – תועדו גם רמות גבוהות של חלבון CRP המעיד על דלקתיות מוגברת בגוף ורמות גבוהות של סמן נוסף בשם NT-proBNP (קיצור של N-terminal probrain natriuretic peptide) שהוכח בשנים האחרונות כסמן שמעיד על תחלואה לבבית.

 

למטופלים שנדגמו במחקר והציגו רמות גבוהות של טרופונין תועדו גם חריגות בקצב הלב בבדיקות אק"ג, ורובם טופלו בסטרואידים ונזקקו להנשמה מלאכותית – בשיעורים גבוהים יותר בהשוואה למטופלים עם רמות טרופונין תקינות.

 

החוקרים מסכמים כי "פגיעה בשריר הלב אפשרית כתוצאה ממחלת COVID-19, וזו עשויה להתבטא בהפרעה בתפקוד הלבבי ובהפרעות קצב. לחולים בסיכון לפגיעה בשריר הלב יש לשקול מתן טיפול רפואי אגרסיבי יותר".

 

סערה ציטוקינית, סיבוך משני או נזק ישיר

 

הראיות החדשות זוכות לחיזוק גם ממחקר נוסף מסין שפורסם בפברואר 2020 בכתב העת Lancet שמצא במדגם של 41 חולים כי חמישה (12%) פיתחו פגיעה בשריר הלב, וכן מדיווח נוסף מהעיר ווהאן בסין שפורסם בפברואר 2020 בכתב העת JAMA, שמצא בקרב 138 מאושפזים עם קורונה כי 16.7% זוהו עם הפרעות בקצב הלב ו-7.2% עם פגיעה בשריר הלב.

 

המחקר הנוכחי לווה במאמר שפורסם בסוף השבוע בכתב העת JAMA Cardiology של רופאים מאיטליה על אישה בת 53, שהייתה בריאה ללא מחלות רקע, ואובחנה בחודש האחרון (מארס) עם דלקת בשריר הלב לאחר שנדבקה בנגיף הקורונה, ללא סיבוכים נשימתיים חריפים. חולה זו החלימה ממחלת חורף קלה דמוית שפעת שהתבטאה בחום ושיעול יבש, ולאחר מספר ימים הובהלה לבית חולים עם תשישות ותסמינים של אירוע לבבי – ובבדיקת MRI שעברה נצפה נזק לשריר הלב וכן תועדו אצלה רמות גבוהות של הסמן טרופונין בדם. מאחר ונגיף הקורונה מתפרץ באופן משמעותי באיטליה, בוצעה לה בדיקת קורונה, והיא אובחנה כחיובית להידבקות בנגיף.

 

עדיין לא ברור במדויק באילו תנאים הנגיף פוגע בשריר הלב. בראיון לתקשורת האמריקאית אמר ד"ר אנריקו אמירטי מבית החולים ניגוארדה במילאנו, שהכיר את המקרה, כי ההנחה שהמטופלת פיתחה סיבוכים לבביים כתוצאה מתגובת המערכת החיסונית שלה לנגיף. לפי הערכה זו, בניסיון להילחם בנגיף מפרישה המערכת החיסונית כמות חריגה של ציטוקינים עד כדי מצב שמכונה "סערה ציטוקינית", אשר גורמת לדלקתיות מוגברת ועלולה לפגוע הן בריאות והן בלב, ויתכן כי זו גם הסיבה לשיעורי התמותה הגבוהים שמזוהים עם הנגיף החדש. יש לציין כי מעבר לדלקתיות מוגברת, ציטוקינים גם פוגעים במערכת קרישיות הדם ומעלים את הסיכון לקרישי דם שעלולים לגרום לחסימות ולהתפתחות התקפי לב ואף שבץ מוחי איסכמי.

 

לפי הנחה נוספת, חולי קורונה עשויים לפתח פגיעה בשריר הלב כסיבוך משני לאחר פגיעה בריאות, מאחר והריאות אינן מתפקדות כראוי והגוף חסר בחמצן – מה שמעלה את הסיכון להפרעות בקצב הלב. גם חום גבוה שמאפיין חלק גדול מהחולים – עשוי להוביל לשינויים בקצב חילוף החומרים של הגוף ולעלייה בכמות הדם שיוצא מהלב עם חמצן חסר. בתנאים אלה, שריר הלב נאבק לפעול בעומס יתר כדי לעמוד בדרישות של איברי הגף לדם מחומצן, והתוצאה היא פגיעה לבבית.

 

אפשרות שלישית, שעדיין לא ניתנת לשלילה – היא כי נגיף הקורונה פוגע ישירות בשריר הלב. במדינת סיאטל בארה"ב אף תועד חולה קורונה שסבל אמנם מדלקת ריאות, אולם מת לאחר דום לב, יתכן כי על רקע פגיעה ישירה של הנגיף בקצב הלב.

 

 

JAMA Cardiology, doi:10.1001/jamacardio.2020.1017

הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: