מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה
כמונינשימהחדשותמגפת הקורונה: מה מדבק?

מגפת הקורונה: מה מדבק?

האם אפשר להידבק בקורונה כשרק מדברים עם אדם חולה? להידבק ממשלוח ממסעדה? בקניות בסופר? מחיית מחמד? מהליכה אקראית בסמוך לחולה ברחוב? כל הפרטים שידועים כיום על אופן ההדבקה של נגיף הקורונה

מאת דן אבן. * יעוץ מקצועי: ד"ר איציק לוי
07/04/20
תגובות 4

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

בכתבה זו, בהסתמך על המידע שקיים היום, נענה על השאלות הבאות:

 

האם אפשר להידבק בקורונה דרך האוויר?

האם אפשר להידבק בקורונה ממשטחים נגועים?

האם אפשר להדבק בקורונה מאדם ללא תסמינים?

האם אפשר להידבק בקורונה כשמשתמשים במסכה וכפפות?

האם אפשר להידבק בקורונה מחיות מחמד?

האם אפשר להדבק בקורונה ממשלוח ממסעדה שהטבח בה חולה או מאוכל נגוע?

האם אפשר להידבק בקורונה מביקור בסופרמרקט או בבית המרקחת?

האם אפשר להידבק בקורונה אם אדם מבקר אצלך בבית אבל מקפיד על מרחק של שני מטר?

האם אפשר להידבק מדיבור עם אדם חולה?

האם עובר יכול להידבק בקורונה מאישה הרה חולה?

האם נגיף הקורונה יכול לעבור ליילוד בהנקה?

האם אפשר להידבק בקורונה ממגע עם צואה של תינוק/ אדם חולה?

האם אפשר להידבק בקורונה מחולה שעובר לידך באקראי ברחוב?

האם אפשר להידבק בקורונה אחרי שכבר נדבקנו והחלמנו?

 

החיים שלנו השתנו במפתיע מאז פרצה מגפת הקורונה לחיינו, כשבארגון הבריאות העולמי (WHO) התקבל ב-31 בדצמבר 2019 הדיווח הראשון על דלקת ריאות קטלנית מגורם לא ידוע שמתפשטת במחוז ווהאן שבסין. בחלוף חודש, ב-30 בינואר 2020 – כבר הוגדרה ההתפרצות בסין כ"מצב חירום של בריאות הציבור עם חשש בינלאומי", ומאז התפשט נגיף הקורונה ברחבי העולם והוביל לשינויים דרמטיים באורח החיים.

 

מחולל המגפה – וירוס הקורונה המסומן באותיות SARS-CoV-2 – משתייך לקבוצה גדולה של נגיפים שעלולים לגרום לתחלואה בבעלי חיים ובקרב בני אדם. בין השאר, נגיפים מהקבוצה תועדו כמחוללי זיהומים בדרכי הנשימה, החל ממחלות קלות דמויות שפעת ועד לדלקות ריאה מורכבות שעשויות להיות קטלניות, כפי שתועד בנגיף ה-MERS שדווח לראשונה בספטמבר 2012 והוביל לתחלואה ותמותה גבוהה בעיקר במדינות במזרח התיכון ובארה"ב ונגיף הסארס הקטלני (SARS) שהופיע לראשונה בנובמבר 2002 במחוז גואנגדונג שבסין והתפשט בעולם עד שדעך במפתיע כעבור שמונה חודשים, רגע לפני שפותח כנגדו חיסון.

 

בפברואר 2020 הכריז ארגון הבריאות העולמי על COVID-19 כשמה הרשמי של המחלה לה גורם נגיף הקורונה. נכון להיום, לא כל תכונותיו של הנגיף הקטלני החדש עדיין מוכרות, וצוותי חוקרים ברחבי העולם עמלים מסביב לשעון לבחינת שיטות ההדבקה ומצויים במרוץ בלתי פוסק לפיתוח חיסון ואיתור תרופות יעילות כנגדו.

 

נכון להיום, ידוע כי הנגיף מועבר מאדם לאדם באמצעות טיפות שנפלטות מהאף והפה של נשאים במהלך שיעול או התעטשות ועלולות לחדור לגוף דרך העיניים, האף והפה באופן ישיר או דרך מגע עם משטחים נגועים.

 

טיפות שמכילות את הנגיף לרוב כבדות מדי כדי לנוע בחלל האוויר ונוחתות במהירות על הרצפה ועל משטחים, ושם ככל הנראה, הנגיף מסוגל לשרוד שעות ארוכות ואולי אף למשך ימים, וכך פיתח פוטנציאל הדבקה גבוה ביותר. אנשים שנחשפים לטיפות שמכילות את נגיף הקורונה ונוגעים בהמשך בעיניים, באף או בפה וכן אנשים שנושמים פנימה באופן ישיר טיפות שהועברו מאדם שנושא את הנגיף – יכולים להידבק בנגיף בקלות ועלולים לפתח תסמינים ותחלואה, לרבות דלקת ריאות שעשויה להיות קטלנית – בעיקר בגילים המבוגרים ובקרב חולים כרוניים המצויים בקבוצות סיכון. הנגיף אף עלול לגרום לסיבוכים מחוץ לדרכי הנשימה, למשל פגיעה בשריר לב המדמה התקף לב.

 

מסיבות אלה – ארגון הבריאות העולמי מדגיש את החשיבות בשמירת מרחק מנשא או חולה ואת החשיבות בשטיפת/ חיטוי ידיים לאחר מגע במשטחים שהנגיף עשוי להימצא עליהם. לפי הנחיות ארגון הבריאות העולמי – אמצעי ההגנה הטובים ביותר מפני הנגיף כוללים רחצת ידיים באופן תדיר, כשההנחיות של משרד הבריאות בישראל מורות על רחצת ידיים בסבון או בנוזל חיטוי אלכוג'ל במשך 60-40 שניות ולעתים תכופות; כיסוי הפה בזמן שיעול עם המרפק או עם טישו (ולא עם כף היד); ושמירה על מרחק של מטר מאדם שמשתעל/מתעטש, כשבישראל ההמלצה היא להקפיד על מרחק של לפחות שני מטר מאדם לאדם ויש מומחים שאף ממליצים על שמירת מרחק גדול יותר.

 

בעוד הידע שנצבר לגבי נגיף הקורונה בקרב קבוצות מדענים, צוותי מחקר ורשויות בריאות הולך ומתרחב, נכון למועד פרסום הכתבה – מה ידוע על הדרכים שמאפשרות להידבק בנגיף הקורונה? וממה במיוחד כדאי להיזהר? על כך בכתבה שלפניכם.

 

האם אפשר להידבק בקורונה דרך האוויר?

 

בהחלט ניתן להידבק בקורונה דרך האוויר. מחקרים עד כה מלמדים שהנגיף SARS-CoV-2 מחולל הקורונה עובר בעיקר במגע עם טיפות שנפלטו בדרכי הנשימה של אדם נשא/ חולה – באמצעות חשיפה למשטחים שעליהם נחתו טיפות אלה, ובהמשך חדירת הטיפות לגוף דרך חללים בפנים – האף, הפה ואף העיניים. מסלול הדבקה ישיר של שאיפת טיפות עם נגיפי קורונה דרך האוויר הוא המסלול השני בחשיבותו להדבקה.

 

מעבר לכך, מחקר אמריקאי שנערך במכון הלאומי לאלרגיות ומחלות זיהומיות בארה"ב (NIAID) ופורסם במארס 2020 בכתב העת New England Journal of Medicine, העלה כי הנגיף מסוגל לשרוד לפחות שלוש שעות באוויר הפתוח. מאחר ונשאים של הנגיף לא מציגים בימים הראשונים תסמינים, ולעתים כלל לא יפתחו תסמינים או מחלה – חשוב בימים אלה שבהם המגיפה מתפשטת בעולם להקפיד על מרחק של לפחות שני מטר מאדם לאדם, כפי שמורות ההנחיות.

 

האם אפשר להידבק בקורונה ממשטחים נגועים?

 

התשובה היא ללא ספק כן. כאמור, מחולל הקורונה עובר בעיקר במגע עם טיפות שנפלטו בדרכי הנשימה של אדם נשא/ חולה – באמצעות חשיפה למשטחים שעליהם נחתו טיפות אלה, ובהמשך חדירת הטיפות לגוף דרך חללים בפנים.

 

מחקר אמריקאי שנערך במכון הלאומי לאלרגיות ומחלות זיהומיות בארה"ב (NIAID) ופורסם במארס 2020 בכתב העת New England Journal of Medicine מצא כי נגיף הקורונה עשוי לשרוד על משטחים במשך שעות ארוכות ואף ימים. במחקר נמצא כי תרסיס שהכיל נגיפי קורונה שורד על גבי משטחי פלסטיק ומשטחי מתכת מסוג פלדת אל-חלד ונירוסטה גם לאחר שלושה ימים ועשוי להיות מדבק, על משטחי קרטון הנגיף שורד ל-24 שעות, ועל משטחי נחושת – כארבע שעות.

 

ההנחה כי שרידותו של הנגיף על גבי משטחים תלויה גם בתנאים סביבתיים שונים, כגון טמפרטורה נמוכה ותנאי לחות גבוהים שעשויים לסייע להישרדותו. עם זאת, העובדה שמטען גנטי של הנגיף זוהה על גבי משטחים בתנאי מחקר – עדיין אינה מאפשרת לקבוע בוודאות האם נגיף שכזה עדיין מדבק.

 

כיום, כל עוד הנושא עדיין מצוי תחת מחקר, מומלץ לאמץ את עיקרון הזהירות המונעת – ובמידה ועולה חשד למשטח שעשוי להיות נגוע, לרבות בכל מגע עם משטח בחוץ לבית – יש לנקות את המשטח עם חומר ניקוי פשוט, כך שאם קיימים עליו נגיפים – אלה יושמדו. כמו כן, יש לשטוף את הידיים במים וסבון או בנוזל אלכוג'ל לאחר מגע עם משטח לא מוכר – מבלי לגעת ישירות בפנים (בעיניים, באף ו/או בפה) לאחר מגע עם המשטח.

 

האם אפשר להדבק בקורונה מאדם ללא תסמינים?

 

כן. לפי המידע שהצטבר בארגון הבריאות העולמי, הסיכון לפתח את מחלת COVID-19 שנגרמת מנגיף הקורונה על רקע הידבקות מאדם שלא פיתח כל תסמיני מחלה הוא סיכון שנחשב לנמוך, אם כי באופן סטטיסטי – סיכון זה עדיין קיים, ומחקרים לבחינת הנושא עדיין מתנהלים במקומות שונים בעולם.

 

כמו כן, מעל ל-80% מהחולים שנדבקים בנגיף קורונה מפתחים מחלת COVID-19 שמתבטאת בתסמינים קלים בלבד, בעיקר בשלבים הראשונים של המחלה – וישנו סיכון גבוה ביותר להידבק מאדם חולה שסובל מתסמינים קלים כגון שיעול בלבד וללא חום, מבלי שהוא יודע או מרגיש שהוא חולה.
 

האם אפשר להידבק בקורונה כשמשתמשים במסכה וכפפות?

 

מסיכות רגילות שמוצמדות על הפה והאף כגון מסיכות מנתחים משמשות להגנה מפני הנגיף – אך בעיקר עבור אנשים אחרים ולא עבור המשתמש עצמו, זאת מאחר והמסכות אמורות להגן על הסובבים מפני רסיסי טיפות עם הנגיף שעלולים להיפלט דרך הפה והאף של נשא/ חולה.

 

למשתמשי המסכות עצמם חשוב לא להיכנס לשאננות ולהקפיד על כללי ההיגיינה המומלצים – שמירה על מרחק של לפחות שני מטר מאדם לאדם וחיטוי תכוף של הידיים אחרי מגע עם משטחים שעלולים להיחשף לנגיף – כדי שלא להידבק בנגיף בעצמם.

 

במסכות פשוטות חד פעמיות שמכסות את האף והפה ניתן להשתמש ביציאה אחת מהבית ובהמשך להשליך לפח האשפה, מאחר וטיפות שמכילות את הנגיף עלולות לשרוד עליהן לאורך זמן. מאותה סיבה מסיכות בד יש לכבס לאחר כל שימוש. 

 

המסכות שמספקות את מירב ההגנה מפני הנגיף הן מסיכות רפואיות מסוג N-95 – מסיכות פנים רב פעמיות שמונעות חדירת חלקיקי אוויר לא מסוננים לגוף, אולם מסיכות אלה אינן מומלצות על ידי רשויות הבריאות בעולם מהחשש להיווצרות מחסור – ומיועדות כיום בעיקר לצוותים רפואיים שבאים בסבירות גבוהה במגע עם חולים.

 

בקרב צוותי רפואה קיים חשש מוגבר משאננות בקרב משתמשי מסיכות, בין השאר גם מכיוון שדווקא בעת שימוש במסכה – המשתמש עשוי לשחק עם החוטים ולגעת בפניו לאחר שנגע במשטח הנגוע בנגיף הקורונה – וכך עולה הסיכון להידבקות בנגיף.

 

באשר לשימוש בכפפות – הרי שזה מסוכן ביותר, מאחר ורוב המשתמשים בהן אינם נוהגים לשטוף או לחטא את הכפפות, וקיים חשש גדול שיגעו במשטח הנגוע בנגיפי קורונה ובהמשך יגעו בפניהם ויידבקו בנגיף. גם מגע עם הכפפות עצמן בעת הסרתן עלול להוביל להדבקה.

 

במקום כפפות חשוב לפתח מודעות למצבים של מגע עם משטחים שעלולים להיות נגועים בנגיף ולאחר מגע שכזה – לשטוף היטב את הידיים במים וסבון או בנוזל חיטוי אלכוג'ל.

 

האם אפשר להידבק בקורונה מחיות מחמד?

 

נגיף הקורונה משתייך לקבוצה גדולה של נגיפים ששכיחים גם בבעלי חיים, ולפי המטען הגנטי של נגיף קורונה – גם המקור לנגיף זה הוא בבעל חיים, כאשר על פי הסברה המדעית הרווחת הועבר לבני אדם מעטלפים נגועים בנגיף, אם כי לא בהכרח באופן ישיר.

 

כיום ההנחה הרווחת, שהוצגה במסיבת עיתונאים שנערכה ב-7 בפברואר על ידי חוקרים מאוניברסיטת גואנגזו שבסין ודווחה בגיליון מארס 2020 של כתב העת Nature – הנגיף הועבר לבני אדם מעטלפים באמצעות מתווכים – חיות אוכלות נמלים מסוג פנגולין, וזאת לאחר שנגיפים שבודדו מפנגולין הציגו דמיון של 99% במטען הגנטי לנגיף הקורונה הנוכחי SARS-CoV-2 המדבק בבני אדם. טענה זו גם זוכה לחיזוקים של צוותי חוקרים מסין במארס 2020 בכתב העת Current Biology. סברה מדעית נוספת, שהועלתה על ידי חוקרים סינים מהבירה בייג'ינג חודש קודם לכן, גרסה כי מקורו של הנגיף בנחשים, וטענה זו אף דווחה בגיליון אפריל 2020 של כתב העת Journal of Medical Virology – אולם הופרכה בהמשך על ידי מדענים אחרים. גם נגיפים אחרים בקבוצה זו תועדו בבעלי חיים, לרבות נגיף ה-MERS שככל הנראה הועבר מגמלים ונגיף הסארס שתועד בחתולי זבד טורפים אשר חיים בעיקר ביבשת אפריקה.

 

נגיף הקורונה גם עלול לעבור מבני אדם לבעלי חיים. בשבועות האחרונים תועד הנגיף בבעלי חיים: בהונג קונג תועדו בחודש מארס 2020 שני כלבים שנדבקו בקורונה, ואף דווח כי אחד מהם – כלב מסוג פורמניאן בן 17 – מת מהמחלה אחרי ששוחרר מסגר. בבלגיה דווח על חתול שנדבק בקורונה. ובגן החיות של ברונקס המפורסם שבניו יורק תועד טיגריס שנגוע בקורונה.

 

כמו כן, חוקרים מהעיר חרבין שבסין דיווחו ב-1 באפריל בכתב העת Nature כי מניסוי שבו הודבקו במכוון בעלי חיים בנגיפי קורונה, התברר כי חתולים עשויים להידבק בנגיף מבני אדם ואף להעבירו הלאה לחתולים אחרים, ואילו כלבים פחות נוטים להדביק כלבים אחרים בנגיף. עוד מצאו החוקרים כי חיות מסוג חמוס נדבקות בקלות בנגיף הקורונה, ועשויות לשמש מודל לניסויים בבעלי חיים במטרה לפתח חיסון או תרופה כנגד הנגיף.

 

למרות ממצאי החוקרים – רשויות בריאות מעבירות נכון לעתה מסר מרגיע לבעלי חיות המחמד, מאחר ועד כה לא ברור לחלוטין האם הנגיף קטלני בחיות – וכן האם הנגיף עלול לעבור במסלול ההפוך – מחיות לבני אדם. לפי ארגון הבריאות העולמי – נכון להיום אין כל עדות כי חית מחמד כלשהי – כלב, חתול או כל חיה מבויתת אחרת – עשויה להעביר את מחלת COVID-19 לבני אדם, והנושא עדיין נמצא במחקר.

 

כל עוד הנושא בבירור, מומלץ לאמץ את עיקרון הזהירות המונעת ולשטוף את הידיים לאחר מגע עם חית מחמד, ולא לגעת ישירות בפנים (בעיניים, באף ו/או בפה) לאחר מגע עם החיה.

 

כמו כן, ההמלצה של ארגון הבריאות העולמי היא בעת ביקור בשווקים שבהם קיימים בעלי חיים – להימנע ממגע ישיר עם החיות ועם משטחים שבאו במגע עמן.

 

האם אפשר להדבק בקורונה ממשלוח ממסעדה שהטבח בה חולה או מאוכל נגוע?

 

התשובה היא באופן סטטיסטי כן, אם כי מדענים מעריכים כי סיכון זה נמוך ביותר – ולכן ברוב המדינות מתירים עדיין משלוחי מזון לבתים ממסעדות.

 

כיום אין תיעוד שלפיו אכילת מזון שנחשף לנגיפי קורונה מאפשר הדבקה בנגיף דרך מערכת העיכול. לפי עמדת הסוכנות הלאומית הצרפתית למזון, סביבה ובריאות ובטיחות תעסוקתית (ANSES) שהיא רשות הבריאות הראשונה להתייחס בישירות לסוגייה, נקבע כי על סמך מידע מדעי עכשווי – ניתן לשלול את האפשרות להידבקות בנגיף קורונה ישירות דרך מערכת העיכול.

 

בארגון הבריאות העולמי מוסיפים כי גם במקרה של חדירת הנגיף למשלוח של מזון, כשהמשלוח הועבר ממקום למקום ונחשף לתנועה ולשינויי טמפרטורה – רוב הסיכויים שהוא לא ישרוד. אך יחד עם זאת, למרות הערכות אלה, בסוכנות הצרפתית מדגישים האפשרות כי דרך דרכי הנשימה עלולים להידבק בנגיף במהלך לעיסה של מזון הנגוע בנגיף – לא ניתנת לשלילה בשלב זה.

 

על סמך הידע שהצטבר באשר לנגיפים אחרים ממשפחת הקורונה – ההנחה המדעית היא גם כי נגיף הקורונה מחולל המגפה הנוכחית רגיש לבישול בטמפרטורות גבוהות, ולפי עמדת הסוכנות הצרפתית הוא ככל הנראה בישול בטמפרטורה של מעל ל-63 מעלות צלזיוס במשך ארבע דקות לפחות מצמצם פי 10,000 את הסיכון להידבקות בנגיף.

 

מאחר והנושא עדיין נחקר, ומאחר והנגיף עשוי להימצא גם בחיות המשמשות למאכל – בסוכנות הצרפתית ממליצים בעת זו לאכול אוכל מבושל, כלומר להימנע מאכילת מזונות שמקורם בבעלי חיים שלא בושלו - כגון בשר נא, דגים שלא עברו בישול/ טיגון/ אפיה, ביצים חיות וחלב לא מפוסטר.

 

האם אפשר להידבק בקורונה מביקור בסופרמרקט או בבית המרקחת?

 

במגבלות התנועה שהפיצו מדינות שונות בעולם, ובכללן ישראל, מותר לאנשים לצאת מהבית לצורך קניות של מזון בסופרמרקט ותרופות בבית המרקחת, אולם חשוב לדעת כי מקומות אלו עשויים להיות מסוכנים להידבקות בנגיף.

 

סופרמרקט במיוחד מהווה מקור מסוכן להידבקות – מאחר ואנשים רבים נוגעים במוצרי המזון, באריזות מזון, במתן כרטיס האשראי לקופאי ובמגע עם מכונות לתשלום על החנייה – כשכל אלה עשויים להוות מקור להדבקה. כמו כן, סופרמרקטים עשויים להוות מקור לצפיפות ולמגע אקראי עם נשאים וחולים שנדבקו בנגיף. מסיבות אלה, חשוב לנקוט באמצעי זהירות מונעת:

 

  • לשטוף את הידיים בסבון ובמים במשך 60-40 שניות (כפי שמומלץ בהנחיות משרד הבריאות) או באלכוג'ל לפני ואחרי קניות.
  • להתייחס לכל משטח זר מחוץ לבית כמשטח החשוד כנגוע בנגיף הקורונה ולהימנע ממגע ישיר של היד עם משטחים וחפצים שונים במהלך הקניות, לרבות מוצרי מזון, עגלות הקניות, שקיות אריזה וכרטיסי אשראי, ולהשתמש בכפפות.
  • במידת האפשר מומלץ להשתמש באמצעי תשלום ללא מגע (למשל בתשלום באפליקציות בטלפון).
  • במידת האפשר מומלץ להימנע מחשיפה לסופרמרקטים ולהזמין קניות הביתה (אם כי לאור המצב – משלוחי מזון עשויים להתעכב ימים ארוכים).

 

האם אפשר להידבק בקורונה אם אדם מבקר אצלך בבית אבל מקפיד על מרחק של שני מטר?

 

בהחלט כן. אמנם לפי ההנחיות הרשמיות של משרד הבריאות – הקפדה על מרחק ביטחון של שני מטר מאדם לאדם מונעת מעבר של טיפות הפרשות מהפה או מהאף שעשויות להיות נגועות בנגיף, אולם מרחק הביטחון אינו הדבר היחיד שיש להקפיד עליו. מבקרים זרים בבית עשויים לגעת במשטחים שונים – כגון ידית דלת הכניסה, הספה, כוסות ועוד, ובמידה והם נשאי נגיף הקורונה – יתכן וכפות הידיים שלהם מכילות טיפות של הנגיף שעשויות לעבור לחפצים בבית ולהוות מקור להדבקה.

 

מעבר לכך, ההנחיות שקובעות מרחק ביטחון של שני מטר מבוססות על מודלים מדעיים משוערים, ומחקרים חדשים רומזים כי יתכן שהנגיף עשוי גם לעבור מרחקים ארוכים יותר. כך, חוקרים אמריקאים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס MIT מדווחים בגיליון מארס 2020 של כתב העת JAMA של ההסתדרות הרפואית האמריקאית כי בעוד שהמודלים ששימשו לקביעת ההנחיות הנוגעות לשני מטר פותחו עוד בשנות ה-30 של המאה ה-20 ומוגדרים היום "פשטניים" מבחינה מדעית, הרי שבבדיקות של נגיף הקורונה החדש במעבדה נמצא כי טיפות שמכילות את הנגיף עשויות בתנאים מסוימים לגמוע מרחק של 8-7 מטר, וזאת גם מאחר וכשהנגיף מועבר בשיעול, הטיפות נישאות באוויר דרך "ענן גז" שנוצר שמסוגל לשאת אותן למרחקים גדולים ממה שנחשב עד כה. הממצא אף מקבל חיזוק מתיעוד שהתקבל בסין ולפיו הנגיף נמצא גם במערכות איוורור בחדרי בתי חולים שבהם אושפזו חולים שנדבקו בנגיף, כפי שדיווחו חוקרים מהמרכז הלאומי למחלות זיהומיות בסינגפור בגיליון מארס 2020 של כתב העת JAMA.

 

גם מחקר אמריקאי שנערך באוניברסיטת נברסקה, שנשלח לפרסום בכתב העת British Medical journal ולא עבר עדיין בקרת עמיתים, בחן דגימות מ-11 חדרים שבהם שהו מאושפזים עם קורונה, ומצא דגימות של הנגיף הן בתוך החדרים והן מחוץ להם ואף במערכות האיוורור שסמוך לתקרה.

 

מסיבה זו, החוקרים מ-MIT קוראים לבחון מחדש את ההנחיות לאור הממצאים, בעיקר לצורך שמירה על צוותים רפואיים שבאים במגע עם חולים.

 

האם אפשר להידבק מדיבור עם אדם חולה?

 

מאחר ונגיף הקורונה מועבר בחשיפה לטיפות שנפלטו מהאף/ הפה, הוא עשוי גם לעבור בשאיפה של אוויר לריאות במהלך דיבור רגיל.

 

ממצא זה אף מקבל חיזוק מפרסום חדש מה-1 באפריל שיזמו חוקרים במכון הלאומי למדעים בארה"ב. לפי הסברה שמועלית בפרסום, בזמן דיבור מתרחש מעין 'ריסוס' של טיפות נגועות של הנגיף – תהליך המכונה 'ארוסוליזציה' שעשוי להוות מקור נוסף ושלישי להידבקות – מעבר לשני המקורות הידועים עד כה: מגע ישיר עם טיפות שנפלטו בשיעול/ עיטוש ומגע עם משטחים נגועים.

 

חיזוק לממצא גם מתקבל ממחקר שנערך בבתי חולים במחוז ווהאן בסין, שאף הוא טרם פורסם באופן רשמי, שזיהה דגימות נגועות בנגיף בעיקר בחדרי שירותים ובחדרים שבהם נאסף ציוד מגן אישי ששימש את הצוותים הרפואיים, כאשר ככל הנראה במהלך הסרת הציוד פוזר הנגיף לסביבה בתהליך דומה של 'ארוסוליזציה'.

 

עם זאת, נכון להיום לא ברור האם חדירה של הנגיף בדיבור היא בכמות מספקת כדי לגרום למחלת COVID-19, ומהם התנאים להידבקות בנגיף בתהליך זה, והמחקר בנושא נמשך.

 

בכל אופן, בעת הזו גם בעת דיבור עם אדם זר, חשוב לאמץ את עיקרון הזהירות המונעת ולהקפיד על מרחק של לפחות שני מטר.

 

האם עובר יכול להידבק בקורונה מאישה הרה חולה?

 

נכון להיום, לא ידוע עדיין האם נשים בהיריון נמצאות בסיכון מוגבר להתפתחות מחלת COVID-19 לאחר הידבקות בנגיף הקורונה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, וזאת לצד מידע כי שינויים גופניים במהלך ההיריון חושפים נשים ככלל לסיכון מוגבר להידבקות בזיהומים שונים.

 

כיום גם לא לחלוטין ידוע האם נגיף הקורונה עלול לגרום לסיבוכים בלידה או לעבור לעובר במהלך ההיריון או בלידה עצמה. מאמר בנושא מאוניברסיטת גו'נס הופקינס בארה"ב שפורסם בגיליון אפריל 2020 בכתב העת Travel Medicine and Infectious Disease מצביע על תיעוד כי ישנן נשים הרות עם קורונה שנאלצו ללדת בלידה מוקדמת ובלידות בניתוח קיסרי, אולם בהבדל מנגיף ה-MERS שתועד מספטמבר 2012 בעיקר במדינות ערב ובארה"ב, שבו נרשמה תמותה של 35% בקרב נשים הרות שנדבקו בו – לא תועדו עד כה מקרי תמותה של נשים הרות שנדבקו בקורונה. כמו כן, בהבדל מ-30% תמותה בקרב תינוקות לנשים שחלו ב-MERS – בעבודה זו לא תועדה תמותה של תינוקות שנולדו לנשים חולות קורונה.  

 

יחד עם זאת, נגיף הקורונה ככל הנראה מסוגל לעבור מאישה הרה לעובר. מחקר שבוצע במחוז ווהאן בסין שבו התפרצה הקורונה לראשונה, שממצאיו פורסמו במארס 2020 בכתב העת JAMA Pediatrics, מתעד העברה של נגיף הקורונה מנשים הרות לתינוקות ב-33 מקרים.

 

החדשות הטובות בעבודה זו, כי רק לארבעה מהתינוקות תועדו סימנים של קוצר נשימה ובשאר המקרים לא תועדו תסמינים שמעידים על מחלה, וכן לא דווח על מקרי תמותה מקרב התינוקות שנדבקו בשלב העוברי.

 

האם נגיף הקורונה יכול לעבור ליילוד בהנקה?

 

לא ברור עדיין האם נגיף קורונה עשוי לעבור לתינוקות דרך חלב האם. עם זאת, בחודש שעבר דווח בארה"ב על תינוק בן שישה שבועות ממדינת קונטיקט שנדבק בנגיף ומת, ולא ברור האם נדבק בהנקה, וכן באוסטרליה דווח על תינוק בן שמונה חודשים לאישה חולה שחזרה מאיראן, שאובחן כחיובי לקורונה, מבלי שידוע האם נדבק מחלב אם. מחקרים שבוצעו בעבר אצל נשים לאחר הלידה שחלו בנגיף הסארס שהתפשט בשנים 2003-2002 לא מצאו ראיות להמצאות הנגיף בחלב אם, אך למרות שנגיף הקורונה שייך לאותה משפחה – לא ידוע עדיין האם הוא מסוגל לשרוד בחלב אם.

 

בכל אופן, מאחר וגם אם יחשפו לנגיף – תינוקות לא צפויים לפתח מחלה קשה, ומאחר וחלב אם נושא גם רכיבים רבים שחיוניים להתפתחות תקינה של תינוקות וכן לחיזוק המערכת החיסונית ויכולתם של תינוקות להילחם בזיהומים באופן כללי – נכון לעכשיו, הנקה עדיין מוגדרת כאמצעי הזנה בטוח והמומלץ לתינוקות בחודשי חייהם הראשונים.

 

האם אפשר להידבק בקורונה ממגע עם צואה של תינוק/ אדם חולה?

 

אמנם ראיות מצביעות כי נגיף הקורונה עשוי להימצא גם בצואה, אולם מממצאים עד כה לא ברור האם באופן זה הנגיף עשוי לדבק, ולפי הערכות ארגון הבריאות העולמי, מגע עם צואה של אדם חולה אינה מוערכת כיום כמקור הדבקה משמעותי בנגיף. נכון להיום, אין חשש למגע אקראי עם צואה – לרבות בהחלפת חיתולים לתינוקות ולקשישים – אולם חשוב להקפיד על עיקרון הזהירות המונעת ולשטוף היטב את הידיים בסבון ומים או בנוזל חיטוי מיד לאחר החלפת חיתול ולהימנע ממגע עם הפנים, ולא רק בגלל נגיף הקורונה.

 

האם אפשר להידבק בקורונה מחולה שעובר לידך באקראי ברחוב?

 

קיים סיכון לכך שאדם חולה שחולף לידכם ברחוב במרחק קרוב יפלוט טיפות עם הנגיף שיחדרו באופן ישיר לגופכם בנשימה דרך הפה, אם כי סיכון זה נחשב לקטן.

 

ככלל, לפי עיקרון הזהירות המונעת – מומלץ להקפיד במידת האפשר על מרחק של שני מטר מעוברי אורח בעת הליכה ברחוב כדי להימנע מסיכון זה.

 

האם אפשר להידבק בקורונה אחרי שכבר נדבקנו והחלמנו?

 

כמו מידע רב הנוגע לקורונה שאינו ברור עדיין – כך גם השאלה באשר לסיכויים של חולה קורונה שהחלים להידבקות חוזרת בנגיף. אמנם ישנה סברה כי מי שנחשף לנגיף הקורונה ולא פיתח מחלה פעילה או שפיתח מחלת COVID-19 והחלים ממנה יחוסן מפני הידבקות חוזרת, מאחר שגופו יפתח נוגדנים לנגיף (ההנחה כי אנשים שנחשפו לנגיף הקורונה מפתחים נוגדנים לנגיף בדם, כשברוב המקרים הגוף מייצר נוגדנים לנגיפים תוך 10-7 ימים ממועד ההדבקה), אולם הרמה שבה הגוף יכול 'להתחסן' מפני חשיפה חוזרת לנגיף קורונה עוד אינה ידועה, ולא ברור לאיזו תקופת זמן נוגדנים לקורונה עשויים להגן מפני הדבקה חוזרת.

 

יתרה מכך, למדע ידוע כי נגיפים אחרים מקבוצת נגיפי הקורונה שאחראיים ל-10% עד 30% מהתחלואה דמוית השפעת האופיינית לעונות החורף – דווקא מסוגלים להדביק אנשים ולהוביל להתפתחות תחלואה חוזרת פעם אחר פעם, גם בקרב אנשים שנחשפו להם בגילי הילדות, והנוגדנים כנגדם אינם יעילים לתקופות ממושכות. כך אף נצפה במחקרים שונים, לרבות בעבודה שפורסמה בבריטניה עוד בשנת 1990 בכתב העת Epidemiology and Infection.

 

בינתיים כבר ישנם דיווחים מסין, יפן ודרום קוריאה של חולים שנדבקו בקורונה ובבדיקות נקבע שהחלימו (כלומר ללא תיעוד של הנגיף) – ובהמשך שבו לאשפוז חוזר בבית החולים לאחר שאובחנו בשנית חיוביים לנגיף. עם זאת, ההנחה של חוקרים כי תיעודים אלה אינם מהווים בהכרח הוכחה להידבקות חוזרת בנגיף, אלא שקרוב לוודאי שהנגיף למעשה לא נעלם לחלוטין מגופם של החולים, ופשוט לא זוהה בבדיקות שבוצעו לאחר שהחלימו מהמחלה.

 

 

*ד"ר איציק לוי הוא זיהומולוג בכיר ביחידה למחלות זיהומיות ומנהל יחידת האיידס במרכז הרפואי שיבא

אבי165
25/04/20 21:40
האם אפשר להידבק מאדם שדיבר כמה מילים מחוץ לדלת הבית(אני בתוך הבית)?כגון שליח וכדומה
הנרייטה
13/04/20 22:11
אני בקושי יוצאת מהבית וזה אולי פעם בשבוע עם מסיכה וכפפות. יצאתי רק פעם אחד בלי כפפות וגם לא ניקיתי המצרכים שהזמנתי מהמכולת. הפחד הזה מהמגפה זה לא האופי שלי ועדיין חוששת למרות שאין לי סימטומים ואמרו שג...
אני בקושי יוצאת מהבית וזה אולי פעם בשבוע עם מסיכה וכפפות. יצאתי רק פעם אחד בלי כפפות וגם לא ניקיתי המצרכים שהזמנתי מהמכולת. הפחד הזה מהמגפה זה לא האופי שלי ועדיין חוששת למרות שאין לי סימטומים ואמרו שגם לאנשים בלי סימטומים יכול להיות שיש קורונה. אני בבית ואני נמצאת בין דיכאונות ,חרדות למצב יציב ושאלתי מתי יגמר הסיוט ואחזור לעבודה?
איאי-1
12/04/20 13:43
מה עם תרופות ללחץ דם כמו ואל סרטן? מפחדים ושוקלים להפסיק
עדי.בורדר
12/04/20 12:12
קיצר , סוף העולם .
קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: