סרטן המעי הגס

כמוניסרטן המעי הגסמדריכיםקולונוסקופיה – כל מה שצריך לדעת

קולונוסקופיה – כל מה שצריך לדעת

מהי קולונוסקופיה? כיצד היא משמשת לאבחון וטיפול בסרטן המעי הגס? מי צריך לעבור את הבדיקה? איך להתכונן לקולונוסקופיה? ומה צפוי לאחר הפרוצדורה?

מאת ד"ר אילה הוברט
תגובות 2

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

הכירו את הקולונוסקופ – צינור גמיש הכולל מצלמה, תאורה וכלים להסרת רקמות. 'קולון' זה המעי, 'סקופ' הוא המבט הבוחן, ומכאן שם הבדיקה: 'קולונוסקופיה'.

 

בדיקת קולונוסקופיה היא היחידה המאפשרת ראייה מבפנים של החלחולת והמעי - לכל אורכו ומכל הזוויות. את הבדיקה מבצע רופא מומחה בביצוע בדיקות מסוג זה, באמצעות הקולונוסקופ או האנדוסקופ. הבדיקה מאפשרת לזהות גירוי על רקמת המעי, נפיחות, כיב, פוליפים, גידולים שפירים וגידולים סרטניים.

 

בהקשר של סרטן המעי הגס, בדיקת קולונוסקופיה משמשת כאמצעי לגילוי מוקדם של סרטן, לכריתת פוליפ שפיר ומניעת התפתחות גידול ממאיר או כאמצעי טיפולי להסרת גידול בשלביו המוקדמים.

 

מי צריך לעבור קולונוסקופיה?

 

לגילוי:

 

• מי שנמצא בקבוצות סיכון לתלואה בסרטן המעי הגס, ובהם: בעלי היסטוריה משפחתית מדרגה ראשונה של סרטן המעי הגס או פוליפ, מי שמאובחן עם מוטציה גנטית המעלה סיכון לחלות בסרטן המעי הגס, מי שחלה בסרטן המעי הגס בעבר ומי שעבר הקרנה בעבר לאגן בשל מחלה דלקתית של המעי.

 

• נשים/גברים מעל גיל 50, ללא גורמי סיכון לתחלואה בסרטן המעי הגס, הסובלים מדימום גלוי כתוצאה מבעיות מעיים כגון טחורים או דימומים במעיים.

 

• מי שקיבל תוצאה חיובית בבדיקת סקר לגילוי דם סמוי בצואה.

 

• מי שסובל מהתסמינים הבאים, לאורך זמן: דימומים בצואה, אנמיה, כאבי בטן, שינויים בתדירות ואופן היציאות, עייפות לא מוסברת ו/או חולשה, איבוד משקל מהיר ולא מוסבר.

 

• כל המעוניין בביצוע קולונוסקופיה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס.

 

תדירות ביצוע הבדיקה נקבעת באופן אישי על פי תוצאות הבדיקה הקודמת. ללא תוצאות חיוביות או מחלות רקע – ההמלצה תהיה בדרך כלל לתדירות של בין 5 ל-10 שנים.

 

• במקרה של אדם שאובחן עם סרטן המעי הגס באמצעי הדמיה אחרים ובדיקות נוספות - יומלץ לקחת דגימה מהגידול (ביופסיה) באמצעות קולונוסקופיה, לפני ניתוח להסרתו.

 

לטיפול – הסרת הגידול:

 

• כל מי שבמהלך ביצוע הבדיקה לגילוי סרטן המעי הגס, התגלה פוליפ או גידול במעי בשלביו המוקדמים הניתן להסרה.

 

מי זכאי לקולונוסקופיה במסגרת סל שירותי הבריאות?

 

הבדיקה מסובסדת על ידי המדינה במסגרת סל הבריאות, לפי ההתוויות הבאות:

 

* כל מי שקיבל הפניית רופא לביצוע הבדיקה.

 

* מי שיש לו קרוב משפחה מדרגה ראשונה, שחלה בסרטן המעי הגס, זכאי לסבסוד הבדיקה אחת ל-5 שנים החל מגיל 40 או בגיל הצעיר ב-10 שנים מגיל החולה הצעיר במשפחה (המוקדם מביניהם).

 

* מי שקיים לגביו חשד כי לקה בתסמונת משפחתית של סרטן המעי הגס, זוהתה אצלו המוטציה הגנטית המתאימה, בלא פוליפוזיס – זכאי לסבסוד הבדיקה אחת ל-5 שנים.

 

איך מתכוננים לקולונוסקופיה?

 

רבים מהנבדקים חוששים מהבדיקה עצמה, אך באופן מפתיע, ההכנה של המעי לבדיקה - התזונה המיוחדת והשלשולים - היא בדרך כלל החלק הלא נעים בתהליך. לכן, חשוב להבין מה מצפה לנבדק כבר בשלב ההכנה ולנסות להקל ככל הניתן. כדאי לדעת שבהשוואה לעבר, חומר ההכנה נוח יותר לשתיה מבחינת הכמות והטעם, כך שההכנה לבדיקה כיום קלה באופן משמעותי.

 

שיחת הכנה עם הרופא שהפנה לקולונוסקופיה

 

שאל את הרופא על הבדיקה ומשמעותה, עבור איתו על רשימת התרופות, תוספי התזונה והוויטמינים שאתה נוטל (לדוגמה: ייתכן שיומלץ על שינויים בנטילת תרופות המכילות ברזל, או לחולי סוכרת המטופלים באינסולין). אלו יכולים להשפיע על מערכת העיכול שלך ועל מערכת הדם (קרישיות יתר או דילול). הרופא גם יתן לך רשימת הוראות תזונה לביצוע ותרופות שיש ליטול לפני הבדיקה.

 

שינויים בתזונה וניקוי המעי הגס לפני קולונוסקופיה

 

כדי שהבדיקה תתבצע בצורה המוצלחת ביותר, כלומר שהרופא יצליח לראות אל תוך המעי הגס לכל אורכו ואת דפנותיו בצורה נקייה, על המעי להיות נקי ממזון ומפסולת הגוף (צואה). הכנה נכונה לבדיקה תאפשר להגיע למצב של מעי ריק.

 

1-3 ימים לפני הבדיקה: מומלץ לשמור על תזונה רכה ונוזלית. תזונה כזו יכולה לכלול: מרקים (רצוי ללא שומן), מיצי פירות כגון מיץ ענבים או תפוחים (רופאים ממליצים להמנע ממיץ תפוזים) וככלל – תזונה 'דלת שארית' – שאינה מייצרת פסולת גוף רבה.

 

יום לפני הבדיקה: יש ליטול תרופות לניקוי הקיבה. תרופות אלו גורמות לשלשולים תכופים (ייתכן אפילו פעם בשעה, עד להתרוקנות), ולכן כדאי להשאר בקרבת חדר שירותים. חלק זה בהכנה גורם לרוב לאי נעימות, אך אם לא משלימים אותו על פי ההוראות, המעי לא יהיה ריק, הבדיקה לא תוכל להתבצע ויהיה צורך לעבור את כל התהליך מחדש במועד אחר.

 

קיים מגוון חומרים משלשלים שניתן ליטול בדרכים שונות: נוזליים, אבקה הנמסה במים, גלולות או חוקנים. ההכנה הפופולרית כיום היא פיקולקס, אך לחולים שונים כגון אלה הסובלים מהפרעות בתפקודי כליה או דלקות ייתכן שתבוצע הכנה אחרת.

 

יום הבדיקה: נדרש בעיקר צום ושתיית מים מרובה.

 

מציאת מלווה

 

הבדיקה נעשית ברוב המקרים תחת טשטוש. כלומר, שימוש בחומרי הרדמה "קלים". חומרים אלו נשארים בגוף גם לאחר סיום הבדיקה ולכן אסור לנהוג אחריה. כדאי לקבוע עם קרוב/חבר שיתלווה אליך ויסיע אותך חזרה הביתה לאחר הבדיקה.

 

איך מבוצעת קולונוסקופיה?

 

קולונוסקופיה מבוצעת על ידי רופא גסטרואנטרולוג, מומחה בתחום זה. ניתן לבצע את הבדיקה בבית חולים או במכונים. משך הבדיקה כחצי שעה.

 

על מנת להפחית את תחושת אי הנעימות הכרוכה בבדיקה, מקבל המטופל חומרים מטשטשים (סדציה) באמצעות זריקה לווריד. בניגוד להרדמה מקומית או מלאה, מטרת הטשטוש היא הפחתת כאב ופחד. בזמן הבדיקה הצוות הרפואי עוקב אחר מדדי הגוף החיוניים: דופק, לחץ דם ורמת חמצן בדם. בטשטוש קיים סיכון נמוך יותר לסיבוכים בהשוואה להרדמה וגם תופעות הלוואי אחרי הטשטוש פחותות. בדרך כלל הגסטרואנטרולוג יבצע את הסדציה, למעט במקרים מיוחדים בהם יש צורך ברופא מרדים.

 

לאחר שהסדציה משפיעה ותחושת המטופל מנומנמת ונינוחה, אפשר להתחיל בבדיקה. בשלב זה, כשהנבדק שוכב על הצד, יכניס הרופא את הקולונוסקופ לפי הטבעת, דרך החלחולת ולתוך המעי הגס. תוך כדי הבדיקה מוזרם דרך הקולונוסקופ זרם אוויר, המרחיב את דפנות המעי ומאפשר לבחון את החלל בצורה טובה יותר. המצלמה הנמצאת בקצה הקולונסקופ משדרת את התמונות למוניטור בו צופה הרופא. את הצילום ניתן להגדיל ולדייק. ייתכן שיהיה צורך לשנות את תנוחת המטופל במהלך הבדיקה, כדי לקבל זווית ראיה מייטבית. הבדיקה מאפשרת לצפות באופן מקיף בחלל ודפנות המעי הגס, לכל אורכו, עד לפתח הכניסה למעי הדק.

 

מכשיר הקולונוסקופ מאפשר להסיר פוליפים וגידולים תוך כדי הבדיקה ולקחת דגימות לבדיקות מעבדה (ביופסיה). הטשטוש מאפשר למטופל לעבור את כל ההליך ללא כאב.

 

מה צפוי לאחר קולונוסקופיה? מהן תופעות הלוואי? ומתי מתקבלות תוצאות הבדיקה?

 

יש להשאר להשגחה רפואית עד כשעתיים במרכז בו התבצעה הבדיקה. אחריהן, בהנחה שתחושת הטשטוש חלפה, הרופא יסביר לך את תוצאות הבדיקה הראשוניות ומשמעותן. במידה שנלקחה ביופסיה – תוצאות המעבדה יגיעו כשבועיים לאחר הבדיקה.

 

ניתן לחזור לאכול, לאחר שהרופא יאשר זאת (כדאי להביא לבדיקה כריך או משהו קל לאכול).

 

ייתכנו תופעות לוואי קלות בעקבות הטשטוש והבדיקה: תחושת נפיחות או התכווציות באזור הבטן, גזים, הרגשת נמנום שטרם עברה. אם הוסר פוליפ או גידול, ייתכן דימום מפי הטבעת בימים שלאחר הבדיקה.

 

כאמור, אסור לנהוג הביתה ועד 8 שעות לאחר הבדיקה, בשל השפעת החומרים המטשטשים. רצוי להיות בחברת מלווה בשעות שלאחר הבדיקה. ביום שאחרי הבדיקה אמורים להרגיש כרגיל וניתן לחזור לצרוך תזונה רגילה.

 

הסיכונים של קולונוסקופיה

 

דימום פנימי – במהלך הבדיקה, ובמיוחד במהלך בדיקות בהן הוסרה ריקמה, עלול להפגע כלי דם בדופן המעי. ניתן לטפל בדימום באופן מיידי, אם הוא מזוהה בזמן. עם זאת, ייתכן שיתחיל דימום גם שבועיים לאחר הבדיקה. ייתכן שיהיה צורך בקולונוסקופיה חוזרת להפסקת הדימום.

 

נקב במעי (פרפורציה) – במהלך הבדיקה, ובמיוחד במהלך בדיקות בהן הוסרה ריקמה, עלול הקולונוסקופ לנקב את דופן המעי. זהו סיכון נדיר של אחד לאלפי בדיקות, אך מצב זה מהווה סכנת חיים ויידרש ניתוח מיידי לתיקונו.

 

סיכונים נוספים כוללים בעיות נשימה או לב בעקבות חומרי הטשטוש, כאבי בטן קשים וקיים סיכון נמוך מאוד לתמותה בעקבות דימומים, קרע או בגלל השפעה מזיקה של חומרי הטשטוש.

 

יש להיות עירניים לגוף בימים שלאחר הבדיקה ולפנות לרופא באופן מיידי בכל מקרה של כאבי בטן קשים, חום, דימום שאינו פוסק מפי הטבעת (מעבר ליום) עם נוכחות של כמות גדולה של קרישי דם בדימום, תחושת חולשה ו/או סחרחורות שאינה עוברת.

 

הבדיקה אינה מושלמת, קיימים הבדלים בין הרופאים המבצעים אותה, וייתכנו 'פספוסים' של גידולים, אך היא נחשבת למהימנה בין הבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. מי שמסיבות רפואיות אחרות אינו יכול לעבור בדיקה פולשנית במעי, יופנה לבדיקת קולונוסקופיה וירטואלית.

 

בדיקה שמצילה חיים

 

בדיקת קולונסקופיה מעוררת אצל רבים תחושת אי נעימות הגורמת להם לדחות את הבדיקה או להמנע ממנה. בשנת 2013 פרסם משרד הבריאות כי 56.6% ביצעו בפועל את הבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס בתדירות המומלצת (בדיקות דם סמוי בצואה או קולונוסקופיה), מתוך האוכלוסיה האמורה על פי ההמלצות לבצען. על פי הערכות, כשליש ממי שקיבלו תוצאות חיוביות לדם סמוי בצואה, אינם ממשיכים לקולונוסקופיה, למרות שמדובר בסמן המעורר חשש להמצאות סרטן המעי הגס.

 

תחושת אי הנוחות הצפויה מובנת וניתן להזדהות איתה. אך כל הגורמים הרפואיים והמקצועיים בתחום אחידים בהמלצתם: מי שנמצא בקבוצת הגיל או בקבוצת הסיכון לסרטן המעי הגס – היה מודע לבדיקה וקבע תור לביצועה. מי שחלה במחלה בעבר – יידע את הקרובים לך על הצורך בביצוע הבדיקה. מדובר בבדיקה החיונית לגילוי מוקדם ולטיפול, המצילה חיים.

 

 

ד"ר אילה הוברט היא מנהלת המרכז לגידולים במערכת העיכול, המחלקה לאונקולוגיה במרכז הרפואי הדסה ומנהלת קהילת סרטן המעי הגס באתר כמוני

 

עדכון אחרון: אפריל 2016

 

ד--ר-הוברט-אילה
15/03/19 9:03
עקרונית לא משנה באיזו דרך יתבצע ניקוי המעי הגס, כל עוד הוא נקי הקולונוסקופיה תהיה יותר אינפורמטיבית ואמינה.
shlomo9
30/06/16 16:31
 OF TOXIC WASTE MATERIAL? WHY NOT CLEAN THE COLON WITH  PSYLLIUM HUSK TO AVOID BUILD UP
קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: