קרוהן וקוליטיס

כמוניקרוהן וקוליטיסמדריכיםההשפעות של לחץ נפשי על מחלות מעי דלקתיות

ההשפעות של לחץ נפשי על מחלות מעי דלקתיות

האם לחץ נפשי עלול לגרום להתפתחות מחלות מעי דלקתיות? האם מתח עשוי להחמיר את מצבם של אלו שאובחנו בקרוהן או קוליטיס כיבית? וכיצד אפשר להקל על המתח הנפשי? מדריך

מאת חזי יזרעאלי* ודן אבן
תגובות 2

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

מחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס כיבית הן מחלות כרוניות שמובילות לדלקתיות באזורים שונים במערכת העיכול, וזאת על רקע שיבוש בפעילות המערכת החיסונית כנגד מארג החיידקים במעי (המיקרוביום).

 

מחקרים העלו כי הסיבות להתפרצות קרוהן וקוליטיס עשויות להיות מגוונות, ובין גורמי הסיכון נמנים גורמים גנטיים וכן גורמים סביבתיים כגון עישון סיגריות או חשיפה לאנטיביוטיקה.

 

האם מצוקה נפשית יכולה לגרום למחלות מעי דלקתיות?

 

תגובת לחץ הנה תגובת חירום שמטרתה להכין את הגוף לפעולות אוטומטיות ומהירות כתגובה לאיום. זו תגובה שהתפתחה באבולוציה כדי לשמור ולקיים את שרידות האדם למול איומים בטבע ומתפקדת גם היום. במקרים מסוימים התגובה מותאמת לאיומים המוכרים כיום - כמו נחש או נפילת טילים - ובמקרים מסוימים היא אינה מותאמת.

 

נכון להיום, בעוד שהוכח שמחלות כרוניות רבות עשויות לגרום למצוקה נפשית, ובכללן גם מחלות מעי דלקתיות, בכיוון ההפוך אין למדע אפשרות להוכיח קשר מלא – ובמילים אחרות: אין הוכחה לכך שלחץ נפשי אקוטי או כרוני גורם באופן ישיר להתפרצות מחלות מעי דלקתיות. גם במחקרים שמצאו קשר בין מחלות מעי דלקתיות ללחץ ומתח נפשי או דיכאון לא תמיד ניתן לומר מה קדם למה - האם המחלה ותסמיניה (גם אם טרם אובחנו) הובילו למצב נפשי או להפך והאם מדובר בקשר של סיבה ותוצאה או שגורמים נוספים התערבו והשפיעו על התוצאות. לעיתים מחלות מתפרצות שנים רבות לאחר החשיפה ללחץ – דבר שמקשה עוד יותר על המדע למצוא קשר כזה ולהפריד אותו מכל שאר המאורעות שקרו באותה תקופת זמן ממושכת. עם זאת, בני אדם נוטים באופן אינטואיטיבי לקשר בין התפרצות מחלה לבין אירועי חיים מלחיצים וכך תופסים את מחלתם כתוצר של התנהלות חייהם ובחירותיהם ומעמיסים עומס נפשי נוסף על ההתמודדות עם המחלה והטיפולים.

 

ייחוס קשר אפשרי בין לחץ ומצוקה נפשית לבין התפתחות מחלות מעי דלקתיות אינו חדש. עוד בשנות השלושים של המאה ה-20 היו חוקרים שהעריכו כי לחוויות חיים המעוררות מצוקה רגשית יש קשר כלשהו לתסמינים במעי, והיו רופאים שראו אז במחלות מעי דלקתיות 'מצב פסיכוסומטי' שמהווה ביטוי גופני ללחץ נפשי. 

 

תאורטית, לקשר בין המצב הנפשי למחלות מעי דלקתיות עשויים להיות הסברים ביולוגיים. מחקרים מראים כי בקרב אנשים שמתמודדים עם דיכאון ישנה עלייה בשחרור הורמון הלחץ קרוטיזול בגוף, ובעקבותיה חלה עלייה בפעילות ציטוקינים – חלבונים שמקשרים בין מערכת החיסון לרקמות בגוף ויש להם תפקיד בהתפתחות דלקתיות, לרבות החלבון TNFα וחלבונים מסוג אינטרלוקינים IL-1 ו- IL-6. כך, למשל, חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת דיוק שבצפון קרוליינה דיווחו בינואר 2012 כי דיכאון עלול להוביל להתפתחות דלקתיות בגוף – וכך מעלה בין השאר את הסיכון למחלות לב וכלי דם ומחלות מטבוליות.

 

מחקר מעקב נרחב בארה"ב שהחל בשנות ה-90 בקרב 152,461 נשים בארה"ב ("מחקר האחיות") ופורסם בינואר 2013 בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology, העלה כי לפחות אצל נשים, קיים קשר בין גורמים פסיכולוגיים להתפרצות מחלות מעי דלקתיות, ודיכאון באופן ספציפי מעלה פי 2.39 את הסיכון לקרוהן, אם כי לא זוהה קשר בין דיכאון לקוליטיס כיבית.

 

אבל המחקר לא מוכיח כי דיכאון או מתח נפשי גורמים לקרוהן, והעובדה שנמצא קשר בין דיכאון להתפתחות קרוהן אך לא להתפתחות קוליטיס כיבית מחזקת זאת. "צריך לזכור שדלקת במעי נמצאת במחלת קרוהן תקופה ארוכה טרם הופעת התסמינים - לעיתים שנים. לכן ייתכן שמחלת הקרוהן הייתה קיימת כבר ברקע, בלי שהאדם היה מודע לכך - ובזמן עקה רגשית נוצרה התלקחות קלינית ראשונה שהובילה לאבחנה. כך שהעקה הרגשית תלויה בהופעת המחלה לכאורה, אך למעשה רק החישה את ההתבטאות שלה" מסביר פרופ' דן טרנר, מנהל המכון לגסטרו ילדים ותזונה והמרכז לקרוהן וקוליטיס בילדים במרכז הרפואי שערי צדק ומנהל תחום מחלות מעי דלקתיות בכמוני. לעומת זאת, במחלת קוליטיס כיבית שלא נקשרה לגורמים נפשיים, אין תקופת דגירה ארוכה כמו בקרוהן והתלונות על תסמינים מתחילות לרוב בסמוך להופעת הדלקת. 

 

עבודות אחרות שוללות קשר ישיר בין הפרעות נפשיות לבין התפתחות מחלות מעי דלקתיות. גם הערכות שהיו קיימות בעבר לגבי קשר בין דפוסי אישיות פתולוגיים לבין התפתחות מחלות אלו נשללו במחקרים חדשים.

 

לדברי פרופ' טרנר, "אין היום שום עדות ברורה שתומכת בכך שלחץ נפשי גורם למחלות מעי דלקתיות. עם זאת ברוב המחקרים נמצא קשר בין עקה רגשית לבין התלקחויות של מחלה קיימת, בייחוד בקוליטיס כיבית. שיטות שנועדו להפגת מתחים והכלה חיובית של המחלה והחיים בכלל עשויות לעזור במניעת התלקחויות אך לא במקום טיפול תרופתי, שכן עקה רגשית היא רק עוד סיבה אחת בין רבות להתלקחויות".

 

חרף נטייתם של חולים מסוימים במחלות מעי דלקתיות לחשוב בדיעבד כי מחלתם נגרמה על ידי לחץ נפשי, על רקע העדר ממצאים שמוכיחים קשר שכזה, לא מומלץ לשאת נטל נפשי הקשור לכך. עם זאת, אנשים אינם זקוקים להוכחה בדבר הקשר בין לחץ נפשי והתפתחות מחלה כדי לשפר את איכות חייהם ורווחתם הנפשית. כדאי ואף רצוי להיעזר בהתפרצות המחלה כהזדמנות לנסות לחשוב מה היינו רוצים לשנות או לשפר מעתה והלאה.

 

האם מצוקה נפשית יכולה להחמיר מחלות מעי דלקתיות?

 

מחלות מעי דלקתיות, מרגע שהתפרצו לראשונה, מאופיינות בתקופות של רגיעה והחמרה. מחקרים העלו את האפשרות שלחץ נפשי אקוטי קשור בהתלקחות המחלה (flare) והחמרתה, ובאופן דומה – רוגע וויסות רגשי קשורים לשמירה על רגיעה במחלה ויציבותה.

 

בהבדל ממיעוט מחקרים ומחלוקת בקהילה הרפואית והמדעית בדבר קשר אפשרי בין מצוקה נפשית להתפתחות מחלות מעי דלקתיות, הרי שמחקרים רבים תומכים בכך שמצוקה נפשית עלולה להחמיר מחלות מעי דלקתיות – אם כי היקף ההשפעה גם כאן שנוי במחלוקת. לדברי פרופ' טרנר, "גם העבודות על החמרה במחלה על רקע מתח נפשי אינן חד משמעיות, אך מקובל בין המומחים שקשר כזה קיים בחלק מהמקרים, בייחוד בקוליטיס כיבית".

 

חשוב מאוד לזכור כי לחץ נפשי יכול גם להשפיע באופן עקיף על פעילות המחלה, באמצעות השפעה על משתנים אחרים. הלחץ עלול להוביל לכך שהמטופל - במודע או לא במודע - לא יקפיד על המעקב הרפואי ו/או על נטילת התרופות ולא ישמור על אורח חיים בריא שכולל פעילות גופנית ותזונה בריאה, לרבות הימנעות מאלכוהול ומזונות מתועשים. 

 

הקשר הברור: מחלות מעי דלקתיות גורמות למצוקה נפשית

 

מחקרים רבים עסקו בקשר ההפוך בין התפתחות מחלות מעי דלקתיות לבין סיכון מוגבר לפתח מצוקה נפשית, וזאת בדומה לנטייתם של חולים כרוניים בכללם למצב נפשי מעורער. כאן פרופ' טרנר חד משמעי: "יש מתאם ברור בין פעילות מחלות מעי דלקתיות לבין עקה ובידוד חברתי בממוצע אצל אוכלוסיות". 

 

בין המחקרים שהצביעו על קשר זה, במאי 2011 דיווחו חוקרים אמריקאים מהמרכז הרפואי מאיו קליניק במינסוטה כי צעירים עם קרוהן נמצאים בסיכון גבוה פי 2 לפתח הפרעות חרדה ובסיכון גבוה ב-74% להתפתחות דיכאון. מחקר מאוניברסיטת טורונטו בקנדה, שפורסם ביולי 2015, מצא כי הסיכוי לפתח חרדה כללית גבוה פי 2 בקרב אנשים המאובחנים עם מחלות מעי דלקתיות, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. מחקר נוסף מקנדה שפורסם באוקטובר 2017 בכתב העת Canadian Journal of Gastroenterolgy and Hepatology העלה כי שיעור נכבד מהאנשים עם מחלות מעי דלקתיות סובלים ממצוקה נפשית: במדגם של 327 מטופלים, 30.3% סבלו מדיכאון ו/או חרדה.

 

מצב נפשי רגיש אצל חולים כרוניים עשוי לנבוע מההתמודדות המתמשכת הנדרשת עם תסמיני המחלה והטיפולים, מתופעות הלוואי של הטיפול וכן מסיבות ביולוגיות שקשורות למחלה הכרונית. מחקרים בעבר הצביעו על קשר בין דלקתיות בגוף לבין התפתחות דיכאון וחרדה, כמו למשל מחקר מדנמרק שמצא בשנת 2012 כי רמות גבוהות של החלבון CRP המעידות על פעילות דלקתית בגוף – קשורות בסיכון מוגבר לתחושת דיכאון ומעלות פי 2 את הסיכויים לקבל טיפול בתרופות לדיכאון.

 

איך אנשים עם מחלות מעי דלקתיות יכולים להפחית את המתח הנפשי?

 

לצד כל המחקרים, ברור כי קשרי הגומלין המורכבים בין מחלות מעי דלקתיות ומצוקה נפשית גורמים לכך שמטופלים רבים עם קרוהן וקוליטיס כיבית מתמודדים גם עם מצוקה נפשית באופן שמכביד על איכות חייהם. ניתן לנקוט במספר אמצעים טיפוליים לניהול הלחץ הנפשי ובכך לשפר את מהלך מחלת המעי הדלקתית, בין השאר באמצעים הבאים:

 

מיינדפולנס

 

מיינדפולנס היא שיטת התמקדות פנימית מבוססת מדיטציה שעיקרה התבוננות פנימית לא שיפוטית ולא מכוונת לתחושות גוף, גירויים חיצוניים, רגשות ומחשבות – במטרה להפחית לחץ נפשי. כך, חוקרים אמריקאים תיארו בשנת 2014 בכתב העת Digestion כי במחקר מבוקר שבו סווגו נבדקים עם קוליטיס כיבית באופן אקראי לקבוצת טיפול באמצעות מיינדפולנס להפחתת לחץ ולקבוצת ביקורת שבה ניתנה תמיכה נפשית בסיסית, לשיטת מיינדפולנס לא הייתה אמנם השפעה על התדירות והחומרה של התלקחויות המחלה, אולם הייתה לה השפעה מיטיבה על איכות חייהם של חולים עם רמות גבוהות של לחץ.

 

ביופידבק

 

טכניקת טיפול נפשי מבוססת אמצעי פסיכו-פיזיולוגי לבקרה ושליטה על רגשות ולחץ נפשי. בטכניקה זו המטופל מחובר באמצעות חיישנים על העור למחשב שמבקר ומציג למטופל את מידת הלחץ שהוא חווה בזמן אמת ובאמצעות שיטות שונות לומד המטופל לנהל רגשותיו ובכך לצמצם את מידת הלחץ הנפשי.

 

דמיון מודרך

 

דמיון מודרך הוא כלי רב עוצמה המשתמש בעולם הדימויים של המטופל ובעולם הדימויים האוניברסאלי על מנת לסייע למטופל לנהל את הלחץ הנפשי, להפחיתו ובמקרים מסוימים אף תועדה השיטה כמשפיעה באופן ישיר על מהלך מחלה במחלות מסוימות, למשל מחלות עור.

 

הרפיה

 

ישנן שתי שיטות הרפיה עיקריות – הרפיה נשימתית והרפיה שרירית. שתי שיטות אלו מפעילות באופן רצוני את מערכת העצבית הפאראסימפתטית ומכניסות את הגוף למצב רגיעה, ועל כן מומלצות גם לאנשים עם מחלות מעי דלקתיות.

 

פסיכותרפיה וקבוצות תמיכה

 

מחקרים שונים העלו כי גם טיפולים בפסיכותרפיה להפחתת לחצים, בין השאר באמצעות קבוצות תמיכה, עשויים לסייע לאנשים עם מחלת מעי דלקתית. קבוצות תמיכה נמצאו כיעילות ביותר לשיפור איכות חיים, ניהול מחלה טוב יותר, שיפור בכישורים החברתיים ובתמיכה החברתית וככלי רב עוצמה ללמידת דרכי התמודדות מועילים מתוך ניסיונם של המשתתפים בקבוצה. כך, למשל, מחקר מנורווגיה שממצאיו פורסמו בספטמבר 2011 בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases, מצא כי טיפולי פסיכותרפיה במסגרת קבוצתית ואישית בקרב חולים עם מחלת מעי דלקתית אינם משפרים את מהלך המחלה ואינם מונעים באופן מובהק התלקחויות, אולם משפרים את איכות חייהם של החולים – בייחוד חולים עם קוליטיס כיבית.

 

טיפול נפשי קוגניטיבי התנהגותי

 

טיפול בגישה קוגניטיבית-התנהגותית – CBT – הוא טיפול פסיכולוגי ממוקד מטרה המשתמש בניתוח מחשבות, רגשות והתנהגות. הטיפול מוגבל בזמן ומערב קשר הדוק בין המטפל והמטופל בו יוצרים מטרות טיפוליות משותפות וכן שימוש במטלות בית בין מפגש למפגש. מחקרים שונים הצביעו על יעילותו לשיפור איכות חייהם של אנשים עם מחלות מעי דלקתיות, אם כי לא נמצא שיש לו השפעה משמעותית על מהלך המחלה. חוקרים מאוסטרליה ובריטניה דיווחו ביולי 2016 בכתב העת International Journal of Behavioral Medicine כי טיפול זה לא משפיע על מדדי המחלה וגם לא על משפיע משמעותית על בריאות הנפש ואיכות החיים של החולים.

 

הכנה מראש

 

לאנשים עם קרוהן וקוליטיס כיבית מומלץ גם להכין את עצמם מראש למצבים שונים, בניסיון להפחית לחצים. לדוגמה, מומלץ לסרוק מראש בתי שימוש בסביבה אליה מתכננים ללכת. העמותה הישראלית לתמיכה בחולי קרוהן וקוליטיס כיבית מסמנת החל ממאי 2016 שירותים ציבוריים ברחבי  הארץ במסגרת אפליקציית הניווט הסלולארית Waze.

 

מומלץ גם לשאת באופן דיסקרטי ערכת 'עזרה ראשונה' למחלות מעי דלקתיות הכוללת נייר טואלט, תרופות נגד שלשולים, נוזל לחיטוי ידיים, מפית ריח טוב, שקית אטומה ותחתונים להחלפה.

 

 

 

* חזי יזרעאלי הוא פסיכולוג רפואי מומחה וממנהלי קהילת קרוהן וקוליטיס באתר כמוני 
 
* סייע בהכנת הכתבה פרופ' דן טרנר, מנהל המרכז למחלות מעי דלקתיות בילדים והמכון לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים ע"ש ג'ולייט קיידן, במרכז הרפואי שערי-צדק, ומנהל תחום קרוהן וקוליטיס באתר כמוני

 

עדכון אחרון: יולי 2018

שמעון28
22/07/18 7:07
מה שבטוח הוא שצריך לשאוף לבטל או לצמצם לחץ נפשי, זה תמיד טוב ובלי קשר להוכחה כזו או אחרת. כל אחד צריך להקשיב לגוף בנוסף לכל ההתייעצויות הרפואיות. היו לי מספר בעיות בקיבה לרבות רפלוקס. וכשפרשתי מהעבודה...
מה שבטוח הוא שצריך לשאוף לבטל או לצמצם לחץ נפשי, זה תמיד טוב ובלי קשר להוכחה כזו או אחרת. כל אחד צריך להקשיב לגוף בנוסף לכל ההתייעצויות הרפואיות. היו לי מספר בעיות בקיבה לרבות רפלוקס. וכשפרשתי מהעבודה לגמלאות ירד ממני לחץ נפשי גדול .כעת שם לב להטבה ניכרת וללא תרופות או שינוי תזונתי. הגורם המרכזי שאני יכול להצביע עליו הינו לחץ נפשי שירד ממני.
Anonymouse
Anonymouse
02/07/18 15:08
כפי שלרפואה/מדע אין שום הוכחה שמצבי עקה מתמשכים וקשים גורמים להתפרצותן של מחלות מעי דלקתיות, אין לרפואה/מדע שום הוכחה חד משמעית שיכולה ליסתור טענה זאת. עדיות אין סופיות של חולים שמתארים מצבי חיים ק...
כפי שלרפואה/מדע אין שום הוכחה שמצבי עקה מתמשכים וקשים גורמים להתפרצותן של מחלות מעי דלקתיות, אין לרפואה/מדע שום הוכחה חד משמעית שיכולה ליסתור טענה זאת.

עדיות אין סופיות של חולים שמתארים מצבי חיים קשים ומלחיצים לפני ההתפרצות, אינה מותירה רושם רב בעיני המערכת, והיא פוסלת זאת בהינף יד. אין טעם להתווכח, ואין טעם לנסות לשכנע. אתם החולים תחליטו בעצמכם.

בעבר הרחוק נהגו יותר רופאים כן לייחס משמעות וחשיבות למצב הנפשי, ולמצבי חיים קשים ומתמשכים, ושלא נגרמו בהכרח באשמת החולים, לפני פרוץ הקרוהן והקוליטיס. אך כיוון זה לצערנו ננטש. לא מפני שהתגלה מידע חדש, אלה לרוב בכדי לא לגרום להאשמה עצמית אצל החולים.

חולים יקרים. זה החיים שלכם, זאת הבריאות שלכם, זה המעיים שלכם. והדבר הכי חשוב, זה בידיים שלכם.

התהליך הוא קשה מאוד. אבל אין ולעולם לא תהיה דרך אחרת



קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: