קרוהן וקוליטיס

כמוניקרוהן וקוליטיסמדריכיםמחלות מעי דלקתיות: מה שניתן לעשות כדי להפחית את הסיכון להתלקחויות

מחלות מעי דלקתיות: מה שניתן לעשות כדי להפחית את הסיכון להתלקחויות

אילו תרופות עלולות לגרום להתלקחות במתמודדים עם מחלות מעי דלקתיות? האם לחץ נפשי עלול לגרום להתלקחות של קרוהן או קוליטיס כיבית? ומה עוד אפשר לעשות בניסיון לשמר הפוגה? מדריך

מאת דן אבן. * יעוץ מקצועי: ד"ר הנית ינאי
תגובות 1

מחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס כיבית מאופיינות בתקופות של התלקחויות (flare, relapse) ותקופות הפוגה (remission). למרות שלא ניתן למנוע לחלוטין התלקחות של מחלת מעי דלקתית, ברבות השנים זוהו גורמי סיכון שעלולים להוביל להתלקחות וגורמים שמסייעים לשמור על הפוגה. ריכזנו את השיטות להפחתת הסיכון להתלקחויות של מחלות מעי דלקתיות.

 

גמילה מעישון

 

(צילום: shutterstock)

 

אחד האמצעים המובילים למניעת התלקחויות של קרוהן היא גמילה מעישון סיגריות. עישון נקשר בעבודות הן להתפרצות קרוהן והן להתלקחות של מחלת קרוהן פעילה. מחקר מספרד שפורסם בחורף 2016 מצא כי בקרב אנשים עם קרוהן שהיו בהפוגה, עישון העלה ב-58% את הסיכון להתלקחות של המחלה, בהשוואה לאנשים עם קרוהן שאינם מעשנים.

 

לאחר ניתוח לקרוהן, עבודות העלו כי המחלה תחזור מוקדם יותר ובצורה קשה יותר בקרב מעשנים בהשוואה ללא-מעשנים. כמו כן, מחקרים מצביעים על תגובה מפוחתת לטיפולים התרופתיים לקרוהן בקרב חולים מעשנים.

 

בקרב אנשים עם קוליטיס כיבית התמונה שעולה ממחקרים מורכבת יותר, אך בסיכום הכולל על רקע ריבוי הסיבוכים הרפואיים שנקשרו לעישון – ההמלצה על הימנעות מעישון כמו גם הימנעות מחשיפה לעישון פסיבי נכונה כיום עבור חולי קרוהן וקוליטיס כיבית כאחד. לדברי ד"ר הנית ינאי, מנהלת המרכז למחלות מעי דלקתיות בבית החולים בילינסון מקבוצת הכללית, ומנהלת בקהילת מחלות מעי דלקתיות ב'כמוני', "אמנם ישנה תת קבוצה של חולי קוליטיס כיבית שאצלם לעישון יש כנראה אפקט מיטיב, אך על רקע הסיכונים המוכחים לעישון סיגריות שהם מובהקים באופן קטגורי ומשפיעים על אספקטים רבים של בריאות – מומלץ כיום לכלל החולים להיגמל מעישון".

 

הפחתת מתחים

 

(צילום: shutterstock)

 

מכיוון שהגוף והנפש קשורים בצורה הדוקה זה לזו, מתח נפשי עלול להשפיע על מהלך מחלות מעי דלקתיות – ולעורר התלקחויות. זאת בדומה למחלות נוספות שמאופיינות בהתלקחויות דלקתיות שעלולות לפרוץ על רקע מתח ולחץ נפשי, למשל פסוריאזיס.

 

כיום ישנן עדויות כי מתח נפשי עלול להחמיר מחלות מעי דלקתיות במי שהן כבר התפרצו אצלו ולהוביל להתלקחויות. אמנם העבודות על החמרה במחלה על רקע מתח נפשי אינן חד משמעיות, אך מקובל בין המומחים שקשר כזה קיים בחלק מהמקרים, בייחוד בקוליטיס כיבית.

 

חשוב מאוד לזכור כי לחץ נפשי עלול גם להשפיע באופן עקיף על פעילות המחלה, באמצעות השפעה על משתנים אחרים. לחץ עלול להוביל לכך שהמטופל - במודע או לא במודע - לא יקפיד על המעקב הרפואי ו/או על נטילת התרופות ולא ישמור על אורח חיים בריא שכולל פעילות גופנית ותזונה בריאה, לרבות הימנעות מאלכוהול ומזונות מתועשים. 

 

מספר אמצעים טיפוליים מפחיתי לחץ זוהו כמועילים לאנשים עם מחלות מעי דלקתיות, לרבות מיינדפולנס, ביופידבק, דמיון מודרך, הרפיה, פסיכותרפיה, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי והכנה מראש כאמצעי להפחתת לחץ – למשל סריקת בתי שימוש באזור אליו מתכוונים ללכת.

 

עוד על הקשר בין לחץ נפשי לקרוהן וקוליטיס

 

פעילות גופנית

 

(צילום: shutterstock)

 

פעילות גופנית עשויה להפחית את הפעילות של מחלות מעי דלקתיות, בין היתר מאחר שביכולתה להפחית דלקתיות ולהפחית מתח נפשי. קשר בין פעילות גופנית למניעת התלקחויות של קרוהן וקוליטיס כיבית גם עולה מעבודות שמצביעות על כך שמטופלים עם השמנה נוטים לסבול מהתלקחויות רבות יותר בהשוואה למטופלים שמשקלם תקין.

 

פעילות גופנית עשויה גם להפחית את הסיכון להתפתחות סיבוכים שונים של מחלות מעי דלקתיות, ובכללם דלדול עצם ואוסטיאופורוזיס.

 

ההמלצה הכללית לציבור הרחב כיום היא לביצוע פעילות גופנית סדירה במשך 30 דקות לפחות ביום – לפחות חמישה ימים בשבוע בעצימות מתונה או 20 דקות ליום פחות למשך שלושה ימים בשבוע בעצימות גבוהה. אמנם למאובחנים בקרוהן וקוליטיס כיבית אין כיום המלצות ספציפיות לפעילות גופנית, אולם ההמלצה היא לנסות ולעמוד בהמלצות לאוכלוסייה הכללית או לשאוף אליהן, במידת האפשר. לדברי ד"ר ינאי "פעילות גופנית משפרת את איכות חייהם של אנשים עם קרוהן וקוליטיס כיבית, מיטיבה עם מצבם הנפשי, ובאופן עקיף גם משפיעה על דימוי גוף והפחתת לחצים".

 

תזונה בריאה

 

(צילום: shutterstock)

 

נכון להיום אין בספרות הרפואית הסכמה גורפת בדבר דיאטות ספציפיות שיכולות להשרות הפוגה מתמשכת אצל חולי קרוהן וקוליטיס כיבית. ככלל, למטופלים מומלץ להקפיד על תזונה מגוונת, בהתאם להגבלות הנהוגות בכל שלב של המחלה, וחשוב במיוחד לכל מטופל להימנע ממאכלים שגורמים אצלו להרגשה לא טובה. לצורך מציאת המזונות הספציפיים שעלולים להחמיר תסמינים – יש תזונאים הממליצים למטופלים לתעד את התפריט היומי ביומן תזונה.

 

דלקתיות במעי שמאפיינת קרוהן וקוליטיס כיבית פוגעת בתשוקה למזון ומובילה לירידה ביכולת ספיגת רכיבים חיוניים ממזון - הן על רקע דלקתיות במעי והן בעקבות תסמיני המחלות (שלשולים), לכן אנשים עם מחלות מעי דלקתיות נמצאים בסיכון לחסרים תזונתיים. חסרים תזונתיים מסוימים נקשרו בעבודות לסיכון מוגבר להתלקחויות. 

 

לדברי ד"ר ינאי, "ההמלצה שלי כיום בכל בית שיש בו מטופל שאובחן עם קרוהן או קוליטיס כיבית לעבור לתזונה בריאה בבית כולו, להתרגל לקנות ולבשל מזונות יותר בריאים, כולל מזונות פחות מעובדים ונטולי חומרים מייצבים במידת האפשר, ובמקביל לבצע התאמות ספציפיות בתזונה הביתית בהתאם לאופי המחלה של המטופל. ידוע שהסביבה יכולה להוות טריגר להתפרצות התלקחויות, וכן להיות בעלת השפעה על הפחתת הסיכון להתלקחות, במקרה של אימוץ תזונה בריאה".

 

עוד על תזונה ומחלות מעי דלקתיות

 

היענות לטיפול התרופתי

 

(צילום: shutterstock)

 

היענות חלקית לטיפול התרופתי - שמשמעותה דילוג על חלק מהתרופות בחלק מימות השבוע - מעלה את הסיכון להתלקחוית. לפיכך חשוב למטופלים ליטול את התרופות שנרשמו עבורם על פי המינונים המומלצים ובמועד המומלץ – כדי לשמר הפוגה ארוכה ככל האפשר.

 

במחקר אמריקאי שפורסם באפריל 2014 בכתב העת World journal of Gasttroenterology נמצא כי היענות לטיפול התרופתי הייתה הגורם המובהק היחידי שהבחין בין מטופלים שסובלים מהתלקחויות (48.5%) לבין אלו שחווים הפוגה ממושכת (29.4%). היענות מלאה לתרופות המווסתות את התגובה החיסונית מקבוצת האימונומודולטורים זוהתה כגורם מגן שמפחית ב-60% את הסיכון להתלקחויות.

 

לדברי ד"ר ינאי, "במקרים רבים המטופל לא נענה לטיפול התרופתי כי הוא אינו מבין את חשיבותו הרבה, ואם ידע מה כובד משקלו של הטיפול – הוא עשוי להקפיד הרבה יותר. מסיבה זו יש חשיבות רבה לעבודת צוות רב תחומית כדי להסביר למטופל את חשיבות הטיפול שהותאם לו ולשתף אותו בתהליכי קבלת החלטות, לצורך שיפור ההיענות לטיפול".

 

מניעת זיהומים

 

(צילום: shutterstock)

 

אנשים עם קרוהן וקוליטיס כיבית חשופים לסיכון מוגבר להתפתחות זיהומים – בעיקר לאחר ניתוחים, ומחקרים זיהו כי זיהומים מעלים את הסיכון להתלקחות של מחלת המעי הדלקתית.

 

עם זאת, לפי מחקרים, בחלק מהמקרים הקשר שמזוהה בין זיהומים להתלקחויות נובע מכך שקשה להבחין בין תסמיני זיהום לתסמיני התלקחות – למשל כשמתפתח זיהום מהחיידק קלוסטרידיום דיפיצילה.

 

ככלל, על רקע הסיכון לזיהומים, להפחתת הסיכון להתלקחויות מומלץ לחולים להקפיד על היגיינה, שטיפת ידיים והמנעות מקרבה לאנשים עם מחלה מדבקת או החשודה כמדבקת. כמו כן, מומלץ לשטוף היטב פירות וירקות. 

 

זהירות עם תרופות ותוספי תזונה

 

(צילום: shutterstock)

 

מספר תרופות ותוספי תזונה זוהו במחקרים כגורמי סיכון להתלקחויות של קרוהן וקוליטיס כיבית, ובכלל זה גם ויטמינים ומינרלים שונים. ככלל, מומלץ למטופלים עם מחלת מעי דלקתית המבקשים ליטול כל תרופה – לרבות תרופות ללא מרשם וכן תוספים, לרבות ויטמינים ומינרלים – להיוועץ מבעוד מועד ברופא המטפל.

 

משככי כאב

 

משככי כאבים פופולאריים מקבוצת NSAIDs שנמכרים בחלקם ללא מרשם ואף ללא צורך בהכוונת רוקח בבתי המרקחת – לרבות אספירין ואיבופרופן (נורופן, אדוויל), וכן משככים מקבוצה זו במרשם רופא, למשל ממשפחת מעכבי האנזים COX-2 – עשויים לגרום לכיבים במערכת העיכול ולהתלקחות של מחלת מעי דלקתית. מחקר אמריקאי מהמרכז הרפואי מאיו קליניק שפורסם בינואר 2006 בכתב העת Digestive Diseases and Sciences העלה כי נטילת משככים מקבוצת NSAIDs מעלה פי 6.31 את הסיכון להתלקחות. לכן לחולים מומלץ להימנע מתרופות אלה ככל האפשר, ולהעדיף משככי כאבים אחרים, לרבות משככים המכילים פרצטמול.

 

אנטיביוטיקה

 

אמנם מחלות מעי דלקתיות עלולות להוביל להתפתחות זיהומים ולעתים נדרשים המטופלים לטיפול אנטיביוטי, אולם מספר מחקרים העלו כי חלק מהמטופלים עלולים לפתח התלקחות לאחר שימוש באנטיביוטיקה. הנושא עדיין שנוי במחלוקת בספרות הרפואית, אולם הסבר אפשרי לתופעה הוא הפרה באיזון הרכב אוכלוסיית החיידקים במעי (מיקרוביום) שעלולה להוביל להאצת הפעילות הדלקתית.

 

מאמר סקירה מהמרכז הרפואי שערי צדק שפורסם בינואר 2019 בכתב העת Translational Pediatrics העלה כי למרות שישנן עבודות שקבעו כי אנטיביוטיקה אינה מובילה להתלקחויות, ואולי אף משרה הפוגה – הרי שייתכן כי היא ממסכת תסמינים של התלקחות, ולכן נדרשת זהירות בעת מתן מרשם לאנטיביוטיקה לאנשים עם מחלות מעי דלקתיות.

 

ככלל, מומלץ לצמצם את השימוש באנטיביוטיקה ולהימנע מנטילת אנטיביוטיקה במידה ולא אובחן זיהום.

 

 

* ד"ר הנית ינאי, מנהלת המרכז למחלות מעי דלקתיות בבית החולים בילינסון מקבוצת הכללית ומנהלת בקהילת מחלות מעי דלקתיות ב'כמוני'

 

עדכון אחרון: ספטמבר 2019

רוטשילד-בן-רוטשילד
23/03/16 2:58
קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: