כמונילחץ דםמדריכיםהאם התרופה שלך מעלה את לחץ הדם?

האם התרופה שלך מעלה את לחץ הדם?

משככי כאבים, נוגדי דיכאון, תרופות לצינון, קפאין וצמחי מרפא – אילו חומרים פעילים משפיעים על עלייה בלחץ הדם? ואיך מומלץ למאובחנים ביתר לחץ דם שמבקשים ליטול אותם לנהוג?

מאת מאת דן אבן וסימה ליבני*
תגובות 0

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

תרופות שונות, ובכללן תרופות מרשם, תרופות שנמכרות ללא מרשם ואף תוספי תזונה וחומרים פעילים נוספים שנמכרים ברשתות הפארם וחנויות הטבע – עשויים להשפיע על עלייה בלחץ הדם, ולעתים אף עלולים לשבש את יעילותן של תרופות להורדת לחץ הדם בקרב מטופלים עם יתר לחץ דם.

 

המדריך שלהלן מציג את רשימת המוצרים הרפואיים שעשויים להעלות את לחץ הדם ולשבש את איזון לחץ הדם של הגוף, ובכך להעלות את הסיכון למחלות לב וכלי דםהמדריך אינו כולל את כל התרופות שמעלות לחץ דם, אלא רק את הנפוצות שבהן, ולמאובחנים עם יתר לחץ דם מומלץ בכל מקרה בעת נטילת תרופה לבדוק בעלון לצרכן האם מופיעים אזהרה או דיווח על תופעת לוואי שכזאת ובמקרה הצורך – להיוועץ ברופא או רוקח.

 

ככלל, למאובחנים עם יתר לחץ דם המטופלים תרופתית ונזקקים לתרופות אלה – מומלץ להיוועץ ברופא המטפל ו/או ברוקח כדי לבדוק האם יש צורך בשינוי או התאמה של הטיפול התרופתי, ובכל מקרה מומלץ לבצע מדידות לבדיקת תקינות לחץ הדם ולתעד אותן עם תחילת הטיפול בתרופה וכן בסיומה, במיוחד אם נעשו במקביל התאמות במינוני תרופות לטיפול ביתר לחץ דם.

 

תרופות לשיכוך כאב

 

משככי כאבים ובכללם תרופות הנמכרות ללא מרשם – עשוייים להשפיע על לחץ הדם. בקטגוריה זו נכללים משככי כאבים מקבוצת NSAIDs (קיצור של Non steroidal anti-inflammatory drugs) שהם למעשה נוגדי דלקת שאינם סטרואידים המשמשים לשיכוך כאבים שבחלקם נמכרים ללא מרשם רפואי, לרבות התרופות המכילות את החומר הפעיל איבופרופן ובכללן נורופן, אדקס ואדוויל, אספירין, תרופות עם החומר הפעיל נפרוקסן לרבות נרוסין, נקסין ופוינט, וכן תרופות הדורשות מרשם, לרבות תרופות המכילות את החומר הפעיל אטודולק ובהן אטופן, תרופות עם החומר הפעיל אינדומתאצין, תרופות המכילות את החומר דיקלופנק – לרבות וולטרן, אביטרן ו-N כאב, תרופות המכילות פירוקסיקאם – ובהן ברקסין ואף תרופות מקבוצת 'מעכבי COX-2 סלקטיביים' כגון ארקוקסיה.

 

תרופות אלה בשימוש מתמשך עלולות לגרום להצטברות נוזלים בגוף ולפגיעה בתפקוד הכליות, והשפעות אלה עשויות להוביל לעלייה בלחץ הדם. כשמדובר במטופלים המאובחנים עם יתר לחץ דם, שימוש מתמשך בתרופות אלה עלול לנגוד את השפעתן של התרופות להורדת לחץ הדם. חוקרים מצרפת דיווחו בנובמבר 2012 בכתב העת European Journal of Clinical Pharmacology כי במדגם של 5,710 מטופלים עם יתר לחץ דם, במעקב שנמשך ארבע שנים, משככי כאבים מקבוצת NSAIDs העלו ב-34% את הסיכון לחוסר איזון בלחץ הדם, ובאופן ספציפי הסיכון ליציאה מאיזון לחץ הדם עלה ב-79% בקרב מטופלים שצרכו את התרופה דיקלופנאק ופי 2.02 בקרב נוטלי התרופה פירוקסיקאם.

 

למטופלים שנוטלים תרופות לשיכוך כאב מקבוצת NSAIDs לאורך זמן חשוב לנטר את לחץ הדם באופן קבוע, ולמאובחנים עם יתר לחץ דם מומלץ להעדיף תרופות חלופיות לשיכוך כאבים שאינן מקבוצת NSAIDs שאין להן השפעה על לחץ הדם ולהיוועץ ברופא במקרה ששוקלים ליטול תרופה מקבוצת NSAIDs. במקרה שנדרש טיפול מקביל בתרופה להורדת לחץ הדם ובתרופה מקבוצת NSAIDs – לעתים יומלץ למטופל לבצע שינויים באורח החיים, לרבות הקפדה על פעילות גופנית סדירה, ולעתים להוסיף תרופות נוספות כדי לוודא שלחץ הדם מצוי בשליטה ואינו עולה, כדי למנוע התפתחות סיבוכים רפואיים.

 

לפי קווים מנחים של הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה משנת 2017, מאחר והסיכון לעלייה בלחץ הדם גבוה יותר בטיפול מערכתי (סיסטמי) הניתן דרך הפה או הווריד ונמוך יותר בתכשיר לשימוש חיצוני, למשל וולטרן למריחה – מומלץ להסתפק בטיפול חיצוני במידת האפשר.

 

נוגדי דיכאון

 

נוגדי דיכאון מהווים קבוצה של תרופות לטיפול בדיכאון וחרדה, ומשפיעים על מוליכים עצביים במערכת העצבים המרכזית שבמוח שאחראים לוויסות רגשות, לרבות סרוטונין, נוראפינפרין ודופאמין. נטילה קבועה של תרופות אלה במצבים נפשיים כרוניים עשויה להוביל לעלייה בלחץ הדם.

 

בין השאר, מחקרים זיהו עלייה בלחץ הדם בקרב מטופלים בנוגדי דיכאון מקבוצת מעכבי MAO שחוסמים את פעילותם של אנזימים מסוג מונואמין אוקסידאז שמפרקים מוליכים עצביים במעבר בין תאי עצב; בקרב מטופלים בתרופות מקבוצת טריציקליים שמשפיעות על מוליכים עצביים במוח במנגנון שאינו ברור לאשורו, בהן תרופות עם החומרים הפעילים אמיטריפטילין, נורטריפטילין וקלומיפראמין; וכן בקרב מטופלים בתרופות מסוימות לדיכאון מהדור החדש, לרבות תרופות המכילות את החומר הפעיל פלואוקסטין (פרוזק, פריזמה, פלוטין) המשתייכת לקבוצת התרופות SSRI המעכבות ספיגה חוזרת ומעלות את רמתו בגוף של מוליך מסוג סרוטונין, התרופה ונלפקסין (אפקסור, וונלה, ולנפאקסין טבע וויפאקס) המשתייכת לקבוצת SNRI שמעכבת ספיגה חוזרת ומעלה את רמתם בגוף של המוליכים סרוטונין ונוראפינפרין (נוראדרנלין), ותרופות המכילות בופרופיון כגון וולבוטרין וזייבן המשמשת גם לגמילה מעישון. גם תרופות המכילות את צמח המרפא 'היפריקום' ורשומות כתכשירים נוגדי דיכאון עשויות להעלות את לחץ הדם, כפי שמוזכר בהמשך בסעיף 'צמחי מרפא'. יצוין כי תרופות מסוימות מקבוצת SSRI שאינן מכילות פלואוקסטין דווקא נמצאו כמורידות את לחץ הדם.

 

ככלל, למטופלים שמאובחנים עם יתר לחץ דם ונוטלים תרופות להורדת לחץ דם ונזקקים לטיפול בתרופות נוגדות דיכאון – חשוב לנטר את לחץ הדם באופן קבוע, ובמידה ולחץ הדם עולה בתגובה לטיפול בנוגד דיכאון כלשהו, יש לשקול עם הרופא מעבר לנוגד דיכאון אחר או לחילופין לתרופה אחרת להורדת לחץ הדם.

 

כמו כן, לפי המלצות הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה, על מאובחנים עם יתר לחץ דם להימנע משילוב של תרופות נוגדות דיכאון מקבוצת מעכבי MAO עם מזון המכיל טירמין (tyramine) עקב הסיכון לעלייה בלחץ הדם, כשמדובר בעיקר על מזונות מותססים כמו גבינה כחולה, יוגורט, בשר, דגים מעושנים ורוטב סויה.

 

גלולות ואביזרים הורמונאליים למניעת היריון

 

גלולות למניעת היריון וכן אביזרים שונים למניעת היריון הכוללים חשיפה להורמונים כגון מדבקות וטבעת וגינאלית עשויים להעלות את לחץ הדם, וזאת לאור השפעתם על היצרות כלי הדם.

 

מחקרים העלו כי הסיכון לעלייה בלחץ הדם על רקע שימוש מתמשך בגלולות למניעת היריון גבוה יותר בקרב מטופלות מעל גיל 35, מעשנות ואלו שמתמודדות עם משקל עודף.

 

סיכון זה מתווסף גם לסיכון לקרישיות יתר של הדם על רקע שימוש מתמשך בגלולות, ואלו יחד מובילים אצל נשים שנוטלות גלולות בקביעות לסיכון גבוה יותר לפתח מחלות לב וכלי דם, לרבות התקפי לב ושבץ מוחי.

 

מחקר מקוריאה שפורסם בשנת 2013 בכתב העת BMC Women's Health מצא כי נטילת גלולות למניעת היריון במשך למעלה משנתיים מעלה ב-96% את הסיכון לפתח יתר לחץ דם, בהשוואה לנשים שמעולם לא השתמשו בגלולות.

 

השפעתן של גלולות על לחץ הדם איננה גורפת, אך לאלו שנוטלות גלולות מומלץ לבצע ניטור של לחץ הדם ולבדוק האם ערכי לחץ הדם תקינים לפחות כל 6 עד 12 שבועות. במידה ולחץ הדם גבוה, יש לשקול עם הרופא להחליף את סוג הגלולה. עבודות שפורסמו עוד בתחילת שנות ה-80 העלו כי הסיכון לעלייה בלחץ הדם גובר ככל שמינון הורמון האסטרוגן בגלולה גבוה יותר.

 

לפי עמדת האיגוד האמריקאי לגינקולוגיה ומיילדות (ACOG), לנשים עם יתר לחץ דם מומלץ להימנע מטיפולים למניעת היריון הניתנים בשילוב של הורמונים מסוג אסטרוגן ופרוגסטרון, בין אם בתרופות או במדבקות או טבעת וגינאלית, וכן להימנע מטיפול למניעת היריון הניתן בזריקה במקרה של לחץ דם סיסטולי בערך של 160 מ"מ כספית ומעלה ולחץ דם דיאסטולי בערך של 100 מ"מ כספית ומעלה.

 

יש לציין כי טיפול תרופתי הורמונאלי חלופי המותאם לנשים בגיל המעבר לרוב אינו משפיע באופן ניכר על לחץ הדם, וישנן אף נשים שאצלן טיפול הורמונאלי חלופי מוביל לירידה בלחץ הדם. מאחר ולא ניתן לצפות מראש מהי השפעת טיפולים אלה על לחץ הדם – נשים שמקבלות טיפול הורמונאלי חלופי נדרשות לבצע בדיקות תכופות יותר למדידת לחץ הדם. כמו כן, לפי המלצות הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה, יש להשתמש בתרופות המכילות מינונים נמוכים של 30-20 מיקרוגרם אתיניל אסטרדיול או בתכשירים שמכילים רק פרוגסטין, או לשקול שימוש בשיטות אחרות לשמירה מפני הריון כשניתן, כמו התקנים ודיאפרגמות בקרב נשים עם לחץ דם לא מיוצב.

 

קפאין

 

השפעתו של קפאין על לחץ הדם עדיין אינה ידועה לאשורה ונמצאת במחלוקת בספרות הרפואית. אמנם ידוע כי צריכה של 200 עד 300 מ"ג קפאין מובילה לעלייה חדה בלחץ הדם, אולם עדיין לא ברור האם עלייה זו זמנית בלבד או נמשכת ונותנת אותותיה לאורך זמן.

 

קפאין למעשה חוסם את השפעתו של הורמון שנועד לשמר את כלי הדם רחבים לצורך זרימה תקינה של דם, ובכך מוצרים כלי הדם ולחץ הדם עולה. בנוסף, קפאין עשוי לעודד יצור והפרשה מוגברים של הורמונים מסוג קורטיזול ואדרנלין, מה שמוביל לזרימת דם מואצת ומעלה עוד יותר את לחץ הדם, וקפאין אף מעלה את קצב הלב – מה שמוסיף לעלייה בלחץ הדם.

 

קיימים תרופות ותוספי תזונה וכן מזונות רבים המכילים קפאין אשר לאלו הנוטים ליתר לחץ דם מומלץ לבדוק את השפעתם על הגוף, כדי למנוע יציאה מאיזון של לחץ הדם, לרבות בעת שימוש בגלולות קפאין או בצריכה מרובה של משקאות ומוצרי מזון המכילים קפאין, כמו משקאות אנרגיה עתירי קפאין.

 

באשר לשוקולד המכיל קפאין, מחקרים העלו כי רכיבים נוספים בו עשויים דווקא לתרום לירידה בלחץ הדם, לרבות נוגדי חימצון מסוג פוליפנולים ופלבנואידים המצויים בכמות גבוהה בשוקולד מריר ומשפיעים על הרחבה של כלי הדם. כך, לי מטה אנליזה משנת 2010 שוקולד מריר מסייע להפחתת לחץ הדם בקרב אנשים שאובחנו עם יתר לחץ דם, וסקירה נוספת משנת 2012 מחזקת את הממצאים והעלתה כי אכילה קבועה של קוביות שוקולד מריר מדי יום מפחיתה מעט את לחץ הדם.

 

באשר לשתיית קפה הדעות חלוקות: ארגוני בריאות רשמיים קוראים למתן בכמויות הקפה כדי למנוע עלייה בלחץ הדם, למשל לפי עמדת שירותי הבריאות הלאומיים בבריטניה (NHS), ולפי מחקר אמריקאי שנערך באוניברסיטת ג'ונס הופקינס ופורסם במארס 2002 בכתב העת JAMA Internal Medicine, במעקב של 33 שנים לשתייני קפה יש סיכון מוגבר לפתח יתר לחץ דם (28.3%) בהשוואה לאלו שנמנעים מהמשקה (18.8%). עם זאת, מספר מחקרים מרמזים כי קפה מכיל רכיבים נוספים שגורמים לירידה בלחץ הדם ובכך מאפשרים לאזן את השפעתו של הקפאין על עלייה בלחץ הדם. כמו כן, מאחר וכמות הקפאין בכוס קפה עשויה להשתנות לפי סוג הקפה וכמות הקפה, לא ניתן לקבוע באופן גורף כמה כוסות קפה ליום בטוחות לשמירה על לחץ דם תקין. מספר מחקרים אף גורסים כי קפה כלל אינו מעלה את לחץ הדם, למשל מטה אנליזה שפורסמה במארס 2011 והעלתה כי שתייה של יותר מ-3 כוסות קפה ליום אינה מעלה את הסיכון לפתח יתר לחץ דם בהשוואה לצריכה של כוס קפה אחת ליום או פחות מכך. מחקר צרפתי נרחב שפורסם בקיץ 2013 אף העלה כי שתיית 4 כוסות קפה ביום  לא רק שאינה מחמירה אלא משפיעה לטובה על לחץ הדם וקצב הלב.

 

כדי לבחון את השפעות הקפאין על גופכם, בקהילה הרפואית ממליצים למדוד את לחץ הדם לפני וכן חצי שעה אחרי שתיית כוס קפה, ובמידה וערכי לחץ הדם עלו ב-5 עד 10 יחידות (מ"מ כספית), הדבר מעיד על רגישות של הגוף להשפעות של קפאין על לחץ דם גבוה.

 

לפי עמדת הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה, על רקע ההשפעה על לחץ הדם המיוחסת לקפאין, למאובחנים עם לחץ דם גבוה מומלץ להגביל את שתיית הקפאין ל-300 מ"ג ביום ולהימנע משתית קפה כשלחץ הדם לא יציב.

 

תרופות לצינון ושיעול

 

תרופות המשמשות לטיפול בשיעול וצינון וגודש באף, הפועלות לכיווץ ריריות האף, שחלקן נמכרות בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, מוכרות בהשפעתן על היצרות כלי הדם ובכך מפחיתות את קצב זרימת הדם בגוף ועשויות להעלות את ערכי לחץ הדם. בשימוש ממושך, תרופות אלה עלולות להתערב בפעילותן של תרופת להורדת לחץ הדם ולנגוד את השפעתן.

 

בקבוצה זו נמנות בין השאר תרופות המכילות את החומר הפעיל 'פסאודואפדרין', הדומה בפעילותו להורמון האדרנלין ושייך לקבוצה הקרויה 'אלפא אגוניסטים' ומצוי בין השאר בתרופות סינופד, קלסינוס ואפלפי, וכן בתרופות המכילות את החומר הפעיל פנילאפרין המצוי בתרופה אפרין ומסייע לטיפול בגודש באף. חומרים פעילים אלה גם כלולים בתרופות נוספות למחלות חורף, לרבות קולדקס ודקספרין שמכילות פנילאפרין וכן ברונכולט, דקסמול קולד, נוסידקס, היסטפד והיסטדקס המכילות פסאודואפדרין.

 

במקרה של נטילת תרופה לצינון או שיעול – מומלץ לבחון בעלון התרופה האם היא משפיעה על לחץ הדם, ולמאובחנים עם יתר לחץ דם יש לבדוק עם רוקח או הרופא המטפל ו/או בעלון התרופה האם מומלץ ליטול אותה. לפי המלצות הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה, גם יש להשתמש בתכשירים אלה לזמן הקצר ביותר ולהימנע מהם כשלחץ הדם גבוה במיוחד או לא נשלט, ולשקול טיפולים חלופיים לצינון ושיעול כגון מי מלח, ספריי לאף המכיל קורטיקוסטרואידים או תרופות אנטי היסטמיניות, במידת הצורך.

 

צמחי מרפא

 

מספר רב של צמחי מרפא תועדו בספרות הרפואית ככאלו שעשויים להשפיע על עלייה בלחץ הדם, אם כי המחקרים הרפואיים בתחום צמחי המרפא עדיין מוגבלים וגם תקופתם שנויה במחלוקת בקהילה הרפואית. ככלל, כדי למנוע חשיפה לצמחי מרפא שעשויים לנגוד את השפעותיהן של תרופות להורדת לחץ דם – לאנשים עם יתר לחץ דם שמבקשים ליטול צמחי מרפא חשוב להיוועץ ברופא או רוקח בטרם השימוש.

 

לפי סקירה של 29 מחקרים בנושא, שפורסמה על ידי חוקרים אמריקאים בינואר 2013 בכתב העת Plastic and Reconstructive Surgery, בין צמחי המרפא שתועדה השפעתן על עלייה בלחץ הדם נכללים:

 

  • ארניקה (Arnica או Arnica Montana) אשר נחשב לרעיל ונקשר בשימוש בגלולות לסיבוכים לבביים, וכיום נעשה בו שימוש בעיקר במשחות לשימוש חיצוני לצורך הרגעת שרירים כואבים והפחתת כאבים ודלקתיות.

 

  • תפוז מר (חושחש, Bitter orange או Citrus aurantium) הוא צמח מרפא שמיוחסות לו סגולות של הרגעת מתחים, טיפול בכאבי בטן, הפרעות שינה, סיבוכים במערכת העיכול ודופק לב מואץ.

 

  • אנג'ליקה סינית (Dong quai) המשמשת לטיפול בהפרעות במחזור החודשי והפרעות פריון של נשים וכן להמרצת מערכת העיכול ולחיזוק זרימת הדם ההיקפית.

 

  • שרביטן סיני (אפדרה, Ephedra ma-huang) הקרוי גם "קנבוס צהוב" ותמצית המופקת מענפיו משמשת לטיפול במצבים כגון אסתמה, אלרגיות וסינוסיטיס.

 

  • ג'ינקו בילובה (Ginkgo bilboa) שמיוחסות לו סגולות ריפוי רבות, לרבות שיפור היכולת הקוגניטיבית והזיכרון, שיפור זרימת הדם, טיפול במחלות בדרכי הנשימה על ידי הרחבת הסמפונות ותכונות נוגדות דלקתיות ומונעות תהליכי הזדקנות (נוגדות חימצון).

 

  • ג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng) אשר לתמצית המופקת משורשיו מיוחסות סגולות של חיזוק מערכת החיסון, חיזוק מערכת הלב וכלי הדם, איזון מערכת העצבים, הורדת רמות הסוכר וחיזוק האון הגברי.

 

  • גוארנה (Guarana או Paullinia cupana) אשר לתמצית שמופקת מזרעיו מיוחסות סגולות של תכשיר מעורר/ממריץ המגביר את החשק המיני.

 

  • שוש קירח או לקריצה (הקרוי בלעז Licorice או Glycyrrhiza glabra) שבין הסגולות המיוחסות לתמצית המופקת משורשו המיובש נכללות הקלה בשיעול ובצינון וכאבי גרון וטיפול בהפרעות במערכת העיכול, הכבד והכליות.

 

  • סנה או כסיה מדברית (Senna או Cassia senna) שמשמש כמשלשל וכחומר נוגד דלקתיות.

 

  • היפריקום הקרוי גם 'סנט ג'ונס וורט (Hypericum perforatum או St. John's wort) שתמצית המופקת ממנו משמשת כתרופות מרשם לטיפול בדיכאון שקיבלו את אישור הרשויות בישראל רמוטיב ולאייף 600.

 

אימונוסופרסנטים

 

תרופות מקבוצת האימונוסופרסנטים הפועלות לדיכוי המערכת החיסונית ומשמשות בעיקר כתרופות למושתלי איברים למניעת דחיית שתל – עשויות להוביל לעלייה בלחץ הדם, בייחוד מאחר והן ניתנות בשימוש מתמשך, לרוב לכל החיים, ומשפיעות על תפקוד הכליות. בין האימונוסופרסנטים שנקשרו במחקרים לעלייה בערכי לחץ הדם נכללים ציקלוספורין, טקרולימוס וסירולימוס המהווים תרופות בשימוש נרחב בקרב מושתלי איברים.

 

מחקר מפורטוגל שפורסם באפריל 2009 בכתב העת Transplantation Proceedings העלה כי למרות השפעה דומה של ציקלוספורין וסירולימוס על עלייה בלחץ הדם של מטופלים, המנגנונים שבאמצעותם נגרמת השפעה זו שונים: בעוד שציקלוספורין גורם לעלייה בלחץ החימצוני (עלייה בייצור רדיקלים חופשיים הגורמים לנזק לרקמות הגוף) ופעילות מוגברת במערכת העצבים הסימפטטית, הרי שסירולימוס בעיקר משפיעה על שומנים בדם ועל מדדים המטולוגיים שמבטאים תכונות של קצב זרימת הדם. מחקר אמריקאי בעכברים שתועד ביוני 211 בכתב העת Hypertension העלה כי גם טקרולימוס מובילה לעלייה בלחץ הדם אולם במנגנון שלישי – על ידי פגיעה בתפקוד שכבת כלי הדם הפנימית – האנדותל, הגורמת לפגיעה בזרימת הדם, כשעלייה זו בלחץ הדם עשויה להשפיע מצדה על שינוי בהרכב המערכת החיסונית.

 

במקרה של טיפול באימונוסופרסנטים – על מושתלי איברים להימצא במעקבים רפואיים קבועים, בין השאר גם על רקע סיכון מוגבר לזיהומים, ובמעקבים אלה יש למדוד באופן קבוע גם את לחץ הדם כדי לוודא שמירה על איזון בערכי לחץ הדם ולמנוע סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם. לפי המלצות הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה, למאובחנים ביתר לחץ דם מומלץ לשקול טיפול בטקרולימוס שהשפעתו על עלייה בלחץ הדם קלה יותר בהשוואה לאימונוסופרסנטים אחרים.

 

ממריצים לטיפול בהפרעות קשב וריכוז

 

תרופות ממריצות (סטימולנטים) המשמשות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז, ובמרכזם האמפטמינים מסוג ריטלין וקונצרטה המכילות את החומר הפעיל מתילפנידאט – עלולות לגרום להאצה בקצב הלב או לאי סדירות בפעילות הלב, וכך להעלות את לחץ הדם.

 

מסיבה זו, מטופלים להפרעות קשב וריכוז שנוטלים בקביעות ריטלין או קונצרטה וסובלים מיתר לחץ דם מתבקשים למדוד בקביעות את לחץ הדם ולבחון בעת הצורך שינוי בתמהיל הטיפול התרופתי. לפי המלצות הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה, על מאובחנים ביתר לחץ דם גם לשקול להפסיק טיפול בתרופות אלה או להפחית במינונן ולבחון טיפול התנהגותי כחלופה לתרופות.

 

עם זאת, היקף הנזק הלבבי כתוצאה מטיפול בתרופות להפרעות קשב וריכוז עדיין שנוי במחלוקת בספרות הרפואית, וככלל ההבנה היום כי התועלת של התרופות עבור אנשים שמאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז, ובעיקר ילדים – גבוהה יותר מהסיכון הפוטנציאלי לקצב לב מואץ ועלייה בלחץ הדם.

 

מחקר אמריקאי מאוניברסיטת טקסס שממצאיו פורסמו בינואר 2006 בכתב העת Pediatric Nephrology, העלה כי נטילת תרופות להפרעות קשב וריכוז לאורך זמן אצל ילדים מעלה את לחץ הדם שלהם הן במשך היום והן ביקיצה בבוקר, וכן מעלה את קצב הלב, אם כי ההשלכות של השפעות אלה ככל הנראה אינן חמורות במיוחד. מחקר אמריקאי נוסף מאוניברסיטת טקסס שפורסם בפברואר 2013 בכתב העת Journal of Clinical Hypertension זיהה כי נטילה קבועה של ריטלין/ קונצרטה אצל בוגרים מעשני סיגריות שמאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז מובילה לעלייה של פי 3.32 בסיכון לטרום יתר לחץ דם סיסטולי (120 עד 139 מ"מ כספית) ופי 4.32 לטרום יתר לחץ דם דיאסטולי (80 עד 89 מ"מ כספית), בהשוואה לנטילת תרופת דמה להפרעות קשב (פלסבו).

 

סמים מסוכנים

 

תרופות שמוגדרות כסמים מסוכנים ואף סמים וחומרים לא חוקיים, מעבר להשפעות אפשריות מזיקות על המוח ותפקוד הלב וסיכון מוגבר להתמכרות ולצריכת יתר ולתמותה בקרב המשתמשים –  עשויים להשפיע בחלק מהמקרים גם על עלייה בלחץ הדם שיש לתת עליה את הדעת.

 

בין החומרים המסוכנים שנמצאו ככאלה שמעלים את לחץ הדם נכללים:

 

  • סטרואידים אנאבוליים שמדמים את פעילות הורמון הטסטוסטרון בגוף, ומשמשים באופן לא חוקי לפיתוח גוף ולשיפור הישגים ספורטיביים.

 

  • קוקאין. 

 

  • התכשיר MDPV המצוי במלחי אמבט (קיצור של MethyleneDioxyPyroValerone).

 

על רקע השפעות אלה, ומעבר להמלצה הכללית להימנע מצריכת סמים מסוכנים ואסורים – למאובחנים עם יתר לחץ דם מומלץ ביתר שאת להישמר מחומרים אלה ואם נטלתם אותם – להפסיק הרגל זה באופן מיידי.

 

סטרואידים

 

קורטיקוסטרואידים (Corticosteroids) מהווים תרופות הדומות במבניהן הכימי להורמון מסוג קורטיזול המופרש באופן טבעי על ידי בלוטת יותרת הכליה (אדרנל). סטרואידים משמשים לטיפול במצבים דלקתיים שונים, לרבות דלקתיות כרונית – למשל במחלות מעי דלקתיות או בדלקות מפרקים וכן מועילות לעתים לטיפול במחלות נוספות כגון טרשת נפוצה ולמצבי תחלואה נוספים, למשל למושתלי איברים – במינון הולך ויורד. מאחר ולסטרואידים תופעות לוואי רבות ומגוונות, לרוב הטיפול בהם ממוקד למספר שבועות עד חודשים בודדים בלבד.

 

מנגנון הפעולה של הסטרואידים אינו ידוע לאשורו, אך מדובר במנגנון מורכב ורב מערכתי שמשפיע על מספר תהליכים דלקתיים שונים בגוף במקביל, ומאפשר השראת הפוגה, לרבות דיכוי דלקתיות במערכת העיכול, החלשת המערכת החיסונית הטבעית של הגוף וירידה בייצור והפרשה של הורמון הקורטיזון הטבעי בבלוטת יותרת הכליה.

 

בין תופעות הלוואי שמיוחסות לסטרואידים – הם עלולים לגרום לעלייה בלחץ הדם, זאת מאחר וכלל הסטרואידים, לרבות הסטרואיד המקובל ביותר לשימוש – פרדניזון – עלולים לגרום לאגירת מלחים בכליות על רקע הפעלת יתר של קולטנים לסטרואידים ומנגנונים נוספים שאינם ברורים לאשורם, כשזו מובילה מצדה לאגירת נוזלים שמובילה לעלייה בלחץ הדם הזורם בכלי הדם. מחקרים חדשים שבחנו את הנושא מעריכים כי קיימים הסברים נוספים לעלייה בלחץ הדם לאחר נטילת סטרואידים, לרבות נסיבות הקשורות לרקמת כלי הדם בגוף.

 

יחד עם זאת, מינון נמוך יחסית של סטרואידים, עד 10 מ"ג פרדניזון ליום, לרוב אינו אמור לגרום לעלייה משמעותית בלחץ הדם, ובמידה וזו התרחשה – ייתכן שיש לכך סיבה נוספת שיש לאתרה.

 

בחלק מהמקרים שבהם התפתח יתר לחץ דם על רקע נטילת סטרואידים – טיפול בחומר הפעיל ספירונולקטון (המצוי בתרופות אלדקטון וספירונולקטון-טבע) עשוי לסייע בחסימת קולטנים לסטרואידים ולתרום לירידה בערכי לחץ הדם המאמירים.

 

לפי עמדת הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה, למאובחנים עם יתר לחץ דם מומלץ לשקול להימנע או להגביל טיפול בסטרואידים, ובמידת הצורך לנסות ולטפל שלא דרך הפה או הווריד, למשל בשימוש חיצוני במשחה המכילה סטרואידים או בשאיפה.

 

חומרי הרדמה

 

מחקרים מעלים כי הרדמה לקראת ניתוח עלולה להשפיע זמנית על לחץ הדם במספר דרכים: ראשית, החדרת צינורית נשימה במהלך ההרדמה עלולה להוביל לעלייה בקצב הלב שמובילה מצידה לעלייה בלחץ הדם.

 

גם בהתאוששות מהרדמה לאחר ניתוח, כמות גבוהה של נוזלים שמוחדרים לגוף בעירוי ועלייה בטמפרטורת הגוף – עשויים להוביל לעלייה בלחץ הדם. כמו כן, ההערכה כי ישנן גם תרופות המכילות חומרי הרדמה פעילים שמשפיעות כשלעצמן על עלייה בלחץ הדם. למספר תרופות המשמשות להורדת לחץ דם עלולות להיות אינטראקציות בעייתיות עם תרופות להרדמה, ולכן לאנשים עם יתר לחץ דם המועמדים לניתוח מומלץ להיוועץ ברופא המנתח ו/או במרדים ולבחון את סוג התרופות הניתנות לצורך הרדמה או טשטוש ולשנות אותן על פי הצורך, בהתאם לטיפול התרופתי שניתן להורדת לחץ הדם.

 

ככלל, עד לניתוח חשוב לשמור על הטיפול התרופתי בלחץ דם גבוה לפי המלצות הרופא, ובעיקר להימנע מהפסקת טיפול בתרופות מקבוצת מעכבי מערכת העצבים הסימפטטית ובכללן חוסמי בטא – אשר הפסקת השימוש בהם עלולה להיות מלווה בתסמיני גמילה חמורים. 

 

תרופות נוספות

 

 

  • בדומה לנוגדי דיכאון, גם תרופות פסיכיאטריות אנטי פסיכוטיות עשויות להעלות את לחץ הדם, לרבות תרופות המכילות את החומרים הפעילים קלוזאפין ואולנזאפין.

 

  • תרופות ביולוגיות מסוימות לטיפול בגידולים סרטניים שונים גם נמצאו ככאלו שעשויות להשפיע על עליה בלחץ הדם, ובכלל זה תרופות מקבוצת מעכבי אנגיוגנזה (Angiogenesis Inhibitors) הכוללות תרופות ביולוגיות לסרטן הריאות המכילות את החומרים הפעילים בוואציזומאב (אווסטין), נינטדניב (ורגטף) ורמוקירומאב (סירמזה) ותרופות מקבוצת 'מעכבי טירוזין קינאז' (TKI, קיצור של tyrosine kinase inhibitors) ובהן תרופות המכילות את החומרים הפעילים סוניטיניב (סוטנט) לסרטן הכליה וסרטן גיסט במערכת העיכול וסוראפניב (נקסאוואר) המשמשת לסרטן הכליה וסרטן הכבד. לפי עמדת הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה, למאובחנים עם יתר לחץ דם, כשנדרש טיפול לסרטן בתרופות אלה, יש להתחיל בטיפול בתרופות להורדת לחץ דם או להעלות את מינונן.

 

  • התרופה דונפזיל המשמשת לטיפול באלצהיימר גם תועדה ככזו שעלולה להשפיע על עלייה בלחץ הדם.

 

 

 

 

* סימה ליבני היא מנהלת המרכז לייעוץ תרופתי אישי ומנהלת  פורום תרופות ורוקחות באתר "כמוני"

 

עדכון אחרון: דצמבר 2018

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: