זאת שאלה שיותר מתאימה לפורום פסיכיאטריה כללית או דכאון. ויאפקס אינה חומר ממכר.
בדומה לתרופות רבות, לאחר תקופה של שימוש ממושך בויאפקס מומלץ להפחית בהדרגה כדי למנוע תסמיני הפסקה (discontinuation) אך אלה בדר"כ תסמינים קלים יחסית ונמשכים ימים ספורים בלבד. ממש לאחרונה יצא מחקר גדול ואיכותי שמאשש את הידע המקובל בנושא ומדגים כי תסמיני הפסקת נוגדי דכאון הם לרוב קלים ונמשכים עד שבוע ימים. התסמין השכיח ביותר היה סחרחרת, פרט לו התסמינים שהיו יותר משמעותיים בקרב אנשים שהפסיקו נוגדי דכאון לעומת קבוצות הבקרה היו בחילה, חוסר יציבות ועצבנות. לא נמצאה עליה בתסמינים דכאוניים כלשהם סביב הפסקת הטיפול. התופעה של "זרמי חשמל" בעת הפסקת נוגדי דכאון שכיחה אף היא. חשוב לציין שאף שהתסמינים הנ"ל עלולים להיות לא נעימים, הם לא כרוכים בסכנה גופנית.

מדוע חלק מהאנשים בכל זאת מתארים תסמיני הפסקה משמעותיים ומתמשכים מנוגדי דכאון?
1. סביר להניח כי אנשים מסוימים יותר רגישים לתופעות לוואי מסוימות. כך, למרות שמרבית האנשים חווים תסמינים קלים למשך ימים ספורים, חלק קטן יסבלו מתסמינים יותר חמורים שיימשכו יותר זמן - אך לא סביר להניח כי יימשכו הרבה מעבר לשבועיים.
2. לעתים אלה לא תסמיני הפסקה, אלא תסמיני ההפרעה. אם התרופה סייעה להפחתת חרדה, ייתכן מאוד שתהיה החרפה בחרדה לאחר הפסקת התרופה.
3. ניטור יתר - לעתים קראנו או שמענו משהו על תסמיני גמילה מתרופות, והפסקתן מלווה בחשש משמעותי מפניהם. החשש הזה מוביל להתמקדות יתר בגוף ובתחושות שונות, וההתמקדות הזו מביאה לכך שאנחנו מרגישים יתר על המידה תסמינים שונים. מצב זה הוא שכיח מאוד ויכול להוביל לכך שתסמיני "גמילה" יימשכו חודשים ואף שנים. חשוב לציין - קיימים תסמיני הפסקה גופניים ידועים, ניטור יתר מעצים אותם ועלול לגרום להם להמשך לאורך זמן. מה שיכול לסייע במצבים אלה הוא שמירה על שגרה ופעילות - מפגשים חברתיים, פעילות גופנית, תחביבים - כל פעולה שיכולה לסייע בהסטת הקשב מהגוף ומהתסמינים הגופניים השונים.

בפן המעשי - אחת הדרכים הפשוטות והיעילות להתמודד עם תסמיני הפסקה משמעותיים היא מתן פלואוקסטין (נוגד דכאון ממשפחת ה-SSRI - מוכר גם בשם פריזמה או פרוזאק). הפלואוקסטין מתפנה מהגוף באיטיות, כך שלאחר נטילת הכדור למשך יומיים בלבד צפויות לחלוף תופעות הפסקת הויאפקס, ואילו רמת הפלואוקסטין יורדת בהדרגה איטית כך שתסמיני הפקת הטיפול פוחתים משמעותית. 

מקור נוסף לסיוע עשוי להיות "הפחתה אחראית". אני לא עומד מאחורי חלק משמעותי מעמדותיהם, אך הם מבטאים קול חשוב סביב הנושא של הפסקת טיפול בנוגדי דכאון ואני מעריך שתוכלי למצוא שם אוזן קשבת וייתכן גם סיוע בתיווך מצבך לאימך. 

מקווה שתרגישי טוב ובהקדם, בהצלחה!