זהירות: מטופלים בתרופות להרזיה מפחיתים משמעותית בפעילות הגופנית
מחקר אמריקאי המבוסס על נתוני שעוני כושר חכמים של אלפי מטופלים בזריקות ההרזיה החדשות מזהה ירידה חדה במספר הצעדים היומי ודקות האימון – והסיכון לפגיעה במסת השריר גדל
התרופות החדשות להורדת המשקל העודף מקבוצת ה-GLP-1 חוללו בשנה החולפת מהפכה חסרת תקדים בטיפול בהשמנת יתר. תרופות אלה שפותחו במקור לסוכרת, לאחר שהוכיחו יעילות באיזון רמות הסוכר בדם, התגלו ביעילותן בטיפול בהשמנה מאחר והן מדכאות תחושות רעב במוח. לאחרונה מתברר כי תרופות אלה מועילות לטיפול בשורה ארוכה של מחלות ומצבים רפואיים, בין השאר בהגנה על הלב והכליות, טיפול בכבד שומני והפחתת דלקתיות כרונית.
רשויות בריאות בעולם מאשרות בשנים האחרונות התוויות חדשות לתרופות אלה – כאשר בכל האישורים ניתן דגש על הצורך להמשיך להקפיד על פעילות גופנית סדירה ותזונה בריאה ומופחתת בקלוריות בתקופת הטיפול. בקהילה המדעית והרפואית מבהירים כי לא מדובר בתרופות קסם – אלא בטיפולים הדורשים לצורך הצלחתם שמירה על אורח חיים בריא.
מחקרים מזהים כי שמירה על פעילות גופנית ותזונה נכונה מאפשרת למטופלים בתרופות ה-GLP-1 לשמר ירידה במשקל לאורך זמן. כך, חוקרים מדנמרק דיווחו במאי 2021 בכתב העת New England Journal of Medicine כי טיפול בתרופות הרזיה לאנשים עם השמנה שהוביל להורדה ממוצעת של 13.1 ק"ג תוך שמונה שבועות – שימר את ההצלחה למשך שנה בצורה הטובה ביותר כשהיה משולב עם תוכנית המעודדת את המטופלים הקפדה על אורח חיים פעיל, יותר מאשר טיפול בתרופות שניתן תוך שימור הרגלי החיים שהיו קודם לכן. מחקרים מדגימים כיצד אורח חיים פעיל משפר את בריאות הלב, רמות השומנים בדם והבריאות הנפשית אצל המטופלים בתרופות ההרזיה, ובכך מגדיל את היתרונות הבריאותיים של תרופות אלה.
מחקרים חדשים מגלים כי הצורך לשמר אורח חיים בריא ופעיל אינו רק בגדר המלצה לשיפור יעילות התרופות בהוורדת משקל עודף, אלא שמדובר בצורך משמעותי כדי למנוע ירידה במסת השרירים בגוף. הגברת תחושות שובע על רקע הטיפול בזריקות ההרזיה מלווה בירידה חדה בצריכת קלוריות וחלבונים, ובמצב זה הגוף עשוי לפרק חלק מרקמת השריר לצורך אספקה של חומצות אמינו, בהעדר רקמות שומן זמינות. סקירה של חוקרים אמריקאים שפורסמה בינואר 2025 בכתב העת Obesity Reviews מצאה כי מטופלים בתרופות מקבוצת GLP-1 המשלבים אימוני כוח, פעילות גופנית ותזונה עשירה בחלבונים ממזערים אובדן מסת שריר וכך משפרים את בטיחות ויעילות הטיפול.
כעת מחקר אמריקאי חדש מציב תמרור אזהרה חשוב בפני המטופלים בזריקות ההרזיה החדשות והצוותים הרפואיים, ומדגים כיצד מבוגרים הסובלים מהשמנת יתר ומפחיתים ממשקלם בעזרת בתרופות אלה מציגים ירידה משמעותית וחדה ברמות הפעילות הגופנית שלהם ובכך חשופים לנזקים בשרירי הגוף.
ירידה בצעדים ובמשך האימון
המחקר החדש שנערך על ידי חוקרים מהמרכז הרפואי HSHS St. John's באילינוי, מתבסס על נתונים ממחקר מעקב ייחודי ורחב היקף של המכונים הלאומיים לבריאות בארה"ב (NIH) בשם "All of Us". ייחודיות המחקר בכך שהחוקרים לא הסתמכו על דיווחי המטופלים, אשר נוטים לעיתים קרובות להיות לא מדויקים, אלא חיברו באופן ישיר בין התיקים הרפואיים האלקטרוניים של המשתתפים לבין נתוני אמת אובייקטיביים שנמדדו בשעוני כושר דיגיטליים (פיטביט, Fitbit) שהוצמדו למטופלים.
במדגם ראשוני של 1,950 מבוגרים עם השמנת יתר שהחלו טיפול תרופתי ב-GLP-1, החוקרים סיננו ואיתרו קבוצה ממוקדת של 753 אנשים שענדו את מכשירי המעקב באופן רציף וסיפקו מספיק נתונים דיגיטליים מהימנים לצורך הניתוח הסטטיסטי. רובם המוחלט של המשתתפים בקבוצת מחקר זו היו נשים (78.6%), והגיל הממוצע של הקבוצה עמד על 52.7 שנים.
החוקרים השוו בצורה מדוקדקת את רמת הפעילות הגופנית של המשתתפים לפני תחילת נטילת הזריקות לעומת התנהלותם לאחר תחילת הטיפול, תוך התמקדות בשני מדדים מרכזיים: מספר הצעדים היומי, ומספר הדקות היומיות של פעילות גופנית בדרגת עצימות בינונית עד גבוהה.
התוצאות הראו מגמה מדאיגה וחד-משמעית של ירידה בשני המדדים: המטופלים ירדו מנתון של 5,047 צעדים ביום לפני התרופה, ל-4,487 צעדים ביום בלבד לאחר תחילת הטיפול. בנוסף, משך הזמן היומי המוקדש לפעילות גופנית אקטיבית ומאומצת צנח מ-28 דקות ל-22 דקות ביום בלבד.
כשהחוקרים פילחו את הנתונים כדי להבין מי האוכלוסיות שהפחיתו את הפעילות בצורה הדרמטית ביותר, הם גילו כי הירידה הגדולה ביותר בצעדים ובאימונים תועדה בקרב גברים, וכן בקרב מטופלים שסבלו מראש מכאבי מפרקים או מכאבי שרירים. לעומת זאת, משתני רקע רפואיים אחרים – כמו גיל המטופל, היסטוריה של אי-ספיקת לב או אירוע מוחי קודם – לא שינו את המגמה ולא השפיעו על התוצאות.
הממצאים החדשים הוצגו ביוני 2026 במסגרת הכנס השנתי של החברה האמריקאית לאנדוקרינולוגיה (ENDO 2026) שנערך בשיקגו.
ספורט אינו רשות – אלא חובה
החוקרים מסכמים כי "הממצאים מצביעים על כך שירידה במשקל כשלעצמה אינה בהכרח מובילה לעלייה בפעילות הגופנית", ומדגישים את הצורך במחקרים עתידיים לבחון התערבויות ממוקדות לעידוד פעילות גופנית במקביל לטיפול תרופתי. לדברי החוקרים, המחקר מדגיש כי פעילות גופנית הופכת להכרחית לחלוטין לצורך שמירה על התפקוד הגופני והבריאות הכללית במהלך הטיפול בתרופות GLP-1 להורדת משקל עודף.
בעוד שאנשים רבים, כולל אנשי מקצוע, נוטים להניח בצורה אינטואיטיבית כי ירידה במשקל תוביל באופן טבעי לעלייה בפעילות הגופנית – משום שלגוף קל יותר לנוע, המחקר החדש מדגים את ההיפך: ירידה מסוכנת בפעילות הגופנית שעלולה לפגוע במסת שריר ובהצלחת הטיפול ואף להוביל לסיבוכים שונים.
החוקרים מבהירים כי הממצאים מחייבים שינוי בדרך בה רופאים רושמים את תרופות GLP-1 בקליניקה, כאשר פעילות גופנית אינה יכולה להיחשב כ"רשות" או כהמלצה בלבד, ועליה להיות חלק בלתי נפרד ומרכזי מפרוטוקול הטיפול הרפואי.
ממצאי המחקר מלווים בעבודות נוספות לאחרונה שמדגישות את חשיבות ההקפדה על פעילות גופנית במהלך הטיפול בתרופות GLP-1. מחקרים מזהים יתרונות בעיקר באימוני התנגדות אנאירוביים במהלך הטיפול בזריקות ההרזיה החדשות כאמצעי למניעת אובדן מסת שריר, למשל באמצעות הרמת משקולות בחדר הכושר או אימוני פילאטיס. לצד זאת, למטופלים בתרופות ההרזיה מומלץ במקביל להקפיד על פעילות אירובית קבועה המחזקת את בריאות הלב, למשל בהליכה מהירה, ריצה, רכיבה על אופניים או שחייה, לפי המלצות ארגון הבריאות העולמי (WHO), למשך לפחות 150 דקות בשבוע הפזורות לאורך ימות השבוע בעצימות מתונה או לחילופין 75 דקות בשבוע בעצימות גבוהה.
