מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

הפרעות אכילה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתן גור
מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
דנה צינמן ליטרט
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.

בולימיה נרבוזה

מהי בולימיה? מהם סימני האזהרה להפרעת אכילה מסוג בולימיה? כיצד היא משפיעה על הגוף? ואיך מטפלים בבולימיה?


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

בולימיה היא הפרעת אכילה חמורה המאופיינת באפיזודות קבועות של התקפי זלילה (אפיזודת זלילה בולמית ממוצעת נעה בין 2,000 ל-2,500 קלוריות), במהלכן קיימת תחושה של חוסר שליטה על האכילה, ואחריהן טקס היטהרות באמצעות שיטות שונות.

 

בולימיה נפוצה הרבה יותר בקרב נשים, כאשר רק כ-20%-10% מהאנשים אשר סובלים מבולימיה הם גברים. אנשים בכל הגילים עלולים לסבול מבולימיה, אך הפרעת האכילה נפוצה יותר בקרב מתבגרות ונשים צעירות.

 

הגורמים לבולימיה 

 

הסיבות להתפתחות הפרעה מסוג בולימיה מגוונות ולעתים מכילות גורמים ביולוגיים, נפשיים וחברתיים גם יחד. בין היתר, אנשים אשר סובלים מבולימיה בדרך כלל אוכלים בצורה כפייתית כבריחה מרגשות ובעיות כואבות בחיים. לאחר האכילה, בגלל פחד מעלייה במשקל ותחושת אשם על התנהגות בלתי נשלטת, הם מנסים להפטר מן האוכל לפני שהוא נספג בגוף. אחרי שהם נפטרים מהאוכל הם מרגישים לכאורה יותר רגועים, נקיים ושלווים, אבל בנוסף לכך הם מרגישים חלשים, רועדים ומובסים פיזית ונפשית.

 

לעיתים קרובות טרם התפתחה בולימיה היתה תקופה של אנורקסיה. כך שגורם נוסף לזלילות הן דיאטות ממושכות והרעבה. הגוף הרעב מתאווה לתזונה, ואם האדם הזולל בתגובה לתחושת הרעב פוחד מעלייה במשקל, הוא ימצא דרך להתנקות כדי להפטר מהקלוריות המאיימות.

 

הגורמים להתפתחות הפרעת אכילה

 

הפסיכולוגיה שמאחורי אנורקסיה ובולימיה

 

הקריטריונים לאבחנה של בולימיה

 

לפי ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקני המעודכן לשנת 2013 (DSM 5), על מנת לקבל אבחנה של בולימיה נרבוזה נדרשים הקריטריונים הבאים:

 

א. אפיזודות חוזרות של התקפי אכילה (בולמוסים). בולמוס אכילה מאופיין על-ידי אכילה בפרק זמן מובחן (בתוך עד כשעתיים) כמות של מזון שהיא לכל הדעות גדולה יותר בהשוואה למה שיאכלו רוב האנשים בפרק זמן דומה ובנסיבות דומות, יחד עם תחושה של אובדן שליטה על האכילה במהלך האפיזודה (תחושה שהאדם לא יכול להפסיק את האכילה או לשלוט במה ובאיך שהוא אוכל).

 

ב. חזרה על התנהגויות מטהרות/מפצות בלתי הולמות אשר נועדו למנוע עלייה במשקל, כגון: הקאות יזומות, שימוש לרעה במשלשלים, במשתנים, בחוקנים ובתרופות אחרות, צום או פעילות גופנית מוגזמת.

 

ג. בולמוסי האכילה וההתנהגות המפצה מתרחשים בממוצע לפחות פעם בשבוע בשלושת החודשים האחרונים.

 

ד. ההערכה העצמית מושפעת באופן מופרז ממראה ומשקל הגוף.

 

ה. ההפרעה לא מתרחשת כחלק מאפיזודה של אנורקסיה נרבוזה.

 

סימני אזהרה לבולימיה

 

אצל הסובלת מבולימיה הירידה במשקל בדרך כלל אינה חדה כל-כך (ולכן קשה יותר לאבחן את ההפרעה), אך יש מספר התנהגויות וסממנים גופניים העשויים להעלות חשד לבולימיה.

 

• עדויות לאכילה בולומוסית, לרבות העלמות כמויות גדולות של אוכל בזמן קצר או מציאת אריזות ועטיפות של מזון המצביעות על צריכת כמויות גדולות של מזון.

 

• עדויות להקאות. הסובלת מבולימיה תשתמש לעיתים תכופות בשירותים לאחר הארוחה, כאשר היא יוזמת הקאות בעקבות התקף זלילה לשם "היטהרות".

 

• עדויות לאריזות של משלשלים ו/או משתנים.

 

• משטר פעילות גופנית נוקשה ומוגזם – למרות מזג האוויר, עייפות, מחלה או פציעה קיים צורך קומפולסיבי לשרוף קלוריות שנצרכו.

 

• נפיחות בלתי רגילה של אזור הלחיים או הלסת.

 

• יבלות/חתכים על גב כף היד ופרקי האצבעות כתוצאה מגרימת הקאות באמצעות החדרת היד לפה.

 

• שינויים בצבע או כתמים בשיניים. בשלב מתקדם יותר ניתן לראות גם שיניים מתפוררות.

 

• יצירת טקסים ולוחות זמנים באופן שיפנה זמן לאפיזודות של זלילה והקאה.

 

• באופן כללי, התנהגויות וגישה המצביעות על כך שירידה במשקל, דיאטה ושליטה באוכל הופכות להיות דאגות מרכזיות.

 

הנזקים שבולימיה גורמת לגוף

 

בולימיה עלולה לגרום נזקים חמורים לגוף, אפילו אצל מטופלים עם משקל גוף תקין. האפיזודות של זלילות והקאות עלולות לפגוע במערכת העיכול על כל חלקיה, לגרום לכאבי גרון, דלקות בסינוסים, הפרעה באיזון החומציות, כאבי בטן ואולקוס, בקע סרעפתי או בקעים אחרים, פריצה של קיבה או ושט, דימום, דלקת קרום חלל הבטן ומוות.

 

נזקים נוספים הם התייבשות העלולה לפגוע באיברים בגוף - לרבות בכליות, התעלפויות, התכווצות שרירים או התקפים אפילפטיים, דלקות בדרכי השתן, היווצרות שקיות מתחת לעיניים והתפוצצות כלי דם קטנים בפנים, נפיחות של הבלוטות מתחת ללסת, איבוד ציפוי האמייל של השיניים, הרס החניכיים, שטפי דם וצלקות על האצבעות.

 

חוסר איזון של אלקטרוליטים, במיוחד איבוד אשלגן, יכול לגרום לקצב לב לא סדיר והתקף לב ומוות. תנודות ברמת הסוכר בדם יכולות לגרום הזעה בידיים, רעד עדין, ראייה מטושטשת, חרדה ודפיקות לב מואצות. עלולות להיגרם גם הפרעות הורמונאליות ואי סדירות או העדר וסת עד למצב של עקרות.

 

נוסף על כך, עלולים להיווצר נזקים חמורים הקשורים לשימוש במשלשלים ובחוקן – מרעד ועד גידולים שפירים או ממאירים במעיים, וכאלה הקשורים לשימוש במשתנים – מיובש בפה וסדקים בשפתיים ועד נזק בלתי הפיך בכליות.

 

הטיפול בבולימיה

 

מכיוון שהפרעות אכילה הן מורכבות, טיפולים יעילים צריכים להיות כוללניים ומגוונים. בהתחשב בנסיבות האינדיבידואליות של כל מטופל, מספר אפשרויות טיפול יכולות להתאים: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, פסיכותרפיה, טיפול קבוצתי, טיפול משפחתי, טיפול באומנות ו/או תנועה, יעוץ דיאטני, תרופות לטיפול בדיכאון ועוד. במקרים מסוימים נדרש אשפוז - כדי לתקן הפרעות אלקטרוליטיות והתייבשויות שעלולות להסתיים במוות. הסביבה האשפוזית יכולה לתת לסובלים מבולימיה הזדמנות להתייצב, לקחת פסק זמן מ'מעגל הרשע' של הבולמוסים וההקאות וללמוד הרגלי אכילה חדשים, הרחק מהלחצים שבדרך כלל משפיעים על התנהגויות האכילה שלהם. עבור הסובלים מבולמיה אשר נמצאים במשקל גוף תקין ואינם בסכנה גופנית, עדיף בדרך כלל לבחור בטיפול מרפאתי-אמבולטורי (אשפוז יום).

 

 

עדכון אחרון: ספטמבר 2016

 

 

הכותבת היא פסיכולוגית קלינית במרכז להפרעות אכילה ומשקל בבית החולים שיבא

 

מירי-לביא
30/04/23 1:02

איך אפשר להפסיק עם ההקאות האלה?

היי אני רוצה לשאול לפעמים יש לי חשקים לא מוסברים והיסטרים למתוקים שבא לי למות מהם  אשמח לתשובות איך מתפטרים מהם תודה מראש

שירה80
20/09/20 21:05

יש לי בולמיה התקפי אכילה ואז הקאות מה עושים

55Or
25/10/19 22:55

יש דרך לשאול משהו בפרטי?

אוראל-נבון
13/11/16 10:12

מאחלת המון בהצלחה לכל המתמודדים עם הפרעת אכילה זו. ע"י עזרה נכונה ניתן בהחלט להתגבר על הפרעה זו ולצאת לדרך חדשה. אוראל נבון.