הפרעות אכילה

כמוניהפרעות אכילהמדריכיםאשפוז מטופלים עם הפרעות אכילה בישראל - מדריך מפורט

אשפוז מטופלים עם הפרעות אכילה בישראל - מדריך מפורט

מתי מאשפזים מטופלים הסובלים מהפרעות אכילה כמו אנורקסיה או בולמיה? אילו מסגרות אשפוז קיימות בארץ? האם ניתן לאשפז בכפייה? מה נעשה במהלך האשפוז? ומהו צפוי לאחר השחרור?

מאת דן אבן
תגובות 6

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

הפרעות אכילה הן הפרעות פסיכיאטריות מורכבות, שברוב המקרים מטופלות במסגרות קהילתיות. אולם במצבים מסוימים מצבם הנפשי והפיזי של הסובלות והסובלים מהפרעות אכילה אינו משתפר ואף עלול להידרדר, והם נזקקים לאשפוז בבית חולים, וזאת על רקע ההידרדרות במצב התזונתי וההשלכות הגופניות של הפרעות האכילה. 5% עד 10% מהלוקים בהפרעות אכילה מתים כתוצאה מסיבוכי המחלה. לעתים אף נדרש אשפוז כפוי של מטופל הסובל מהפרעות אכילה על ידי קרוב החושש לבריאותו.

 

"במקרים מסוימים, אשפוז החולה הלוקה באנורקסיה נרבוזה הכרחי - על מנת למנוע סכנת מוות או כדי שהפסיכותרפיה תהיה יעילה" מסבירה מיכל אפק, פסיכולוגית קלינית במרכז להפרעות אכילה ומשקל בבית החולים שיבא ומנהלת קהילת הפרעות אכילה ב'כמוני'. "אנשים מורעבים אינם יכולים להרוויח מתרפיה כי כושר הריכוז ותהליכי החשיבה שלהם פגועים. טיפול באשפוז כולל חזרה לאכילה, עלייה הדרגתית במשקל ובדיקות גופניות לפי הצורך. אשפוז במקרים של בולמיה נדרש במקרים מסוימים כדי לתקן הפרעות אלקטרוליטיות (איבוד מינרלים המוביל לחולשה, התכווצויות שרירים והפרעות קצב לב) והתייבשויות שעלולות להסתיים במוות. הסביבה האשפוזית יכולה לתת לסובלים מבולמיה הזדמנות להתייצב, לקחת פסק זמן מ'מעגל הרשע' של הבולמוסים וההקאות וללמוד הרגלי אכילה חדשים, הרחק מהלחצים שבדרך כלל משפיעים על התנהגויות האכילה שלהם".

 

אפק מסבירה כי חלק מהסובלים מאנורקסיה מתנגדים בצורה מרדנית לקבל עזרה ופועלים בהתנהגות המתבטאת בשקרים, הסתרת אוכל, מניפולציות לגבי המשקל (כגון שתיית מים לפני שקילות) ודרכים נוספות המכוונות לחבל בטיפול. מסיבה זו, היא מדגישה כי חשוב לבחור בתכנית אשפוזית שמציעה צוות מאומן שיכול לטפל במטופלים מפוחדים המתנגדים לטיפול. עוד היא מציינת כי עבור הסובלים מבולמיה אשר נמצאים במשקל גוף תקין ואינם בסכנה גופנית, עדיף בדרך כלל לבחור בטיפול מרפאתי-אמבולטורי (אשפוז יום).

 

העלייה בשכיחותן של הפרעות אכילה, המגיעות לשיעור של עד 5% מהאוכלוסייה, ושיעורי החלמה נמוכים שנאמדים ב-30% עד 50% בלבד, הובילו ברבות השנים לפיתוח מסגרות מגוונות לאשפוז מטופלים עם הפרעות אכילה.

 

האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי מגדיר חמש רמות למסגרות טיפוליות בהפרעות אכילה: מרפאת חוץ (outpatient), מרפאת חוץ לטיפול מתוגבר (intensive outpatient care), אשפוז חלקי (partial hospitalization), מגורים שיקומיים (residential treatments) ואשפוז מלא (inpatient hospitalization). לפי עמדת האיגוד, אשפוז מלא או חלקי או מסגרת של מגורים שיקומיים מהווים אופציה טיפולית רק במצבים בהם התערבויות טיפוליות בקהילה נוסו ולא הוכחו כיעילות או שאינן זמינות.

 

בישראל, בכל הקשור לאשפוז מטופלים הסובלים מהפרעות אכילה, קיים ריבוי של מסגרות אשפוז המייצר בלגן בתחום, אם כי בשנים האחרונות החל תהליך הסדרה. בהיעדר מסגרת אשפוזית אחידה לאנשים עם הפרעות אכילה, במקרים רבים נאלצות משפחות הסובלים מהפרעות אכילה לקיים בירורים שונים על האפשרויות השונות לאשפוז, במקרים רבים ללא הכוונה אפקטיבית.

 

ככלל, מרבית המאושפזים הסובלים מהפרעות אכילה בישראל ובכלל מדינות העולם המערבי הן נשים, כאשר 10% עד 15% מהמאושפזים הם גברים.

 

אשפוז מלא למטופלים עם הפרעות אכילה 

 

מטופלים עם הפרעות אכילה בישראל הנזקקים לאשפוז מלא עשויים להתאשפז במסגרות שונות: חלקם מתאשפזים במסגרות אשפוז הייעודיות להפרעות אכילה הפזורות בארץ, שקיים בהן מחסור במיטות אשפוז ותורי ההמתנה אליהן לעתים אינם מאפשרים אשפוז מיידי. במקרים נוספים, לרבות במצבי חירום, ישנם מטופלים עם הפרעות אכילה המאושפזים במחלקות פסיכיאטריות בבתי חולים כלליים או במחלקות אשפוז בבתי חולים פסיכיאטריים. ויש גם אנשים עם הפרעות אכילה במצבי חירום קשים במיוחד, לאחר הידרדרות תזונתית שהובילה לפגיעה חמורה במערכות גוף שונות, שמוצאים עצמם מאושפזים ביחידות לטיפול נמרץ בבתי החולים הכלליים לצורך איזון מצבם הגופני.

 

חשוב להבין כי בחירה במסגרת אשפוזית שאינה מתאימה עלולה להוביל להחמרה בהפרעת האכילה, הפיכת המצב לכרוני, הפחתת סיכויי ההחלמה והגדלת הסיכון לסיבוכים רפואיים ותמותה.

 

אשפוז מלא במסגרת ייעודית לטיפול בהפרעות אכילה

 

המסגרת ההולמת ביותר לאשפוז מטופלות ומטופלים עם הפרעות אכילה היא מסגרת ייעודית. מבקר המדינה, בדו"ח שפרסם במאי 2013, הצביע על מחסור חמור במסגרות אשפוז ייעודיות לטיפול בהפרעות אכילה בבתי החולים בישראל ועל תורי המתנה ממושכים למסגרות אלו, וזאת למרות שמרבית המומחים בתחום ועבודות בנושא העלו כי מחלקות ייעודיות הן היעילות ביותר לאשפוז מטופלים עם הפרעות אכילה.

 

בישראל ארבעה בתי חולים כלליים בלבד מפעילים מסגרות ייעודיות המכוונות לאשפוז מטופלים עם הפרעות אכילה, כמפורט:

 

• המרכז הרפואי שיבא בתל השומר (רמת גן): המחלקה מיועדת למאושפזים בכל הגילים. 20 מיטות אשפוז במחלקה המיועדת לקטינים ו-32 מיטות אשפוז במחלקה למבוגרים בגילי 18 עד 70.

 

• מרכז שניידר לרפואת ילדים בפתח תקווה: המחלקה מיועדת לקטינים עד גיל 18, וכוללת 6 מיטות אשפוז.

 

• בית החולים הדסה עין כרם בירושלים: מסגרת ייעודית פועלת לקטינים עד גיל 18 (10 מיטות אשפוז), ובמקביל קיימת מסגרת אשפוזית לבוגרים עם הפרעות אכילה בתוך המחלקה הפסיכיאטרית (10 מיטות אשפוז נוספות).

 

• המרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע: היחידה להפרעות אכילה מיועדת לילדים ונוער בגילי 12 עד 21. היחידה נפתחה באוגוסט 2012 על רקע מחסור חמור בדרום במסגרות בתחום וכוללת 10 מיטות אשפוז מלא.

 

דו"ח מבקר המדינה התריע על תורי המתנה ממושכים למסגרות אלה, באופן שאינו מאפשר ברוב המקרים לאשפז בהם מטופלים עם הפרעות אכילה הנזקקים לאשפוז דחוף. בין השאר נמצא בדו"ח כי תור ההמתנה באחת המחלקות עמד על חודשיים עד ארבעה חודשים בממוצע, כשהמתינו בה לאשפוז 30-10 חולות בכל זמן נתון.

 

עוד מתריע הדו"ח על היעדר פריסה ארצית של מסגרות לאשפוז מלא של אנשים עם הפרעות אכילה בפריפריה, מה ש"מצריך חולות המתגוררות באזורים מרוחקים להתאשפז הרחק ממשפחותיהן ומילדיהן", לשון הדו"ח.

 

משרד הבריאות החל תהליך מתמשך להרחבת מסגרות האשפוז המלא של מטופלים עם הפרעות אכילה, ובשנים האחרונות נוספו מיטות אשפוז במסגרות הייעודיות – לרבות 8 מיטות לאשפוז נערות בשנת 2011 ו-9 מיטות אשפוז לבוגרות בשנת 2012, אם כי לפי מבקר המדינה גם תוספת זו אינה מספקת ואינה נותנת מענה לצרכים בשטח. מזה מספר שנים מתקיימים דיונים להוספת 10 מיטות לאשפוז מלא לבוגרים עם הפרעות אכילה במרכז הרפואי רמב"ם בו פועלת מרפאה פעילה במסגרת אשפוז יום, אולם יוזמה זו טרם יצאה לפועל.

 

בשיבא פועלת המחלקה הייעודית לאשפוז עם הפרעות אכילה היחידה לבוגרים, בה מאושפזים מטופלים מכל הארץ. לאחר דו"ח מבקר המדינה נוספו במחלקה מיטות אשפוז, ונכון לשנת 2016 זמן ההמתנה הממוצע לאשפוז בה הוא כשבועיים.

 

אשפוז מלא במחלקה פסיכיאטרית בבית חולים כללי

 

לפי עמדת משרד הבריאות, החלופה העיקרית בישראל לאשפוז מטופלים עם הפרעות אכילה במצבים בהם ישנם תורי המתנה ממושכים למסגרות של אשפוז ייעודי או לחולות וחולים שמתגוררים בצפון או בדרום ומבקשים להתאשפז בסמוך לביתם – היא אשפוז במחלקה פסיכיאטרית בבית חולים כללי. בישראל פועלות מחלקות פסיכיאטריות בבתי החולים זיו בצפת, בית חולים לגליל המערבי בנהריה, רמב"ם בחיפה, הלל יפה בחדרה, וברזילי באשקלון. כמו כן, בבית החולים הדסה בירושלים ישנן 10 מיטות אשפוז לבוגרים עם הפרעות אכילה בתוך המחלקה הפסיכיאטרית.

 

במסגרות אלו מאושפזים גם אנשים עם הפרעות אכילה הנזקקים לאשפוז חירום. עם זאת, ישנם מצבים בהם במקרי חירום מוצאים עצמם אנשים עם הפרעות אכילה באשפוז מלא בבית חולים פסיכיאטרי ולפעמים גם במחלקה לטיפול נמרץ כללי.

 

במקרים רבים, חולים המאושפזים עם הפרעת אכילה במחלקה פסיכיאטרית בבית חולים כללי סובלים גם ממחלה פסיכיאטרית נוספת, למשל סכיזופרניה, דיכאון קשה המלווה בסכנה אובדנית או הפרעת חרדה קשה.

 

אשפוז מלא במחלקה לטיפול נמרץ כללי

 

דו"ח מבקר המדינה הצביע על מצבים בהם מגיעות לאשפוז חולות אנורקסיה הזקוקות, עקב מצבן הרפואי הקשה, לטיפול מוגבר ייעודי, "אולם מתאשפזות במקום זאת בטיפול נמרץ כללי".

 

במשרד הבריאות נבחן בזמנו מודל לאשפוז נערות עם הפרעות אכילה במצבים מסכני חיים תחילה במחלקה לטיפול נמרץ במסגרת שמוגדרת כ'טיפול מוגבר' (דרגה אחת נמוכה יותר מטיפול נמרץ כללי) ובהמשך במסגרת ייעודית לטיפול בהפרעות אכילה – אולם מודל זה עדיין מיושם באופן חלקי בלבד בשטח.

 

בשיבא פועלת יחידה לטיפול מוגבר בתוך המחלקה הייעודית לאשפוז עם הפרעות אכילה, ובהדסה עין-כרם, במסגרת מיטות האשפוז לאנשים עם הפרעות אכילה שבמחלקה הפסיכיאטרית – ישנה תשתית גם לאשפוז חולים בסכנת חיים, לרבות קרבה לציוד החייאה.

 

אשפוז מלא בבית חולים פסיכיאטרי

 

בישראל 14 מרכזים לבריאות הנפש המאפשרים טיפול במסגרת אשפוז מלא להפרעות פסיכיאטריות שונות. למרות שלדעת מומחים בתחום בריאות הנפש, הפרעות אכילה אינן מוגדרות ברוב המקרים כהפרעות עם אלמנטים פסיכוטיים, ועדיף למטופלים שאובחנו עם הפרעת אכילה ונזקקים לאשפוז מלא להתאשפז בבית חולים כללי – ישנם מצבים בהם המטופלים מוצאים עצמם באשפוז בבית חולים פסיכיאטרי, לרבות במצבי חירום נפשיים וכשלא קיימת סכנה גופנית, ובעיקר במצבים בהם קיימת תחלואה פסיכיאטרית נלווית.

 

לפי דו"ח מבקר המדינה, "האשפוז בבתי חולים פסיכיאטריים אינו מתאים ברוב רובם של המקרים לחולות בהפרעות אכילה, ומרתיע חולות רבות בשל התדמית הנלווית לו. לדעת מומחים, לרבות מנהלי בתי חולים פסיכיאטריים, ראוי שהחולות הללו יקבלו טיפול רפואי במחלקות ייעודיות בבתי חולים כלליים או במחלקה פסיכיאטרית בבית חולים כללי". יחד עם זאת, לפי נתוני משרד הבריאות, בשנים 2010 עד 2012 אושפזו בבתי החולים הפסיכיאטריים בישראל 130 חולות בהפרעות אכילה, חלקן נערות. יוזמה שנידונה בשנים האחרונות להעברת מחלקות לאשפוז נוער הפועלות בבתי חולים פסיכיאטריים לבתי חולים כלליים טרם יצאה לפועל. לפי נתוני משרד הבריאות לשנת 2008, שבה אושפזו בישראל 250 ילדים ונוער עם הפרעות אכילה במסגרות אשפוז מלא, בבתי החולים הפסיכיאטריים אושפזו 22 ילדים, ואילו 228 אושפזו בבתי חולים כלליים, מרביתם במחלקה פסיכיאטרית ורק מיעוטם במסגרות ייעודיות.

 

אשפוז יום למטופלים עם הפרעות אכילה 

 

לצד האשפוז המלא, קיימות מסגרות שונות לאשפוז יום של מטופלות עם הפרעות אכילה, לצד מסגרות של טיפולים מרפאתיים. מסגרת קבועה של אשפוז יום מיועדת למצבים שבהם המצב אינו אינטנסיבי דיו כדי לחייב אשפוז מלא, או במצבים בהם חולים שהיו במסגרת של אשפוז מלא מבקשים לשוב לקהילה באופן הדרגתי. לאשפוז מלא מספר חסרונות מובנים שמסגרת של אשפוז יום עשויה לפתור, לרבות ניתוק החולה מהסביבה הטבעית כגון לימודים ועבודה לכמה חודשים וחשיפה למאושפזים אחרים במצב קשה שעלולה להוביל להחמרת תסמינים. מסגרות לאשפוז יום לרוב כוללות טיפולים אינטנסיביים בבוקר ועד שעות אחר הצהריים ולעתים אף עד ארוחת הערב ולאחר מכן, ושינה בבית. "כיום רואים יותר ויותר אמהות הסובלות מהפרעות אכילה ומסגרת של אשפוז יום מאפשרת להן לקבל טיפול במהלך היום ולחזור לאחר מכן לבית, לילדים" מסבירה אפק. 

 

לפי נתונים שהוצגו בדו"ח מבקר המדינה, בישראל פועלות 12 עמדות לאשפוז יום של קטינים בזיו בצפת, 10 עמדות לקטינים באסף הרופא בצריפין ו-12 עמדות לקטינים בסורוקה, ואילו לבוגרים פועלות 10 עמדות ברמב"ם ו-20 עמדות במרכז הרפואי רעות בתל אביב. המבקר מבהיר כי מספר העמדות לאשפוז יום מצוי אף הוא במחסור, בייחוד כשמדובר בכלי יעיל למניעת אשפוזים חוזרים. לפי הדו"ח, תמחור נמוך של מסגרות האשפוז יום לטיפול בהפרעות אכילה גורמות להיעדר כדאיות מצד בתי החולים בישראל לפתח מסגרות שכאלה ולפתוח עמדות חדשות.

 

כמה עולה אשפוז מטופלים הסובלים מהפרעות אכילה?

 

כיום, לאחר כניסתה לתוקף של הרפורמה בבריאות הנפש, אשפוז מטופל עם הפרעות אכילה במסגרת של אשפוז מלא או אשפוז יום ממומן על ידי קופת החולים וניתן במסגרת התחייבות של קופת חולים (טופס 17), בדומה לאשפוז בבית חולים כללי מסיבות אחרות.

 

קופת חולים אינה רשאית לגבות השתתפות עצמית עבור אשפוז בבית חולים בגין הפרעה נפשית. עם זאת, הקופה רשאית לגבות השתתפות עצמית בגין טיפול במרפאות חוץ פסיכיאטריות בבתי חולים כלליים, במסגרת של אשפוז יום או טיפול מרפאתי – בעלות של ביקור במרפאת חוץ – 32 ש"ח לרבעון, נכון למארס 2016.

 

האם אפשר לאשפז מטופל עם הפרעות אכילה בניגוד לרצונו (אשפוז בכפייה)?

 

אשפוז כפוי בגין הפרעות אכילה נדרש בעיקר עבור חולים עם אנורקסיה, שעלולים להימצא במצב של סכנת חיים עם הידרדרות המחלה, אובדן שליטה והתפתחות פגיעות גופניות שונות על רקע תזונה ירודה. עם זאת, מאחר שהפרעת אכילה אינה מוגדרת כהפרעה פסיכיאטרית פסיכוטית, אשפוז בכפייה הוא מנגנון מורכב שבחלק מהמקרים אינו ניתן ליישום, ולעתים מצריך התמודדות קשה של קרובי המשפחה, בייחוד במצבים בהם המטופל מלווה בעורך דין.

 

ככלל, קיימת אפשרות משפטית לאשפוז כפוי של נערה או נער עם אנורקסיה באמצעות צו בית משפט לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) - 1960 וחוק טיפול בחולי נפש - 1991. בהליך זה, כשהמשפחה, צוות בית הספר, עובד סוציאלי או יועץ חינוכי מאמינים כי מצבו הנפשי של הנער או הנערה מצריך אשפוז, וקיים סירוב לטיפול או אשפוז בהסכמה, יש לפנות לפקידת סעד של משרד הרווחה. פקידת הסעד מקיימת בירור האם הנער נמצא במצב פסיכוטי או במצב נפשי שעלול לגרום נזק להתפתחותו התקינה – קטגוריה המכסה גם אנורקסיה. בנוסף מבררת פקידת הסעד האם כתוצאה ממצב הקטין יש סכנה לעצמו או לאנשים סביבו, והאם הוא מסרב לאשפוז בהסכמה. במידה שמתקיימים תנאים אלה, פקידת הסעד פונה בבקשה לצו אשפוז בכפייה של הקטין לבית המשפט לנוער. בית המשפט לרוב מבקש לצורך הערכת מצבו של הילד גם חוות דעת של ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ונוער הפועלת בלשכת הפסיכיאטר המחוזי של משרד הבריאות ומונה פסיכיאטר מומחה לילדים ונוער, פסיכולוג קליני, פסיכולוג חינוכי, פקיד סעד ומשפטן. כמו כן שומע בית המשפט גם את עמדת הקטין בנושא. בתהליך גיבוש החלטתו נותן בית המשפט משקל גבוה יותר לעמדתו של קטין מעל גיל 15 לעומת קטין מתחת לגיל 15.

 

אשפוז כפוי לבגיר עם הפרעת אכילה מורכב בהרבה, ואינו חד משמעי בישראל מבחינה חוקית. ברמה העקרונית, פסיכיאטר מחוזי מוסמך להורות על אשפוז בכפיה של בוגר בבית חולים פסיכיאטרי או מחלקה פסיכיאטרית בבית חולים כללי, וזאת במצבים בהם המחלה מסכנת אותו או את הסביבה. עם זאת, קיימת מחלוקת משפטית האם אנורקסיה בשלביה השונים מוגדרת כמחלה לצורך אשפוז בכפייה, וקיימות פסיקות סותרות בנושא, וגם בית המשפט העליון פרסם פסיקות שונות, ללא הלכה מחייבת. המצבים החד משמעיים היחידים המאפשרים באופן ברור אשפוז בכפייה של בגיר עם אנורקסיה הם אלו שבהם נלוות לאנורקסיה אבחנה של פסיכוזה.

 

גם תהליך של מינוי אפוטרופוס לאנשים בוגרים עם הפרעות אכילה בצו בית משפט – אפוטרופוס על גופם של החולים – אינו תהליך משפטי שמאפשר באופן מפורש אשפוז בכפייה, ולעתים תהליך זה נעשה על ידי קרובי המשפחה רק כצעד נוסף בשכנוע האדם הסובל מהפרעות אכילה כי יש מקום שיתאשפז מרצון בבית חולים.

 

מחקר בריטי שפורסם באוגוסט 1999 בכתב העת British Journal of Psychiatry העלה כי יעילות האשפוז הכפוי בהפרעות אכילה דומה ליעילות האשפוז בהסכמה מבחינת הגעה למשקל היעד, אם כי השיפור בקרב מטופלים שאושפזו בכפייה איטי יותר, וכן תועד שיעור תמותה גבוה יותר בחלוף 5.7 שנים בממוצע מהאשפוז.

 

מתי מאשפזים מטופלים עם הפרעות אכילה?

 

לאור המצוקה במסגרות אשפוז ייעודי מלא למטופלות עם הפרעות אכילה, מומלץ להחליט מבעוד מועד על אשפוז, ולא להמתין למצב חירום שעלול להוביל לאשפוז ביחידה לטיפול נמרץ כללי או בבית חולים פסיכיאטרי.

 

בעבר היה ידוע בישראל על אשפוז מטופלים עם הפרעות אכילה ממניעים כלכליים, כשהטיפול בהפרעות אכילה לא נכלל בסל השירותים, ואשפוז היה האפשרות היחידה לקבלת טיפול כוללני על חשבון מערכת הבריאות הציבורית, אולם בעיה זו נפתרה ברובה עם יישומה של הרפורמה בבריאות הנפש, כשכיום לקופת חולים אחריות על טיפול כוללני בהפרעות נפשיות ופיזיות כאחד, לרבות טיפולים בהפרעות אכילה.

 

מאמר בנושא האשפוז של מטופלים עם הפרעות אכילה שפורסם בישראל ביולי 2007 בכתב העת "הרפואה" מדגיש כי בהחלטה האם לאשפז מטופל עם הפרעות אכילה יש להתחשב במספר מדדים, לרבות:

 

• סימנים גופניים: לחץ דם נמוך ועלייה בקצב הלב (עלייה של 20 פעימות לדקה) או ירידה בלחץ הדם (בערך של 20 מ"מ כספית), ברדיקרדיה - שמשמעותה ירידה בקצב הלב של פחות מ-40 פעימות לדקה, טכיקרדיה שמשמעותה דופק לב מואץ של מעל ל-110 פעימות לדקה או חוסר יכולת לשמור על טמפרטורת גוף מאוזנת.

 

לדברי ד"ר איתן גור, מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל שבמרכז הרפואי שיבא ומנהל תחום הפרעות אכילה ב'כמוני', "ישנן החמרות שונות במצב הגופני שמובילות לאשפוז, למשל חולות עם אנורקסיה ותת משקל קיצוני, למשל חולות ששוקלות 25 קילו, ובמרפאה יפנו אותן לאשפוז, או חולות עם בולמיה שמגיעות למצבים של שינוי בריכוזי המלחים בגוף, הפרעות קצב והתעלפויות".

 

• סימנים נפשיים: הפרעה נפשית נלווית כגון דיכאון, פסיכוזה, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית קשה או נטייה אובדנית.

 

• סימנים התנהגותיים: ירידה דרמטית בצריכת המזון, סירוב לאכול, הקאות ומצבים בהם קיים צורך בהזנה מלאכותית או צורך להגביל פעילות גופנית אינטנסיבית.

 

• בעיה בקשר המשפחתי: חוסר יכולת לספק תמיכה בבית עקב מערך משפחתי קונפליקטואלי

 

מה עושים במהלך האשפוז?

 

חשוב להבין כי אשפוז מטופלים עם הפרעות אכילה בבית חולים במקרים רבים אינו מהווה פתרון קסם, ואינו תחליף לטיפול מרפאתי, ולרוב מכוון רק להוביל מגמה של שיפור, ובהמשך דורש עבודה אינטנסיבית במסגרות קהילתיות, במטרה למנוע אשפוז חוזר.

 

אשפוז מטופל עם הפרעות אכילה אורך כשלושה חודשים בממוצע, ולדברי ד"ר גור, "מטרתו לנרמל את הרגלי האכילה והמשקל ולהציע טיפול נפשי אינטנסיבי בעזרת טיפולים פרטניים. במסגרת של שיבא, כל מאושפז עובר ליווי של צוות מטפל הכולל דיאטנית, עובדת סוציאלית, פסיכולוגית, מנהלת מקרה ופסיכיאטר, ובמקביל ישנם טיפולים קבוצתיים. המאושפז מצוי רוב שעות היום במסגרת טיפולית שעוסקת בתכנים מיוחדים הקשורים למחלה. כמו כן, ישנן ארוחות מובנות תחת השגחה בחדר האוכל. זו מסגרת התנהגותית עם חיזוקים חיוביים, שמטרתה להוביל את המאושפזים בדרך הנכונה".

 

מסגרות האשפוז בישראל למטופלות עם הפרעות אכילה שונות בתכנים אליהם נחשפים המאושפזים, בהתאם לסוג המסגרת, אך ברמה העקרונית כוללות לרוב שילוב של תמיכה תזונתית ונפשית.

 

הגדרת משקל יעד: בקרב מאושפזות ומאושפזים עם אבחנה של אנורקסיה, בתחילת האשפוז נמדד המטופל, ונקבע לרוב משקל היעד שאליו הוא נדרש להגיע בתום האשפוז.

 

לפי הנחיות איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי (APA), נקבע כי הקצב המצופה לעלייה במשקל אמור לעמוד על 3-2 פאונד לשבוע באשפוז (0.9 עד 1.36 ק"ג) ו-0.5 עד 1 פאונד (0.22 עד 0.45 ק"ג) לשבוע במסגרת טיפול במרפאות חוץ. לדברי ד"ר גור, "היעד הוא לעלייה של חצי קילו עד קילו בשבוע. יש מאושפזות עם חסר משקלי של 15 קילו, שנדרש לעתים 4-3 חודשים כדי להשיבן למשקל תקין. יש לזכור כי עלייה במשקל אינה יעד לכלל המאושפזים, ויש הפרעות אכילה שאין בהם צורך להגדרת יעד שכזה, למשל מאושפזות עם הפרעת אכילה בולמוסית שסובלות מהתקפי זלילה, שחלקן עם השמנת יתר קיצונית".

 

תפריט אישי: למאושפז עם הפרעות אכילה נקבע לרוב תפריט אישי עם דיאטנית. האכילה בזמני הארוחות נעשית לרוב תחת השגחה, ליווי ותמיכה של הצוות המטפל. לדברי ד"ר גור, "התפריט מותאם לצרכי המאושפז. לעתים ההתאמה אינה רק בכמות האוכל, אלא בחיזוק הצורך במגוון של מזונות, כי יש מאושפזים שרגילים לאכול רק מזון אחד וסובלים מחסרים תזונתיים. מאושפזים גם צריכים תמיכה לאכול בחברת אנשים אחרים, וחלקם צריכים ללמוד מחדש איך לאכול נכון, למשל מאושפזים שאוכלים גביע יוגורט בשעתיים".

 

תמיכה נפשית: הטיפול הפסיכולוגי במסגרת האשפוזית למטופלים עם הפרעות אכילה לרוב ניתן בגישות משולבות של פסיכותרפיה וטיפול התנהגותי-קוגניטיבי, לעתים בשילוב של טיפולים ייעודיים – כגון טיפול בהבעה או טיפול באמנות, ותוך מתן חיזוקים חיוביים למאושפז על התנהגות מקדת בריאות.

 

תכנית טיפולית: לרוב מקובל להתאים למאושפז עם הפרעות אכילה תכנית טיפולית פרטנית, ולבצע מעקבים תכופים כדי לוודא את ההתקדמות, שנמדדת בעיקר על פי היענות לטיפולים, לתפריט האישי ולעלייה במשקל ביחס ליעד שנקבע.

 

ביקורים: לאור אופייה המורכב של הפרעת אכילה וחומרתה הקשה של המחלה במצבים המחייבים אשפוז, בחלק ממסגרות לאשפוז מלא מוגבל מספר הביקורים של קרובים בשבועות הראשונים ועד לייצוב מצבו של המטופל. לדברי ד"ר גור, "בשיבא יש ביקורים חופשיים מהיום הראשון לאשפוז, אולם יציאה לחופש בבית מתאפשרת רק כעבור שבועיים מהאשפוז במחלקה".

 

תרופות: טיפול במסגרת אשפוז מלא של מטופל עם הפרעות אכילה מלווה לעתים בהתאמת טיפול בתרופות פסיכיאטריות שמטרתו לשפר את המצב הנפשי. "אין כיום תרופה ייעודית להפרעות אכילה, והתרופות מותאמות למאושפזים לפי הצורך כדי להקל על התסמינים. למשל, אם מישהי מדוכדכת או סובלת מחרדות, תותאם לה תרופה לשיפור המצב", מסביר ד"ר גור.

 

לפי ממצאי מחקר שבחן חוויות של מאושפזים עם הפרעות אכילה במרכז רפואי בישראל, 12 נשים וגבר בגילי 38-18, שאובחנו עם אנורקסיה, בולמיה או הפרעת אכילה שאינה ספציפית, האשפוז עם הפרעות אכילה מלווה בעיקר בעיסוק סביב שאלות של השתייכות לקהילת הסובלים מהפרעות אכילה ובידול ביחס לאחרים בקהילה זו. מאושפזים נטו להגדיר את עצמם בו זמנית כייחודיים ביחס למאושפזים אחרים עם הפרעות אכילה ("המקרה שלי מיוחד"), ומנגד כשייכים לקבוצת מאושפזים גדולה. העמדה הדו-משמעית אפשרה למטופלים קרבה למאושפזים אחרים, לצד ריחוק שסייע להם להתמודד עם הסכנות של הידרדרות חוזרת למצב קשה. המחקר, שנערך על ידי חוקרים בריטים מאוניברסיטת אוקספורד, פורסם בגיליון ספטמבר 2014 של כתב העת PLoS ONE. 

 

מה קורה לאחר שחרור מאשפוז? ואילו מסגרות שיקום קיימות? 

 

בתום תקופת האשפוז, לקראת שחרורו של מטופל עם הפרעות אכילה הביתה, לרוב הוא מופנה לשיקום, לרבות באמצעות הפנייה למסגרת של טיפול באשפוז יום או טיפול מרפאתי, או הפנייה למסגרות שיקומיות ייעודיות הפועלות בקהילה – דרך קופת חולים או במגזר הפרטי.

 

בישראל קיימות מספר מסגרות שיקומיות לסובלים מהפרעות אכילה, שיכולות לשמש גם לשיקום לאחר אשפוז מלא, חלקן במסגרות ציבוריות, לרבות מרפאות קהילתיות לטיפול בהפרעות אכילה של קופות החולים ובבתי חולים, למשל מכון אגם לטיפול ושיקום הפרעות אכילה שבמרכז רעות בתל אביב והמרפאה להפרעות אכילה הנוטרים של בית החולים שלוותה ברעננה, וחלקן בסקטור הפרטי, למשל במסגרות טיפוליות של עמותת שחף, או במסגרת מגורים שיקומיים בהוסטלים, כמו מגורים שיקומיים ייעודיים לסובלים מהפרעות אכילה שמופעלים על ידי עמותת נופית בהוד השרון ועל ידי יזמים פרטיים ברמת ישי ובבאר שבע. כל מסגרת מיועדת לקליטת 14 מטופלים עם הפרעות אכילה ששוחררו מאשפוז.

 

שיקום הפרעות אכילה במסגרת מגורים משותפים בבית שיקומי בפיקוח צוות מקצועי (הוסטל) מותאם לרוב לתקופה של שנה וחצי, ומיועד להגדיל את סיכויי ההחלמה ולמנוע אשפוזים חוזרים. עם זאת, דו"ח מבקר המדינה העלה כי חסרות בישראל מסגרות הוסטלים ייעודיות לסובלים מהפרעות אכילה, בעיקר באזור ירושלים והדרום, שיאפשרו שיקום ממושך תוך כדי השגחה רפואית זמינה. בדו"ח המבקר מצוין כי לקבלה במסגרות הקיימות יש רשימות המתנה, המעידות על מחסור בשירותים שיקומיים.

 

במקרים רבים, מטופלים עם הפרעות אכילה משוחררים מאשפוז במצב מאוזן, ובקהילה מדרדר מצבם פעם נוספת, והם נזקקים לאשפוז חוזר. בקרב מטופלות עם אנורקסיה מגיעים אשפוזים חוזרים לשיעור של עד 63% מהמתאשפזות המתבגרות ו-25% עד 35% מהבוגרות.

 

בעבודות שונות נמצא כי גורמי הסיכון המובילים לאשפוז חוזר של מטופלות עם הפרעות אכילה כוללים זמן אשפוז קצר מדי, שחרור המאושפז/ת במשקל נמוך ממשקל היעד שנקבע בתחילת האשפוז, גיל צעיר (מתחת ל-15 שנים), מדד השמנה BMI נמוך בעת הקבלה לאשפוז וקצב אטי מדי של עלייה במשקל במהלך האשפוז.

 

 

סייע בהכנת הכתבה: ד"ר איתן גור, מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל שבמרכז הרפואי שיבא ומנהל תחום הפרעות אכילה בכמוני 


עדכון אחרון: מארס 2016

 

Anonymouse
Anonymouse
16/04/19 17:52
אני מוכרחה לציין לשבח את בית החולים הפסיכיאטרי שלוותה. הם עזרו לי מאד באישפוז יום שם עם הקשיים וההפרעות שלי.
אני61
22/02/19 1:30
מסכימה לגמרי. הכתבה מאד מחמיאה לתל השומר כשבפועל הבנות שם מקבלות יחס של חולות נפש ואחוזי ההצלחה שם מאד מאד מאד נמוכים.
orti
13/11/17 10:42
חייבת לציין שישנם אי דיוקים לעניין האשפוז בתל השומר. העליה אינה הדרגתית! המטופלים הם רובוטים שעשויים לעלות גם 3 קילו בשבוע, כי ככה נוח לצוות- לדחוף להם אוכל שישמינו מהר. והטיפול התרופתי אינו תמיד ני...
חייבת לציין שישנם אי דיוקים לעניין האשפוז בתל השומר.
העליה אינה הדרגתית! המטופלים הם רובוטים שעשויים לעלות גם 3 קילו בשבוע, כי ככה נוח לצוות- לדחוף להם אוכל שישמינו מהר.
והטיפול התרופתי אינו תמיד ניתן רק בהתאם לצורך והמצב של המטופל אלא גם בהתאם ל"צורך" של המטפל- הצוות- והוא שהמטופל יהיה רגוע, שקט, אפטי ו..רובוט!!!!
מלאך123
19/11/17 1:48
אבל קצב העלייה תלוי בך לא? אם את עולה חצי קילו בשבוע אז לא מעלים בתפריט איך הם דוחפים אוכל?
נולדת-מחדש
29/03/16 10:56
האם יש היום מסגרות של אשפוז יום על בסיס יומיומי שכולל ארוחות?

 
Anonymouse
Anonymouse
16/04/19 17:52
כן. בשלוותה
קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: