מחקר ישראלי מצא: היריון במלחמה – מקור לצמיחה אישית
למרות האתגרים הרגשיים והגופניים הכרוכים בהיריון, והסיכון להחמרתם בזמן מלחמה, חוקרים ישראלים מצאו כי המלחמה בשנתיים האחרונות גם לוותה אצל נשים הרות בהזדמנויות לצמיחה אישית
היריון מהווה תקופה שמחה בחיי האישה, אך היריון גם מלווה באתגרים רבים, וכרוך בדאגות רגשיות וגופניות שעלולות להחמיר במהלך אירוע משברי כגון מלחמה ולהעלות את הסיכון להתפתחות תסמיני פוסט-טראומה (PTSD). עם זאת, נסיבות מלחיצות כמו היריון עשויות גם להוות הזדמנות לחוות צמיחה אישית.
בשנים האחרונות תיארו מחקרים שונים תהליכים חיוביים של צמיחה אישית שעשויים להיגרם לאחר חשיפה לטראומה, גם במלחמה – תופעה שאף קיבלה את הכינוי הרפואי-מדעי 'צמיחה פוסט טראומטית'. המונח הותווה לראשונה בשנת 1996 על ידי צמד הפסיכולוגים האמריקאים ריצ'רד טדשי (Tedeschi) ולורנס קלהון (Calhoun), ומתייחס לשינויים חיוביים בתפיסותיו ובחייו של נפגע שפיתח הפרעת דחק פוסט טראומטית תוצאה מחשיפה לאירוע טראומטי בעבר, הבאים לידי ביטוי בתפיסות חיוביות, משמעות קיומית חזקה ומערכת יחסים עמוקה יותר עם אחרים. מחקרים לאחרונה תארו את המנגנון שעשוי להתפתח עקב חשיפה לסוגים שונים של טראומה, אפילו לאחר אבחון בסרטן השד.
ההנחה כי אירועים מלחיצים או תקופות מאתגרות עלולים לערער את ההנחות הבסיסיות ביותר של הפרט לגבי עצמו ולגבי העולם, תהליך המלוּוה במצוקה, אי־וודאות וחוסר ביטחון, וכדי להתמודד עם החוויה – מתפתח תהליך התמודדות שמטרתו לבנות מחדש את מערכת האמונות היסודיות שנפגעה, תהליך הכולל מרכיבים קוגניטיביים ורגשיים, למשל הרהורים חודרניים ומכוּונים ןמסגור מחדש של משמעות החיים, באופן המוליך לשינויים חיוביים, בין השאר בחוסן אישי, יחסים בין־אישיים, זיהוי אפשרויות חדשות, הערכה מחודשת של החיים, והעמקה ברוחניות או באמונה דתית.
עתה תיארו חוקרים ישראלים כיצד המלחמה האחרונה מול החמאס שפרצה לאחר אירועי ה-7 באוקטובר הובילה נשים הרות בישראל לפתח מנגנון של צמיחה אישית.
חוסר יציבות כלכלית, אופטימיות וחיפוש משמעות
החוקרים מהמחלקות לפסיכולוגיה ועבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן, בשיתוף חוקר מאוניברסיטת מדינת קולורדו ומאוניברסיטת נורת'-ווסט בדרום אפריקה, ביקשו לבחון את ההשפעות ההדדיות של מאפייני היריון ודאגות הקשורות בהיריון ושל תסמיני פוסט-טראומה עם צמיחה אישית – אופטימיות, משמעות בחיים. המחקר נערך בקרב 175 נשים בגילי 20–45 (בגיל ממוצע 31.2 שנים), שהיו בהיריון בחודש הראשון למלחמת "חרבות ברזל" לאחר ה-7 באוקטובר. הנשים נתבקשו למלא סדרת שאלוני דיווח עצמי על פוסט טראומה וצמיחה פוסט טראומטית. הנשים גויסו דרך רשתות חברתיות, רובן (93%) היו הרות או חיו עם בן זוג במהלך ההיריון, ורובן (82%) היו עם תואר אקדמי.
ניתוח סטטיסטי מצא כי מבין משתני הרקע, מצב סוציואקונומי נמוך יותר היה קשור באופן מובהק עם רמה גבוהה יותר של צמיחה אישית במהלך ההיריון. זאת בהבדל ממחקר ישראלי שפורסם ביוני 2025 בכתב העת Journal of Reproductive and Infant Psychology שהדגים כי דווקא יציבות כלכלית משפיעה לטובה על הסיכוי לצמיחה אישית של נשיים לאחר לידה. כמו כן, רמת אופטימיות גבוהה יותר בחיים וחיפוש משמעות מוגבר נקשרו לרמות גבוהות יותר של צמיחה אישית בהיריון. אצל נשים צעירות, עוצמה גבוהה יותר שך תסמינים פוסט-טראומטיים על רקע מתקפת החמאס ב-7 באוקטובר הייתה מלווה גם בחוויית צמיחה אישית גבוהה יותר.
המחקר לא מצא קשר בין גיל האישה ובין מספר הלידות שעברה לבין הסיכוי לצמיחה אישית, בהבדל מעבודות אחרות שבחנו נשים ללא קשר לחשיפה למלחמה.
החוקרים סיכמו כי "הממצאים מספקים עדות ייחודית לצמיחה אישית בקרב נשים הרות, גם בצל מלחמה, ומדגישים את הצורך שאנשי מקצוע יתמקדו בעיקר במשאבים הפסיכולוגיים של נשים במהלך ההיריון, במיוחד בתקופות משבר, תוך עידוד אופטימיות ושיח על סוגיות של משמעות בחיים".
במחקר השתתפו אלעד מיכאלביץ'-סוקר, ד"ר ליה רינג, פרופ' אסתר יופה, מראם עואד-יאסין, פרופ' מיכאל סטגר ופרופ' אורית טאובמן-בן-ארי, וממצאיו מדווחים בגיליון אוגוסט 2025 של כתב העת International Journal of Psychology.
תקופת לחץ כפולה
החוקרים חידדו כי על בסיס הממצאים זיהו כי למאפיינים דמוגרפיים של נשים הרות ולמאפייני היריון יש תפקיד מוגבל יחסית בחוויית צמיחה אישית בהיריון בתקופת מלחמה, בהשוואה להיבטים פסיכולוגים. עם זאת, המחקר מחדד תובנות מעבודות נוספות בתחום הצמיחה הפוסט טראומטית, ולפיהן נסיבות חיים מלחיצות כמו מלחמה אינן מובילות רק לתוצאות שליליות של מצוקה, אלא עשויות גם להוות הזדמנות לחוות צמיחה אישית. החוקרים מוסיפים כי לפי גישה זו, המודגמת במחקר, "אופטימיות עשויה לשמש לא רק כגורם מגן מפני בעיות בבריאות הנפש בתקופות מאתגרות, אלא גם לתרום משמעותית לצמיחה אישית במהלך ההיריון".
החוקרים ציינו כי אמנם בעבודה זו מצב כלכלי לא יציב השפיע על צמיחה אישית משמעותית יותר, בהבדל מעבודות אחרות, אולם גם בתקופת הקורונה נמצא במחקר נוסף מאוניברסיטת בר אילן שפורסם בנובמבר 2022 בכתב העת Psychological Trauma, כי נשים הרות שהעידו על דאגה רבה מפגיעה כלכלית חוו יותר צמיחה אישית – עדות שתומכת בממצאים הנוכחיים. החוקרים מציינים כי "ייתכן שהתמודדות עם מצב כלכלי נמוך בתקופת לחץ כפולה – הן של היריון והן של מלחמה – מוסיפה אתגרים נוספים לנשים, וזו אחת הסיבות שבגינן הן חוות צמיחה אישית".
ממצאי המחקר מלווים בעבודות נוספות שמתארות בשנים האחרונות מנגנונים של צמיחה פוסט טראומטית בקרב נפגעי טראומה. כך, במסגרת מחקר ישראלי נרחב שעוקב אחר לוחמים שבויי מלחמת יום כיפור, שפורסם בשנת 2013 בכתב העת Israel Journal of Psychiatry and Related Sciences, נמצא כי אלו שדיווחו על רמות גבוהות של תסמיני פוסט טראומה הציגו גם רמות גבוהות יותר של שינויים פסיכולוגיים חיוביים לנוכח מצוקה קשה. במארס 2025 תיארו חוקרים ישראלים בכתב העת International Journal of Intercultural Relations מנגנון נוסף של צמיחה פוסט טראומטית קולקטיבית שהתפתחה על רקע מתקפת החמאס ב-7 באוקטובר, המבטאת למעשה שינויים חיוביים ברמה החברתית שמתפתחים לאחר חשיפה לטראומה.
