הפגיעה הנפשית של צאצאים לניצולי שואה אחרי ה-7 באוקטובר

ברבות השנים הולך ומתבהר המחיר הנפשי שנושאים עמם לא רק ניצולי שואה, ששרדו את התופת של מלחמת העולם השנייה, אלא גם צאצאיהם. כבר החל מסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 חוקרים רבים תיארו את יכולתה של פגיעה נפשית פוסט טראומטית (PTSD) לעבור מדור לדור, כפי שבא לידי ביטוי במשפחות שהקימו ניצולי שואה, ולא רק אצל הילדים, אלא גם אצל הנכדים ואולי אף מעבר לכך.

החוקרת הישראלית פרופ' זהבה סולומון מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב תארה מנגנונים מעבר חוצה דורות של פוסט טראומה במסגרת מחקריה על פדויי שבי ממלחמת יום כיפור. במחקר שפורסם באוגוסט 2017 בכתב העת Psychological Trauma דיווחו סולומון ושותפיה על מעקב שנמשך 23 שנים אחר פדויי השבי ומשפחותיהם, בו זוהו תסמיני פוסט טראומה אצל הילדים שנקשרו לפוסט טראומה אצל הוריהם. החוקרים ציינו כי "הן ההשפעות הישירות והן העקיפות של התגובות הפוסט־טראומטיות של שני ההורים תורמות להעברה הבין־דורית של טראומה הקשורה לשבי".

מחקרים נוספים תארו את מנגנון דומה המבטא מעבר בן דורי של פוסט טראומה בקרב ניצולי שואה. הפסיכולוג הישראלי ד"ר נתן קלרמן תיאר במאמר משנת 2001 שפורסם בכתב העת Psychiatry את שילוב המנגנונים של "נטייה ביולוגית, היסטוריה התפתחותית אישית, המערכת המשפחתית וההקשר החברתי" המשפיעים יחד על העברה הבין־דורית של טראומת השואה. בנובמבר 2023 דיווחו חוקרים מאוניברסיטת אריאל בכתב העת Current Psychology כי זיהו קשר בין רמת החשיפה של נכדים לניצולי שואה לסיפורים קשים מאותה התקופה לבין העברת תסמינים של עיבוד הטראומה לנכדים. יש לציין כי הנושא אינו מצוי בקונצנזוס, וביוני 2008 פרסמו חוקרים מאוניברסיטת חיפה ממצאי מחקר שלא מצא מעבר בן דורי של טראומת השואה לדור הנכדים, כי אם זיהה חוסן נפשי משמעותי בקרב נכדי ניצולים. לצד זאת, יש מחקרים שמזהים גם מעבר בן דורי של מנגנון צמיחה פוסט טראומטית – שינויים חיוביים בתפיסות ובחיים של מטופלים שפיתחו פוסט טראומה כתוצאה מפגיעה בעבר. גם פרופ' סולומון תארה במחקר עם שותפיה שפורסם ביולי 2013 מעבר בן דורי של צמיחה פוסט טראומטית אצל שבויי המלחמה שחקרה שהיו צאצאים של ניצולי שואה.

לצד מכניזמים אלה, לאחרונה מתבהר כי המצוקה הנפשית שעוברת מניצולי שואה לדורות הבאים עלולה לבוא לידי ביטוי בפגיעות נפשית גדולה יותר באירועי טראומה חדשים – כפי שבא לידי ביטוי אחרי האירועים הקשים של ה-7 באוקטובר 2023 ובשנות המלחמה האחרונות.

תמיכה פסיכולוגית

במחקר שפורסם באוקטובר 2025 בכתב העת Psychological Trauma, החוקר ד"ר אלון גולדברג ממכללת תל-חי ביקש לבחון את התגובה של נכדים דור שלישי לניצולי שואה לאירועי ה-7 באוקטובר.

במחקר השתתפו 299 נבדקים יהודים בוגרים בגיל 27 בממוצע, מתוכם 133 היו נכדים לניצול שואה אחד לפחות, ואילו אחרים, ללא רקע של שואה במשפחה, שימשו כקבוצת ביקורת. במחקר זה הנבדקים נתבקשו למלא שאלון לבריאות הנפש ובהמשך לחוות דעתם על ביצוע של שיר שנוגן רבות ברדיו לאחר ה-7 באוקטובר למען שחרור החטופים: "יותר מזה אנחנו לא צריכים" ששר הזמר שלמה ארצי עם שחקני התוכנית "ארץ נהדרת".

במחקר זה, נכדים לניצולי שואה הציגו איכות חיים נמוכה יותר נפשית וחברתית, והשיר השפיע עליהם באופן פחות חיובי, בהשוואה לנבדקי קבוצת הביקורת.  

החוקרים מסכמים כי "הממצאים מצביעים על כך שהטראומה שחוו ניצולי השואה עשויה לעבור לנכדיהם, במיוחד כאשר הנכדים מתמודדים עם מצבים מסכני חיים המזכירים את טראומת השואה של סביהם ועלולים לעורר אותה".

לאור הממצאים קוראים החוקרים לבחון קבלת החלטות מדיניות בריאות מתאימות בנוגע להענקת תמיכה פסיכולוגית טובה יותר לנכדי ניצולי שואה במהלך אירועים קולקטיביים הנתפסים או בפועל כמסכני חיים, כדוגמת ה-7 באוקטובר.

הפגיעות הסמויה

במחקר קודם, צוות חוקרים מאוניברסיטאות בר אילן, אריאל וחיפה ביקש לבחון האם ילדים ונכדים צאצאים לניצולי שואה הפגינו תגובות פוסט־טראומטיות ייחודיות למתקפת הטרור ב־7 באוקטובר ולמלחמה שפרצה בעקבותיה, והאם פוסט טראומה אצל דור ההורים ודור הסבים הניצולים נוטה להחמיר תגובות אלו.

המחקר מבוסס על מדגם אקראי של 582 יהודים ישראלים שנולדו לאחר תום מלחמת העולם השנייה מילאו שאלונים הנוגעים לפוסט טראומה בין דורית כשנה לפני מתקפת ה-7 באוקטובר (במהלך 2022) וכחודשים לאחר פרוץ המלחמה (בדצמבר 2023). מבין הנבדקים, 364 היו צאצאים של ניצולי שואה – 143 צאצאים דור שני ו-221 צאצאים דור שלישי, ולצידם 218 נבדקי ביקורת שהוריהם או סביהם/סבתותיהם אינם ניצולי שואה.

הממצאים מצביעים בשאלון ראשון שמולא לפני המלחמה על שיעורים דומים של תסמיני פוסט טראומה בקרב כעשירית מהצאצאים לניצולי שואה (10.4%) ושיעור דומה של נבדקים בקבוצת ביקורת (11.5%). עם זאת, לאחר אירועי ה-7 באוקטובר שיעור המתמודדים עם תסמיני פוסט טראומה זינק לכחמישית בקרב צאצאי ניצולי השואה (20.9%) בעוד שנשאר בהיקף דומה בקבוצת הביקורת כפי שהיה לפני המלחמה (11.5%). גם לאחר נטרול משתנים מתערבים אפשריים נותר פער בהיקף תסמיני פוסט טראומה בין צאצאי ניצולים לנבדקי הביקורת, שהעמיק בקרב צאצאים שהעידו כי סביהם וסבתותיהם ניצולי השואה התמודדו עם פוסט טראומה.

ממצאי המחקר מבססים את "השערת הפגיעות הסמויה" ולפיה פגיעות פוסט טראומה מועברות בין הדורות באופן סמוי ובאות לידי ביטוי באירועי קיצון חריגים כדוגמת ה-7 באוקטובר, "אפילו שלושה דורות לאחר הטראומה המקורית", מציינים החוקרים. "פוסט טראומה בדורות קודמים נמצא כממלא תפקיד מרכזי בהחמרת פגיעות זו", נקבע.

במחקר השתתפו פרופ' עמית שרירא, ד"ר לי גרינבלט-קימרון ופרופ' יובל פלגי, וממצאיו מדווחים בגיליון ינואר 2025 של כתב העת Journal of Psychiatric Research.

טראומה ג'נוסיידית

הממצאים החדשים מבססים את ההנחה שנחקרה רבות בשנים האחרונות בדבר העברה בין דורית של פוסט טראומה המפתחת על רקע טראומות קשות במיוחד – כמו השואה. מטה אנליזה של חוקרים מבריטניה, אוקראינה וארה"ב, שממצאיה פורסמו בינואר 2026 בכתב העת Frontiers in Psychiatry, ניתחה נתונים ממחקרים שבחנו את השפעותיה של טראומה הקשורה ברצח עם – טראומה ג'נוסיידית – בהשתתפות 1,569 נבדקים, וקבעה כי "באופן כללי, הממצאים מדגישים את ההשפעה המתמשכת של טראומה ג׳נוסיידית, ומבליטים כיצד השלכותיה חורגות מעבר לאנשים שנחשפו אליה ישירות ומעצבות את בריאותם הנפשית של הדורות הבאים".

מספר מחקרים שפורסמו לאחרונה מתארים גם את המחיר הנפשי הקשה שאירועי ה-7 באוקטובר גבו גם מניצולי שואה עצמם שעדיין חיים בישראל בגילם המופלג. כך, במחקר בינלאומי שפורסם במהדורת 2025 של כתב העת European Journal of Psychotraumatology בהשתתפות צוות חוקרים מצרפת וישראל, נבדקו 171 ניצולי שואה בסוף שנת 2023 לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר באשר למצבם הנפשי: כשני שליש העידו כי המתקפה עוררה אצלם זכרונות מתקופת השואה וכשליש העידו על הידרדרות במצבם הבריאותי מאז המתקפה.

• עוד מחקרים על השפעות ה-7 באוקטובר על צאצאים לניצולי שואה