גמילה מעישון

כמוניגמילה מעישוןמדריכים7 מחלות שלא ידעתם שעישון גורם להן

7 מחלות שלא ידעתם שעישון גורם להן

דמנציה, מחלות מעי דלקתיות, מחלות מפרקים ומחלות עיניים – מחלות שקשורות לעישון וכנראה שלא ידעתם

מאת דן אבן
תגובות 0

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

עישון התבסס בשנים האחרונות כגורם סיכון לנזקים רבים לגוף, וכיום כבר קיימת מודעות גבוהה למספר מחלות שהסיכון להן עולה משמעותית כתוצאה מעישון – ובמרכזן מחלות לב וכלי דם, סרטן הריאות ומחלת ריאתית חסימתית כרונית (COPD).

 

בישראל נקבע בדו"ח שרת הבריאות על העישון שפורסם במאי 2014 על סמך הערכה, כי בשנת 2014 מתו בארץ 7,247 אנשים כתוצאה מעישון, מרביתם על רקע מחלות לב וכלי דם (47.3%), סרטן (36.9%) ובייחוד סרטן הריאות (23.2%) וכן מחלות נשימה (15%).

 

דו"ח של המרכז האמריקאי לבקרת ומניעת מחלות (CDC) מאוקטובר 2014 אומד כי עישון מהווה מקור ל-14 מיליון מקרי תחלואה בארה"ב הכוללים מגוון רב של מצבים רפואיים שונים. על כל אחד שמת כתוצאה מעישון ישנם לפי הסטטיסטיקה בדו"ח 15 עד 20 אנשים חיים המתמודדים עם מחלה שקשורה לעישון.

 

כמעט כל אחד מכיר את הקשר בין עישון למחלות לב וכלי דם, סרטן ומחלות ריאה, אך עישון מעלה את הסיכון לרשימה ארוכה של מחלות שרבים מאתנו לא מודעים להן. ריכזנו שבע מחלות לדוגמה. 

 

דמנציה

 

עישון מתגלה בשנים האחרונות כגורם סיכון ברור לאלצהיימר ומחלות דמנציה נוספות המשפיעות על ירידה קוגניטיבית. לפי נתונים שנסקרו על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) והאיגוד הבינלאומי למחלת האלצהיימר (ADI) והוצגו ביולי 2014, עישון מגדיל ב-45% את הסיכון לדמנציה בגיל המבוגר, כשניתן לייחס 14% ממקרי האלצהיימר בעולם לעישון. כמו כן נמצא קשר סטטיסטי בין כמות הסיגריות שאנשים מעשנים לבין סיכון עודף לאלצהיימר.

 

מאמר מיוני 2014 שפורסם בכתב העת Alzheimer’s & Dementia סוקר את ההשפעות הפחות מוכרות של עישון על התפקוד הביולוגי של המוח, מעבר להשפעות המוכרות על כלי הדם, הלב והריאות: עישון נמצא קשור לתפקוד מוחי לא נורמאלי וכן הוא מעלה את הלחץ החמצוני (oxidative stress) במוח דרך הפרשה מוגברת של רדיקלים חופשיים (המיוצרים בגוף באופן מוגבר כתוצאה מחשיפה לעישון, כמו גם זיהום אוויר, קרינה וחומרי הדברה). רכיבים אלה מתחברים לחומרים במוח וגורמים לנזקים במקום החיבור, וכך משפיעים על מוות של תאי מוח המאפיין אלצהיימר ומחלות דמנציה נוספות. נוסף על כך, עישון מוכר כגורם סיכון לשבץ ועלול לתרום דרך אותו מכניזם גם להתפתחות דמנציה וסקולרית הנוצרת בעקבות היצרות או חסימה בכלי הדם הקטנים במוח.

 

מחלות מעי דלקתיות

 

הקשר בין עישון למחלות מעי דלקתיות מהווה בשנים האחרונות מקור למחלוקת מחקרית. בעוד מחקרים מצביעים על קשר בין עישון לעלייה בסיכון לפתח מחלת קרוהן, לא נמצא קשר דומה בין עישון לקוליטיס כיבית.

 

לדוגמה, מחקר מבוקר נרחב של חוקרים מאוניברסיטת הרווארד, שביצע ניתוח של ממצאי מחקר האחיות המפורסם בארה"ב העוקב אחר מאות אלפי נשים, העלה בהתבסס על ממצאי 229,111 נבדקות כי עישון בהווה מגדיל ב-90% את הסיכון לפתח מחלת קרוהן. ככל שגדלה כמות הסיגריות, כך עלה הסיכון לקרוהן. עוד נמצא כי גמילה מעישון מפחיתה את הסיכון למחלה - לנשים שעישנו אך נגמלו היה סיכון גבוה ב-35% לקרוהן בהשוואה לנשים שלא עישנו מעולם. 

 

לעומת זאת, לא נמצא קשר בין עישון בהווה לסיכון מוגבר למחלת קוליטיס כיבית בקרב נשים, אולם נמצא כי עישון בעבר העלה ב-56% את הסיכון למחלה. מעבר לכך, נמצא כי הפסקת עישון מגדילה פי 3.06 את הסיכויים לפתח מחלת קוליטיס כיבית תוך 2 עד 5 שנים, והסיכון למחלה נותר גבוה למשך עשרים שנה.

 

גם ההשפעה של עישון על מהלך המחלה היא מורכבת. מחקרים העלו כי עישון מגדיל את הסיכויים להתלקחות של מחלת קרוהן ומחמיר את הדלקת ואת תסמיני המחלה, בעוד שמספר מחקרים העלו את האפשרות שעישון מפחית מחומרת מחלת קוליטיס כיבית.

 

דלקות מפרקים אוטואימוניות

 

עישון סיגריות נקשר בעבודות גם לדלקות מפרקים אוטואימוניות שונות. עישון נקשר מזה שנים לסיכון עודף לדלקת מפרקים שגרונתית וידוע כי המחלה שכיחה פי שניים במעשנים. מחקר משבדיה שפורסם בספטמבר 2014 מצא כי שילוב בין עישון לצריכה עודפת של מלח מעלה פי 2.26 את הסיכון למחלה. מחקר שפורסם בשנת 2014 בכתב העת Clinical Laboratory מצא כי מספר מתכות בסיגריות מאותרות בריכוזים גבוהים יותר בבדיקת דם ושיער של חולי דלקת מפרקים שגרונתית בהשוואה לבריאים, לרבות קדמיום וניקל, מה שמרמז על קשר אפשרי בין מתכות אלו להתפרצות המחלה.

 

לפי מחקר מהולנד, שפורסם באפריל 2015 בכתב העת BMC Muscoskeletal Disorders, במאגר של 254 חולים בסוג אחר של דלקת מפרקים אוטואימונית - דלקת חוליות מקשחת (AS), נמצא כי שיעור המעשנים עמד על 43% והיה גבוה ב-59% יותר משיעור המעשנים באוכלוסייה ההולנדית (27%).

 

ידוע גם כי דלקות מפרקים אוטואימוניות מעלות את הסיכון למחלות לב וכלי דם, שנקשרות באופן ברור לעישון, מה שמעצים את חשיבות הגמילה מעישון בקרב חולים בדלקות מפרקים.

 

לופוס

 

מחלה אוטואימונית נוספת שהסיכון להתפרצותה גדל בקרב מעשנים היא זאבת – לופוס, מחלה המתבטאת בדלקות באזורי גוף שונים, לרבות עור, מפרקים, ריאות, כליות, מוח וכלי הדם. המחלה מוכרת כנגרמת על ידי שילוב של גורמי סיכון גנטיים וסביבתיים, בהם עישון.

 

מחקר משבדיה שהתפרסם בשנת 2002 בכתב העת Rheumatology והתבסס על מאגר של 92,962 נשים מאחד המחוזות במדינה, העלה כי עישון מעלה ב-80% את הסיכון להתפתחות זאבת אדמנתית מערכתית בקרב נשים, וסיגריות זוהו כאחד מגורמי הסיכון הסביבתיים הבולטים למחלה, פרט לעירוי דם המגדיל פי 2.3 את הסיכון להתפתחותה.

 

מעבר לכך, עישון נקשר במחקרים רבים כגורם סיכון לסיבוכים בקרב אנשים שכבר חלו בזאבת, מאחר והוא מעלה את הסיכון לזיהומים בדרכי הנשימה התחתונות שמסבכים את מהלך המחלה ומעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם שמזוהים אף הם עם סיבוכיה של המחלה.

 

שפה שסועה

 

עישון בקרב נשים הרות הוא סוגיה כאובה על רקע מחקרים המצביעים על קשר בין עישון לסיבוכים רבים בהיריון ובלידה, לרבות עלייה בסיכון למוות תוך רחמי ופגות. כמו כן מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על קשר בין עישון בהיריון ללידת תינוקות עם שפה שסועה (Orofacial cleft).

 

מחקר מבריטניה שמבוסס על נתונים מכמה מחוזות במדינה, ופורסם ביולי 2004 בכתב העת Cleft Palate Craniofacial Journal, מצא כי נשים המעשנות בשליש הראשון להיריון נמצאות בסיכון גבוה ב-90% להוליד תינוקות עם שפה שסועה. מחקר מקנדה שפורסם במארס 2004 בכתב העת Epidemiology מצא כי הסיכון לשפה שסועה גדל פי 3.9 בקרב נשים מעשנות בהיריון הנושאות מוטציה גנטית המסומנת באותיות NAT1. גן נוסף שנמצא במחקרים אחרים קשור לסיכון מוגבר בקרב תינוקות של מעשנות לפתח שפה שסועה קרוי TGF אלפא.

 

המנגנון הביולוגי המוביל לתופעה של שפה שסועה בקרב תינוקות לנשים מעשות אינו ברור, אולם יתכן וקשור לכך שחומרים מסוימים בסיגריות, לרבות ניקוטין וחד תחמוצת הפחמן, מפחיתים את כמות החמצן הזמינה לעוברים.

 

בסקר של משרד הבריאות מהשנים 2012-2009 (מב"ת לרך) מדווחות רק חמישית מהנשים ההרות המעשנות (22%) כי הפסיקו לעשן בעקבות ההיריון, והרוב (77.8%) ממשיכות לעשן, אם כי 55.6% מדווחות כי הן מפחיתות את העישון בהיריון.

 

מוות בעריסה

 

מגמה מדאיגה נוספת סביב עישון היא בקרב נשים שמפסיקות לעשן בזמן ההיריון וחוזרות לסיגריות מיד עם סופו. ההתמודדות הרגשית עם ילד חדש, וכן העלייה בתסמיני דיכאון לאחר לידה, תורמים אף הם לעתים לעלייה בשיעור הנשים שחוזרו לעשן או מתחילות לעשן לאחר לידה. לצד מגמה זו, מחקרים מזהים קשר בין עישון לבין אחת הטרגדיות הקשות של הורים לתינוקות - תופעת המוות בעריסה. עישון אף נמצא בחלק מהמחקרים כגורם סיכון משמעותי לתופעה הקשה שנסיבותיה עדיין נחשבות בגדר של תעלומה.

 

לפי נתוני ממחקרים, עישון בזמן ההיריון מגדיל פי 3 את הסיכון למוות בעריסה. לאחר לידה עישון של אחד ההורים מכפיל את הסיכון לתופעה. בנוסף, קיים קשר כמותי בין מספר הסיגריות שהאם מעשנת למידת הסיכון - לתינוקות שאמותיהם מעשנות למעלה מ-20 סיגריות ביום סיכון גבוה פי 5 למוות בעריסה.

 

בכנס שנערך במארס 2011 בישראל מטעם עמותת עתיד לחקר ומניעה של מוות פתאומי בתינוקות, הוצגו נתונים לפיהם 9 מתוך 10 אימהות לתינוקות שמותם הוגדר כ"מוות בעריסה" היו מעשנות, מה שהופך את העישון לגורם הסיכון המוביל לתופעה. בנייר עמדה בנושא שנכתב על בארגון הבריאות העולמי מוזכרת מטה אנליזה של שישה מחקרים שמצאה כי גורמי סיכון אחרים למוות בעריסה מצטמצמים משמעותית בהעדר עישון. כך, למשל, הסיכון למוות בעריסה בקרב תינוקות שישנו במיטה עם הוריהם היה גבוה פי 2.06 בקרב תינוקות לאימהות מעשנות וגבוה ב-42% בקרב תינוקות לאימהות שאינן מעשנות.

 

המנגנון בעישון המעלה סיכון למוות בעריסה אינו ידוע לאשורו, אולם מחקרים הצביעו על חשיפה לרמות גבוהות של ניקוטין בקרב תינוקות שמתו במוות בעריסה ונותחו בניתוחים פתולוגיים בהשוואה לתינוקות אחרים, וההערכה כי התופעה נובעת מהשפעות הניקוטין על גוף היילוד, לרבות פגיעה בהתפתחותם של איברים פנימיים וסיכון מוגבר להפסקה פתאומית של הנשימה.

 

בסקר של משרד הבריאות מהשנים 2012-2009 (מב"ת לרך) דיווחו 10.2% מהאימהות לתינוקות בגיל חודשיים כי הן מעשנות – 13.1% מהיהודיות ו-1.5% מהערביות, וכן דיווחו על עישון גם 11.6% מהאימהות לתינוקות בגיל חצי שנה – 15.2% מהיהודיות ו-0.55 מהערביות.

 

הצעת חוק בישראל שאושרה בקריאה טרומית בינואר 2014 מרחיבה את המקומות הציבוריים האסורים לעישון בישראל גם לגני שעשועים, במטרה לצמצם את הסיכון לחשיפה של תינוקות לעישון פסיבי.

 

ניוון רשתית תלוי בגיל וקטרקט

 

בשנים האחרונות מתבסס הקשר בין עישון למחלות עיניים, לרבות ניוון רשתית וקטרקט. מטה אנליזה מסין שפורסמה ביוני 2012 בכתב העת Investigative Ophthalmology & Visual Science שניתחה 21 מחקרים בנושא העלתה כי עישון בשלב כלשהו בחיים מעלה ב-47% את הסיכון לקטרקט בגיל המבוגר. עישון בהווה היה קשור בסיכון גבוה יותר לקטרקט בהשוואה לעישון בעבר. הקשר זוהה בין עישון לכלל סוגי הקטרקט, פרט לקטרקט גרעיני - סוג ספציפי של קטרקט שמתפתח בגרעין העדשה ולרוב במקביל בשתי עיניים.

 

ההסבר לקשר בין קטרקט לעישון נובע כפי הנראה מתהליך חמצוני שמעודדות הסיגריות ברקמות העדשה. זאת על רקע ממצאי מחקרים שקושרים בין דיאטות עשירות במזונות נוגדי חימצון (אנטי אוקסידנטים) לבין ירידה בסיכון לקטרקט. כמו כן, מחקרים בבעלי חיים הראו כי מתכות המצויות בסיגריה עלולות לגרום נזק לתאי העדשה בעין, ובייחוד קדמיום, עופרת ונחושת.

 

כמו כן, עישון מזוהה עם סיכון גבוה לניוון רשתית תלוי בגיל (AMD), גורם הסיכון המוביל לעיוורון במדינות המערב, ממנו סובלים לפי הערכות כשליש מהאוכלוסייה המבוגרת מעל גיל 75. לפי סקירת מחקרים על הקשר בין עישון וראייה של חוקרים ישראלים מאוניברסיטת תל אביב והמרכז הרפואי שיבא, שפורסמה בשנת 1998 בכתב העת Survey of Ophthalmology, עישון מעלה פי 2.6 את הסיכון לניוון רשתית תלוי בגיל בקרב גברים בלבד, ואינו מעלה את הסיכון בקרב נשים. מחקר מדנמרק מצא סיכון גבוה פי 2.5 לניוון רשתית בקרב מעשנים, גברים ונשים כאחד. המקורות לקשר זה ככל הנראה משולבים הן מהשפעה של העישון על פגיעה בזרימת הדם בעין, וכן מעלייה בסיכון להגבלה באספקת הדם (איסכמיה) וחוסר חמצן בדם (היפוקסיה) בקרב מעשנים, העלולה להשפיע גם על העין. כמו כן, חלקה החיצוני של הרשתית עשיר בחומצות שומן רב בלתי רוויות ויתכן כי נפגע מהיווצרות רדיקלים חופשיים בגוף כתוצאה מעישון.

 

לכל המידע על גמילה מעישון

 

 

 

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: