מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותהתקף לב: הקשר המשפחתי

התקף לב: הקשר המשפחתי

היסטוריה של התקף לב אצל אחד ההורים מנבאת סיכון מוגבר להתקף לב, בלי קשר לגורמי סיכון אחרים


היסטוריה של התקף לב אצל אחד ההורים- גורם סיכון עצמאי להתקף לב (צילום: panthermedia)
היסטוריה של התקף לב אצל אחד ההורים- גורם סיכון עצמאי להתקף לב (צילום: panthermedia)

 

אם אחד מהוריך עבר התקף לב קיים סיכון מוגבר שתעבור התקף לב בעצמך. מחקר חדש שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מצא כי היסטוריה של התקף לב בקרב אחד ההורים היא גורם סיכון עצמאי להתקף לב.

 

החוקרים מאוניברסיטת McMaster בקנדה בחנו מידע שנאסף בין 1999 ל- 2003 על למעלה מ- 25,000 איש, כמעט מחציתם עברו התקף לב ראשון והיתר לא עברו התקף לב מעולם, כדי לבדוק אם היסטוריה של התקף לב בקרב אחד ההורים, מעלה את הסיכון של אדם לחוות התקף לב בעצמו. 

 

החוקרים מצאו שלא רק שהיסטוריה של התקף לב אצל אחד ההורים כמעט הכפילה את הסיכון של אדם להתקף לב בעתיד, אלא גם שהסיכון היה קיים גם לאחר שהחוקרים נטרלו את ההשפעה של גורמי סיכון אחרים להתקף לב כמו יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה, צריכה מעטה של פירות וירקות, חוסר פעילות גופנית, מצב סוציו-אקונומי, ואפילו גורמי סיכון גנטיים.

 

סיכון מוגבר במיוחד נמצא בקרב אלה שאחד מהוריהם עבר התקף לב בגיל צעיר מ- 50 והסיכון היה הגבוה ביותר כאשר שני ההורים עברו התקף לב לפני גיל 50- במצב זה הסיכון להתקף לב היה גבוה כמעט פי 7.

 

חשוב להבין כי אין סיבה להיכנס לפאניקה- גם אם קיימת נטייה גנטית למחלות לב, אין משמעות הדבר שגורלו של האדם יהיה כמו זה של הוריו. הרעיון הוא שאנשים שיודעים כי הם בסיכון מוגבר להתקף לב בעקבות היסטוריה משפחתית, יקפידו במיוחד על מניעת מחלות לב באמצעות טיפול בגורמי סיכון אחרים על ידי תזונה נכונה, פעילות גופנית וכדומה.

 


J Am Coll Cardiol, 2011; 57:619-627, doi:10.1016/j.jacc.2010.07.054

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה