פרפור פרוזדורים: גם פעילות קלה מפחיתה סיכון לשבץ
מחקר גדול מצא כי כל פעילות גופנית, ואפילו בדרגה נמוכה, מועילה לירידה בסיכון לשבץ מוחי ולהארכת תוחלת החיים אצל חולי לב שאובחנו עם פרפור עליות וגם בקרב מי שאינם סובלים מהפרעות קצב
'פרפור פרוזדורים' המכונה גם 'פרפור עליות' מהווה את הפרעת קצב הלב הנפוצה ביותר, המתאפיינת בפעימות לב מהירות ובלתי סדירות בעליות הלב. מוערך כי 3% מהאוכלוסייה הכללית חווים פרפור פרוזדורים, ומעל גיל 65 השכיחות עולה מעל ל-5%. מצב זה עלול להוביל להיווצרות קרישי דם והתפתחות שבץ מוחי, לצד סיבוכים לבביים נוספים. לפי מטה אנליזה של חוקרים מאוסטרליה, שפורסמה בדצמבר 2024 בכתב העת International Journal of Stroke, פרפור עליות מעלה עד פי 4.3 את הסיכון לשבץ איסכמי – שבץ שמוביל לפגיעות מוחיות על רקע קריש דם החוסם את אחד מכלי הדם למוח.
כדי להפחית את הסיכון לשבץ – ארגונים רפואיים רבים ממליצים על פעילות גופנית למי שמאובחנים עם הפרעות קצב ובכללן פרפור עליות. לפי המלצה משותפת מטעם הארגונים האמריקאים, שפורסמה בנובמבר 2023 בכתב העת Circulation, לאנשים עם פרפור עליות מומלץ על 210 דקות בשבוע של פעילות אירובית בעצימות בינונית עד גבוהה, למשל ריצה או רכיבה על אופניים.
ידוע כי אנשים המתמודדים עם פרפור עליות נוטים לרוב להיות פעילים פחות בהשוואה לכלל האוכלוסייה. במחקר שסקר מאות מבוגרים עם פרפור עליות במחוז אונטריו שבקנדה (מחקר CHAMPLAIN-AF), שממצאיו פורסמו בינואר 2022, נמצא כי 56% לא הקפידו על ההמלצות הרשמיות המקובלות בקנדה לביצוע פעילות גופנית סדירה, ו-54% לא ידעו כלל או שלא היו בטוחים מה מורות ההמלצות.
כעת חוקרים מנורבגיה מספקים ראיות ברורות לחשיבותה של התנועה במניעת הסיכון לקרישי דם ושבץ אצל מי שפיתחו פרפור עליות.
קשר לינארי
החוקרים מבית הספר למדעי הספור בפקולטה למדעי הבריאות ב אוניברסיטת UIT – האוניברסיטה הארקטית של נורבגיה בעיר טרומסה, ניתחו נתונים של 87,340 גברים ונשים משני מחקרי בריאות נרחבים בנורווגיה שמרכזים נתונים על תחלואה לבבית (מחקר Tromsø Study ומחקר HUNT). גיל המשתתפים הממוצע בתחילת המעקב עמד על כ-51 שנים, ומתוכם 6,539 אובחנו עם פרפור עליות. החוקרים עקבו אחר המשתתפים באמצעות רישומי הבריאות הלאומיים במשך תקופת מעקב חציונית של 13.5 שנים, במהלכן תועדו 3,415 מקרי שבץ מוחי ו-7,833 מקרי תמותה.
המשתתפים סווגו לארבע קבוצות לפי רמת הפעילות הגופנית שעליה דיווחו בשאלונים: לא-פעילים, בעלי רמת פעילות נמוכה, בינונית וגבוהה. השאלונים בדקו את תדירות הפעילות (מ"אף פעם" ועד "כמעט בכל יום"), משך הפעילות (מפחות מ-15 דקות ועד מעל שעה) ועצימותה (החל מפעילות קלה ללא הזעה או קוצר נשימה ועד למאמץ המגיע לכמעט אפיסת כוחות).
ניתוח הנתונים, שפורסם בכתב העת של איגוד הלב האמריקאי (Journal of the American Heart Association), הראה כי כל דרגה של פעילות גופנית קשורה להפחתה נוספת בסיכון לשבץ ולתמותה, בהשוואה לחוסר פעילות. כך, בהשוואה לאנשים לא-פעילים, רמת פעילות גופנית נמוכה נקשרה לירידה של 9% בסיכון לשבץ מוח; פעילות ברמה בינונית נקשרה לירידה של 19%; ופעילות ברמה גבוהה נקשרה לירידה של 18% בסיכון לשבץ. כמו כן, פעילות גופנית ברמה נמוכה נקשרה להפחתה של 11% בסיכון לתמותה מוקדמת, רמה בינונית נקשרה לירידה של 18%, ורמת פעילות גבוהה נקשרה לירידה של 22%.
החוקרים מצאו כי היקף התועלת הבריאותית היה דומה בקרב משתתפים עם פרפור עליות ובקרב אלו ללא ההפרעה. בקרב אנשים עם פרפור עליות, שמירה על פעילות גופנית נקשרה לתוספת של 0.5 שנים עד 1.2 שנים לתוחלת החיים (חצי שנה ברמת פעילות נמוכה, כ-8 חודשים ברמה בינונית וכ-1.15 שנים ברמת פעילות גבוהה), בהשוואה לחולים שלא היו פעילים כלל.
המחקר נתמך על ידי רשות הבריאות האזורית של צפון נורבגיה (Helse Nord RHF). הממצאים מדווחים בגיליון אוגוסט 2026 של כתב העת JAHA השייך לאיגוד הלב האמריקאי (AHA).
גם פעילות מתונה
המחקר מדגיש כי פעילות גופנית עשויה להוות אסטרטגיה מניעתית ומשלימה לטיפול הרפואי בפרפור עליות. ממצאי המחקר הנוכחי מעודדים במיוחד מכיוון שהם מראים כי גם פעילות מתונה וקלה, שאינה מגיעה לרף המקסימלי, עדיין מעניקה הגנה משמעותית.
מסקנה זו משמעותית במיוחד לאנשים עם פרפור עליות שנוטים להיות בעלי כושר גופני ירוד ומתמודדים לעתים גם עם תחלואה נלווית מגבילה. מחקר מנורבגיה שפורסם בדצמבר 2008, מצא כי פרפור עליות לרוב מלווה בתחלואה לבבית רחבה יותר, ונוטים לפתח אי ספיקת לב המקשה על ביצוע פעילות מאומצת. במחקר לאומי בארה"ב, שבחן מעל לאלף אנשים עם פרפור עליות וממצאיו פורסמו באוגוסט 2013 בכתב העת PLOS ONE, מצא כי המחלה מעלה ב-26% את הנטייה לפגיעה בתפקוד וביכולת לבצע משימות יומיומיות.
ד"ר מינה צ'ונג (Chung), קרדיולוגית במכון הלב והריאות של קליבלנד קליניק ויו"ר-שותפה בהנחיות לטיפול בפרפור עליות של איגוד הלב האמריקאי, מסרה בהודעה לעיתונות שהופצה עם פרסום הממצאים, כי: "המחקר מספק ראיות חשובות הקושרות פעילות גופנית להפחתת הסיכון לשבץ ולמוות. התוצאות מהוות תמריץ למטופלים להיות פעילים ככל יכולתם – אפילו רמות פעילות נמוכות נמצאו קשורות לתועלת בריאותית, בעוד שרמות בינוניות עד גבוהות נקשרו לתועלת רבה אף יותר".
ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות בביצוע פעילות גופנית לאחר אבחון של פרפור עליות, כפי שמודגש גם בהנחיות קליניות של איגודים רפואיים רבים. לצד הנחיית הארגונים האמריקאים המשותפת שהוצגה בפתח הכתבה, גם בהנחיות העדכניות של החברה האירופית לקרדיולוגיה (ESC) למתמודדים עם פרפור עליות, שפורסמו בספטמבר 2024 בכתב העת European Heart Journal, מומלץ להפנות אנשים עם פרפור פרוזדורי התקפי או מתמשך לתוכנית פעילות גופנית מותאמת אישית, לצד טיפול בגורמי סיכון נלווים למחלות לב וכלי דם, ובהם אורח חיים יושבני, השמנה, יתר לחץ דם ודום נשימה בשינה. בנוסף, הנחיות ארגון הבריאות העולמי (WHO) לאוכלוסייה הכללית ממליצות להקפיד על לפחות 150 דקות פעילות גופנית מתונה מדי שבוע, הפזורות ברוב ימי השבוע, או 75 דקות של פעילות אינטנסיבית, כהתנהגות שעשויה למנוע תחלואה כרונית, לרבות התפתחות של פרפור עליות.
יש לציין כי בישראל מטופלים שאובחנו עם פרפור עליות שעברו צנתור לב או השתלה של קוצב לב או דפיברילטור זכאים במסגרת סל הבריאות הממלכתי לליווי בפעילות הגופנית במסגרת שירותי שיקום לב.
