לראשונה: השתלת כבד מחזיר מהונדס גנטית בבן אדם
צוות משתילי איברים מסין דיווח על השתלה ראשונה של כבד מחזיר מהונדס גנטית בבן אדם. המטופל חי עם האיבר הזר למשך יותר מחמישה חודשים ובהמשך נפטר
פריצת דרך בתחום השתלות האיברים מדווחת לאחרונה בקהילה המדעית: חוקרים מבית החולים של אוניברסיטת Anhui בעיר היפיי שבמזרח סין דיווחו כי ביצעו לראשונה בעולם השתלת כבד שמקורו בחזיר מהונדס גנטית בבן אדם עם אי ספיקת כבד סופנית.
הכבד המושתל פעל במשך 38 ימים באופן עצמאי, ובהמשך החלו להופיע סימני דחייה, והמטופל פיתח סיבוך מסוג 'מיקרואנגיופתיה תרומבוטית' (xTMA, קיצור של xenotransplantation-associated thrombotic microangiopathy) המתאפיין בנזק לכלי דם והיווצרות קרישי דם, אנמיה ואי ספיקת כליות על רקע השתלת האיבר הזר. המטופל עבר ניתוח חוזר להסרת השתל, אולם מצבו הוסיף להידרדר והוא נפטר 171 ימים לאחר ניתוח ההשתלה.
בשנים האחרונות תועדו בעולם פריצות דרך משמעותיות בהשתלת איברי חזירים מהונדסים גנטית (תחום המכונה במדע 'קסנוטרנספלנטציה', xenotransplantation) כפתרון אפשרי למצוקת המחסור העולמי האיברים להשתלות.
החזירים עצמם עוברים תהליכי הינדוס עוד בשלבי ההפריה בשיטות גנטיות מתקדמות שמאפשרות להסיר גנים ספציפיים שעלולים להשפיע על כך שאיבריהם יידחו על ידי בני אדם.
ייצור מיצי מרה וחלבונים
בעולם תועדו בשנים האחרונות השתלות פורצות דרך של כליות ולב מחזירים מהונדסים גנטית, אולם השתלת כבד נחשבת למורכבת יותר מבחינה רפואית. עד למקרה זה דווח בקהילה המדעית על שני מקרים קודמים של השתלת כבד מחזיר מהונדס גנטית באנשים שמתו מוות מוחי במסגרת מחקרית.
המטופל שקיבל את הכבד הוא בן 71 שנדבק בנגיף הפטיטיס B ופיתח שחמת הכבד ואף אובחן עם סרטן מסוג קרצינומה של הכבד (HCC), אך הקריטריונים הרפואיים לא אפשרו לו לקבל השתלת כבד אנושית. במאי 2024 קיבל הצוות הרפואי אישור מהמטופל ומביתו לעבור את ההשתלה החלוצית של כבד שמקורו בחזיר מהונדס גנטית. החזיר שהיה המקור להשתלה עבר עשר עריכות של גנים, שכללו בין השאר ביטול של גנים המקודדים לאנטיגנים זרים, כדי להפחית את הסיכון לדחיית השתל, לצד הוספה של גנים אנושיים לצורך שיפור ההתאמה החיסונית של השתל וההתאמה בהיבט של קרישיות הדם. בחודש הראשון לאחר ההשתלה לא נצפתה דחייה חריפה של הזיהום, ותפקודי הכבד והכליות נותרו יציבים. כמו כן, הכבד המושתל החל לייצר מיצי מרה וחלבון אלבומין וכן פקטורי קרישה שתועדו בדם המטופל. עם זאת, בהמשך החלו להתפתח סימני דחייה לצד עלייה, וביום ה-38 לאחר הניתוח נאלצו הרופאים להסיר את השתל. בהמשך טופל החולה בתרופה מקבוצת 'מעכבי מערכת המשלים' ובמנות נוזל דם (פלזמה) לסיבוכים שפיתח בכלי הדם, אולם הוסיף לסבול מדימומים חוזרים במערכת העיכול העליונה ונפטר כעבור 171 יום לאחר ההשתלה.
ההשתלה נתמכה על ידי המחלקה למדע וטכנולוגיה של מחוז אנחווי (Anhui) בסין, והדיווח מופיע בגיליון אוקטובר 2025 של כתב העת Journal of Hepatology השייך לאיגוד האירופי לחקר הכבד (EASL).
"הוכחת היתכנות"
בהשתלת הכבד הנוכחית, החוקר הראשי מסין, ד"ר בייצ'נג סון (Beicheng Sun) אמר כי "המקרה מוכיח שכבד מהונדס גנטית שמקורו בחזיר מסוגל לתפקד בגוף אדם לפרק זמן ממושך. זהו צעד חשוב קדימה, אך עדיין נותרו אתגרים – בעיקר בתחומי קרישת הדם והתגובות החיסוניות."
במאמר מערכת נלווה שפורסם באותו גיליון ציינו עורכי כתב העת כי המקרה מהווה "הוכחת היתכנות לכך שכבד חזיר מהונדס גנטית יכול לתפקד בבני אדם.. הדיווח מעלה יותר שאלות מתשובות, אך ערכו המדעי עצום. הוא מציב רף חדש ויהפוך לאבן דרך חשובה להמשך פיתוח התחום."
הדיווח החדש נלווה לפרסומים נוספים מהשנים האחרונות על השתלות חלוציות של איברים שמקורם בחזירים מהונדסים גנטית. באפריל 2025 דווח בארה"ב על מקרה ראשון של מטופל שעבר השתלת כליה שמקורה בחזיר מהונדס גנטית ושוחרר לביתו במצב יציב: ריק סליימן (Rick Slayman) בן ה-62, תושב מדינת מסצ'וסטס, חי עם אי ספיקת כליות סופנית וטופל בדיאליזה. אולם גם במקרה זה דווח כעבור פחות מחודשיים כי סליימן הלך לעולמו כתוצאה מסיבוך רפואי שלא ברור האם קשור לכליית החזיר שהושתלה בו. בספטמבר השנה (2025) דווח לראשונה על מושתל כליה שמקורה בחזיר מהונדס גנטית, אמריקאי בן 67, שעדיין בחיים יותר מחצי שנה לאחר ההשתלה, כפי שדיווחו הרופאים שעוקבים אחריו בבית החולים מסצ'וסטס ג'נרל בבוסטון. עוד דווח בספטמבר כי חברת eGenesis המגדלת חזירים מהונדסים גנטית להשתלות הודיעה שקיבלה באופן רשמי ממנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) אישור רשמי להתקדם לניסויים בבני אדם בהשתלות של כליות שמקורן בחזירים מהונדסים. בעבודה הנוכחית לא צוינה החברה שבמסגרתה גודל החזיר שהכבד שלו הושתל במטופל, אך נמסר במחקר כי
מדובר בחזיר מיני מסוג Diannan בגיל 11 חודשים ומשקל של כ־32 קילוגרמים, כשהחזירים ששימשו למחקר נבחרו בין השאר גם על רקע התאמתם האנטומית לגודל גופם של בני אדם בוגרים.
השתלות חלוציות
בשנים האחרונות דווח גם על מספר מקרים של השתלת לב שמקורו בחזיר מהונדס גנטית בחולים סופניים. במאי 2025 ציינו חוקרים אמריקאים בכנס מדעי כי הצליחו במסגרת מחקר בקופים להדגים כי לב של חזיר מהונדס גנטית מסוגל לפעום 620 יום, כאפיק לחלופה אפשרית להשתלות לב. עם זאת, בהשתלות לב כיום כבר נעשה שימוש בלב מלאכותי כגשר להשתלה וכתחליף לחולים שלא נמצא עבורם לב אנושי להשתלה עקב סיבות רפואיות או כתוצאה מהמחסור באיברים.
באוגוסט 2025 דיווחו חוקרים מסין בכתב העת Nature Medicine על השתלה ראשונה בעולם של ריאה מחזיר מהונדס גנטית למטופל בן 39 שמת מוות מוחי ותרם את גופו למדע.
פריצת הדרך המדעית שהובילה להשתלות איברי חיות בבני אדם דווחה במקור בשנת 2012 עם פיתוחה של טכנולוגית הקריספר ובשמה המלא 'Crispr-Cas 9', טכנולוגיה שאף זיכתה את ממציאותיה מארה"ב וגרמניה בפרס נובל בכימיה בשנת 2020. הטכנולוגיה מאפשרת לבצע "עריכה" של גנים באמצעים נגישים יחסית באמצעות מעין "מספריים מולקולריות" שביכולתן לערוך כמעט כל רצף בדי.אנ.איי של התאים. במסגרת שיטה זו ניתן להוציא תכונות מסוימות מהמטען הגנטי בתאי החזירים מהונדסים, לרבות תכונות שמובילות לכך שאיבריהם יידחו כשיושתלו בבני אדם. לצורך פיתוח השיטה נבחרו חזירים שגודל איבריהם הפנימי דומה לגודלם של איברים אנושיים. בנוסף, החזירים המהונדסים עוברים תהליכים לדיכוי פעילותם של נגיפים שונים מסוג 'רטרו-וירוס' כדי לשלול את האפשרות להעברת זיהומים לבני האדם המושתלים.
לצד התקוות בתחום, השתלות איברים של חיות מהונדסות מעוררות גם דילמות אתיות כבדות משקל על גידול בעלי חיים שגורלם נידון מראש, והם יומתו לצורך אספקת איברים להשתלות בבני אדם. באוגוסט 2017, כשדווח על התקדמות במחקר לפיתוח שיטות להנדוס גנטי של חזירים לצורך השתלת איבריהם, פרסם ארגון PETA הפועל לזכויות בעלי חיים הודעה ולפיה "חזירים אינם חלקי חילוף, ואסור לעשות בהם שימוש שכזה רק בגלל שבני אדם יותר מדי מרוכזים בעצמם מכדי לתרום את איבריהם למטופלים שנזקקים להשתלות איברים".
בקהילה הרפואית והמדעית בעולם תולים ציפיות רבות בהשתלות איברי חזירים מהונדסים גנטית על רקע המחסור בהשתלות והזמן הממושך שנאלצים חולים להמתין להשתלת איברים, כשחלקם מתים בעודם ממתינים בתור. לפי נתוני המרכז הלאומי להשתלות, בתחילת 2025 המתינו 1,481 ישראלים להשתלות איברים, בהם 149 להשתלת כבד, ובשנת 2024 נפטרו 72 ישראלים בעודם ממתינים לאיברים להשתלה ברשימה.
