תהליכים ביולוגיים וסמנים בטרשת נפוצה – מידע עדכני

טרשת נפוצה היא מחלה כרונית המאופיינת בתפקוד לקוי של מערכת החיסון של הגוף, אשר  פוגעת במיאלין – החומר שמגן על סיבי העצב במוח וחוט השדרה, ולעיתים פוגעת גם בתאי העצב עצמם.

הנזק למיאלין ותאי העצב פוגע בהעברת אותות במסלולים עצביים שבין המוח לגוף, מה שעשוי להתבטא במגוון גדול של תסמינים, אשר הנפוצים בהם כוללים חולשת שרירים, פגיעה בקואורדינציה ושיווי המשקל, פגיעה בראייה, עייפות והפרעות תחושתיות.

ברבות השנים התקבע הנוהג לסווג טרשת נפוצה לתתי סוגים קליניים בהתאם לביטוי הפעילות ההתקפית של המחלה. כך מוגדרת טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית (RRMS), שהיא השכיחה ביותר ומופיעה אצל כ-85% המאובחנים החדשים במחלה. טרשת נפוצה מסוג זה המאופיינת בהתקפים נוירולוגיים שנמשכים לרוב לפחות 24 שעות ועשויים להתבטא בין השאר בירידה בראייה, חולשה והפרעות תחושה ו/או בשיווי המשקל, ללא נוכחות זיהום או חום גבוה, כאשר בין ההתקפים תקופות יציבות קלינית. לצדה, קיימת טרשת נפוצה מתקדמת-פרוגרסיבית, שמתבטאת בהחמרה קבועה של התסמינים במשך הזמן, ללא קשר להתקפים.

לאחרונה משתנה הגדרתה של טרשת נפוצה, תוך דגש רב יותר על תהליכים ביולוגיים שמאפיינים את המחלה. המגמה המרכזית כיום היא מעבר מהתמקדות במניעת התקפים בלבד, לניסיון למנוע גם הצטברות הדרגתית של נכות, לזהות את התקדמות המחלה מוקדם יותר, ולפתח טיפולים שיסייעו לתקן את הנזק למיאלין ולתאי העצב.

מנגנונים ביולוגיים אופייניים

מחקרים לאורך השנים חושפים את קיומם של מנגנונים ביולוגיים מגוונים שמעורבים בהופעת תסמינים של טרשת נפוצה. המנגנונים קשורים זה בזה, ומשקלם היחסי עשוי להשתנות בין חולים

• שיבוש בוויסות מערכת החיסון: טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית שנגרמת על רקע שיבוש בתפקוד מערכת החיסון הטבעית של הגוף ((Immune dysregulation. בתהליכים אלה מעורבים תאי T ותאי B של המערכת החיסונית, לצד תאים נוספים ומתווכים של המחלה. יש לציין כי המנגנון המדויק במערכת החיסון שמוביל להתפרצות המחלה עדיין אינו ידוע במלואו.
• חדירת תאי חיסון למערכת העצבים המרכזית: מחקרים זיהו כי שינויים בתפקוד מחסום הדם–מוח מאפשרים במחלת טרשת נפוצה לתאי חיסון ומתווכים דלקתיים לחדור לרקמת המוח וחוט השדרה ולהוביל להיווצרות נגעים דלקתיים.
• דלקת ופגיעה במיאלין: טרשת נפוצה מאופיינת למעשה בפגיעה במעטפת סיבי העצב – המיאלין, בתהליך המכונה 'דמיאלינציה' ((Demyelination. שכבה זו מאפשרת לרוב העברה של אותות חשמליים במערכת העצבים, ופגיעה בה משבשת את ההולכה העצבית ועשויה להתבטא בתסמינים נוירולוגיים שונים.
• פגיעה באקסונים ובנוירונים: לצד נזק למיאלין, טרשת נפוצה עשויה להתבטא גם בנזק באקסונים – השלוחות במערכת העצבים המרכזית שמעבירות אותות בין תאי עצב, ולעתים אף ניתן לזהות אובדן של נוירונים. נזקים אלה מופיעים לרוב בחלוף הזמן ומלווים בהצטברות נכות ארוכת טווח אצל חולים לזמן ממושך, בעיקר בגיל המבוגר. בדצמבר 2008 דיווחו חוקרים מבריטניה ונורבגיה בכתב העת Brain Pathology כי ביצעו נתיחות לאחר מוות בחוט השדרה של אנשים עם טרשת נפוצה שנפטרו ואנשים ללא המחלה. ההשוואה זיהתה כי טרשת נפוצה הייתה מלווה בירידה במספר הנוירונים המוטוריים בחלק הצווארי העליון ובחלק החזי העליון של חוט השדרה.
• הפעלה מתמשכת של מיקרוגליה ומקרופאגים: מיקרוגליה הם תאי החיסון המקומיים של מערכת העצבים, שפעילותם משתנה בטרשת נפוצה, והם עשויים להפריש מתווכי דלקת שונים וחומרים נוספים הפוגעים ברקמות. מאקרופאגים הם תאי חיסון שתפקידם לזהות ולסלק גורמים מזיקים, לבלוע פסולת תאית ולהשתתף בוויסות הדלקת ובתיקון רקמות. בטרשת נפוצה המאקרופאגים והמיקרוגליה בולעים שאריות של מיאלין שנפגע, ופעילותם עשויה להיות מלווה גם בהפרשת חומרים דלקתיים המגבירים את הנזק למיאלין והאקסונים. יש לציין כי לתאי מיקרוגליה גם תפקיד חיוני בהגנה ותיקון. לאחרונה מתגלה במחקרים כי תאי המיקרוגליה והמאקרופאגים עשויים להשתתף בתהליכים חיוביים של שיקום המיאלין הפגוע.
• דלקתיות כרונית: מחקרים הדגימו כי תאי T ותאי B של המערכת החיסונית מעורבים בטרשת נפוצה בפעילות פתולוגית הגורמת להפרשת מתווכי דלקת ולהתפתחות דלקתיות כרונית. לאחרונה מתברר כי פעילות חיסונית משובשת זו מתרחשת גם בתקופות "הפוגה" לכאורה, ולא רק בהתקפים. בספטמבר 2024 פרסמו מומחי הדמיה מצפון אמריקה מסמך קונצנזוס בכתב העת Brain המציג עדויות מבדיקות דימות לפעילות דלקתית כרונית מתמשכת בטרשת נפוצה, שאינה מוגבלת רק לתקופות ההתקפים, בעיקר בהתבסס על מעקבים בבדיקות MRI ו-PET.
• כשל בתיקון המיאלין: תאי המקור של האוליגודנדרוציטים הם תאים במערכת העצבים המרכזית שתפקידם, בין השאר, לאפשר תיקון של מעטפת המיאלין לאחר שנפגעה. בטרשת נפוצה תהליך זה עשוי להיכשל, בין היתר בשל שינויים בסביבת הרקמה ובתפקוד התאים. בספטמבר 2015 דיווחו חוקרים מיפן כי פיצחו מנגנון ביולוגי חדש לשיקום המיאלין תוך חסימת פעילותה של מולקולה בשם PTPRZ על ידי ההורמון PTN.
• עקה חמצונית: דלקתיות מתמשכת בטרשת נפוצה עלולה להוביל להצטברות מולקולות המייצרות עקה חמצונית ולפגוע במיטוכונדריה – האברונים האחראים לייצור אנרגיה בתאי הגוף. תהליך זה מגביר את פגיעותם של האקסוונים לנזקים.
• הפרעה בתפקוד האסטרוציטים: אסטרוציטים הם תאי תמיכה במערכת העצבים, ובטרשת נפוצה הם עשויים לעבור שינוי בתפקודם ולתרום לדלקתיות כרונית, פגיעה עצבית והפרעה בתהליכי תיקון המיאלין.
• פגיעה בחומר האפור ואובדן נפח המוח: טרשת נפוצה אינה מוגבלת לנזקים רק בחומר הלבן במוח, ועלולים להיפגע גם קליפת המוח ומבנים עמוקים של החומר האפור, שבהם מצויים גופי תאי העצב. אובדן רקמה מוחית (אטרופיה) עשוי להיות קשור להחמרה בתפקוד הגופני והקוגניטיבי.
• פגיעה בפלסטיות המוח: המוח האנושי מסוגל לפצות במידה מסוימת על נזקים באמצעות שינוי קשרים בין תאים וגיוס רשתות עצביות חלופיות. כשהנזק בטרשת נפוצה מצטבר, יכולת הפיצוי אינה מספקת, וההפרעה בתפקוד עשויה להפוך יותר בולטת.

לפי הערכות מומחים, התהליכים הביולוגיים שמאפיינים טרשת נפוצה מושפעים משילוב של נטייה גנטית וגורמים סביבתיים אפשריים, ובהם זיהום קודם בנגיף אפשטיין–בר (EBV), עישון, השמנה בגיל צעיר ורמות נמוכות של ויטמין D, לצד גורמים נוספים. עם זאת, נכון להיום לא ניתן להסביר מדוע רק חלק מהאנשים מפתחים טרשת נפוצה בהינתן גורמי הסיכון.

מאמר שפורסם באוגוסט 2026 בכתב העת Nature Reviews Neurology מטעם הוועדה המייעצת הבינלאומית למחקרים קליניים בטרשת נפוצה, מציע מפת דרכים חדשה לסיווג מהלך טרשת נפוצה על בסיס המנגנונים הביולוגיים של המחלה, ולא רק לפי התיאור הקליני של טרשת נפוצה התקפית או מתקדמת.

הוועדה המייעצת הבינלאומית למחקרים קליניים בטרשת נפוצה, מציעה מפת דרכים חדשה לסיווג טרשת נפוצה על בסיס המנגנונים הביולוגיים של המחלה, ולא רק לפי התיאור הקליני

בבסיס השינוי התפיסתי ביחס לטרשת נפוצה מצוי המונח המתהווה PIRA (קיצור של Progression Independent of Relapse Activity) המתאר הצטברות נכות בטרשת נפוצה שאינה מוסברת ישירות על ידי התקף קליני. למשל, מטופל עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית עשוי שלא לחוות התקפים במשך כמה שנים, אך לאורך התקופה תפקוד ההליכה שלו עלול להידרדר בהדרגה על רקע התהליכים הביולוגיים שמאפיינים את המחלה. אם ההחמרה עומדת בקריטריונים הקליניים המתאימים ואינה קשורה להתקף כלשהו – היא עשויה להיות מוגדרת כ-PIRA. במחקר שבחן נתונים של 33,303 אנשים עם טרשת נפוצה ופורסם באפריל 2025 בכתב העת JAMA Neurology, שליש (33.9%) חוו לפחות אירוע PIRA אחד שאינו קשור להתקף.

סמנים (ביומרקרים) חדשים לטרשת נפוצה

בשנים האחרונות נבחנים סמנים (מרקרים) אפשריים בבדיקות מעבדה שיכולים להעריך את היקף התהליכים הביולוגיים בקרב מאובחנים עם טרשת נפוצה, ואולי בעתיד אף להחליף את הצורך במעקב באמצעות בדיקות MRI שנתיות, הנדרשות כיום להערכת פעילות המחלה.

הסמנים המרכזיים שנחקרים כיום:

הסמן NfL לנזק עצבי

הראיות הקליניות המבוססות ביותר נכון להיום (שנת 2026) מצביעות על יעילות הבירור לנוכחותו של הסמן NfL (קיצור של Neuro-filament Light), שלעתים מכונה 'סיב נוירוני', אשר ברמה גבוהה בבדיקות דם עשוי להעיד על נזק במערכת העצבים המרכזית, שעשוי להתבטא בנזק לאקסונים, פעילות דלקתית חדשה או נגעים חדשים. מאמר של חוקרים מבריטניה שפורסם באוגוסט 2025 בכתב העת Multiple Sclerosis מציע שימושים קליניים האפשריים ב-NfL לניטור פעילות המחלה, הערכת פרוגנוזה ומעקב אחר תגובה לטיפול. במחקר מאיטליה שפורסם באוגוסט 2024 נבדקו 908 חולים עם סוגים שונים של טרשת נפוצה, ונמצא כי הסמן NfL מופיע ברמה גבוהה בקרב 12% מהמאובחנים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגנתית, 21% מהמאובחנים עם טרשת נפוצה מתקדמת שניונית (שהתפתחה עם הזמן לאחר דפוס של טרשת נפוצה התקפית) ו-32% מהמאובחנים עם טרשת נפוצה מתקדמת ראשונית (שמאובחנת כך מלכתחילה).

לאחרונה ארגונים מקצועיים בתחומי הבריאות והרפואה מתחילים לשלב המלצה לביצוע בדיקות דם לסמן NfL כחלק מתהליך המעקב לטרשת נפוצה, לצד בדיקות ה-MRI. כך, בקווים מנחים של הקונצורסיום למרפאות טרשת נפוצה בארה"ב (CMSC) שפורסמו בינואר 2024, נקבע כי הסמן NfL עשוי לסייע בהערכת פעילות המחלה, בסיווג הסיכון ובמעקב אחר תגובה לטיפול, אך יש לפרש אותו יחד עם הבדיקה הנוירולוגית, ההיסטוריה הקלינית ותוצאות בדיקות ה-MRI.

באפריל 2024 קבעו מדענים אמריקאים על בסיס נתוני בדיקות לרמות NfL כי הסמן עשוי להופיע בדם שנים לפני הופעת תסמיני המחלה.

הסמן GFAP להתקדמות המחלה

סמן נוסף לטרשת נפוצה שנעשה בו לאחרונה שימוש גובר הוא הסמן GFAP (קיצור של Glial Fibrillary Acidic Protein). המדובר בחלבון המצוי בעיקר בתאי התמיכה של מערכת העצבים המרכזית (אסטרוציטים), וברמות גבוהות בדם עשוי להעיד על פגיעה ושינויים במערכת העצבים המרכזית, לרבות שינויים בתאי גליה. יש חוקרים שאף משתמשים בסמן זה לניבוי הסיכון להתקדמות נכות בטרשת נפוצה. במחקר השוואתי של צוות בינלאומי, שפורסם בפברואר 2023 בכתב העת JAMA Neurology, נקבע כי רמות הסמןGFAP  בדם קשורות להתקדמות מחלת טרשת נפוצה במידה חזקה יותר מאשר רמות הסמן NfL. בספטמבר 2024 דיווחו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד על ממצאי מחקר בקרב 741 אנשים עם טרשת נפוצה, שמצא כי מחצית (50.5%) העידו על PIRA, כלומר על הצטברות נכות בטרשת נפוצה שאינה מוסברת ישירות על ידי התקף קליני, ונמצא כי רמות גבוהות של GFAP קשורות לעלייה בסיכויים לדווח על התופעה. נכון להיום (2026), הסמן GFAP עדיין אינו מוטמע בקווים המנחים של הארגונים המובילים לטיפול המומלץ בטרשת נפוצה.

הסמן CHI3L1 (הקרוי גם YKL-40) לדלקתיות ושינויים ברקמת העצבים

סמן נוסף שנחקר בהשפעתו על תהליכים ביולוגיים בטרשת נפוצה, וספציפית נקשר לדלקתיות ושינויים ברמת העצבים, מסומן באותיות CHI3L1 (קיצור של Chitinase 3-like 1), ורמתו אינה נבדקת בבדיקות בדם, אלא בנוזל חוט שדרה (CSF) הנשאב בבדיקת דיקור מותני. לפי מטה אנליזה של חוקרים מאיטליה, שפורסמה במאי 2022, סמן זה הוא חלבון שמופרש מתאים שונים, לרבות בתגובה לתהליכים ביולוגיים שמאפיינים טרשת נפוצה, והוא עשוי להעיד על פגיעה בתאי התמך של מערכת העצבים (אסטרוציטים), תהליכי דלקתיות, מאקרופגים ותאים נוספים של מערכת החיסון. רמות גבוהות של סמן זה נקשרו במחקרים למוגבלות נוירולוגית מתקדמת ולסיכון מוגבר למהלך מתקדם של טרשת נפוצה. 

יש לציין כי בעבודות רמות הססמן CHI3LI נוטות להיות גבוהות יותר בטרשת נפוצה מתקדמת ראשוונית בהשוואה לטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, מה שעשוי להעיד על תהליכים ביולוגיים שוונים שמאפיינים את שני הסוגים הקלאסיים של טרשת נפוצה. נכון להיום (2026), סמן זה אינו נכלל בקווים המנחים לאבחון ומעקב בטרשת נפוצה.

באוקטובר 2023 דיווחו חוקרים משבדיה כי על בסיס "למידת מכונה" גילו רמות של 11 חלבונים בנוזל השדרה עשויה לנבא האם מאובחנים עם טרשת נפוצה צפויים לפתח בעתיד נכות קשה.

הסמן kFLC למצב תאי מערכת החיסון במערכת העצבים

הסמן kFLC (קיצור של kappa Free Light Chains) ובתרגום: 'שרשראות קלות מסוג קאפה', הוא סמן נוסף להערכת התהליכים הביולוגיים בטרשת נפוצה. סמן זה מודד למעשה חלבון נוסף שרמה גבוהה שלו בנוזל חוט השדרה עשויה לשקף פעילות פתולוגית של מערכת החיסון בתוך מערכת העצבים המרכזית, ובפרט ייצור נוגדנים במסגרת תהליך המכונה 'תגובה חיסונית תוך תקתאלית'.

מחקרים מצביעים על כך שאצל חלק גדול מחולי הטרשת הנפוצה ניתן לזהות ייצור מוגבר של חלבוני kFLC בתוך מערכת העצבים המרכזית.

יש לציין כי סמן זה משמש גם בבדיקות דם לסיוע באבחון של סרטן מסוג מיאלומה נפוצה.

סמנים נוספים

בספרו המדעית נמשך כל העת החיפוש אחר סמנים שיוכלו לשפוך אור על התהליכים הביולוגיים שמשפיעים על טרשת נפוצה.

בפרסום של צוות החוקרים הבינלאומי מאוקטובר 2023 דווח כי אותרו 10 חלבונים נוספים המצויים בחוט שדרה, אשר ברמות חורגות עשויים להעיד על תהליכים ביולוגיים שמאפיינים טרשת נפוצה. החלבונים מסומנים באותיות TYMP, SLAMF7, LY9, ICAM3, FCN2, LTA, CXCL13, FNFRSF1B, FYB1 ו- FNFRSF1B ומרמזים על שיבושים שונים בתפקוד המוח.

סמנים נוספים נחקרו בשנים האחרונות, ובהם הסמן sCD27 בנוזל השדרה, המצביע על הפעלה פתולוגית של תאי T במערכת החיסון הטבעית של הגוף; הסמן CXCL13 המצביע על פעילות משובשת של תאי B של המערכת החיסונית, שנבדק כיום בבדיקות נוז שדרה, אם כי מפותח גם כבדיקת דם; והסמן MMP-9 שנבדק בדם ובנוזל שדרה, המהווה אנזים שהמצאותו ברמות גבוהות עשויה להצביע על פירוק ושינוי המטריצה התוך תאית ופגיעה במחסום הדם-מוח.

במאי 2026 דיווחו חוקרים מאירלנד בכתב העת Scientific Reports כי חלק מהסמנים לטרשת נפוצה ניתנים לאיתור גם בבדיקות רוק, ובכללם הסמנים NfL ו- CHI3L1.

יש לציין כי מעבר לסמנים הביולוגיים בבדיקות דם וחוט שדרה, גם טכנולוגיות עשויות כיום למפות טוב יותר את התהליכים הביולוגיים שמאפיינים את המטופלים עם טרשת נפוצה. באפריל 2024 דיווחו חוקרים משוויץ כי חיישנים שמוצמדים לגוף כדי לנטר מדדים של כושר גופני וחיישנים המצויים בסמארטפונים, למשל אלו שסופרים צעדים – עשויים לסייע בקבלת נתונים אמינים על קצב ההתקדמות של טרשת נפוצה בדרגת דיוק גבוהה.

מגמות טיפוליות עתידיות

המגמה החדשה שמתמקדת בתהליכים ביולוגיים בטרשת נפוצה עשויה להשפיע על הטיפול העתידי במחלה. תפיסה זו מרחיבה את האפשרות להשתמש בסמנים החדשים לזיהוי התהליכים הביולוגיים שמאפיינים כל מטופל/ת במטרה לאפשר ניבוי מדויק יותר של מהלך המחלה העתידי (פרוגנוזה). לצד מחקרים שעושים לאחרונה שימוש בבינה מלאכותית כדי לחזות את התקדמות המחלה, בהתבסס על אלגוריתמים חכמים, ביוני 2023 דיווחו חוקרים מאוניברסיטת הרווארד שהוספת המידע לגבי הסמנים NfL ו-GFAP משפרת את היכולת לניבוי התקדמות המחלה בעתיד.

בעשורים האחרונים כבר מתועדות מגמות חדשות בטיפול בטרשת נפוצה, וכיום נהוג להתחיל במתן 'טיפול משנה מחלה' (DMT, קיצור של Disease Modifying Therapy) למאובחנים בשלב מוקדם יותר ובאגרסיביות רבה יותר עם טיפולים חדשים וחזקים יותר – כדי להשפיע על מהלך מחלה קל יותר. מחקר מאיטליה שפורסם ביולי 2025 בכתב העת Annals of Clinical and Translational Neurology הדגים כי מטופלים עם טרשת התקפית-הפוגתית שהחלו טיפול תרופתי שלוש שנים לאחר האבחנה, בהבדל מהגישה המסורתית להמתין עד להחמרה – היו בסיכוי למדדי תפקוד טובים יותר בחלוף עשר שנות מעקב. יכולת ניבוי עתידית טובה יותר של טרשת נפוצה, הודות לזיהוי התהליכים הביולוגיים שמאפיינים את המחלה, מאפשרת לשפר את הסיכויים למתן טיפול התערבותי בשלבים מוקדמים, באופן שיוכל להיטיב עם המתמודדים עם המחלה.

במקביל נמשכים כל העת ניסיונות של צוותי מחקר לפתח טיפולים חדשים לטיפול בטרשת נפוצה ותסמיניה בהתבסס על נטרול התהליכים הביולוגיים שמאפיינים את המחלה. לפי מחקרים, הדור הבא של הטיפולים לא יסתפק בהפחתת התקפים ונגעים חדשים, אלא יבקש לבלום את ההתקדמות ההדרגתית של הנכות, להגן על תאי העצב ואולי אף לעודד תיקון של המיאלין שנפגע. בין השיטות שמפותחות כיום כדי לתקן מיאלין פגוע בטרשת נפוצה ניתן למנות טיפולים בסוגים מסוימים של תאי גזע ותרופות מסוימות.

בין השאר נבחן פיתוחן של תרופות החודרות למוח ומווסתות את תהליכים דלקתיים, כתוספת או חלופה לתרופות הקיימות לטרשת נפוצה המתמקדות כיום בתאי מערכת החיסון שמקורם בזרם הדם. אחת מקבוצות התרופות הנחקרות כיום למטרה זו היא קבוצת 'מעכבי האנזים BTK' שחלקן נמצאות כבר בשלבים מתקדמים של ניסויים קליניים. בנוסף מפותחות תרופות 'נוירופרוטקטיביות' המגנות על רכיבי מערכת העצבים המרכזית, לרבות על אקסונים.

תחום הסמנים הביולוגים לטרשת נפוצה עשוי לקדם בעתיד רפואה מותאמת אישית לטרשת נפוצה המבוססת על קיומם של הסמנים השונים ועל התהליכים הביולוגיים שמזוהים אצל המטופלים.

• עוד על שיטות ניסיוניות לתיקון המיאלין בטרשת נפוצה

עדכון אחרון: אוקטובר 2026