מחלות מעי דלקתיות: תרד ושקדים עלולים להחמיר דלקתיות
חוקרים מצאו כי אוקסלט, המהווה תרכובת המצויה במזונות צמחיים שנחשבים בריאים כמו תרד, שקדים ובטטה, עלול להחמיר דלקות מעי אצל חולי קרוהן וקוליטיס כיבית עקב פגם בחלבוני ספיגה במערכת העיכול
בשנים האחרונות, לצד המודעות הגוברת למחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס כיבית פותחו טיפולים תזונתיים במטרה לאפשר הקלה בתסמיני החולים. למעשה, התאמה תזונתית מהווה את אחד הצעדים הראשונים והמשמעותיים בטיפול במחלות מעי דלקתיות. ההמלצות התזונתיות דורשות תשומת לב מיוחדת למרכיבי מזון חיוניים והקפדה על הפחתת מזונות הקשורים לתסמיני המחלה ולתהליכי דלקת.
הנושא מקבל חשיבות נוספת בשנים האחרונות על רקע המחקרים שמזהים השפעה של תזונה על התפתחות מחלות מעי דלקתיות ועל הטיפול בהם בהקשר למיקרוביום – החיידקים הטובים המאכלסים את המעי שככל הנראה יש להם תפקיד בהתפתחות והתקדמות המחלות.
ההמלצות הנוגעות לפירות וירקות עבור המתמודדים עם קרוהן וקוליטיס מורכבות, שכן אלה עשירים בנוגדי חמצון, ומהווים חלק מתזונה בריאה ומוצבים במקום הראשון במעלה בהמלצות תזונתיות המיועדות לאוכלוסייה הכללית, בהתאם לפירמידת המזון. אולם מאחר וירקות ופירות עשירים בסיבים תזונתיים, מומלץ להימנע מהם בעת התלקחויות של קרוהן וקוליטיס כיבית במסגרת 'דיאטה דלת שארית' שהוכחה ביעילותה לשיפור מצב החולים.
עתה מדווחים חוקרים אמריקאים כי תרד, שקדים ובטטה, שנחשבים לכמה מהמזונות הבריאים והמומלצים ביותר לאוכלוסייה הכללית, עלולים להחמיר את מצבם של המתמודדים עם קרוהן וקוליטיס כיבית, תוך השפעה סמויה על הגברת דלקתיות במערכת העיכול על רקע חשיפה לתרכובת טבעית מסוג 'אוקסלט' המצויה בהם.
סמן מולקולרי
צוות חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת צפון קרוליינה (UNC), בשיתוף מוסדות מחקר מובילים ובהם אוניברסיטת דיוק ואוניברסיטת טקסס (A&M), בדק ביטויי גנים, דגימות צואה והרגלי תזונה בקרב עשרות חולי קרוהן וקוליטיס כיבית, לצד נבדקים בריאים. בהמשך בוצעו ניסויים בעכברי מעבדה כדי לבחון את ההשערות שהעלו החוקרים.
המחקר שילב שיטה מולקולרית חדשנית בשם DNA metabarcoding, המזהה שרידי מיני צמחים בצואה, ומהווה המחקר הראשון שמשתמש בטכנולוגיה זו להערכת תזונה לאוכלוסיית המתמודדים עם מחלות מעי דלקתיות.
אוקסלט/ אוסקלאט (Oxlatae) הוא תרכובת טבעית המצויה במזונות מן הצומח. במצב בריא תקין, חלבוני הובלה ייעודיים במעי סופגים חלק מהאוקסלט כדי למנוע את הצטברותו ברקמה, והיתר מופרש החוצה. החוקרים גילו כי במצב של מחלות מעי דלקתיות מתפתח כשל מובנה: רמות הביטוי של חלבוני הובלה ייעודיים במעי (SLC26A2 ו-SLC26A3), האחראים בדרך כלל על ספיגת האוקסלט ברקמת המעי הדק והגס, יורדות באופן משמעותי ועקבי. ככל שהרקמה מודלקת ופעילה יותר – כך רמת חלבוני ההובלה נמוכה עוד יותר. פגם זה מונע ספיגה תקינה ומוביל להצטברות של אוקסלט חופשי בחלל המעי, שם הוא מעצים ומלבה את התגובה הדלקתית של מערכת החיסון (בדגש על תאי מאקרופאגים ותאים דנדריטיים).
החוקרים מצאו כי חולי קרוהן הפרישו רמות אוקסלט גבוהות משמעותית בצואה בהשוואה לקבוצת ביקורת בריאה, אף ששתי הקבוצות צרכו כמויות ומגוון זהים לחלוטין של מזונות מן הצומח. ממצא זה הוכיח כי ההחמרה אינה נובעת רק מכמות האוקסלט בתפריט, אלא מליקוי ביולוגי מהותי באופן שבו המעי של החולים מתמודד עם התרכובת.
בניסויי בחיות, תוספת אוקסלט לעכברים הובילה לירידה חדה במשקל וירידה של 60% בסיכויי ההישרדות. ואולם במודל של עכברים בעלי נטייה גנטית לדלקות מעי ספונטניות, המחקר הדגים כי תוספת התרכובת זירזה משמעותית את מועד התפרצות המחלה, והחמירה את הפגיעה ברקמת המעי ומחסום האפיתל.
במסגרת ניתוח ממוקד של ביטויי הגנים, זיהו החוקרים קשר ישיר בין ירידה בביטוי של חלבון ההובלה SLC26A6 – לבין מהלך מחלה אגרסיבי יותר. חלבון זה משתתף בהפרשת אוקסלט לחלל המעי ובשמירה על מחסום האפיתל והאיזון החיידקי.
החוקרים מצאו כי בקרב קרוב ל-75% מהנבדקים קרוהן שסווגו עם רמות ביטוי נמוכות במיוחד של SLC26A6, התפתחה מחלת מעי דלקתית חסימתית ומצולקת – מצב כרוני קשה בו רקמת המעי מצטלקת, מתעבה ומובילה להיצרויות מסוכנות. ממצא זה מעלה אפשרות ממשית לשימוש ברמות החלבון SLC26A6 כסמן מולקולרי העשוי לסייע לרופאים לחזות מראש את מסלול המחלה ואת מידת הפגיעות של המטופל לדלקות חמורות והיצרויות במעי.
המחקר נתמך על ידי קרן הלמסלי, המכון הלאומי האמריקאי לסוכרת ומחלות דרכי העיכול והכליות (NIDDK), המכון הלאומי לאלרגיה ומחלות זיהומיות בארה"ב (NIAID) והאקדמיה האמריקאית לאלרגיה, אסתמה ואימונולוגיה (AAAAI). הממצאים מדווחים בגיליון אוגוסט 2026 של כתב העת המדעי Cellular and Molecular Gastroenterology and Hepatology.
המיקרוביום כמפתח טיפולי
החוקרים מבהירים כי אין להסיק מהממצאים שיש להימנע לחלוטין מצריכת מזונות מן הצומח, שכן ניתן לבנות תפריט צמחי מזין ומאוזן תוך הפחתה ממוקדת של מזונות עתירי אוקסלט.
לצד זאת, החוקרים מפנים זרקור לחיידקי המעי כיעד טיפולי מבטיח במחלות מעי דלקתיות. מחקרים בעבר מצאו אצל חולי מעי דלקתיים מחסור טבעי בחיידקים ייעודיים המפרקים אוקסלט במעי, למשל חיידקי Oxalobacter Formigenes. פיתוח אסטרטגיות פרוביוטיות להשבת חיידקים אלו עשוי לאפשר פירוק יעיל של התרכובת במעי ולמנוע את הדלקת, ללא צורך בהגבלות דיאטטיות נוקשות וקשות ליישום.
בהודעה לעיתונות שהופצה עם פרסום הממצאים מדגישים החוקרים כי בטרם יגובשו הנחיות קליניות רשמיות, נדרשים מחקרי המשך ארוכי-טווח באוכלוסיות חולים רחבות. עם זאת, המחקר מספק מסגרת מולקולרית ראשונה מסוגה הקושרת בין מרכיב תזונתי ספציפי לבין תהליכי הדלקת וההצטלקות במעי, וסוללת דרך לטיפולים תזונתיים ומיקרוביאליים מותאמים אישית.
דיאטה דלת אוקסלט מומלצת כיום למתמודדים עם ספיגת יתר של אוקסלט והפרשתו המוגברת בשתן (היפראוקסלוריה אנטרית); המאובחנים עם תסמונת המעי הקצר; אנשים לאחר ניתוחים בריאטריים לקיצור קיבה; וכן במקרים של אבנים בכליות ורמות אוקסלט גבוהות בשתן.
הממצאים הנוכחיים מתיישבים עם עבודות נוספות שזיהו יתרונות בדיאטת אוקסלט למאובחנים עם קרוהן וקוליטיס כיבית. מחקר מגרמניה שפורסם בינואר 2024 בכתב העת Nutrients אמנם לא מצא קשר בין דיאטה דלת אוקסלט להפחתת דלקתיות, אך זיהה תועלת בתזונה דלת אוקסלט להפחתת אבנים בכליות אצל חולי קרוהן. יחד עם זאת, נכון להיום דיאטה דלת אוקסלט אינה כלולה בהמלצות תזונתיות לאנשים עם קרוהן וקוליטיס כיבית, לרבות המלצות עדכניות של האיגוד האירופי לקרוהן וקוליטיס (ECCO) שפורסמו ביולי 2025.
