נפש שבורה

היי

מישהי מכירה אפשרות לקבל הזנה בזונדה שלא במסגרת אשפוזית?

אני נמצאת בנקודה בחיים שאני חייבת לבחור. להשתקם ולהתקדם בכוחות עצמי או להמשיך במצב הנוכחי ולהתאשפז בסופו של דבר. ברור לי שאני חייבת לבחור בשיקום וההתקדמות. (ולא כי אשפוז זה דבר רע בעייני. דווקא החוויה שלי מהאשפוז הייתה טובה מאוד, אבל זה לא מתאים לי בחיים בנקודת זמן הזו.) המצב על הפנים עכשיו. אני במגמת ירידה במשקל, ובעומס נפשי מאוד מאוד מאוד גדול. הדיכאון חוגג. אני לא ישנה בלילות, סובלת מפסיכוסומטיקה בצורה קיצונית, המון התקפי בכי שלא מקבלים ביטוי ונשארים חסומים בתוכי, והמוןןן חרדה. התחלתי עכשיו פסיכומטרי ואני יודעת שאני נעוד...

הייתה לי תקופה קשה מאוד לאחרונה שהתבטאה בירידה במשקל בסופו של דבר. עכשיו אני כבר חודש וחצי בתהליך של העלאת התפריט וחזרה לתפריט מלא ולמשקל תקין, אבל בינתיים רק ממשיכה לרדת במשקל ובקצב מהיר יותר מלפני כן.. כבר הגעתי למשקל בעייתי מידי, איבדתי את המחזור, ואני לא מצליחה להבין למה אני לא עולה במשקל או לפחות עוצרת את הירידה.. הרי מבחינת התפריט אני אוכלת כפול ויותר משאכלתי בתקופה הקשה שהייתה אז מן הסתם זה צריך להשפיע בצורה כל שהיא, מינימלית ככל שתהיה.... וזה מתסכל כי בסהכ אני באמת נחושה לעלות בחזרה או לפחות מספיק כדי לקבל בחזרה את המחזור שלעוד...

היי כולן.ם.. הייתי כאן לפני כמה שנים ועכשיו חוזרת.. כבר יותר מעשר שנים שאני מתמודדת עם הפרעת האכילה ואני לא מצליחה לשחרר. הייתי מאושפזת במשך שנה, אחר כך שנה באשפוז יום, ובשנתיים האחרונות חזרתי לטיפול בקהילה. בתקופה האחרונה המצב שלי רק מתדרדר.. מצב הרוח ירוד למרות הכדורים שאני לוקחת, והמשקל יורד. אני רוצה להיות בטוב, להיות שמחה יותר, אנרגטית יותר, פשוט חיה יותר.. אני לא רוצה להיות עסוקה כל היום במחשבות טורדניות שלא נותנות לי מנוח.. אני לא רוצה לבלות עוד לילות שלמים בלי שינה מרוב חרדה.. יש לי ככ הרבה תמיכה מהמטפלים בקהילה, אבל עוד...