אני נמצאת בנקודה בחיים שאני חייבת לבחור.
להשתקם ולהתקדם בכוחות עצמי או להמשיך במצב הנוכחי ולהתאשפז בסופו של דבר.
ברור לי שאני חייבת לבחור בשיקום וההתקדמות. (ולא כי אשפוז זה דבר רע בעייני. דווקא החוויה שלי מהאשפוז הייתה טובה מאוד, אבל זה לא מתאים לי בחיים בנקודת זמן הזו.)

המצב על הפנים עכשיו.
אני במגמת ירידה במשקל, ובעומס נפשי מאוד מאוד מאוד גדול.
הדיכאון חוגג.
אני לא ישנה בלילות, סובלת מפסיכוסומטיקה בצורה קיצונית, המון התקפי בכי שלא מקבלים ביטוי ונשארים חסומים בתוכי, והמוןןן חרדה.
התחלתי עכשיו פסיכומטרי ואני יודעת שאני נכנסת לתקופה שע