מותשת33

הי, הרבה זמן לא כתבתי.. אני מרגישה שאני מאבדת שליטה.. אני אשמח אם מישהו ירגיע אותי.. אני סובלת מה.אכילה. שנים מדובר בבולימיה ובשנה האחרונה בעקבות טיפול ההקאות הופסקו, אבל האכילה הלא סדירה ממשיכה, ואני רק עולה במשקל. אני מתאמנת 3 פעמים בשבוע ואני משתגעת..אני רוצה לרדת במשקל ואני מפחדת שהתפריט שהביאו לי בתהש יוביל לעליה, ואני כל הזמן משחקת איתו והמחשבות שלי נעות כל הזמן לכיוונים אחרים- אולי לוותר על פחמימה, אולי להוסיף עוד אימונים, אולי אני אקיא רק פעם בשבוע? ואף אחד לא מוכן להרגיע אותי, להגיד לי, אם תאכלי רגיל, תרדי במשקל..כולם אומעוד...

הי, מרגישה צורך לשתף..שבוע שעבר עשיתי הליכה ומישהו צעק לי שמנה.. אני בת 33 ואני כבר שבוע עם תחושת עצבות והלם וכאב וכאוס..לא היה לי את מי להוכיח או לקלל, זרק הערה ונסע באוטו ואני שבורה..אני יודעת שהוא אדיוט אבל תחושת ההשפלה לא עוברת לי.. זה לא עובר? אנשים לא רוצים להתבגר ולהפסיק להיות רעים? כל הזמן יש מלחמה בראש שלי אם זה כל מה שרואים..אני נמנעת מהעולם, אוכלת ומקיאה עוברת מדיאטת כאסח לאחרת ומקווה שהיום שאהיה רזה יגיע.. הפסיכולוגית שלי והדיאטנית אמרו לי שאני צריכה לקבל את עצמי ולאהוב את עצמי, ולהבין שמה שאני חושבת על עצמי זה לא מה שהסבעוד...