שחזור סיסמה

הזן את כתובת האימייל שבאמצעותה נרשמת ונשלח לך לינק לאיפוס סיסמה

\"נוכחות נפקדות\" – פוסט אורח של טליה סופר-רייכנברג המאמנת משפחות המתמודדות עם טיפול בקרוביהם החולים

פוסט אורח של טליה סופר רייכנברג, המאמנת, מייעצת ומלווה משפחות המתמודדות עם טיפול בבן משפחה חולה

שלום לכולם,

אני רוצה לשתף אתכם בפוסט אורח של טליה סופר רייכנברג, המאמנת, מייעצת ומלווה משפחות המתמודדות עם טיפול בבן משפחה חולה:

עקב בצד אגודל, ברגישות ובנחישות אני פוסעת בנבכי ה"נוכחות-נפקדות", בהן אמא נמצאת מזה שנים רבות. עד לפני 6 שנים חלקתי את המשימה עם אבי ז"ל והמטפלת הנאמנה. היתה תחושה של מעין "3 אוחזין במצב" . שנים שאני חווה כאב ועצב רב לנוכח המצב בצד שגרת חיים מבורכת.

התעטשות ,שיעול או רעד מהוויים היום סימנים יחידים לכך שאמא עדין איתי. למעשה נוכחת מולי היום רק הדמות שהיתה פעם אמי. בביקורי אצלה כל שנותר לי זה לגעת, לחבק וללטף, ובכך להעניק לה מאהבתי ואת תחושת הקרבה והבטחו. זו ההזדמנות היחידה של שתינו להיות יחד.

לפני למעלה משנתיים, לאחר 10 שנות טיפול חם ונאמן בהוריי, ואח"כ 4 שנים בבדידות מזהרת בטיפול באמי, המטפלת בחרה לשוב לחיק משפחתה. כשברקע, צוואתם הרוחנית של ההורים לסיים את חייהם בביתם, ובמקביל תהליך המחלה, הקורא להעברתה של אמא למוסד סיעודי . לא מעט סערות פנימיות עברו עלי בתקופה ההיא, הלב והרגש משכו בכיוונים שונים לעומת ההגיון והשכל. לעשות את החיבור ביניהם היתה משימה בפני עצמה, מכל הבחינות, רגשית, נפשית פיזית וכלכלית. חוסר היכולת שלי למלא את צוואתם של הורי ובעיקר את הבטחתי לאבי ז"ל יצר מטען מאוד כבד מבחינתי. היום, אני מודה, שהמהלך היה נכון, תחת הנסיבות הקיימות. כידוע, דברים שרואים מכאן לא רואים משם. "הדיוק", עד כמה שהמילה יכולה לשרת את הכוונה, בהתאמת ומציאת המוסד המתאים, לי וגם לאמא, בהחלט משמעותי .

כך אמרה לי אחות המוסד ליוותה לראשונה את בתה לגן הילדים: "רק עכשיו אני בכלל קולטת מה אתם עוברים כשאתם מביאים את ההורים אלינו למוסד". הערכתי את הכנות שלה והרהרתי בתוכי על ההבדל הקטן והמהותי כל כך.

כדי לעמוד בעומס ובמאמץ היומיומי, שאני מזמנת לעצמי ושהחיים מזמנים לי, בצד החוויות הרגשיות והצרכים התפעוליים של "מטפל עיקרי" ע"פ הגדרתי, אני שבה ומזכירה לעצמי מדי יום, אפילו מספר פעמים, כי חיוני ביותר להקדיש זמן לעצמי ולאיכות חיי. לפעמים משהו יחסית פשוט מעניק כוחות להמשך המסע ומשחרר ולו לרגע קט מהמשא.

אין ספק שהמסע לא קל ודווקא מסיבה זו אני מסכימה עם טליה – רגע או שניים של הירגעות מסייע לנו לטפל בבן המשפחה החולה בצורה רגועה ומספקת הרבה יותר.

תודה טליה.

אתם מוזמנים לפנות לטליה בנושא התמודדות עם טיפול בבן משפחה חולה:

טליה סופר רייכנברג –

אימון יעוץ וליווי מערכות ויחסים

[email protected]

052-8-524523, 03-5403266

רק בריאות,

אסתר

  • User Avatar