תוצאות MRI – החרדה והדילמה
אם אתם נמצאים במעקב נוירולוגי או עדיין בתהליך אבחנה כנראה ונשלחתם, לפחות פעם אחת, לבדיקת ה- MRI. באתר תוכלו למצוא הסבר על הבדיקה והחששות לקראתה, אך מה שקורה לאחריה לא פחות חשוב. כיום ההמתנה לבדיקת ה- MRI הולכת ומתקצרת וכך גם קבלת התוצאות, ברוב המקומות בהם מבצעים את הבדיקה ניתן להמתין קצת בסיומה ולקבל במקום את דיסק ההדמייה, וכנראה שכעבור כשבוע תקבלו לביתכם מכתב ובו פענוח הממצאים (כל מקום, דרכו, הקצב שלו ונהליו).
נוצרת כאן סיטואציה בה, טרם הפגישה עם הנוירלוג יש בידיכם מידע קריטי, שלידו שיטות ההצפנה בצה"ל נראות כמו משחק ילדים – בלתי ניתן להבנה. מעטים מצליחים "להתאפק" ולהסתכל על הנתונים ביחד עם הרופא המטפל, לרוב אני פוגש ושומע אנשים המנסים להתמודד ולפצח את "צופן ההדמיה".
מכיוון שהדבר הזמין ביותר הוא הדיסק עליו נמצאות ממצאי ההדמיה, ניתן לרוץ אל המחשב הביתי ולראות כיצד המוח (או עמוד השדרה וגם כל חלק אחר) נראה מבפנים. בעבר היה ניתן לראות את הממצאים רק באמצעות תוכנה מיוחדת שהייתה קיימת אצל הרופאים, אך כיום כדי לאפשר זמינות לכולם בכל מקום, תוכנת הצפייה מותקנת כבר על הדיסק וניתן לראות את תמונות ההדמיה בכל מחשב בסיסי. לצופה ההדיוט (ועל אף קורסים מורחבים במדעי המוח, בחינות על מערכות העצבים, השתתפות בישיבות הדמייה ובצוותי מחקר הבוחנים את המוח, גם אני עדיין הדיוט בתחום זה) ישנם תמונות מתחלפות בגווני שחור לבן, אמנם ניתן לזהות שזהו הראש או המוח, אלו שיתעמקו יצליחו לפענח מהו החלק הקדמי ומהו האחורי ואף ניתן להבין כיצד התמונות זזות שלוחצים על החצים או העכבר, אך מה זה אומר? איך יודעים שזה תקין? ישנה שיטה שחוזרת על עצמה. רוב האנשים מגלים או יודעים שהמוח מחולק ל- 2 אונות ואז "משחקים" ב- מצא את ההבדלים בניהן, מתוך השערה שאם קיים הבדל, אזי משהו לא תקין. זה הזמן אולי להגיד ששתי האונות אינן סימטריות באופן זהה ועל כן ישנם הבדלים מבניים שאינם מצביעים על פגיעה. הצפייה, החקירה והפענוח יכולים לדרוש לילות לבנים ויקרים. המלצתי היא לא להסתכל, לא להכניס את הדיסק אל המחשב, כי מידע לא ברור (בלשון המעטה) רק מגביר את החרדה. אם כל הכבוד לאינטליגנציה של כולנו, אני צופה בנוירולוגים ורדיולוגים בכירים, מביטים על הדמיית מוחות במסכי ענק, לאחר שראו כבר אלפים כמותם, מתלבטים, מתווכחים, מגדילים, משווים, נעזרים במומחים נוספים ואטלסים של המוח, כדי לנסות ולהבין את משמעות הכתם הקטן (שלמען הכנות, גם אם הייתם משאירים אותי שנה על אי בודד עם התצלום הזה – לא הייתי שם לב אליו). לפעמים המסקנה הכי טובה היא לחכות לעוד בדיקות (הדמיה או אחרות) כדי להבין את משמעותו, אם בכלל קיימת כזו. לכן, השאירו את הפענוח לרופאים, זה שהדיסק ניתן בידכם כדי שתוכלו להעבירו לכל מומחה שתרצו מוקדם ככל האפשר, אין אומר שעליכם לנסות לעשות זאת בעצמכם.
ההתמודדות עם הדיסק מקדימה את הגעתו של "כתב הסתרים", שכביכול בה להבהיר את משמעות ממצאי ההדמיה: מישור סאגיטלי, חתך טנטוריאלי, דיפוזיה, הרחבה, מסלול, חדר, נגע, האדרה ושאר ירקות. המכתב מאוד מבלבל, כי כביכול הוא בשפה העברית וישנם מילים שניתן לזהות (היי, אני מכיר חדרים ומסלולים, מה לא?) וכמובן שקיימת האופציה – להריץ בגוגל את המילים שאינני מבין. כאן ההתמודדות קשה יותר, כי נוצרת אשליה שיש בידי האדם הפשוט (כמוני) בעזרת קצת הגיון ושימוש מושכל בגוגל, להבין את הפיענוח, לקבוע אבחנה ואת כל המשמעויות הנלוות.
הדילמה אינה פשוטה, מצד אחד קיים יתרון גדול לכך שהמידע נמצא בידי המטופל והוא יכול להשתמש בו כראות עיניו, אך מן הצד השני זה כמו להניח בידיו תפוח אדמה לוהט ללא כל גישה לכפפות. לא נכון יותר שהתשובות יתעכבו מעט? שהמידע יתקבל רק מידי מומחה שיוכל להסביר את הממצאים בשפה פשוטה, יעשה זאת באופן הדרגתי ומותאם ויהיה נכון לענות על שאלות?
מה דעתכם? מה עשיתם שהגיעו לידיכם הדיסק והמכתב? מה הייתם ממליצים לאחרים?
