יום יום – דובים

ינואר כבר תכף מסתיים ולי זה מרגיש כאלו הייתי ועדיין אני נמצאת באיזו שלוחה קטנה של הקוטב, קר לי כל הזמן, נכנסתי לאזור ה״נימנומים״.
לא, לא טעיתי, לא התכוונתי לכתוב ה״דימדומים״ למרות שלפעמים אפשר לראות את הדמיון. אזור ה״נימנומים״ מבחינתי בו התקופה שבה הקור מוריד אצלי את המוטיבציה לעשות דברים במיוחד כאלו שמקררים אותי עוד כמו למשל להוציא משהו מהמקפיא, לצאת להביא את הדואר, ללכת לחדר בבית שאליו החימום מגיע פחות (החדר עם המחשב למשל ותבינו למה לא כתבתי מזמן…) למעשה אני מרגישה שלא היה מזיק לי להיות דב.
ולמה דב, הדובים בחורף, כשממש קר , מתחפרים להם לשנת חורף, כזו שלא דורשת מהם לעשות כלום בקור. אני כנראה דב בתחפושת אדם, אם לא כל השנה אז לפחות בחודש-חודשיים שאצלנו קר, אני דב שממש רוצה לנמנם עד יעבור זעם, במקרה שלי זעם= קור.
לצערי, אני לא יכולה להשיל את תחפושת האדם לתקופה זו ולכן, בצר לי, אני רק באזור ה״נימנומים״, ליד הדובים, משתדלת להימנע ממה שיותר מידי מקרר אבל ממשיכה את החיים הערים.
בחרמון לא תמצאו אותי.