מהו ההבדל בין התקפים כיפיוניים חלקיים וכלליים?

התקף כיפיוני (אפילפטי) ה"קלאסי" כולל מופע דרמטי של איבוד הכרה,יציאת קצף מהפה, תנועות לא רצוניות בארבע גפיים ואיבוד שליטה על סוגרים. חשוב לדעת כי ההתקף הגדול מהווה רק סוג אחד  בספקטרום רחב של התקפים כיפיוניים וכי התקף כיופיוני עשוי להיות מרשים הרבה פחות ואף לא להיות מזוהה על  ידי הסביבה.

התקף אפילפטי כללי תמיד יכלולו מעורבות של כל קליפת המוח  בעוד שהתקף כיפיוני חלקי יכלולו מערבות רק של מוקד אפילפטי בודד בקליפת המוח. לפיכך, הביטוי הקליני של ההתקף החלקי  תלוי באיזור במעורב  בקליפת המוח. התקף המערב את  האיזור המוטורי האחראי על יד שמאל, יכלול תנועות לא רצוניות ביד שמאל בלבד ללא איבוד הכרה. התקפים המערבים ברך כלל את האונה הרקתית עלולים לתת תמונה של ניתוק מהסביבה לעיתים עם בלבול  ותנועות  אוטמטיות בידיים. התקף כזה מכונה "התקף  חלקי מורכב" שכן החולה איננו מודע למצבו , בניגוד  להתקף החלקי הפשוט הכולל תסמינים מוטורים או תחושתיים במהלכו החולה איננו מתנתק ,מודע להתקף ואף זוכר אותו.
חשוב לזכור כי כל התקף חלקי עלולו לעבור "הכללה משנית", ,דהיינו הפעילות האפלפתית מתפשטת מהמוקד הבודד לכל קליפת המוח  כך שבזמן ההתקף החולה מאבד את הכרתו ,צונח על הארץ ומפרכס בארבע גפיים.
קיימים סוגים רבים ושונים של התקפים כיפיוניים, חלקם קשים לאבחון. מאחר וההתקפים השונים מגיבים באופן שונה לתרופות  מסוימות ,איפיון ההתקף  על ידי הרופא המטפל הינו חיוני להצלחת הטיפול.