היה חזק
ההבנה באמת ,אחרי ההלם הראשוני שאתה חולה בסרטן היכתה בי כשהגענו
הביתה משבועיים אשפוז ושני נתוחים מורכבים שהותירו סיבוכים משלהם.
באמת להבין שהחיים שלנו עומדים להשתנות ,הבנתי אז.
שבועיים הסתרתי את הדמעות,את הכאב ושיחקתי את המשחק של החזקה
ושהכל בשליטה,אבל כשהגענו הביתה וראיתי את הילדים ואת אמא שלי שחיכו לנו…
נפרצו כל תעלות הכאב המודחק בחיבוק חזק עם אמא היקרה שלי שבלעדי
עזרתה לא יכולתי להיות לידך.
לעתים די קרובות אנחנו שומעים על אנשים שאנחנו מכירים יותר או פחות שחלו
בסרטן וליבנו יוצא אליהם אבל נשאר אצלנו…
מסכן,לא מגיע לו,נאחל לו בריאות שלמה
ויום חדש יוצא לדרך ואנחנו שכחנו את החולה ,ממשיכים את שגרת חיינו
.אבל לו ולמשפחתו השתנו החיים .השגרה לא תהיה אותה שגרה,המציאות
החדשה היא מציאות של טיפולים,בדיקות, פחד וחרדה כל יום ,כל היום.
אנחנו ביחד אהוב שלי כבר 25 שנה. הכרתי אותך ספורטאי חזק וחסון,בריא
.וחסר כל עכבות.כל כך הרבה בטחון נתת לי כל החיים שלנו ביחד ,פתאום אני
מרגישה לבד,לא מוגנת ,עצובה לראות אותך חלש וכואב.
"דברים קטנים דברים פשוטים
וקצת הפתעות באמצע הדרך
זמנים חולפים ומשתנים
אתמול אתה היית מלך
היה חזק אל תישבר
אל תתן לעצבות בך לפגוע
היה חזק ותתגבר" (בועז שרעבי וחמוטל בן זאב)
