טיפול רוחני: איתור הצורך והטיפול
לאחרונה אנו עדים לטיפול רוחני כחלק מהטיפול הכוללני ואיכות הטיפול. השאלה כיצד ניתן לאמוד את הצרכים הרוחניים והאם המידע העכשווי בהקשר מבוסס ראיות.
סקירת ספרות בהקשר זה, משקפת צורך מטופלים לקבל סיוע רוחני במסגרות הטיפול השונות בקהילה ובמהלך אשפוז. ממצאי עבודות משקפים את הקושי לאתר את הצרכים הרוחניים ואת צורך המטופלים לקבלת מענה שאינו מספק או שאינו מקבל התייחסות מצד המטפלים.
מענה לצרכים רוחניים משפיע על שביעות רצון המטופלים ועל איכות חייהם. כפי שניתן ללמוד מהגדרת הטיפול התומך (פליאטיבי) ע"י ארגון הבריאות העולמי – WHO – ההגדרה מייצגת גישה כוללנית שמטרתה שיפור איכות החיים של המטופל ובני משפחתו, התמודדות עם מחלות / בעיות המהוות איום על החיים, מניעה והפחתת סבל וכאב בממדים הפיסיים, הפסיכולוגיים והרוחניים.
רבים מבלבלים בין רוחניות לבין דתיות. נמצא כי קשר בין השניים אינו הכרחי, יש ואנשים מגדירים עצמם רוחניים אך לא דתיים – אלה מייצגים קבוצה רחבה הזקוקים ומבקשים מענה רוחני ללא קשר לדת. לאור חוסר בהירות ובלבול בין שני המושגים, נמצא צורך להגדיר את הצרכים הרוחניים בהתאם לקריטריונים כבסיס לזיהוי והפניית המטופל לקבלת סיוע.
עבודה שהתפרסמה בכתב העתJournal of Pain and Symptom Management , יולי – 2012 , התמקדה בבניית כלי ( שאלון) המהווה בסיס לאומדן צרכיו הרוחניים של המטופל.
תכני הכלי מתבססים על סקירת ספרות והוא נבדק בקרב 47 נבדקים המטופלים במרכז טיפול אמבולטורי לחולי סרטן בברוקלין -Maimonides Cancer Center in Bay Ridge.
השאלון כולל 23 פריטים המייצגים שלושה ממדים: פסיכולוגי, רוחני ודתי. הנבדקים התבקשו לענות לגבי כל פריט את מידת ההזדקקות שלהם לסיוע לפי: כלל לא, במידה מועטה, במידה בינונית ובמידה רבה.
פריטי השאלון המתייחסים למימד הפסיכולוגי בודקים את מידת הצורך/סיוע בהתמודדות עם מצב לחץ, מפגש עם אנשים הסובלים ממחלה דומה, התמודדות עם עצב, שיתוף מחשבות ורגשות עם אנשים קרובים, דאגות הקשורות למשפחה.
פריטי השאלון המתייחסים למימד הרוחני בודקים את מידת הצורך/סיוע בחיפוש משמעות לחוויות המחלה, חיפוש תקווה, התגברות על פחדים, שימוש במדיטציה/תפילה, התקרבות לקבוצה בה ניתן לשוחח ולשתף במחשבות כמו מטרות ומשמעות החיים, החלטות טיפול בהתאם לאמונה דתית או אחרת, מחילה, שלווה, השלמה ורוגע – אלה נקבעו על סמך סקירת ספרות וניסיון של מטפלים רוחניים.
פרטים המתייחסים למימד הדתי מתמקדים בצורך/סיוע לקרוא טקסטים מספרי קודש בהתאם לשיוך הדתי, קיום מצוות ותפילות ושיחה עם איש דת ( כומר, רב ואחר).
אפיון הנבדקים: גיל ממוצע 55 שנים 75% נשים כ-50% נשואים, 25% ללא ביטוח רפואי או זכאים לטיפול רפואי.
מוצא אתני: 60% לבנים, 21% שחורים, 13% הספנים, 6% אסיאתים או אחרים.
הנבדקים טופלו בסוגי סרטן שונים: 28% שד, 13% ריאות, 21% סרטן דם לסוגיו, 6% הקולון, 4% שחלות, 28% ממקור לא ידוע.
שייכות דתית : 58% קתוליים, 13% יהודים, 11% פרוטסטנטיים, 2% בודהיסטים, 2% מוסלמים ו- 2% הינדו ואחרים.
מידת הרוחניות: 68% מכלל הנבדקים תארו עצמם כרוחניים אך לא דתיים, 15% דיווחו שהמענה לצורך זה לא הייה מספק ו- 19% דיווחו כי הם מעוניינים בסיוע רוחני.
בניתוחים סטטיסטיים לבדיקת מהימנות ותקפות של פריטי הכלי ( האם הפריטים אכן בודקים את תחומי הרוחניות, הדתיות ומרכיבים פסיכולוגיים) נמצא כי פריטים המתייחסים לתחום הרוחני, קבלו ציונים גבוהים המאשרים את היותם מהימנים ותקפים – בקרב נבדקים המייצגים אוכלוסיה הטרוגנית.
עורכי המחקר מאמינים כי השאלון עשוי להועיל לקידום המחקר , ובשדה הקליני לזיהוי צורך ספציפי במימד הרוחניות והתאמת המענה בהתאם לצורך שזוהה.
מגבלות המחקר בכך, שכלל הנבדקים השתייכו למרכז רפואי אחד – למרות שייצגו קבוצות אתניות שונות.
לכתבה כתב העת Journal of Pain and Symptom Management
