רימון הבקשות
היום אני רוצה לשתף אתכם בסיפור שקרה לי.
מהבוקר אני עם חום, שיעול ובקיצור – גל המחלות לא פסח עלי…
נשארתי לנוח בבית, לשתות…ופשוט להתרפא.
מישהו אמר לי פעם שמחלה זה למעשה ריפוי וניקיון של הגוף ולאחריה הגוף הרבה יותר יציב ואיתן. כך אני באמת מרגישה אחרי מחלות…
בד"כ כשאני חולה, אני רק נחה ושותה. לפעמים כשרעבה ממש לוקחת איזה פרי. והיום, הפרי שהתחשק לי במיוחד היה "רימון"!
כל כך רציתי אותו והרגשתי שזה בדיוק מה שהגוף שלי צריך…אבל…לא היה לי כוח לזוז מהמיטה ולצאת להביאו מהחנות. בעלי היה בעבודה ואמר שיקנה לי בדרך חזרה…אבל…אני רציתי את הרימון – עכשיו.
אחרי לא הרבה לבטים, שיתפתי את החברות שלי שגרות בסביבה וביקשתי שמי שעוברת לידי שתקנה לי בדרך רימון לרגל ההחלמה. אגב, הפעולה של לבקש משהו מאחרים כבר לא חדשה לי מאז שלמדתי לבקש, אבל עדיין עוברת לי מחשבה שאולי אצליח להסתדר בעצמי….
איך לדעתכם הסיפור המשיך?
כל החברות שגרות פה בסביבה מסתבר היו עסוקות. אחת בעבודה, אחת בדיוק חולה גם ולא יכולה לצאת, השנייה נמצאת בכלל בקצה השני של העיר….בהתחלה התאכזבתי. אמרתי לעצמי: "עד שהסכמתי לבקש משהו…פתאום לא יכולים??"
ואז התחיל גל מופלא של הודעות וטלפונים: "חושבת עלייך", "שולחת לך כוחות לריפוי, ומצטערת שלא יכולה להביא לך את הרימון", "אהיה בבית רק בערב, להביא לך?" ועוד ועוד הרבה הודעות בסגנון.
אחרי הגל הזה, לאט לאט התחלתי להרגיש שהכוחות חוזרים אלי. פתאום הרגשתי שקיבלתי ים של אהבה וכוח מהחברות שלי, מבעלי, ועצם המחשבה שלהם עלי והרצון לעזור לי (למרות שבפועל לא ממש יכלו), נתנה לי פוש לצאת לסופר הקרוב ולקנות רימון ואפילו לשאול מי מהחברות שחולות גם צריכה משהו מהסופר…
עד עכשיו אני בהתפעלות ממה שקרה לי. עד כדי כך שהייתי חייבת לשתף.
אני אישית, לוקחת מהמקרה 3 שיעורים:
1) אם מבקשים עזרה תמיד מקבלים אותה.
2) לא תמיד מקבלים את העזרה שבדיוק רצינו, אלא מקבלים משהו שהרבה יותר מתאים לנו. העיקר זה לשים לב ולהבחין בכך.
3) כשאני מבקשת עזרה אני מגלה כמה כולם סביבי אוהבים ודואגים לי וזה נותן לי כוחות עצומים להתגבר על כל מכשול.
אז זהו להיום, חוזרת למיטה, לנוח עוד טיפה עם תחושה שאני מלאה כרימון מאהבה… ומחכה כבר לשתף את בעלי בחוויה.
המשך שבוע טוב ובריא לכולנו
יוליה
