כמויות .
הכל עניין של כמויות. להפחית כמויות,לא לגרות את הרצון להקיא,להשקיט את הרעב אבל לא להרגיש שבעה מדי .
כל זה מאוד קשה ליישום כשמקיאים כל כך הרבה.
אני לא זוכרת מתי הרגשתי שבעה והפסקתי לאכול. מתי הנחתי את המזלג ואמרתי די ,מספיק לא צריך לסיים הכל.
אני רגילה לאכול המון בבולמוסים,להרחיב את הקיבה למימדים עצומים !! אז איך אני מצפה מעצמי לשבוע מארוחה רגילה? כמו כולם ?
תמיד בארוחות משפחתיות אני שמה הכל בצלחת ומסוגלת לסיים הכל.. רואה איך כולם מתענגים על כל ביס וביס ומבדילים בטעם של כל דבר.. ורק אני אוכלת ואוכלת ואוכלת ומפספסת מהר מאוד את הנקודה שבה אני שבעה ! ועוצרת כשאני מפוצצת !!
היום למשל בבוקר לא אכלתי כלום,בצהריים שתיתי הרבה קפה ומים .. הגעתי למצב של רעב אחה"צ אבל לא רעב ענקי .. אלא יכולתי לאכול ארוחה ולשבוע ממנה.. כי כביכול " דיכאתי " את התאבון .
אבל ברגע שהתחלתי לאכול מהסלט הביס ועוד הביס היו מאוד מהירים.
מצאתי את עצמי לוקחת עוד מאכלים לא קשורים אחד לשני .. ואז כמובן .. – הקאה.
זו הבעיה הרצינית שלי,אני במשך היום כל כך כועסת על עצמי מה שהיה באותו ערב שאני מנסה לדכא את הרעב,מנסה לא לאכול בתקווה שאצליח יום שלם לא לאכול !
ונופלת לאותו מעגל.
היום אומנם הייתה רק הקאה אחת . וזה רק תחילת שבוע.. יש אופטימיות שאולי השבוע לא יהיה שבוע מלא בהקאות .. אלא ביום אחד של הקאות!
זה אפשרי , לא ?
