יומן מלחמה2
יום ראשון יצא לדרך, והושלם בהצלחה! האמת שזה לא מרגש, כי זה רק יום אחד, וזה לא משנה כלום מהפיזיות של הגוף שאני צריכה להכיל ולשאת.
אבל עמוק בפנים, זה כן משנה משהו. אחרי הגיהנום של הימים האחרונים, היכולת להעביר יום אחד נורמלי שכזה, נוסך מעט שלווה פנימית. גם אם רק לרגע. גם אם זה חסר משמעות. אבל גם לרגע הזה יש ערך בפני עצמו כנראה.
אז לספירת הימים הטובים- 1 !
מה היה טוב היום? זה יום שברובו הייתי בבית, כך שבמובנים מסויימים היה יותר פשוט להיצמד לתפריט. ליום הזה היה יתרון בכך שהוא היה הראשון, והמוטיבציה בשיאה..אני צריכה לשמר אותה.
מחר יום עמוס בעבודה, ככה שאני צריכה להכין לי הכל מראש, מקווה להצליח.
בתקווה לימים שלווים וטובים!
