למה אנשים חושבים שמצבם הולך להחמיר?
כולנו יודעים למי ניתנה הנבואה. העתיד מלא בחוסר ודאות ואנו יכולים רק לנחש מה צופן לנו בהמשך החיים. למרות ההנחה המקובלת כי "אין ביכולתנו לנחש", אנשים רבים מנבאים כי מצבם הולך להחמיר, כי הרע מכל הולך להתרחש גם כאשר הסיכויים לכך קלושים או לא הגיוניים.
בדרך כלל ששומעים את המחשבות המכשילות הללו, הנטייה הראשונית היא לתקנן ולהגיד: "זה לא נכון", "אל תדאג" או "יהיה בסדר". אמנם ישנם תפקידים חשובים מאוד לחשיבה חיובית ולפעמים אף היא משפיעה על תוצאות העתיד, אך הייתי רוצה הפעם להתמקד בסיבות בגללן אנשים מתמקדים במחשבות המכשילות הללו. אני יוצא מנקודת הנחה כי אין אנשים חושבים או עושים דברים שאמורים לפגוע בהם. כלומר, אם למישהו יש מחשבה או שהוא מתנהג באופן מסוים בואו ונבחן כיצד תגובות אלו משרתות אותו.
מדוע אנשים מחזיקים באמונות מכשילות?
ישנן כמה וכמה סיבות התלויות באישיות וחוויות החיים שכל אחד עבר, כאן אציג את ארבעת הסיבות השכיחות ביותר ואשתמש לדוגמה במחשבה "המצב שלי הולך להתדרדר":
להימנע משאננות – טענה זו גורסת שמסוכן לחשוב על "עתיד ורוד". במידה ונחשוב כי המחלה הכרונית תהיה שקטה או יציבה, יכול להיות שלא נשים לב לסימנים הראשונים של ההתדרדרות, שנזלזל בטיפול התרופתי או בתוכנית השיקומית שלנו, אולי אף הרופא בגלל השאננות יזלזל במצבנו. אנשים המחזיקים בהנחה זו חושבים כי המחלה תחמיר והגרוע מכל יתרחש, תחושות הדריכות והפחד מקדמות לתפיסתם את הניהול המוצלח של המחלה.
להתכונן לרע ביותר – אנשים המחזיקים בהנחה זו מפחדים יותר מכל להיות מופתעים, או שיקרה הגרוע מכל ולא ידעו מה לעשות באותו הרגע. לכן לתפיסתם "כדאי להם" לחשוב על המצב הקיצוני אליו המחלה תוביל אותם, אז יוכלו להגיד: "ידעתי", הם לא "יתפרקו" לאור גילוי הבשורה וידעו בדיוק מה עליהם לעשות. גם כאן הדריכות והחרדה מקבלות פירוש חיובי, כי הן מכינות אותם ומונעות תחושות ותגובות שלתפיסתם יהיו חמורות פי כמה וכמה.
לא לעורר ציפיות – אנשים המחזיקים בהנחה זו חוששים יותר מכל מתחושת האכזבה. מאחורי הנחה זו נמצא הגיון פשוט מאוד: במידה ויחשבו כי המחלה תהיה יציבה ורגועה, או שכך יהיה, או שהמחלה תדרדר ואז יתאכזבו ויגיבו בצורה קשה מאוד. לעומת זאת, במידה ויחשבו כי הגרוע מכל הולך להתרחש, לא יתאכזבו במידה וזה יקרה (כי אין ציפייה אחרת) ואף יופתעו לטובה וישמחו כאשר יגלו כי טעו בהנחתם. כאן המתח, החרדה והדריכות מקבלים פירוש חיובי מכיוון שהם מונעים תגובה קשה יותר לאור אכזבה.
להתגבר על "עין הרע" – אנחנו חיים בעולם מערבי ומתקדם, אך מסתבר שישנן הנחות לגבי כוחות מיסטיים ומאגיים שנמצאים בכולנו. הנטייה לפנות ולחשוב על "עין הרע" מתגברת ככל שהנושא מפחיד או יקר יותר לליבנו. לכן חלק מהאנשים חושבים כי מחשבה על כך שהרע מכל יתרחש יכולה להגן מפני שאכן יתרחש הדבר: "אל תגיד שהמצב ישתפר זה פותח עין הרע". כאן הדריכות והחרדה מקבלות פירוש חיובי, מכיוון שזהו מחיר "נסבל" או הוגן שאנשים מוכנים לשלם כדי שהרע מכל עליו חושבים לא יתגשם באמת.
המחשבות המכשילות יכולות ללוות אותנו ביחס למחלה וגם בשאר תחומי החיים כמו: עבודה ("בטח הולכים לפטר אותי"), זוגיות ("הוא/היא הולכ/ת לעזוב אותי") וכדומה.
הכרת התפקיד לטובתו עולה המחשבה עוזרת לנו להעלות שאלות כגון: האם באמת כדאי להחזיק במחשבה הזו? האם ישנן דרכים אדפטיביות יותר להשיג את אותם היתרונות שבשמם התעוררה המחשבה? או במקרים מסוימים בהם מתעקשים להחזיק במחשבה הקטסטרופאלית, האם צריך לחשוב על כך, ולהיות דרוך, חרד ומפוחד כל היום? כל הזמן?
