יום יום – "חופשת לידה"
האומנם אני ב"חופשת לידה"? …..
כנראה שכן שהרי ה"לידה" הייתה בסוף מאי, כמתוכנן, ומאז אני כל הזמן עסוקה ועייפה.
עד כדי כך עסוקה שלא מצאתי זמן לכתוב ביומן ה"היריון" ש"הלידה" עברה בהצלחה רבה, לא היו הפתעות, וה״ילוד״ וה"יולדת" קיבלו הרבה מחמאות.
ומאז אני עסוקה, עסוקה בחישוב איך לגדל אותו, איך להציג אותו לעולם ואיך להמשיך את השגרה ולהשלים את כל מה שחיכה בצד כשבסוף ה"הריון" לא היה לי זמן להתעסק בו כמו לעשות טיפול לאוטו, לתכנן תוכניות לחופש הגדול, לבקר את סבתי היקרה ועוד ועוד…
אז בעניין ב"ילוד", עכשיו כבר אפשר לקרא לילד בשמו: ההרצאה.
לתחושתי היתה הרצאה מעולה, הכל זרם כפי שרציתי, מידי פעם צצו שאלות מהקהל שלא גרמו לי לכל בלבול או התרגשות ומיד בתום התשובה המשכתי בהרצאה כמתוכנן.
האנשים שדיברו איתי אחר כך ציינו שמאוד התרשמו ממני ומהסיפור, הרגישו שנתתי להם כוחות להתמודד עם דברים שקיימים ביום יום שלהם (לא היו רק אנשי טרשת) והרגישו שהם למדו דברים חדשים עלי, על הטרשת ועל עצמם.
יום המודעות הבין לאומי לטרשת נפוצה היווה עבורי הזדמנות לצאת לאור עם הרצאתי ששמה ״קרב חיי״. ועכשיו, אחרי ההצלחה שהיתה, אני מקווה שאמצא במות נוספות להעביר אותה. המחשבה על כך מתבשלת אצלי כבר זמן רב והיום אני מרגישה מוכנה, יותר מתמיד, להוציא אותה לפועל.
אז אם אתם מכירים אנשים שמחפשים הרצאה מעניינת לחוג בית, יום גיבוש, יום עיון וכו' אתם מוזמנים להפנות J
