בוקר טוב אנשים חמים מסבירי פנים
ואם כבר בפנים עסקינן –
הנה לפניכם עוד אחת
מיצירותיו של אחד האהובים עלי
הלא הוא אליעזר שטינברג.
קחו את הזמן בכייף, ברוגע,
שבו מול המסך,
אם קר לכם ברגליים
הנה
אם קר לכם בידיים
הנה
אם עדיין קר לכם
בבקשה
הנה המשקפיים מי שחיפש
וקפה
ותה עם נענע
בלי נענע
רק נענע
טוב די – לא להיסחף…
בסדר
הנה קינמון – שלא תגידו שלא מפנקים פה
מה עוד?
עוגיה?
משהו?
לא לדאוג רונית – בלי סוכר, בלי קמח, בלי שמן, בלי צבע מאכל.
מה נשאר….
אה….כן …
התוכן…..
בבקשה…..
הראי והתמונה
פרי ידיו של אליעזר שטיינברג.
"לא אבין, שכן יקיר" – יום אחד העירה,
התמונה לראי הקיר: " בטובך הסבירה:
מי ומה אתה? חתול? –
או פנס? זה לא היתול!
זה עתה היית סבא, הכפוף על הגמרא,
ופתאום שינוי צורה בא – ואתה כבר נערה,
מה תכלית גלגול פניך, אם הןא בא במתכוון:
אם שמעון אתה , מדוע תתחפש לראובן?"
"אנסה להשכילך",
סח הראי לה וחייך:
"כל יצור שונה הינהו ממשנהו בעולם,
ועלי, על אספקלריה – לעשות רצון כולם,
כל יצור שיתקרב = חיש מהר אגישה לו,
רק את מה שהוא אוהב: רק את ה"אני" שלו,
לשם כך אלבש אפשוט,
"אניים" כתלבושות,
והכלל הוא: היסתגלה,
לבריות והתגלגלה,
גלגולים כיד אומן,
שחה בלי הרף עם הזרם,
רוץ בלי הרף עם הזמן!
אוי לך אם לא תחליף פרצופך בן רגע:
לא יוצלח יהי שמך וסופך לפגע".
"עוד אינני מבינה"
מתעקשת התמונה.
" אה, חבל על הדיבור, את תמה ומטומטמת,
נחשלה – לא מתקדמת!"
"יתכן, אך שמע בן חמד:
המבין אתה מדוע פרצופים כולך רצוף?
כי לך אין שום פרצוף".
