ידיד נפש

יְדִיד נֶפֶשׁ, אָב הָרַחְמָן

מְשךְ עַבְדָךְ אֶל רְצונָךְ

יָרוּץ עַבְדָךְ כְמו אַיָל

יִשְתַחֲוֶה מוּל הֲדָרָךְ

כִי יֶעְרַב לו יְדִידוּתָךְ

מִנּפֶת צוּף וְכָל טָעַם

הָדוּר, נָאֶה, זִיו הָעולָם

נַפְשִי חולַת אַהֲבָתָךְ

אָנָא אֵל נָא, רְפָא נָא לָהּ

בְהַרְאות לָהּ נעַם זִיוָךְ

אָז תִתְחֵזֵק וְתִתְרַפֵא

וְהָיְתָה לָךְ שִפְחַת עולָם

וָתִיק, יֶהְמוּ רַחֲמֶיךָ

וְחוּס נָא עַל בֵן אוהֲבָךְ

כִי זֶה כַמֶה נִכְסף נִכְסַף

לִרְאות בְתִפְאֶרֶת עֻזָךְ

אָנָא אֵלִי, מַחְמָד לִבִי

חוּשָה נָא, וְאַל תִתְעַלָם

הִגָלֵה נָא וּפְרשׂ, חָבִיב

עָלַי אֶת סֻכַת שְלומֶךְ

תָאִיר אֶרֶץ מִכְבודָךְ

נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָךְ

מַהֵר, אָהוּב, כִי בָא מועֵד

וְחָנֵנִי כִימֵי עולָם