BE AM I

הי,

קצת על אנמיה.

המילה אנמיה במקרה הזה

כן – ניחשתם בול –

חבל שלא מילאתם לוטו השבוע…

מורכבת מאנרקסיה ובולימיה.

שוב אזכיר   

שמה שאכתוב זה רק מה שיוצא מהראש ומהלב – רפואה או כל דבר אחר שקשור בריפוי – 

זה לא התחום שלי.

המון מידע – המון  הגדרות – 

מבלי שהם באמת יודעים על מה הם מדברים.

אני אחלק אותם לשתי קבוצות.

יש את אלה  – שרק ניזונים ממידע מכל מיני מקורות – ולא טורחים לבדוק – לחקור – לאמת  – לסתור – 

את נכונותו ומהימנותו – זה קורה גם לפעמים בפרשות רצח בברנוער ועדי מדינה….

אגב – מה שכתבתי עכשיו – על עד המדינה והמשטרה – זו דוגמא להתנהלות ( שלי) – לא הוגנת – 

שכן – אין לי מושג על מה קרה שם – מה היו ההתפתחיות  – ומה קרה עכשיו – סתם שמעתי בחדשות – 

וזרקתי לאוויר.

יש את הקבוצה השנייה – שהם בעצם מוצאים מידע – או חוקרים בעצמם ומגיעים למסקנות – בקיצור – יש להם אינטרס להגיע לאמת.

זה נכון שהאמת לא תמיד מוחלטת.

וזה נכון שכיום מאוד קל ללכת לאיבוד בעיבוד המידע.

לדוגמא – פעם מזונותיו של האדם היו פרי גידולו במקום מגוריו.

פחות או יותר.

הוא ידע על סמך נסיון מה עושה לו טוב ומה עושה לו רע.

נכון – במקרים מסוימים הנסיון של מה עושה לו רע

כבר לא עזר בהמשך – כי כבר לא היה  המשך…

פטריות וכאלה…

היום ברור שהמצב שונה.

יתרונות  – אתה יכול לאכול אבטיח באמצע פברואר.

חסרונות – לא בטוח שזה האבטיח שהגוף שלך מכיר כאבטיח.

בקיצור – ה מ ו ן  פרמטרים משתנים.

גם נתון שפעם היה יכול להיחשב כמקדם קבוע – ובכך לפשט קצת את החיים – 

היום כבר לא.

פעם בן 80 היה קשיש.

היום יש בני 80 שאני מוכן להתחלף איתם במצבם.

לא מוכן – סתם צוחק – 

או בוכה….

אבל הבנתם.

אבל אייכשהו יש את הפעמון  – תמיד אותו פעמון….

כן כן – בדיוק אותו אחד.

ובמקרה שלנו  – בצד ימין קיצוני נמקם את אלה ששוקלים פחות מהממוצע – ובצד שמאל הקיצוני את אלה ששוקלים יותר מהממוצע.

ובאמצע  – את הממוצע.

אני לא אקרא להם אנורקסים או בולימיים או ממוצעים. 

אלה מספרים – ואם הנתונים האלה צריך לעבוד.

ופעם זה היה יותר פשוט – כי פשוט בהמון מקרים הקיצונים לא דיברו – 

רק עשו מה שאפשר להתקרב לממוצע.

הממוצע – היה עסוק בלהישאר ממוצע.

ואז קרה דבר מעניין…

זה רק פרי הדמיון שלי – 

לא ממש קרה – 

אני סתם הוזה…

בעוד הקיצונים החלו משני הקצוות להפנים שיש תיקווה ויש רצון ותמיכה ואהבה ויש סיבה לחיות – הם – התחילו – לא תמיד מצליחים – אבל לפחות מנסים לצעוד לכיוון הממוצע – למקום הבטוח…לפחות בטוח בריאותית סטטיסטית… 

אז נכון – אורית – צעד קדימה – 2 אחורה – אבל בסופו של יום – יש התקדמות או לפחות לא נסיגה.

ומה עובר על אלה שבממוצע?

פה יש בעייה קטנה…

הממוצע אף פעם לא היה מוטרד – ממוצע – מה שי לו להיות מוטרד?

אבל הנה  – פתאום ממוצעת אחת שבסך הכל באמת בעלת מבנה גוף נכון ואפילו אוסיף – נשי – עגלגל – מקומר – טוב – אני לא כתבת ב לאישה…

הבנתם אותי זה בטוח – 

פתאום היא  – הממוצעת – מסתכלת על הפלסטיקים בחלון של זארה או אינטימה 

ומבינה – שמשדרים לה – שהיא צריכה לרדת 2 קילו…

כדי להיות כמו הפלסטיק השחון בחלון הראווה.

והיא מתחילה להאמין שזה באמת ככה צריך להיות..

ולא רק היא – יש מיליונים כמוה.

רק קילו פה קילו שם – 

ונעלם הבן אדם.

וכשלא הולך  עם הקילו הזה

אז מתחילים להבלים.

ואין בולמים.

כי אתה ממוצע – 

אין לך בקרה כמו לקיצון…

טוב – 

חפרתי יותר מידי…

אוהב אתכם מאוד

ביחד ולחוד.

ואם אני אומר כותב מילים שמפריעות לכם – 

תגידו לי – 

אני אדע להסתנכרן.