בא לי לקפוץ מהגג

כשאני רואה את המילים האלו בפייס או בכל רשת אחרת  – 

זה לא כל כך מטריד אותי.

גם אני למען האמת רוצה מידי פעם לקפוץ מהגג וכל פעם זה לא יוצא.

פעם כי התאורה בחדר המדרגות לא עבדה ופחדתי ליפול במדרגות.

פעם כי לא מצאתי את המפתח ליציאה לגג.

פעם כי מישהו על הגג התאמן בנגינה על כינור והוא התעצבן שהפרעתי לו.

בקיצור  – הבנתם.

זה לגבי רשתות חברתיות אחרות – 

בהן אנשים משתמשים במילים בעלי משמעות מג'ורית 

לתאר תחושות מינוריות

כמו למשל  – 

" בא לי למות – אין לי כוח לפקקים האלה ביציאה לצומת מורשה…"

אולי ההשראה מגיעה מכיוון בית העלמין שקרוב לשם וכרגע נמצא בתנופת פיתוח.

איזור שקט, נוף ירוק, אוכלוסיה קבועה.

וכל דייר חדש זוכה לליוי צמוד.

סתם סתם….

מחייך….

מה שרציתי לומר בסופו של דבר זה:

כשמישהו פה כותב  – "השארתי מכתב על השולחן" – 

אני מראש מבין שהוא לא מתכוון לרשימת קניות למכולת.

כשמישהי כותבת פה – " אני בדרך לים" – 

אני מבין מראש שהיא לא מתכוונת לשים בגד ים  ובכוונה גם תבחר חוף נטול מצילים,

או כמו באחד המקרים – תבחר בבילוי הימי – דווקא באמצע החורף.

כשמישהי כותבת פה – " כואבות לי הציפורניים ברגליים כל כך " – 

אני מבין מראש שזו כנראה עוד הבעיה הקטנה שלה…

כשמיהי פה כותבת שהיא "מקיאה את הנשמה שלה" –

אני יודע שבקצב הזה נתבקש בקרוב לקנות לה נר נשמה…

זה ההבדל בין ההתיחסות למילים שנכתבות כאן לעומת רשתות אחרות.