מעבדות לאבדות
שלושת המילים שהתכוונתי אליהן,
שכל מילה לחוד – אין בעייה –
סתם מילה תמה,
אבל כשמחברים אותן למשפט….
הנה זה מתחיל.
המשפט שגורם ללא מעט אנשים לקבל כאבי בטן
עוד לפני שהם בכלל טעמו משהו.
" איפה אתם בחג?"
כן, כזה משפט פשוט,
עם כל כך הרבה משקעים.
כמה מריבות וכעסים ודמעות רק על
"איפה אתם בחג"….
אמא שלו – אמא שלה –
אחותה עשתה לי ככה,
גיסתי לא רואה אותי ממטר….
זה בסדר – גם אותי לא –
היא שכחה את המשקפיים באוטו.
ויש עוד שאלות.
ערב חג
ועוד ליל הסדר –
מספרים על היציאה לחירות
ובפועל נכנסים לעבדות
לאבדות –
כן –
אבדות בנפש –
אנשים לא סוגרים את הפה –
או מקטרים או טוחנים או גם וגם.
והשאלות –
יותר גרוע מאילנה דיין ורפי רשף ביחד.
מביטים בה בילדה –
את כל כך רזה….למה את לא אוכלת ….
תאכלי משהו…
יפה לך המיני הזה…
למה שרוול ארוך?
נורא חם היום….
את יכולה להפשיל שרוולים…
למה את לא מפשילה?
איך בבית ספר?
שמעת שהבן של שמואל התקבל לעתודה?
תגיד לי
כמה זמן אתה כבר עובד שם באינטל?
אתה כבר המון שנים באותו מקום, לא?
אין לך קידום?
למה אין לך?
אז איך אתם מסתדרים
ואת?
מה עם משפחה?
את כבר לא ילדה
עוד מעט 21…….לימודים לא יברחו
הנה תראי את אסתר שלנו –
תיק תק – גם סיימה תואר וגם תפשה בחור טוב.
לא סתם טוב – הוא למד אתם יודעים איפה?
אני אגיד לכם….
באור ישראל….כן….של רבי ניימן זצ''ל…
שמה – שמה – לא עושים קונצים –
רק בחורים רציניים ומתמידים ומחמירים –
העלית שבעילית….
אל תשווה לחברון – זה היה פעם…
אז מה חמודה – מה איתך?
יש חתן?
וזה רק קטע קטן מהערב
שבו מדברים ביציאת מיצריים
ואני יושב אל השולחן.
ומקנא בפרעה שטבע על סוסיו ופרשיו בים
ולא היה צריך להיכנס לסאגה המשפחתית הזו.
בוקר טוב
ישראל.
