ערב שאחותי ארגנה ב ט"ו באב 13/08/2017

הלכתי לאחותי בערב שהיא אירגנה.  וסתרה לי המחלה בפרצוף.  כל האחים שלי הגיעו ולא יכולתי לדבר איתם.  הסבירה לי פעם הפיזיוטרפיסטית כי כאשר אני יושבת על כסא הגלגלים, כל השרירים של הגוף נופלים כי הם רפויים.  בגלל שאני שוכבת כל היום ולא עושה שום ספורט.  הוספתי ואמרתי לה שגם בעבר לא עשיתי ספורט.  הספורט היחיד שעשיתי קשור בידיים – בכתיבה וציור.  עכשיו אני מבינה כמה חשוב לעשות ספורט וממליצה לכולם להתמיד ולעשות

באתי הבייתה מהמפגש מבואסת ואני אבקש שלהבא שיבואו אלי כדי שאוכל לדבר יותר כשאני שוכבת על המיטה.  וזה יהיה יותר נחמד.  אחי בא אלי למחרת עם אשתו ודיברנו ואז הוא הבין שאני מדברת יותר טוב כשאני במיטה.  דיברנו על הבת שלהם שנסעה לאמריקה ללמוד ולהדריך שם.  יכולתי לדבר והרגשתי שמבינים אותי.  אני רוצה להזכיר שאחי הוא חרדי ואשתו הקריאה לאחי את הספר השני שכתבתי (שעדיין לא יצא לאור)

 אני מרגישה איך המחלה מתדרדרת.  ידעתי שזה יקרה אך קשה לעכל את זה.